💌 מכתבי אהבה
שקט... זה שוב אתה/Adi
👁️
1,383 צפיות
💬
2 תגובות
אני שוב מוצאת את עצמי יושבת בין 4 קירות ופשוט חושבת עליך ומדמיינת אותך. שוב מנסה למחוק תמונה שלך מעיניי. מנגבת עוד דמעה מעל הלחי. ושוב אתה. ואני עוצמת עיניים ונזכרת ברגעים היפים. באיך הרגשתי כשראיתי אותך פעם ראשונה, אז לפני כ"כ הרבה זמן, עם הראסטות האלה והעיניים הכחולות האלה. ואני זוכרת איך חייכת- אני לא יכולה לשכוח את החיוך שלך לעולם. ואז אני זוכרת איך שכל פעם שראיתי אותך הרגשתי איך אני מסמיקה, מפחדת שתראה אותי- טיפשה מאוהבת. ואני זוכרת איך הייתי בהלם כשחזרת מהגדנ"ע בלי הראסטות. ואני זוכרת איך הרגשתי כשאמרת לי היי בפעם הראשונה- כמו מטומטמת בקושי הצלחתי לענות לך. ואני זוכרת את הרגע שחברות שלי אמרו לי שיש לך חברה. ואני זוכרת את הרגע שנשבעתי לעצמי שאני אפסיק לאהוב אותך, שניסיתי לשכנע את עצמי שאתה חייב לעזוב ושאני לא רוצה לראות אותך יותר ואיך יום אחרי זה עקבת אחריי לתוך הביצפר וניסיתי להכריח את עצמי להמשיך בשבועה שלי. ואני זוכרת איך שחברה שלי מדדה לך לחץ דם וקינאתי בה כ"כ. ואני זוכרת כ"כ הרבה מה"קשר" המוזר הזה שהיה בינינו. זה אפילו לא קשר- אלא אם כן היי 3 פעמים נחשב לקשר. יש משהו אחד אבל שאני לא אשכח בחיים. את אותו ערב בעיר כשהייתי עם חברות. את המבט הזה שהיה לך כשראית שזו אני. את העיניים שלך שהיו כ"כ קרובות אליי והחום של גופך אותה. נראית כמו מלאך, כמו עוד תמונה שרצה בראשי אבל זה היית אתה.
ואני עוד זוכרת את היום שגיליתי את השם שלך. ואיך שכל מי שהכיר אותך וסיפר לי עליך דיבר במעין גאווה כזו על איך שאתה ומה שאתה. ותמיד הרגשתי הרגשה מוזרה כזו כאילו איזה כיף לי שזכיתי בך- דווקא בך. אבל לא זכיתי.. זכיתי לאהוב אותך אבל לא יותר מזה. לא זכיתי באהבה שלך לעולם. היית מושא אהבה מרחוק, לראות ולא לגעת. ואולי, אולי באמת אני טיפשה שנתתי לעצמי להיכנס לזה, ואולי בכלל לא נכנסתי לזה כי איך אפשר לאהוב מישהו שלא מכירים? אבל זה קרה ולא משנה מה יגידו אני יודעת שזו אהבה. ואולי, באמת אולי, הייתי יכולה לזכות בך אם היה לי קצת יותר אומץ.
ובמקום לזכות בך אני מריצה בראש זכרונות כואבים שפוצעים אותי על דברים שהיו שבשבילי היו כל העולם ובשבילך הם בטח כלום. ואני פותחת את עיניי ומנגבת עוד דמעה. אתה כבר לא כאן ואני כ"כ מתגעגעת, אתה אפילו לא תדע.
והשקט הזה שנשאר במקום שהיה פעם שלנו מכאיב לי כל פעם מחדש- להיכנס לחפש אותך ולדעת שאני לא אמצא ומקום זה יש שקט, ותמונה קטנה על הקיר
ואני עוד זוכרת את היום שגיליתי את השם שלך. ואיך שכל מי שהכיר אותך וסיפר לי עליך דיבר במעין גאווה כזו על איך שאתה ומה שאתה. ותמיד הרגשתי הרגשה מוזרה כזו כאילו איזה כיף לי שזכיתי בך- דווקא בך. אבל לא זכיתי.. זכיתי לאהוב אותך אבל לא יותר מזה. לא זכיתי באהבה שלך לעולם. היית מושא אהבה מרחוק, לראות ולא לגעת. ואולי, אולי באמת אני טיפשה שנתתי לעצמי להיכנס לזה, ואולי בכלל לא נכנסתי לזה כי איך אפשר לאהוב מישהו שלא מכירים? אבל זה קרה ולא משנה מה יגידו אני יודעת שזו אהבה. ואולי, באמת אולי, הייתי יכולה לזכות בך אם היה לי קצת יותר אומץ.
ובמקום לזכות בך אני מריצה בראש זכרונות כואבים שפוצעים אותי על דברים שהיו שבשבילי היו כל העולם ובשבילך הם בטח כלום. ואני פותחת את עיניי ומנגבת עוד דמעה. אתה כבר לא כאן ואני כ"כ מתגעגעת, אתה אפילו לא תדע.
והשקט הזה שנשאר במקום שהיה פעם שלנו מכאיב לי כל פעם מחדש- להיכנס לחפש אותך ולדעת שאני לא אמצא ומקום זה יש שקט, ותמונה קטנה על הקיר





💬 תגובות (2)
גם אני הייתי במצב שלך לפני בערך שנתיים...קצת רחוק אבל זה היה! ואני לא אשגח אותו בחיים...עד היום אני רואה אותו וזוכרת...אבל בשלב כלשהו זה עובר.
כבר אין את הפרפרים שהיו. סתם זיכרון מתוק מאהבה מטופשת כזאת.
וכל החברות שלי תמיד אמרו שאני מגזימה. הרי איך אפשר לאהוב מישהו אם לא מכירים אותו? אז בידיי ההוכחה שאפשר. אהבתי אותו בטירוף!!! והיה לי כל כך קשה שהוא עזב את ביה"ס. אבל המשכתי ועד היום אני ממשיכה לראות אותו. והאהבה נגמרה פשוט. ממשיכים הלאה.
שיהיה בהצלחה בהמשך :) ואל תתני לזה לשבור אותך!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות