איתי, הזאהיר.

איתי,


סוגרת את הדלת עכשיו, משאירה הכל מאחור,


אתה עם אחרת עכשיו, צריכה להפסיק כבר לחלום.


שאולי יום אחד עוד תחזור ותגיד שרק אותי אתה אוהב, שאולי יום אחד הדברים יוכלו להיות כמו פעם.


אתה גבר שונה עכשיו, לא זה שאהבתי, שובר לי את הלב בכל הזדמנות, חושב רק על עצמך ולא על הדמעות שלי שזולגות כל היום רק בגללך.


החיים שלך לא קשורים אליי יותר, לא כמו פעם, שהיית כל עולמי. לא כמו פעם כשהחיוך שלך עשה אותי הבן אדם המאושר ביותר בעולם.


גרמת לי להפסיק להאמין באהבה, כי זה כואב לי כל כך. הלב מתכווץ בפנים כשאני חושבת עלייך, שאתה יותר לא שלי, ועכשיו של אחרת. שאתה מחבק מישהי אחרת בלילה, מנשק מישהי אחרת ועושה איתה אהבה.... שהחיוך שלך גורם למישהי אחרת להיות מאושרת.


איך אהבתי אותך, כמו שרק בסרטים אפשר, התמסרתי אלייך בשלמותיף והחזרת לי הכל מרוסק. עכשיו התהליך הוא שלי, לחזור להיות שלמה, להפסיק להיות מי שהייתי ולהתחיל להיות מי שאני. לאגור מאיפשהו כוחות, ולחזור להאמין באהבה, לתת לאדם כלשהו את ההזמנות להרכיב את הלב שלי מכל מיליון הרסיסים שהשארת.


אני סוגרת עכשיו את הדלת שאני רומה לא לרצות לפתוח יותר. לא לחשוב עלייך 24 שעות ביממה, שהחיים שלי לא יהיו סובבים סביבך תמיד. להשלים עם העובדה שהמשכת הלאה ולאחל לך מכל הלב רק אושר, למרות שאתה גרעת אותו ממני.


אתה הזאהיר שלי. זה שהנוכחות שלך מלווה אותי לכל מקום ובכל זמן. אתה הזאהיר שלי, שבאתי איתו במגע ועכשיו אני לא יכולה להשתחרר מזה.


משהו ממך תמיד יהיה איתי, והצלקות ממך לא יעברו לעולם. אך אני מקווה שיבוא יום ואוכל לשאת את הצלקות כמדליות ולא כמושא לבושה.


אתה סגרת כבר את אותה הדלת לפני חצי שנה, ואני עדיין עומדת במפתן מחכה למשהו שיגיע, מחכה בעצם לך, אך לשווא.


הלוואי שגאוותי לא תניח לי לסלוח לך לעולם על כל הדמעות, על כל השקרים, על השברון.... הלוואי ולא הייתי צריכה לשכנע את עצמי שאני שונאת אותך, הלוואי והייתי מאמינה בזה. אבל זה הרי כל כך קשה לשנוא אדם שאוהבים. אוהבים כל כך עד שקשה לנשום עם כל מחשבה, עד שהלב נצבט כלכך חזק עד שבא לי לצעוק.


כשנכנסת לי לחיים מעולם לא חשבתי שאתאהב בך בעוצמה כזאת, אבל לצערי זה מה שקרה. כן, לצערי, כי זה יותר כואב ממה ששיערתי. עד שלפעמים אני מקללת את היום שנתתי לך כרטיס כניסה ללב שלי.


אני רוצה להפסיק להאכיל את עצמי כעס ושנאה, אני רוצה להגיע לתובנה לגבי הערך שלי עצמי ולדעת שאני שווה הרבה יותר מגבר שלא היה לו איכפת לשבור לי את הלב כדי להשיג מה שהוא רוצה.


הלוואי והייתי שלמה עם עצמי, כי רק כך אני יודעת שאוכל להמשיך הלאה. רק כשאשלים עם מה שיש לי בחיים, גם כשהם בלעדייך ונטולים אהבת גבר.


אני רוצה לחיות עם הזיכרון המתוק ממך, אבל מיררת הכל...


אני רוצה שתבין מה הפסדת, אבל כשהדלת שלי תהיה סגורהעל מיליון מנעולים....