אני רוצה...

אני רוצה לחבק אותך עוד פעם אחת

פעם אחרונה

לחבק אותך חזק...לבכות עלייך, לבכות איתך...

איך הגענו לכאן? איפה טעינו? במה נכשלנו?

מה שונה היום מאתמול? כשאתמול עוד יכולתי לחבק אותך,

לנשק אותך להרגיש שאתה איתי ורק בשבילי!...

למה היום אתה כל כך יפה מהצד, כשאתה כבר לא שלי...

מה קורה פה? למה אני רואה אותך, אך לא רואה את עינייך

מה גרם לך לחסום את רגשותייך...

פתאום אני רואה אותך אבל רואה רק ערפל רק חומה,

חומת הפרדה שאתה בנית, ביני לבינך.

אני לא יודעת מה אמרתי.. או מה לא אמרתי..

מה עשיתי ואיפה טעיתי...

אני רק יודעת שאתה חסר לי...אני מרגישה געגוע...

לימדת אותי לאהוב נתת לי את כל הידע..אבל כשהתחלתי

לתרגל ולעבוד וללמוד, פתאום ברחת..עזבת...

נתת למילים שמסביב להרוס...לכל האנשים להתערב..

לאותם אנשים שאתה מכנה "חברים" שלך..

אותם אלה שבשיחה אחת איתך הבנתי מי הם באמת בשבילך

אפילו אתה אמרת- אין לי חברים אני יודע את זה..

ובכל זאת הקשבת להם..נתת להם אישור כניסה..

האמנת להם..ריצית אותם והרסת אותי...

נישברת מהם ושברת אותי!

אני כבר לא יודעת למה עוד לדמות את עצמי כדי שתבין מה עוללת,
אולי לדבר קר, חסר הבעה..למשל בובת חרסינה
שברירית ועדינה, תמיד עם אותה הבעה..חיוך מאולץ, אסור לגעת!
היא עדינה..היא תישבר...קיבלת אותה במתנה...וכמו בסיפור של פינוקיו
מבובה עשויה חרסינה- קפואה,אדישה
הפכת אותי לדובי חם ואוהב...אבל שכחת שרק איתך זה ככה..מאסת בדובי
הטלת אותו על הריצפה...ברגע שהוא הבין הדובי, שאין לו מי שיתן לו אהבה והוא יקבל בחזרה אותו דבר,
חזר למצב של חרסינה..ובום...אין רגשות אין חום ואהבה..עכשיו גם אין בובה..היא נשברה..
שברת אותה! הצלחת לשבור בובת חרסינה...לטוב ולרע..שברת את הרוע והקרירות שבה לחום ואהבה..אבל זה
רק היה חלק מתהליך של לשבור אותה לגמרי....
פשוט נתת לחברים לכאורה האלה, צוהר! מפתח! שטיח אדום!!!
לדבר, לסכסכך להרוס...ל ה ש מ י ד  אותי!!!
אני רק רוצה לחבק אותך.. לבכות..
אני מבטיחה לא לשאול למה, איך מי מה...
רק לבכות ולחבק חזק...
אני אפילו לא אשאל למה זה מגיע לי...או מה עשיתי..
זה לא מעניין אותי.. זה לא ישנה את המצב...
אתה הבאת את זה...זאת הפעם הראשונה- שאני לא מוצאת בי אשמה...
ואני תמיד מוצאת בד"כ..
אבל אחרי שאני אחבק אותך ואני אבכה..אני יודעת שאני אבכה..
אני אסתכל לך בעיניים.. בפעם האחרונה..
בעיניים האלה שרק להביט בהם יכולתי שעות,
אני אסתכל לך בעיניים בעוד ששלי מלאות דמעות, ואני רק אגיד לך

-הרסת אותי-