מכתב אחרי ריב ע-נ-ק!! וברורררר שהוא לא ראה אותו.. חח תקראו ותגיבווו תגידו איך יצא..

כל כך התגעגעתי.. כל השבוע חיכיתי לראות אותך נסיך שלי. קיוויתי שתפתיע אותי באחד הימים, ותבוא גם בלי להודיע. אפילו רק לכמה דקות, שאני אראה את הפנים היפות שלך אחרי כל כך הרבה זמן. כן, אני עוד מתגעגעת.. למרות שאני אראה אותך היום, אחרי שבוע שלא ברור אם היה טוב או רע או אולי שיגרתי, אבל מה שברור שהוא היה מלא בגעגועים ודאגה ואהבה.


מצחיק שבאמת ציפיתי לראות אותך כל רגע בדלת, עם כל זה שידעתי שאין מצב שתבוא. חוץ מהבגרויות שהיו לנו השבוע, גם הבלגאן הפרטי שלך.. באמת שדאגתי. הפכתי לחזקה שבינינו רק בשביל לתמוך בך ולעודד אותך כשהיית צריך. כשלא ידעת גם אני נשברתי, התייעצתי ובכיתי- כי איך מרגישים כשהאדם הכי יקר לך סובל ואת לא יכולה לעשות כלום כדי לעזור לו?!


אתה אומר שהצלחתי, שעזרתי מאוד, אני לא בטוחה בזה. אבל אולי באמת התמיכה שלי, זה ששבוע שלם ביליתי איתך בשיחות נפש ארוכות, זה מה שנתן לך כוח. אמרת שאתה מודה לי ואמרתי לך שלא, אני עדיין חושבת ככה, עשיתי את זה מהלב בשביל ההרגשה שלך וההרגשה שלי, לא כדי לקבל פיצוי.


אבל השבוע הזה היה נורא גם לי... למרות שלא חשבתי על זה, לא היה לי זמן לדאוג לעצמי. גם כשדיברת לפעמים פוגע וגם כשביקשת שקט, לא לדבר איתי עכשיו – ניסיתי להבין שקשה לך, שמרתי לעצמי כדי להגיד לך כשהתקופה הזאת תיגמר – ושכחתי. הייתי כל כך מרוכזת בך שהכל ברח לי מהראש. גם כשגיליתי שאני לבד, שאתה הבנאדם הכי קרוב שנשאר לי, ניסיתי להדחיק. עברנו כל יום ממחשבה שבסופש אנחנו ביחד...


והיום, יום לפני שניפגש, היית קר יותר מכל יום אחר. ודווקא היום הייתי צריכה אותך יותר משאר הימים. אני יודעת שזה לא אישי, זה מהלחץ, היה לך יום חשוב היום. אבל מתישהו גם אני נשברת. אני לא יכולה להחזיק מעמד לתמיד.. ובערב כשכבר לא יכולתי יותר התפוצצתי, הוצאתי את הכל. לא הראית שום רגש אשמה אז הריב המשיך, ונגרר לגבולות אסורים. עד סוף השיחה כבר השלמנו אחרי צעקות, איומים ודמעות. אבל זה בכלל משנה? נחזור להיות כמו שהיינו? היה לנו את הדבר הכי יפה בעולם, והוא נהרס בשיחת טלפון אחת... ואם לא נצליח להתגבר על זה? אני בחיים לא אהיה שוב כמו פעם, כי ברגע שקיבלתי אותך הפכת לחלק ממני, וברגע שאני אאבד אותך אני אאבד את כולי....


 


לא יודעת למה שמתי את זה פה.. כנראה כי העדפתי שזה לא יהיה שמור על המחשב שלי.. בחיים לא הייתי ככה הרוסה.. מה שיש לי להגיד לכן- כשיש לכן "הדבר הכי יקר.." כמו אצלי, תישמרו עליו כמו על הדבר הכי יקר שיכול להיות.. כי בשיחה, משפט או מילה כל אחד יכול לאבד את החצי השני שלו.


 


~ בכל מקרה כתבתי את זה לפני כמה חודשים.. מאז השלמנו וסידרנו הכל.. עדיין יש קצת ריבים דאא אבל אני מקווה שיהיה טוף.. כי הוא אשכרה אהוב ליבייי!! ~ תגיבו..