עוד מכתב ייאוש על אהבה שסופה אכזבה=/

אני נזכרת בשנה הזאת


איך שהוא שבר לי את הלב


ואיך שהוא גרם ללב שלי להיות כואב


הכל התחיל בכל השנה הזאת


איך שאהבתי אותו איך שהתאהבתי בו במבט הראשון


לא היה בנינו כלום אבל זה היה כואב


ההינו "ידידים" כשהוא היה יורד עליי מאחורי הגב


איך שהוא היה משקר לי כל הזמן


ואני זוכרת את היום הזה היום שהוא אמר לי


כמה שאני הידידה הכי טובה שלו


ושאני האדם הכי קרוב לו ואני האמנתי


כי ההיתי מאוהבת בו והוא ידע את זה


אך הוא לא אהב אותי ולא יאהב לעולם


אני נזכרת ביום שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי


ושהוא רוצה שנהיה חברים


ויום למחורת גילית שהכל שקר


כן....גיליתי שהכאב הזה אמיתי


הרגשתי שהעולם חרב עליי


לילות ימים שבועות חודשים של עצב


עד שהגיע היום האחרון של הלימודים


וידעתי שהוא עוזב וחוזר בחזרה לארגנטינה אחרי הבצפר


ובאמת הגיע הזמן כדי לשכוח מימנו


אבל כאב לי...ניתקנו קשר אחרי ימים של קללות ומריבות


ואני אהבתי אותו אהבתי כל כך


ואז ביום האחרון הוא לא אמר מילה


רק הסתכל עליי במבט אחרון


אני הסתכלתי עליו הולך נפרד מחבריו והולך למכונית


משם לשדה תעופה ומשדה התעופה למקום רחוק מפה


כך שאני לא אראה אותו ולא אשמע מימנו


הסתכלתי עליו וזלגה לי דמעה


הרגשתי שזהו זה נגמר


וזה היה כואב כי אני בו מאוהבת


הרגשתי את הרגשות חזקות יותר מיום ליום


הרגשתי שבלעדיו יהיה לי קשה


ציירתי ציורים כתבתי שירים ומחקתי את כולם


את כל הזיכרונות שלי מימנו מחקתי


אבל מהלב??אי אפשר למחוק...שם זה יישאר תמיד


אני כותבת את המכתב הזה בעצם לעצמי חח...כן זה נשמע מאוד פטתי


אבל בלב כואב לי ואני מנסה להסתיר הכל למרות שאי אפשר


ועכשיו כשהתחיל החופש הגדול הגיע הזמן להתחיל מחדש


לשכוח שהוא קיים...


סליחה שבלבלתי במוח...ההיתי חייבת לפרוק הכל


שלכם


סיון=/