💌 מכתבי אהבה
ושוב היא יושבת
👁️
1,086 צפיות
💬
10 תגובות
ושוב היא יושבת, אחרי כמה ימים של מחשבות עלייך כרגיל, מנסה לשכנע את עצמה שאתה לא כ"כ מושלם.
וגם כשאתה קרוב אתה גורם לפחד, לחשש, לעצב וסבל. ולפעמים נראה לה שזה מצליח.
היא חושבת שהיא בתחילת הדרך לשכוח אותך, ואז היא שוב יושבת מול המסך ושוב הזיכרונות עולים. ולא היא לא שכחה שום דבר, היא זוכרת כל רגע, כל מילה, כל תחושה, כל רגש, כל מגע, כל נשימה כבדה.
מנסה להדחיק הכל, אבל לשכוח היא לא מסוגלת לא מצליחה ולא רוצה! רוצה להאמין שהכי טוב זה בלעדייך.
כי גם כשאתה פה לידה אתה לא תמיד גורם רק אושר.
בכלל איך הגעתם למצב הזה? הוא לא התחיל ולא הסתיים באופן משמעי. כן הוא נגמר אבל האם זה לתמיד?!
תבין, היא לא מאמינה שהיא תואהב מישהו כמו שהיא אוהבת אותך, שתסבול ככה בגלל מישהו שהוא לא אתה.
היום היא שוב חלמה עלייך, חלום שנראה כל כך אמיתי, הנחמה היחידה שנשארה לה מהאהבה הזאת. האהבה שתתממש רק שם בחלומות שלה. היא מרגישה פתטית, היא מרגישה מפגרת. אבל הדבר היחידי שנשאר לה זה רק לכתוב.
לבטע את המועקה הכ"כ גדולה שנשארה לך אחרי שהלכת.
היא לא יודעת כמה זמן היא תמשיך להרגיש כלפייך רגש כולשהו. הרי רגשות הם לא לתמיד. במיוחד כשצריך לוותר מתישהו.
אבל הזיכרונות...הזיכרונות תמיד יהיה שם. הזיכרות תמיד יזכירו שאין דבר המשתווה לרגש שהיא הרגישה באותו הזמן שהיא הייתה לידך, שהיא הייתה בזרועותיך, שהיא הרגישה את השפתיים העדינות שלך.
אתה יודע הרבה אנשים אוהבים רק אחרי שמתרגלים לקירבה של הבנאדם השני, אבל היא, היא אפילו לא מספיקה לקלוט שאתה נמצא לידה ואתה כבר נוסע. אבל השארת לה את הרגש המקולל הזה. את הריקנות הזאת.
היא מנסה להבין למה בנאדם מתאהב באדם שלא מרגיש רגש הדדי כלפיו. היא מנסה לגלות איך אפשר להתגבר על זה?
היא לא יכולה לסגור את הדלת הזאת. היא באמת מנסה אבל זה לא הולך לה. ואולי הרבה יגידו שהיא לא באמת מתאמצת והיא לא באמת רוצה. אולי זה באמת ככה. אולי היא מפחדת שרגש כזה לא יופיע יותר לעולם.
אתה יודע בזמן שמתנגנת לה מנגינה עצובה, ושיר שמבטע את מה שהיא מרגישה. היא נזכרת. היא פותחת את התמונה שלך במחשב שלה ופשוט מתבוננת בה בלי להוריד מבט מהעיניים שלך מהשפתיים שלך. היא מוכנה להתבונן בתמונה שלך כל היום.
זה כאילו שאתה רואה את מה שעובר עליה, זה כאילו שאתה יודע.
אתה יודע יש מישהו, שדומה לך. כל יום היא מוצאת בו יותר תכונות שלך. אפילו הידיים שלו כבר נותנות הרגשה שאלו הידיים שלך.
וגם כשאתה קרוב אתה גורם לפחד, לחשש, לעצב וסבל. ולפעמים נראה לה שזה מצליח.
היא חושבת שהיא בתחילת הדרך לשכוח אותך, ואז היא שוב יושבת מול המסך ושוב הזיכרונות עולים. ולא היא לא שכחה שום דבר, היא זוכרת כל רגע, כל מילה, כל תחושה, כל רגש, כל מגע, כל נשימה כבדה.
מנסה להדחיק הכל, אבל לשכוח היא לא מסוגלת לא מצליחה ולא רוצה! רוצה להאמין שהכי טוב זה בלעדייך.
כי גם כשאתה פה לידה אתה לא תמיד גורם רק אושר.
בכלל איך הגעתם למצב הזה? הוא לא התחיל ולא הסתיים באופן משמעי. כן הוא נגמר אבל האם זה לתמיד?!
תבין, היא לא מאמינה שהיא תואהב מישהו כמו שהיא אוהבת אותך, שתסבול ככה בגלל מישהו שהוא לא אתה.
היום היא שוב חלמה עלייך, חלום שנראה כל כך אמיתי, הנחמה היחידה שנשארה לה מהאהבה הזאת. האהבה שתתממש רק שם בחלומות שלה. היא מרגישה פתטית, היא מרגישה מפגרת. אבל הדבר היחידי שנשאר לה זה רק לכתוב.
לבטע את המועקה הכ"כ גדולה שנשארה לך אחרי שהלכת.
היא לא יודעת כמה זמן היא תמשיך להרגיש כלפייך רגש כולשהו. הרי רגשות הם לא לתמיד. במיוחד כשצריך לוותר מתישהו.
אבל הזיכרונות...הזיכרונות תמיד יהיה שם. הזיכרות תמיד יזכירו שאין דבר המשתווה לרגש שהיא הרגישה באותו הזמן שהיא הייתה לידך, שהיא הייתה בזרועותיך, שהיא הרגישה את השפתיים העדינות שלך.
אתה יודע הרבה אנשים אוהבים רק אחרי שמתרגלים לקירבה של הבנאדם השני, אבל היא, היא אפילו לא מספיקה לקלוט שאתה נמצא לידה ואתה כבר נוסע. אבל השארת לה את הרגש המקולל הזה. את הריקנות הזאת.
היא מנסה להבין למה בנאדם מתאהב באדם שלא מרגיש רגש הדדי כלפיו. היא מנסה לגלות איך אפשר להתגבר על זה?
היא לא יכולה לסגור את הדלת הזאת. היא באמת מנסה אבל זה לא הולך לה. ואולי הרבה יגידו שהיא לא באמת מתאמצת והיא לא באמת רוצה. אולי זה באמת ככה. אולי היא מפחדת שרגש כזה לא יופיע יותר לעולם.
אתה יודע בזמן שמתנגנת לה מנגינה עצובה, ושיר שמבטע את מה שהיא מרגישה. היא נזכרת. היא פותחת את התמונה שלך במחשב שלה ופשוט מתבוננת בה בלי להוריד מבט מהעיניים שלך מהשפתיים שלך. היא מוכנה להתבונן בתמונה שלך כל היום.
זה כאילו שאתה רואה את מה שעובר עליה, זה כאילו שאתה יודע.
אתה יודע יש מישהו, שדומה לך. כל יום היא מוצאת בו יותר תכונות שלך. אפילו הידיים שלו כבר נותנות הרגשה שאלו הידיים שלך.





💬 תגובות (10)
זה כל כך יפה
למרות הכל...זה יעבור מתישהו ובינתיים הדרך של להוציא ת'רגשות הולכת לי טוב:]
זה ממש יפה...המילים הכוונות הכל נוגע ללב..לפעמים צריך באמת להרים ידיים..לנסות לקחת הכל הפוך ולחשוב שאם הוא לא מרגיש אלליה/אלייך משהו אז הוא לא שווה אותך או שפשוט הוא לא האחד שמיועד לך..לא צריך לנסות להבין הכל בחיים..כי תאמיני לי שלא תצליחי להבין הכל..יש דברים שבלתי ניתנים להבנה..
מאחלת לך/לה הצלחה בהמשך ושתיהיי רק מאושרתתתתתת=]=]
סיונוש
לפעמים פשוט צריך להרים ידיים... =(
good luck sista
את ממש ממש ניכנסת עמוק אל תוך האמת
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות