הדבר הכי יפה ונכון שיש! כואב לקרוא :/

במהלך השנים האחרונות, איבדתי חברים רבים מידי,
ונדמה היה כי בכל פעם המנגנונים שלי עולים גבוה וחזק יותר. הלב כבר לא מרגיש,
רק הראש יודע. הכאב חודר מדי פעם, אבל אז ההגנות מטאטאות אותו מתחת לשטיח, מנסות להתעלם.
אבל אחרי כמה רגעים הוא חוזר ומציף. ושוב ההגנות מנסות לפעול.



קרובים להרים ידיים
 לכל אלו שנמצאים בדיכאון, לכל אלו שמביטים על החיים ולא
 מבינים איך אפשר להמשיך לצעוד.
אני מקדישה אותו לכל אלו שכבר לא יודעים לאן הם יכולים ללכת ואיך לעזאזל הדברים יכולים להשתנות.
אני מקדישה אותו לכל אלו שמרגישים אבודים, שמרגישים שהם כבר לא מצליחים לסחוב,
שהם לא רוצים להיות בעולם הקשה הזה. אני מקדישה אותו לכם.
 כולנו, ללא יוצא מן הכלל, עמדנו באיזשהו שלב בחיינו והיינו קרובים להרים ידיים.
אחד מחבריי הרים ידיים בתיכון, הוא הרגיש שקשה לו מידי, ירה בעצמו ולקח משהו מהתמימות שהייתה לכולנו.


 כולנו עמדנו רגע לפני מעשה, או עם מחשבה חזקה לסיים את חיינו, באיזשהו שלב.
 חזינו במאורעות קשים, עברנו טלטלות מזעזעות, נשארנו בודדים לתקופות מסוימות,
 הרגשנו אבודים בעולם שממשיך קדימה,
 עברנו פרידה קשה ולא הצלחנו לראות את חיינו בלעדי אותו אדם, בין אם זו הייתה פרידה רומנטית ובין אם
פרידה מאדם אהוב שנפטר, נהרג או התאבד. מי שקורא את הטור הזה היום, יודע שבזכות מחשבות, אנשים,
אלוהים או נס נשארנו בחיים.


אל תקפצו מהחיים האלו
משהו ברגעים הקשים הללו גרם לנו להתחזק או יש יגידו להשתפן,
ונשארנו לנשום ולחיות. לפעמים קשה לנו לראות את האור, קשה לנו להבין איך החיים שלנו יכולים להסתדר.
 אני יודעת איך זה מרגיש, אני מניחה שכולנו יודעים. אבל אני רוצה להגיד לכל אלו שמרגישים את מה שתיארתי
 ולכל אלו שמתקרבים לשם- אל תקפצו מהחיים הללו. אני יודעת שקשה וכואב, אני יודעת שלא רואים את הסוף,
אבל האמינו לי, שאחרי כל שקיעה מגיעה זריחה, גם אם נראה שהיא לעולם לא תגיע.


תסתכלו על חייכם לאחור, על הרגע בו המשכתם הלאה אחרי רגעים קשים,
יכולתם לראות שבאיזשהו שלב הדברים נרגעים ואנו לומדים לעשות לעצמנו טוב יותר.
 אני יודעת איך זה מרגיש לאבד מישהו קרוב. אני יודעת שלעולם לא מתעוררים מהזוועה הזו.
אני יודעת שהחלומות לא עוזבים, הסיוטים חוזרים, הפלשבקים מציקים.


אני יודעת. אבל יש בנו את הכוח לחיות. יש בכל אחד מאיתנו את הכוח לעשות שונה עם מה שיש.
יש בנו את הכוח למצוא פתרונות וליישם אותם, גם אם זה אומר שהדרך תהיה עקלקלה וקשה.
 יש בנו את הכוח להמשיך הלאה וללמוד איך לחיות טוב יותר! אנשים רבים עברו זוועות רבות בחייהם ועדיין מצאו את
היכולת לחייך וליהנות מהחיים שיש להם.
כולנו יכולים- אנחנו רק צריכים להתאמץ להשאיר את הראש מעל המים ואט אט ללמוד איך לצוף,
לעבור חזרה ליבשה ולהתחזק. 


זה יכול להיות אחרת
בפעם הראשונה שאיבדתי חבר קרוב, אני זוכרת שלא הבנתי איך אנשים מצליחים להמשיך ללכת,
 לשרוק או אפילו לדבר. בפעם השנייה הבנתי שלא משנה כמה אני עוצרת וקופאת בחיי,
מסביבי העולם ממשיך לנוע. אנחנו לא חוזרים להיות אותו הדבר, אבל אנחנו לומדים לחיות עם זיכרונות.
 אנחנו לומדים לחיות אחרת ויחד עם זאת להמשיך ולא לוותר.
יש בנו את הכוח לחיות, גם אם נדמה לנו שלעיתים הוא איננו.


תעשו אחרת, קחו את האופטימיות ותהפכו אותה בכוח לדם שזורם בעורקיכם.
הכריחו את עצמכם למצוא פתרונות לבעיות שאתם נמצאים בהן, אלצו את עצמכם להירדם ולקום עם חיוך,
 התמודדו עם מה שקורה- התייעצו, לכו לטיפול, דברו עם אדם שיכול לעזור לכם - בשביל זה הם נמצאים פה.
 אבל בבקשה, אל תוותרו! זה כואב מדי להיפרד וזה יכול להיות אחרת.