טעות חיי.. כל כך מצטערת

אהובי..אתה הריי יודע שאין אדם מושלם, נכון?


גם לא אני..אפילו שתמיד דאגתי לתת לך תחושה שאין דבר בעולם שישבור אותי.


אבל יש..יש דברים שכן הצליחו לשבור אותי.


אהובי כשהכרנו שנינו ידענו שזו לא הולכת להיות עוד אהבה שתחלוף לה


שנינו הבנו תוך מספר שעות שאתה נועדת לי, ואני נועדתי לך.


כל מכשול שהיה ידענו שנינו ביחד לעבור אותו ואפילו אח"כ לצחוק עליו.


אפילו תקופת המבחן שקיבלו מהגורל, המרחק שהיה בינינו לא הרחיק אותנו אלא רק קירב.


הכל היה יכול להיות כ"כ מושלם..


אבל אהובי.. אני טעיתי..גם אני טעיתי..


אני עשיתי את הדבר הנורא שבדברים. רצחתי. רצחתי. ר צ ח .


ולא סתם רצח.. רצחתי את הדבר שאולי היום יכל להיות הדבר הכי יפה בחיים שלנו.


זו הייתה החלטה של הרגע, החלטה מהירה.לא חושבים, עושים! מה יחשבו האנשים..


מה יגידו החברות.. כ"כ היה אכפת לי מהחברה שוויתרתי על הדבר הכי מדהים בעולם...


האהבה שלך עזרה לי באיזשהו אופן להמשיך הלאה. להתגבר? לא..אני לא חושבת שאני אוכל איי פעם להתגבר על הדבר הנוראי הזה שעשיתי..


אהובי אני מקווה שתוכל להבין אותי.יותר נכון אני מקווה שהצלחת להבין אותי באותו הזמן.


אני את עצמי לא הצלחתי עד היום להבין..איך עשיתי דבר כזה? באיזו זכות??


בלילות, לפני השינה מופיעה דמות קטנה עם מבט מאוכזב ועצוב בעיניים.


היא בוכה. היא כועסת. והנורא מכל הוא שבצדק!!!


אהובי אני מקווה שיגיע יום שבו אני אוכל להשאיר את הסיוט הזה מאחור , להסתכל אחורה ו..לצחוק?


על ה"מכשול" הזה אני בטוחה שלא נוכל לצחוק. אולי בעצם עדיף לא להסתכל אחורה..


כל כך הרבה פעמים ניסיתי ובכל פעם מחדש מצאתי את עצמי באותו המקום, שוכבת על המיטה ובוכה..שעות...כמו ילדה קטנה...


איזה מן אישה אני אהיה? איזה מן אמא?! איזה מן אמא ששללה מהילד שלה את הזכות לחיות!!


אם מישהו רק היה מסביר לי שזה פוגע בו... שהוא מרגיש ומודע לכל...שכואב לו שהוא פוחד וחרד לגורלו..!!


אהובי אני אבקש את סליחתך למשך כל חיי... וממך ה' אני כל כך מתביישת כל כך מתביישת במעשיי..


אני מקווה שאיי פעם תוכלו להבין ילדה קטנה, רק בת 17, מבולבלת שנכנעה ללחץ ובעקבות זה עשתה את טעות חייה.


 


ס ל י ח ה .