אני עידוו ומחלת הסרטן !! פרק א

ישבתי במסדרון של בית החולים..כבר הכרתי את המקום טוב טוב...

הרופאים והאחיות כבר הכירו אותי..!!

קראתי איזה כתבה לא מענינת... היתי בלחץ... אז זרקתי תעיתון והסתובבתי במחלקה...
ואז הוא יצא...

רצתי אליו.. חיבקתי אותו !! הוא היה חלש! אז התישבנו..

"נו איך הלך?!" שאלתי

"ככה,אני רוצה הביתה אין לי כוח לזוז"

צלצלתי לאמא שלו.. תוך2 דקות בערך היא היתה שם! היא ידעה שאחרי הטיפולים הוא מקיא
יש לו סחרחרות והוא חלש!



"גלוש.. את באה אלינו נכון!?" דנה ((אמא שלו )) שאלה אותי

"אני חושבת שעידו צריח לנוח... " אמרתי

"לאאאא אני רוצה שתבואי.. אני צריך אותך לידי" עידו אמר..

"בסדר יפה.. אני יבוא..אבל אל תצעק.. זה יעשה לך רעעעע" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה
קטנה על השפתים...



-----------------------------------------------------------------

אנשים... הסיפור שלי הולך ככה.. אני בת16 כיתה י"א... יש לי חבר בשם עידו...הוא
חולה ... יש לו סרטן!! פעם המצב שלו היה טוב ,אבל עכשיו זה הוא

החמיר!! אנחנו שנתים יחד.. מגיל 14... אנחנו אוהבים אחד את השני נוראאאאא גילו לו
ת'מחלה בגיל 15..

אז.. חזרה לעינינו!

----------------------------------------------------------------



הגענו לבית שלו.. ישר נכנסנו לחדר שלו.. עזרתי לו להתפשט הוא שכב במיטה שהראש שלו
עלי..לטפתי לו את הפנים והוא נרדם.. אחרי חצי שעה גם אני נרדמתי היתי עיפה..אנחנו
מהבוקר הינו בבית חולים! התעוררנו בסביבות 6! קמתי קודם.. ואחרי 10 דקות הוא קם..
נשקתי אותו .. והוא כבר הרגיש הרבה יותר טוב..

"גלוש.. אנחנו צריכים לדבר!!" הוא אמר

"כן אהובי!?"

"מאמי תקשיבי קודם תודהההה באמת תודה..על הכל!! לא כל אחד מסוגל לעבור את זה"

"יפה שלי..אתה יודע שזה בסדר..אני אוהבת אותךואני יהיה איתך תמידד לא משנה איפה מתי
למה כמה... אני שם אם אתה גם!!"

הוא חיך.. התנשקנו..

ואז הוא אמר לי:

"גלוש, נשמתי... את לא יודעת כמה אני אוהב אותך.. אני באמת לר חושב

שאת לא צריכה לעבור אתכל זה"

"ששששששששש " שמתי לו את היד שלי על השפתים שלו והשתקתי אותו

"לא רוצה לשמוע.. אני עכשיו איתך כי אני אוהבת אותך ... כי אני רוצה!"אמרתי

"די תני לי לסים.... בבקשה " הוא אמר... שתקתי!

"את רק ילדה בת16.. ואת חצי חיים בבית חולים בטיפולים..זה קשה לך..!! אני יודע...
אל תשקרי!! את לפעמים רוצה לצאת לבלות ולהנות במקום לשבת במסדרונים של בית חולים
..גלוש..אני אוהב אותך..הכי הכי הכי הכי בעולם... ואני חייב לשאול משהו...
לטובתך..!!את באמת באמת רוצה להיות פה לידי ?!?! להיות עם משהו שחולה
בסרטןןןןןןן!?!? אבל תחשבי לפני שאת עונה.. אל תתבישי.. אני רוצה את האמת " הדמעות
התחילו לרדת לו! חיבקתי אותו..

"כן... !!אתה הדבר הכי חשוב לי בעולם.... ואתה תבריא אני מבטיחה.. ואז נוכל להיות
יחד... לתמיד...באמת"

הוא חיבק אותי.. חזק חזק..התנשקנו..

ואז אמרתי לו "חוץ מזה אנחנו יוצאים הרבה!! אז רק רביעי אנחנו בטיפולים אבלכל השבוע
אנחנו המון!!! זה לא נורא לא לצאת יום אחד בשבוע!!!!! "

הוא חייך...

"אני אוהב אותך הכי בעולם.. את השמש שלי!!!"

"אני אוהבת יותר"

חחחחחח "אין יותר...כי אז היית מתה מרוב אהבה.. "

חחחחח צחקנו..

"טוב לפחות את לא תמותי מסרטן" הוא אמר

"מההההההההההה!?! אתה לא תמות!!! אתה תעבור את זה!! אתה תעבור את זה איתי!!! דיי
לדבר שטויות!!" הרגשתי שהדמעותכבר מגיעות.. שהם לוחצות לי בגרון מתות להתפרץ
החוצה... לא רציתי שהוא יראה אותי בוכה.. נשיקתי אותו ואמרתי.. "אני חיבת ללכת..
מחכים לי בבית"

התנשקנו ויצאתי..אמרתי שלום לכולם ורצתי הביתה..

רצתי ורצתי ובכיתי.. אנשים עצרו אותי ברחוב ושאלו מה קרה... והמשכתי לרוץ לא יכלתי
שחררתי את כל הכאב שהיה לי.. הרגשתי רע!! פשוט ר=ע ! המשפט הזה הרסססס אותי..לא
דמיניתי תחיים שלי בלי עידו!!! רצתי ורצתי....

ופתאום נפלתי.... והמשכתי לבכות אבל הפעם ממש בכי!! לא יודעת אם זה מהכאב שלהמכה
או.. פשוט הרגשתי טוב לבכות..מישהו ניגש עלי.. והרים ואתי הסתובתתי וראיתי את ידיד
שלי.. אורן.. הוא חיבק אותי חזק חזק.. ושאל:

"מה קרה!?!? מה יש לך!?!?"

לא עניתי ביקשתי שיחבק אותי חזק !

הוא נבהל..

"קרה משהו לעידו!?!? גלללל דברי!! את מפחידה אותיייי"

אף אחד כמעט לא ראה אותי בוכה.. היתי ילדה חזקה מבחץ גם שכאב לי לא הראתי

לא אהבתי להיות החלשה!!תמיד הגנתי ודאגתי לכולם!!

"לא קרה לו כלום פשוט ...עזוב ..!אתה יכול ללוות אותי הביתה..?!"

"בטח!!"

הוא ליווה אותי.. היה שקט .. לא הוצאנו הגה כל הדרך..

שהגענו לבנין שלי אמרתי לו תודה.. וחבקתי אותו..

עליתי הביתה..

כולם ישנו חוץ מאחותי הגדולה ((שרון)) ואחי ((ירון)) .. נכנסתי לאמבטיה לא רציתי
שיראו אותי ככה.. שתפטי אתכל הדמעות הכל..נרגעתי..

שיצאתי קראתי לאחי לחדר.. רק הוא מבין אותי...

שמתי עליו ראש והא ליטף לי תשער.. סיפרתי לו הכל!!

הוצאתי הכל!! בכיתי שוב!! התחבקנו.. ואז.. באמצע קטעה אתנו שיחת טלפון...

לא רציתי לענות.. אבל שראיתי תמספר של אמא של עידו ישר עניתי!!

"הלו!?"

שמעתי אותה בוכה בקו השני!! היא בלעה תמילים לא הבנתי כלום!!

"דנה!?!? מה קרה לעידו!?!??! הוא בסדר!??! מה יש לו!?!?"

"הוא.. עידו.. הוא.."



=====================================

המשך בפרק הבא ((אם תרצו כמובן))

מחכה לתגובות גלה..