💌 מכתבי אהבה
If i never knew you ...
👁️
1,127 צפיות
💬
3 תגובות
לפעמים אני חושבת אם הייתי עכשיו שלמה עם עצמי אם לא הייתי מכירה אותך... אם בכלל לא הייתי יודעת מי אתה, איך אתה נראה, ומה האופי שלך, ואיך אתה מדבר ומתנהג והולך ונהנה ואוהב... ... ... ...
אני אוהבת אותך. אבל אני יודעת שהיה לי יותר טוב אם בכלל לא הייתי מכירה אותך, אם לא הייתי יודעת מי אתה ואיך אתה נראה ומה האופי שלך ואיך אתה מדבר ומתנהג והולך ונהנה ואוהב..... קשה לי. כל כך הרבה זמן עבר אבל אתה עדיין באותו מקום בראש שלי ובלב שלי, גם אחרי החבר שהיה אחריך (שהייתי איתו 8 חודשים וזה לא מעט) וגם עם החבר שיש לי עכשיו... אני אוהבת אותו באמת, אבל הוא לא מחליף אותך.. אף אחד לא מחליף. אני זוכרת איזו ילדה קטנה הייתי, רק בכיתה י"א ואתה כבר חייל... לא הבנתי אותך, עוד הייתי חזק בהתגבשות שלי עצמי, בתקופה היפה שלי של ביה"ס - כל כך קרוב אליך ובעצם כל כך רחוק ממה שאתה חווית. היינו שני אנשים שונים לגמרי מבחינת איפה שעמדנו בחיים, נפגשנו במקרה. אם הפגישה הזו לא הייתה קיימת סביר להניח שאני עד היום בכלל לא הייתי מכירה אותך למרות שאתה גר נורא קרוב אלי - כי לפני שהיכרתי אותך באותו יום לא ראיתי אותך בחיים, וגם מאז שניתקנו קשר לגמרי לא ראיתי אותך אפילו לא פעם אחת, ומצחיק להגיד את זה אבל... חבר הכי טוב שלך הוא שכן שלי. אז אולי זה הגורל שנותן לנו להיות באותם המקומות בזמן שונה? אולי הוא בכוונה לא רוצה שניפגש?.. מוזר, דווקא אני מפרשת הכל בצורה כזו, דווקא אני הפכתי לכזו רגשנית ורגישה אחרי אותו יום שראיתי אותך פעם ראשונה... אתה שינית אותי - דווקא אותי עם האופי החזק. אחריך הפכתי עצובה. אני זוכרת שאחרי שנפרדנו לגמרי הייתה לי תקופה של בכי אינסופי, ואנשים לא מכירים אותי כבנאדם שבוכה - אני זוכרת שזה הגיע למצב שיום אחד הגעתי לבי"ס בבוקר, זה היה שיעור ספורט ובאתי עם עיניים נפוחות מבכי של לילה שלם וחברות שלי לא הבינו מה קרה לי. והן ידעו שבכיתי, לא הודיתי ובטח שהן לא ידעו שזה בגללך, איתן לא דיברתי עליך. אבל אהבתי אותך בשקט. אני כותבת את זה בלשון עבר אבל על מי אני בעצם עובדת ? אם רק היית יודע כמה אני אוהת אותך עכשיו וכמה קשה לי... כמה קשה לי לראות אותך איתה בתמונה ולראות איך היא מחזיקה לך את הידיים -0 בדיוק כמו שאני החזקתי, ואיך אתה מחבק אותה מאחורה - בדיוק כמו שאני אהבתי, ואיך אתם נראים כל כך שלמים ומאושרים ביחד... בדיוק כמו שהיה לי כשהייתי איתך. מעניין אותי כל כך אם גם היא מרגישה את החום הזה איתך כשאתה מחבק אותה - כי מה שאני הרגשתי איתך הוא מה שבעצם גרם לי כל כך לאהוב אותך. ההרגשה שנתת לי, מי שהיית, איך שנראית, האופי שלך הדיבור שלך ההתנהגות שלך ההליכה שלך הכיף שלך ו..האהבה שלך......... אני כל כך אוהבת אותך!
היא נראית כל כך חמודה, כל כך לא מזיקה ו"תמימה" כזו.. היא נראית רע ובגלל זה אני מאמינה שאתה באמת אוהב אותה - כי כשבנאדם אוהב באמת הוא בוחר להתעלם ממה שמסביב - גם אם המראה הוא כזה לא מושך... אבל מאיפה לי לדעת מה מושך אותך, אם אתה איתה?...
אני גאה בך שאתה אוהב מכל הלב - חשוב לי שתהיה מאושר, הכי חשוב לי....אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך. אבל אני יודעת שהיה לי יותר טוב אם בכלל לא הייתי מכירה אותך, אם לא הייתי יודעת מי אתה ואיך אתה נראה ומה האופי שלך ואיך אתה מדבר ומתנהג והולך ונהנה ואוהב..... קשה לי. כל כך הרבה זמן עבר אבל אתה עדיין באותו מקום בראש שלי ובלב שלי, גם אחרי החבר שהיה אחריך (שהייתי איתו 8 חודשים וזה לא מעט) וגם עם החבר שיש לי עכשיו... אני אוהבת אותו באמת, אבל הוא לא מחליף אותך.. אף אחד לא מחליף. אני זוכרת איזו ילדה קטנה הייתי, רק בכיתה י"א ואתה כבר חייל... לא הבנתי אותך, עוד הייתי חזק בהתגבשות שלי עצמי, בתקופה היפה שלי של ביה"ס - כל כך קרוב אליך ובעצם כל כך רחוק ממה שאתה חווית. היינו שני אנשים שונים לגמרי מבחינת איפה שעמדנו בחיים, נפגשנו במקרה. אם הפגישה הזו לא הייתה קיימת סביר להניח שאני עד היום בכלל לא הייתי מכירה אותך למרות שאתה גר נורא קרוב אלי - כי לפני שהיכרתי אותך באותו יום לא ראיתי אותך בחיים, וגם מאז שניתקנו קשר לגמרי לא ראיתי אותך אפילו לא פעם אחת, ומצחיק להגיד את זה אבל... חבר הכי טוב שלך הוא שכן שלי. אז אולי זה הגורל שנותן לנו להיות באותם המקומות בזמן שונה? אולי הוא בכוונה לא רוצה שניפגש?.. מוזר, דווקא אני מפרשת הכל בצורה כזו, דווקא אני הפכתי לכזו רגשנית ורגישה אחרי אותו יום שראיתי אותך פעם ראשונה... אתה שינית אותי - דווקא אותי עם האופי החזק. אחריך הפכתי עצובה. אני זוכרת שאחרי שנפרדנו לגמרי הייתה לי תקופה של בכי אינסופי, ואנשים לא מכירים אותי כבנאדם שבוכה - אני זוכרת שזה הגיע למצב שיום אחד הגעתי לבי"ס בבוקר, זה היה שיעור ספורט ובאתי עם עיניים נפוחות מבכי של לילה שלם וחברות שלי לא הבינו מה קרה לי. והן ידעו שבכיתי, לא הודיתי ובטח שהן לא ידעו שזה בגללך, איתן לא דיברתי עליך. אבל אהבתי אותך בשקט. אני כותבת את זה בלשון עבר אבל על מי אני בעצם עובדת ? אם רק היית יודע כמה אני אוהת אותך עכשיו וכמה קשה לי... כמה קשה לי לראות אותך איתה בתמונה ולראות איך היא מחזיקה לך את הידיים -0 בדיוק כמו שאני החזקתי, ואיך אתה מחבק אותה מאחורה - בדיוק כמו שאני אהבתי, ואיך אתם נראים כל כך שלמים ומאושרים ביחד... בדיוק כמו שהיה לי כשהייתי איתך. מעניין אותי כל כך אם גם היא מרגישה את החום הזה איתך כשאתה מחבק אותה - כי מה שאני הרגשתי איתך הוא מה שבעצם גרם לי כל כך לאהוב אותך. ההרגשה שנתת לי, מי שהיית, איך שנראית, האופי שלך הדיבור שלך ההתנהגות שלך ההליכה שלך הכיף שלך ו..האהבה שלך......... אני כל כך אוהבת אותך!
היא נראית כל כך חמודה, כל כך לא מזיקה ו"תמימה" כזו.. היא נראית רע ובגלל זה אני מאמינה שאתה באמת אוהב אותה - כי כשבנאדם אוהב באמת הוא בוחר להתעלם ממה שמסביב - גם אם המראה הוא כזה לא מושך... אבל מאיפה לי לדעת מה מושך אותך, אם אתה איתה?...
אני גאה בך שאתה אוהב מכל הלב - חשוב לי שתהיה מאושר, הכי חשוב לי....אני אוהבת אותך





💬 תגובות (3)
אני מרגישה בדיוק כמוךך
ומחכה ליום הזה כבר לשכוח אותו
מקווה שיהיה טוב
מאחלת לך המון אושר
גלו'ששששש
וזה עצוב כל כך אבל אני מקווה שתצילחי למחוק אותו לנצח
ושתיהי מאושרת עם חבר שלך עכשיו!!!!
בהצלחה ושיהיה לך רק טוב!!!=)
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות