משהו ממש מרגש...אני כתבתי ברגע של עצב...

ילד שלי, כותבת אני את המכתב הזה כי אין לי עוד איך להגיד את כל מה שאני מרגישה,

אין לי עוד איך לפרוק הכל, אין לי עוד איך להביע את הרגשות שלי...

ילד שלי, אותי אתה עזבת...עזבת עם כל כך הרבה שאלות ללא מענה, עם כל כך הרבה בעיות לא פתורות...

ילד שלי, היינו ביחד כל כך הרבה זמן, לפחות בשבילי זה היה הרבה...

ילד שלי הבטחנו אחד לשני כל כך הרבה הבטחות, כל כך הרבה דברים,

ורק עכשיו אני מבינה שההבטחות האלה ישארו רק הבטחות והדברים האלה ישארו רק בגדר חלומות שלא יתגשמו...

ילד שלי, איפה כל מה שאמרת? איפה המילים האלה שתאהב אותי עד הסוף?

איפה כל הרגשות האלה שהרגשת אליי, או שלפחות נתת לי להבין שהרגשת???

ילד שלי, אחרי כל הרגעים האלה שעברנו ביחד, אחרי כל הרגעים האלה שרק בהם אני נזכרת,

איך אני אמורה לשכוח אותך?

ילד שלי, כולם אומרים לי שיהיה טוב...אבל איפה הטוב? אני עדיין באותו מצב...

יושבת פה, בוכה, עצובה, עם החולצה שלך, עם התמונות שלך, עם השירים שכל כך מזכירים לי אותך...

ילד שלי, איך יכולת כל כך מהר לשכוח? איך יכולת כל כך מהר להתרחק? הרי קצת זמן לפני הכל היה טוב...

היחס שלך, המילים שלך, המבט שלך, השפתיים שלך-כל זה הראה לי שבאמת אהבת אותי...אפילו בימים האחרונים...

ילד שלי, כבר עבר הרבה זמן מהפרידה אבל אתה עדיין פה...אצלי בלב...ואתה תמיד תשאר שם...

ילד שלי, אולי אתה לא מבין למה כל כך קשה לי לשכוח, ולמה לוקח לי כל כך הרבה זמן אבל זה מה שיש, וזה מה שאני מרגישה...

ילד שלי, מאז הפרידה הלב שלי שקע כמו שהשמש שוקעת...הדמעות שלי התחילו לזלוג כמו שהגשם יורד בשיא החורף, והסתיו הזה זו הרוח שהכי מזכירה לי אותך, את החיבוקים שלך, את חום גופך...אוךךך איך הייתי רוצה אותך לידי עכשיו...

ילד שלי, אתה זוכר את הרגע הזה כשנהיינו ביחד...פה במרפסת שלי....זה היה הרגע הכי מאושר בחיים שלי...

למה הרגע הזה לא יכל להמשך עוד?!

וכנראה שכמו שפה במרפסת זה התחיל פה מעליה בחדר הזה זה נגמר...פה על המחשב הזה...

ילד שלי, ההודעה הזו ששלחת ששינתה לי ת'חיים..היה בין הדברים הכי עצובים שעברו עליי..

ותראה ילד שלי, בכל זאת אני מנסה להראות כוח, מנסה להראות שמחה...ובאה הביתה ונשברת..! אז מה טוב בזה ילד שלי???

בקיצור ילד שלי, אני בכלל לא מבינה למה אני קוראת לך ילד שלי, כי אתה כבר מזמן לא שלי...אתה שלה...

ואני עדיין פה..יושבת וחושבת על הילד שהיה שלי...

אוהבת אותך ילד שהיה שלי...ואוהב אותך תמיד...וגם תמיד תהיה הילד שלי....הילד שהביא לי אושר לחיים...הילד שגרם לי לצחוק וכנראה שעכשיו גם לבכות...



אז ילד שלי זהו נגמרו לי המילים..אם אי פעם תרצה לדעת עוד על הרגשות שלי רק הלב שלי יוכל להגיד לך אותם..אז תבדוק לפעמים...

זהו ילד שלי....להתראות ותודה על הכל!