איך שהסורגים הפרידו בינינו- חלק 26

אחרי חצי שעה כבר יצאתי מהחנות הלכתי לאוטו שלי ושם חיכתה ליי חבורה של איזה 4
בנות הייתי בהלם.... זה משהו שאני לא ישכח בחיים שלי!!!!

הם היו ערביות וביניהן כמובן הייתה שירין...

הבנתי שאני צריכה להראות את עצמי חזקה אז אמרתי לשירין:"מה כל המקהלה הזאתי?"

היא חייכה אלי חיוך שטני.. ופתאום הם התחילו לצעוק רצו להרביץ לי עלקק הפרחות
האלהה!!!!!! וכנראה זה הגיע עד לחנות של אמיר והוא בא לראות מה קרה וראה את כל
הבאלגן.. והם דיברו שם בערבית וסלט עגבניות..!!!!

כל זה בגלל שירין הקנאית.. בגלל הקשר שלי עם אמיר... סתומה בראש!

אמיר:"עדן תלכי הבייתה אני כבר יטפל בזה.."

היה לחץ נוראי....... לא האמנתי בחיים שלי שתהיה לי קטטה כזו... חזרתי הבייתה
והבנתי בוודאות הפעם.. את המילים של סאלם.

יותר מדי לזה לא התייחסתי.. זה היה צהריים... והיה חם לוהט.. ולריה שני ואוראל
התקשרו אליי ורצו ללכת לים... שמחתי כמובן.. אני הכי ספונטנית שיש!!!!!!!

לבשתי את הבגד ים טורקיז שלי עם החום ג'ינס קצר גופייה בצבע טורקיז נעלי אצבע חדשות
מ- NINE WEST בצבע של הבד ים שלי טורקיז חום ועוד כמה צבעים ממש יפים..

אספתי אותם מהבית של שני.. ונסענו לים... בטח אתם מחפשים את סיון.. אז את האמת..
בגלל אח שלי ואני לא ישקר... היא התרחקה מהחברות קצת ואני הייתי יותר איתה אבל גם
זה כי היא כל הזמן אצלנו.. אכפת לה מאליאב נטו.

הגענו לים והיה מפוצץץץץץץ...

היה גם DJ שם זה חוף מסודר... כנראה מן מסיבונת קטנה.

תפסנו לנו מקום הורדנו מעלינו את בגדים מרחנו שמן גזר... ואני וולריה הלכנו לעשות
סיבוב בחוף.... היה מזה כיף.. הלכנו כזה והתפלאתי לראות את אמיר הוא היה עם 3 חברים
שלו... יהודים ועוד אחד ערבי... מתי הוא סיים לעבוד חשבתי לעצמי..

התקדמתי אליו וראיתי איך ולריה התלהבה שהיא ראתה אותו.. אפשר לחשוב...

אני:"פעם שלישית גלידה אמיר חחח"

אמיר:"חחח איך כבר הגעת לפה?"

אני:"איך אתה??"

אמיר:"מרוב העצבים שלי כבר השארתי שם חבר והלכתי לים בואי רגע אני רוצה לדבר איתך"

הלכנו לצד ולריה כמובן שאין לך בעיה נשארה עם 3 האחרים..

אמיר:"אני מזה מצטער זה הפרחות של עכו היא ככה אני לא מבין אותה"

אני:"גמרתם נכון?"

אמיר:"את כבר קוראת אותי..."

אני:"ייאלה אמיר יהיה בסדר אתה לא צריך לאכול ת'לב שלך בגללה אין לה כבוד"

אמיר:"אני דווקא שמח לראות אותך כאן"

חייכתי אליו וחזרנו לולריה וחברים שלו.. הראיתי להם איפה אנחנו יושבים.. והם באו
איתנו.

ולריה מאוד הסתכלה על אמיר... לא שזה הפריע לי.. :-/ היא ממש הלכה לשבת לידו ולדבר
איתו ולו.. לא כ"כ היה נעים...

לאחד קראו מחמוד ו-2 האחרים אליאור ופז....

הלכתי לקנות מים עם אוראל ואתם לא תאמינו את מי ראיתי יושב שם בקיוסק.............
לא לא תאמינו.. את א=ד=י=ר ! זוכרים אותו?!?!

הוא היה מלך השווים באותו יום... רואים שהוא התגבר עליי חחחחח

הופתעתי כ"כ ואמרתי לו:"אדיר???!!"

"פששש תראו מי פהה... כמה כמה זמן לא ראיתי אותך עדן....."

אני:"מה המצבב איתך??"

אדיר:"כמו תמיד! חבל על מה שקרה לרותם אהה?"

אני:"כן.."

אדיר:"שמעתי כבר שאתם לא ביחד"

אני:"משהו כזה"

הוא אמר שלום לאוראל ושאל איפה אנחנו יושבות... הראיתי לו ואמר שיבוא עוד מעט...

ת'אמת הוא לא ממש התייחס אליי... זה היה לי קצת מוזר.. אבל עבר לי הוא היה עם מלא
חברים שלו שם.. ניראלי גם ראיתי את אגם..

העיינים שלו זהרו מהשמש.. איזה צבע יש לו.. הוא כ"כ דומה לרותם.. הרגשתי לא טוב
שראיתי אותו חשבתי שרותם עומד מולי!

בדרך חזרה למקום הישיבה שלנו אמרה לי אוראל:"הוא התייפה אה עדן??"

אני:"תמיד הוא היה המניאק הזה.."

אוראל:"היופי שלו קוטל תגידי אכפת לך שאני יחזור לשם?"

הבנתי על אוראל שהיא רוצה ללכת לדבר איתו.. שיחררתי אותה זה לא עניין אותי..

הגעתי למקום שלי ורק שני, פז ואליאור היו... שאלתי ישר:"איפה אמיר וולרי??"

שני:"נחשי"

קינאתי.. נשבעת לכם קינאתיייייי הרגשתי שאני יצרתי את המילה קינאההה!!

אחרי 10 דקות הם גם באו... ישבנו כולם ביחד וברקע היה את השיר הסוד שלי ממך של
דנידין המלך... (אין עליו.....)

היה שקט הקשבנו למילים... הרגשתי שהיה מתח באוויר ושברתי אותו כשקראתי לולרי בצד
שאלתי אותה:"מה עשיתם?"

ולריי:"התחלתי איתו"

אני:"אין לך בושה? תגידי? הוא לא כזה כמו כולם את לא מכירה אותו תפסיקי"

ולרי:"ואם אני יגיד לך שאני חושבת עליו מאז שראיתי אותו?"

אני:"אז אני לא יאמין לך כי בתאכלס אותך מעניין היופי שלו.. מה אמרת לו אבל?"

ולרי:"יותר נכון הוא אמר שיבוא לשבת איתנו היום.."

אני:"טוב"

מפגרת... ולריה היא פצצה אמיתית אבל שכל אין לה הרבה.

אמיר הרגיש בעניין וכשהוא התקרב אמרתי לו:"עדיף שהיית משאיר את חברות שלי מחוץ
לעניין"

הוא הציע לי סיגריה ואמר:"איך אפשר לפספס את זה?"

אני:"אל תדבר איתי בשפה הזאת"

אמיר:"מה שתגידי!!!!!"

אחרי זה אדיר הגיע עם אוראל.. (טוב באמת שהוא נזכר)

הוא הסתכל וציפה לראות שאנחנו יושבות בנות לבד... אבל פתאום ראה את אמיר ואת
האחרים... עשינו להם היכרות קטנה אמרתי שהוא בן דוד של רותם וכל זה..

פתאום אדיר הפך להיות יותר נחמד..

הוא הביא כיסא התיישב לידי ואמר לי:"את יודעת למה עשיתי עלייך פוזה בהתחלה?"

אני:"שוט"

אדיר:"כי מאז אילת.. ניתקת את הקשר ושחכת הכל"

הסתכלתי עליו ואמרתי לו:"את לא יודע מה עברתי מאז אילת.. אל תשפוט אותי"

אדיר:"למה אתם כבר לא ביחד?"

אני:"סתם.. ולמה אתה לא באת למשפטים שהיו?"

אדיר:"העדפתי לשמור מרחק מהאיזור של המשטרה"

אני:"וואלהה.."

לאמיר הייתה קינאה עזה בעיינים שראה אותי מדברת עם אדיר.. אולי זה אייים עליו כי
הוא ראה אותנו מכירים טוב.. חוץ מזה שהוא חתיך והוא מאיים על כל גבר! לא שלאמיר חסר
אבל בכל זאת.

הלכתי רגע לקיוסק לקנות סיגריות הקיוסק הזה היה מחוץ לאיזור של הים... זה מישהו
שהיה מוכר מעגלה...

קניתי סיגריות ואז אמיר היה אחריי ואמר לי:"עדן בואי שנייה"

פתאום כזה מוזר בלי שום הודעה.. זה היה בלוק כזה נטוש מכוער ומפחיד... הלכתי אחריו
לאן שהוא לוקח אותי.. רחוק מהאיזור של הים.. וכבר דאגתי.. האמת.. פחדתי טיפה..

נשענתי על הבלוק... הוא התקרב אליי טיפה.. הסתכל עליי לתוך העיינים.. היה לו מבט של
רוצח..... עם תוספת של תמימות...

לא אמרנו מילה.. הוא פשוט רק הסתכל עליי ואז הוא תפס לי את הפנים
ו.................. ו............................ ו......................

נישקקקקקקקקקקקקק אותייייייייייייייייייייייייייייי......!!!!!!!!!!!!

לא נשיקה רגילה נשיקה עם עוצמהההההההה הוא חיבק אותי ונישק אותי.. זה היה רגע
מעלףףףףף.. רגע מושך ומפתההה אי אפשר היה להתנגד לוווו אחרי כמה שניותת שזהו לא
יכולתי יותררררר העפתי אותו מעלייי ואמרתי לו במבט מאכזבב ומפחדד

"אני לא מאמינה..."

עם כל הכבודד... לא האמנתי שיקרה בינינו משהו... זה היה כמו אדם וחווה.. פשוט אכלתי
את הפרי האסור.... עם כל הכבוד לאיסלאם.. אנשים הוא ערבי.. ופחדתי מזה פחד מוות...

הוא הסתכל עליי במבט הכי יפה שיש... ואמר לי:"אני אוהב אותך.."

קשה לי להגיד שלא התייחסתי לזה עד עכשיו ולא שמתי לב אבל לקחתי את זה בצורה אחרת...
זה הבהיל אותי כשהוא אמר את זה.

"אני רוצה שתסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאין לך כלום אליי"

אני:"אין לי!"

אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה.. אני לא יודעת להסביר אם זו הייתה טעות... אבל
הפיתוי גבר עליי...

אחרי כמה דקות נרגענו מכל המתח הגבוה שנוצר באוויר...

אמיר:"רציתי לעשות את זה כבר הרבה זמן.. עדן אני יודע שהרגשות החזקים שלנו יכולים
לעבור הכל.."

אני:"אמיר על מה אתה מדבר??? ניראלך שהנשיקה הזאת תעשה מאיתנו ביחד??? ממש לא ! אני
כבר עברתי את זה ואני לא מתכוונת לעבור את זה שוב אני מתפלאת עלייך! דווקא אתה??
אתה באמת חושב שאנחנו הולכים להילחם על זה??

להפךךך זה רק ירחיק אותנוו"

אמיר:"אני רוצה שתגידי שאת אוהבת אותי"

הסתכלתי עליו המומה.. "אתה חולה אתה יודע.. אני בקושי יצאתי מקשר ארוך... אתה מודע
לכל המיליוני מכשולים?? אפחד לא יסלח לי על זה תשכח מזה"

במקום שנדבר כמו 2 בוגרים נוצרה מריבה והוא התעקש שאני והוא יכולים להיות ביחד..
אבל אין מצב שבעולם איןןןן!!

אמיר:"אני אוהב אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך.. את לא יצאת לי מהראששש..."

אני:"הייתי בטוחה שאתה אח מס' 2 שלי...."

התיישבנו על איזה ספסל ואמרתי לו:"זה לא יקרה זה לא יילך.. מתחננת תשכח מהנשיקה
הזאת שנינו נסתבך"

השארתי אותו שם והלכתי.... ראיתי כמה שהוא עצוב ומדוכא.. שחזרתי כולם דאגו לי
שנעלמתי לכ"כ הרבה זמן.. אמרתי להם אם הם רוצות שיישארו ויחזרו עם אדיר כי אני
הולכת עכשיו הביתה.. אבל הן רצו לבוא איתי כמובן... בדרך חזרה הביתה...

ולריה חפרה לי שהיא דלוקה על אמיר אש ולא מעניין אותו שהוא ערבי כי הוא לא נירא
ובלה בלה בלה הרגשתי לא נעים כבר כאב לי הראש אז אמרתי לה:"סתמי ת'פה כבר ולרי!"

היא הייתה בשוק שאמרתי לה את זה ואמרה:"מה נהיה ממך עדן?" הורדתי אותה בבית שלה
ואוראל ושני שאלו מה קרה לי.. אמרתי שכלום הורדתי גם אותן ונסעתי הבייתה.

עליתי ישר להתקלח ועדיין לא האמנתי על עצמי.. אולי כולה נשיקה אבל בשבילי זה היה
שונה לא חשבתי שאני ייקלע למצב כזה עם בנאדם כזה... אם הייתם יודעים מה הדעה שלי
הייתה לגבי ערבים וכמה שנאה הייתה לי כלפיהם לפני שהכרתי את כל אלה.. לא הייתם
מאמינים עליי..

ועוד אצלנו בדת.. כשבחורה יהודייה נכנסת למצב אינטימי עם ערבי זה הסוף שלה..
התפללתי לבורא עולם שישכיח ממה את מה שקרה היום... אבל אפילו לא עצרתי לרגע ולא
חשבתי מה אני מרגישה.. האם עדן מאוהבת באמיר..

כשיצאתי מהמקלחת הסתכלתי על עצמי במראה וממש חשבתי לעצמי... למה אני תמיד חושבת על
אחרים בחוץ? ואם אני באמת מאוהבת בו ורוצה להסתכן... ואולי זה סתם משהו חולף.. עם
כל הבאסה הייתה גם את ההרגשה הטובה והכיפית של מה שהששגתי..

ניזכרתי בפנים שלו בריח הטוב שלו בנשיקה שלו.... ופתאום משהו קטע אותי.. הודעה
מהממת שלו............. "אחרי הנשיקה הזאת.. אני לא יוותר עלייך" לא החזרתי לו
כמובן.. זה היה סוד כמוס כזה.. זה היה מצד אחד כזה כיף...

אבל הכי מהכל.. זה הזכיר לי את רותם.. את הפחד והמיסתורין הזה... והרגשתי לא טוב עם
זה...

ככה עבר לי היום לבד עם עצמי..... נירגעתי מכל מה שקרה... אחרי כמה זמן כבר הלכתי
לישון ניצלתי את השקט שיש בבית כי אפחד לא היה.

בבוקר שאחרי קמתי כאילו כלום.. ניכנסתי למקלחת ואחרי שהתעוררתי קצת לחיים...
ניזכרתי באמיר והבנתי משהו חשוב.

יצאתי מהקלחת ישבתי על המיטה והבנתי שבעצם רציתי להשיג אותו... זה היה רגעי כל הזמן
חשבתי שהוא כזה מושלם.... ועד שהשגתי את הפרי האסור אני כבר לא רוצה אותו יותר...


אני מודה שהנשיקה עשתה לי משהו לא יותר מתשוקה... ידעתי שאצלו זה ההפך וזה מה שיכול
לסבך אותי... הרגשתי שאני חייבת לדבר איתו ולהסביר לו.

ירדתי למטה אפחד לא היה כי אחי עובד בשוק.. וסיון לא יודעת איפה היא בטח בבית שלה.

אכלתי ארוחת בוקר ועליתי לחדר להתלבש שמתי חצאית מיני גופיה ירוקה נעלי אצבע חמודות
כאלה בצבע של החולצה לקחתי את המפתחות של האוטו ונסעתי לכיוון השוק.

כשהגעתי ראיתי מרחוק את אמיר ואליאב.

אליאב הופתע לראות אותי כאן... אבל וואלה לא התייחסתי אליו.. הקשר שלי קצת דעך עם
אחי מאז כל מיני מקרים.

אמיר ראה אותי והוריד את הראשש...

כשאחי הלך רגע ניצלתי את ההזדמנות ללחוש לאמיר:"אני צריכה לדבר איתך"

הוא הסתכל עליי הנהן עם הראש ואמר:"תכף"

הוא היה אדיש פתאום.............

ראיתי שאחי לא בדרך לחזור לבאסטה כי הוא מדבר עם חבר שלו שם בצד... אז אמרתי
לאמיר:"תשכח ממה שהיה, אין לא לוותר או להילחם זה היה סתם רגעי!"

אמיר:"מה שבדיוק רציתי להגיד לך"

הייתי בהלם מוחלט.... הוא היה פתאום שונה מאתמול מוזר לא אכפת לו זה
הטריףףףףףףףףףףףףף אותיייייי יאללה!!!!!

הסתכלתי עליו במבט מעקם ואמרתי לו:"יופי כי חבל על הבזבוז אני לא מרגישה אלייך
כלום!"

הוא הסתכל עליי בזלבול ולא ענה לקחתי את עצמי משם והלכתי הבייתה.

שונאתתתתתת שונאתתתתת את ההרגשה של הדחייההה.....! אבל חשבתי לעצמי בגלל מה אני
יהיה עצובה? אני לא מרגישה לבנאדם כלום ויש לי מזל שזה נגמר אך ורק בנשיקה...

כשהגעתי הביתה סיון הייתה שם... ישבתי איתה קצת עד שהיה טלפון זה היה רותם..

אני:"אליאב לא בבית"

רותם:"אני יודע... אני רציתי לדבר איתך"

אני:"וואלה? סע"

רותם:"אל תהיי איתי קשוחה תקשיבי לי רגע"

אני:"טוב.."

רותם:"אני רוצה שתבואי מחר לביקור פתוח.."

עצרתי את הנשימה שלי ולא הבנתי כ"כ מה הולך סביבי.. שאלתי אותו:"אתה מה??...""

רותם:"עדנה אני רוצה שתבואי לביקור."

אני:"מי הולך עוד?"

רותם:"בן דוד שלי אדיר, את ואמא שלי"

אני:"טוב אני יבוא רותם... אבל עם האוטו שלי, מי אוסף את אמא שלך?"

רותם:"אדי. אל תאחרי מחר הביקור ב10.."

הסכמתי כמובן והוא היה נשמע ממש מתרגש לראות אותי.. הרי לא ראינו אחד את השנייה כ"כ
הרבה זמןןןן...

סיפרתי לסיון והיא ממש שמחה בשבילי... אחרי זה שאליאב הגיע...... סיפרתי לו.. הוא
גם היה מאוד שמח שאמרתי לו את זה...

היה כבר ערבב... ולא כזה מאוחר וחיפשתי מה לעשות.. חשבתי ללכת לבקר את ההורים של
רותם ובאמת התלבשתי והלכתי.

הגעתי לבית שלו..... ואבא שלו פתח לי... קוראים לו ציון ולאמא שלו ציפי.....

אמרתי שלום מה נשמע ולהפתעתי בסלון ראיתי את אדיר.... אבל לא לבד.. עם אוראל חברה
שלי.. לא הבנתי מה היא חשה לעצמה מה היא עושה פה..

כשציפי, אמא של רותם הלכה להביא לי לשתות שאלתי את אוראל:"מה את עושה פה????"

אוראל:"אחרי זה.."

אדיר:"מה קשה להגיד שלום????"

אני:"לא, מה קורה?" שאלתי באדישות..

אדיר:"וואלה.. את באה לביקור מחר רותם אמר לי"

אני:"כן אני באה.."

אמא של רותם קטעה ת'שיחה ודיברתי איתה היא אמרה לי שהיא מקווה שאני ורותם נחזור
להיות ביחד ושנתחתן.. אמא שלו מאוד אוהבת אותי.

אחרי 45 דקות אדיר ואוראל הלכו.. לא הנבתי בגרוש מה קורה.. זה עצבן אותי הרגשתי
מפגרת כזאתי שאני לא יודעת כלום.. בד"כ אוראל מספרת לי הכל......

ואז ניזכרתי לעצמי שאוראל ביקשה שאני ישאיר אותה עם אדיר בים לבד משהו כזה בערך...

אחרי בדיוק 2 דקות אוראל שלחה לי SMS "מאמי מצטערת על כל האי הבנה אני יספר לך הכל
אחרי זה"

לא החזרתי לה הודעהה.. עם כל הכבוד שלי כלפיה.

ישבתי קצת עם ההורים שלו ונסעתי הביתה... הלכתי ישר למיטה כדי לקום מחר בבוקר מוקדם
כמו שצריך.

זהו..... הבוקר הגיע ואיתו גם ההתרגשות.

קמתי ב8 התקלחתי אכלתי ארוחת בוקר ולבשתי את הבגדים שאני אוהבת....

בשעה 9 כבר יצאתי... תיאמתי עם אמא של רותם את הזמן ויצא לנו להגיע בערך באותו
הזמן.

כשהגענו היינו צריכים לחכות לתורינו.

אדיר בקושי אמר שלום.. הוא השתנה בטירוף הוא היה הבנאדם הכי חמוד שהכרתי פעם... אבל
פתאום הוא סנוב שמחזיק מעצמו.

יצאתי החוצה בינתיים לעשן סיגריה.. אחרי זה הצטרף אליי אדיר....

אדיר:"בטח לא הנבת מה אוראל עשתה בבית שם אתמול"

אני:"לא עניין שלי"

אדיר:"זיינתי אותה"

הייתי בהלם פתאום הוא באלי עם יציאה כזאת לא קשורה לא הנבתי מה הוא רוצה בלכז את
הוא מדבר אליי על חברה שלי איפה הכבוד שלך? מה ניסיתי להשיג בזה שאמרת לי את זה??!

זה מה שחשבתי שאותה השנייה שהוא פתח ת'פה שלו.

הסתכלתי עליו במבט עקום לגמרי.... ושאלתי אותו אם הכל בסדר איתו..

הייתי גם בהלם על אוראל כאילו מה.... לא מבינה... באילת אני זוכרת שהם התנשקו אבל
מה הקשר מה היא שוכבת איתו?

צחקתי לו בפנים ואמרתי לו:"למה אתה אומר דווקא לי את זה?"

אדיר:"כדי שתדעי שחברה שלך היא לא כמו שאת חושבת"

הוא פשוט הלך לי בפנים לא הנבתי מה הקטע שלו אבל זה לא כ"כ עניין אותי ואתם שואלים
את זה עצבן אותי.. כי פעם הייתי איתו.. לא יודעת אין לי תשובה לשאלה.

מחקתי את מה שהוא אמר לי באותו רגע כי גם קראו לנו בשמות להיכנס... וואי כ"כ
שמחתי..

אמאא איזה התרגשות... התקרבתי אליו אבל כמובן שאמא שלו נישקה אותו קודם אחרי זה
אדיר ואז אני... הוא לא משתנה החתיך מס' 1 הזה!!!!

ראיתי כמה שהוא התגעגע אליי... ישבנו כולנו והביקור היה ממש נחמד ממש!!! אחרי זה
ברבע שעה 10 דקות האחרונות אמא שלו החמודה ואדיר שבאמת עשה טובה השאיר אותנו לבד..

וואי איך היא בכתה שהם נפרדו כאב לי הלב והדמעות חנקו אותי..

"מה את בוכה תינוקתת?" הוא הסתלבט עליי..

"יאללה איך התגעגעתי אלייך רותם.."

רותם:"עדנה אנני מקווה שאת בסדר מבחוץ.."

כשהוא אמר את זה נצבט לי הלב כי שחכתי ממה שעשיתי בים שכחתי מהנשיקה עם אמיר....
הטעות הנוראית בחיי..

הוא שאל שנית:"למה את לא עונה לי? הכל בסדר?"

אני:"כשתהיה בחוץ יהיה בסדר"

רותם:"אל תדאגי בע"ה אני יקבל שליש בקרוב אני יהיב חוץ ויהיו לי חופשים יהיה בסדר
דיי אל תבכי מאמי"

זה עבר כ"כ מהר... והשוטר אמר שנגמר הזמן... ניפרדנו בנשיקה קטנה וחיבוק...

כשיצאתי ציפי ואדיר חיכו לי בחוץ.. ניסיתי להיות חזקה בחוץ כדי שאמא שלו לא תישבר.

"רותם חזק הכי חזק בעולם הוא יעבור את זה ציפי אל תדאגי" ניסיתי לחזק כמה שאני רק
יכולה..

אדיר היה קשוח אליי ממש אבל!!! לא הבנתי מה הוא רוצה ממני הוא עוד כועס על פעם? הוא
עוד מקנא לי? בים ניראלי שהוא לא השתין עליי בכלל...

ניפרדתי מהם לשלום וחזרתי הבייתה... חשבתי לעצמי על הנשיקה המפגרת הזאת איך אני
הורסת לעצמי ת'חיים בגלל שפתאום באלי משהו ואני חייבת לעשות מה שבראש שלי בלי לחשוב
לפעמים.

התפתיתי לו ... אין מה לעשות את הנעשה אין להשיב.

הגעתי הבייתה סיון ואליאב שאלו איך היה מה שלומו אמרתי שהכל בסדר ברוך השם... ואז
קראתי לסיון ושאלתי אותה:"שומעת? אוראל.. אמרה לך משהו על אדיר? בן דוד של רותם"

סיון:"אמממ... לא שאני זוכרת.. למה?"

אני:"סתם.. לא חשוב"

ישבתי בסלון עם סיון ראינו טלוויזיה ואז אוראל התקשרה אליי...

"אני באה אלייך עדנה"

אני:"תבואי אני עם סיון"

אחרי 20 דקות היא כבר הייתה אצלי... וגם אליאב בא.

עליתי עם אוראל לחדר והיא התחליה לספר לי על אדיר..

"עדן כשראיתי את אדיר בים זה שיגע אותי.. אני מקווה שזה לא מפריע לך.. אבל.. שכבתי
איתו"

לא ידעתי אם להגיד לה מה שאדיר אמר לי כי לא רציתי לסכסכך.

אני:"וואלה... זה ממש לא מפריע לי אוראל אני לא אמא שלך את יכולה לעשות מה שבראש
שלי מאמי רק תשמרי על עצמך כי אדיר הוא לא האדיר שאני מכירה מאילת לדעתי הוא השתנה
הרבה"

אוראל:"אני ישמור על עצמי.. מה איתך מה עם רותם? איך היה בביקור?"

אני:"בסדר היה כיף בביקור... תגידי מה עם ולרי דיברת איתה היום?"

אוראל:"כן מקודם היא לא מפסיקה לדבר על הערבי"

אני:"חבל אבל שתעשה מה שהיא חושבת.."

את אמיר כבר ראיתי בעין אחרת אחרי מה שקרה בינינו... הוא כבר לא היה ידיד שלי ואחרי
הביקור עם רותם.... התבאסתי כי ידעתי שאם רותם יידע את זה לא יהיה טוב.

חלפו כבר שבועיים...... אני ורותם עדיין בקשר טלפוני... אוראל.. עם אדיר אליאב עם
סיון... אני ואמיר ניתקנו קשר..יצא לי לראות אותו כמה פעמים מאז במקרה אבל תמיד
הייתי מסובבת את הפנים...

פחדתי כל הזמן שהמה שקרה יתגלה לאנשים שחשובים לי...

ולריה באה לישון אצלי.. לא היה לי אפחד בבית סיון ואליאב נסעו אליה.

היא ניכנסה להתקלח ככה ב11 בלילה.. והיה לה טלפון.. אז עניתי ואתם לא תאמינו מי זה
היה... אמיר.

אני:"הלו?"

אמיר:"מי זאת?"

אני:"חברה שלה ולריה במקלחת.."

אמיר:"עדן?"

פה כבר זיהיתי שזה אמיר..

אני:"מה הקשר שלכם?" התפלאתיי!

אמיר:"סתם.. תגידי לה שתתקשר אליי"

אני:"ביי"

ניתקתי לו את הטלפון ושהיא יצאה מהמקלחת אמרתי לה...

"היה לך טלפון מתוקה.."

ולרי:"מי זה היה?"

אני:"אמיר!"

ולרי:"עדן אני.."

אני:"חח מה את מתחילה להסביר לי אה? לא היה בינינו כלום רק ידיד שלי
לשעבר............" התבאסתי עליה שהיא לא אמרה לי כלום.

ולרי:"לא לא זה חשוב לי"

אני:"אם זה היה חשוב לך היית אומרת שאת בקשר איתו! הוא לא בשבילך מה את לא
מבינה???"

ולרי:"תרגעי"

אני:"שכבת איתו?"

ולרי:"לא"

אני:"תחסכי מעצמך ולרי תגמרי את זה!"

ולרי:"למה? כי את לא מדברת איתו יותר????!!! לא... אני התאהבתי בו עדן!"

אני:"את מה??? מה נידפקת אההה??? מה הוא נתן לך אקסטאזי?!?!"

ולרי:"לאא!! ומה קרה שאת מדברת עליו ככה פתאום לא היית מגנה עליו לפני כמה
חודשיםם??"

אני:"תעשי מה שאת רוצה בסדר?"

כעסתי עליה כי ידעתי שאמיר לא מתאים לה היא טוענת שהיא התאהבה בו.. אבל היא לא
יודעת שהוא אף פעם לא התאהב בה.. אני מכירה את אמיר.

בבוקר היא קמה לפניי היא הכינה לי ארוחת בוקר כהתחנפות... חחח ישבנו לאכול
והתוודיתי לפניה כמו שלא התוודיתי בפני אפחד בעניין של אמיר..

"ולרי, אל תקחי אותו רציני... הוא באמת לא בשבילך הסביבה שלו שונה בטירוף משלנו..
הידידות שלו אכזריות המשפחה שלו שונה כל הכל שונה! ואני מספרת לך את זה כי אני
יודעת ורואה שהתאהבת בו!

בשביל מה לך לסבול?...."

ולרי:"תני לי ללמוד מהטעויות שלי בבקשה עדן... הדבר היחיד שיפריע לקשר הזה רק אם את
הרגשת אליו משהו.."

שתקתי כמה שניות ולבסוף אמרתי לה:"לא הרגשתי אליו כלום"

המשכנו לאכול ואחרי זה ניכנסתי להתקלח וישבנו בסלון הדלקתי סיגריה וראינו
טלוויזיה...

ואז ולרי קיבלה בטלפון ופתאום היא יצאה החוצה שיצאתי לראות לאן היא הלכה ראיתי
את.....