Enjel- פרק 1

היא זוכרת איך שהיא קיבלה אותו, ביום הולדתה.

עטיפת זהב נוצצת עטפה אותו, עם סרט זוהר כסוף ועדין.

אנג'ל פתחה את המתנה בעדינות, משתדלת לשמור על העטיפה היפה.

היא ראתה מלאך יפהפה, עם שער זהוב, עיניי תכלת, ופנים של ילד רך.

הוא לבש כותונת לבנה עם נצנצים, והחזיק בידו מנורת לילה שבתוכה נר מפימו (למי שלא
יודע זאת פלסטלינה מיוחדת שאפשר לפסל ממנה דברים ולשמור אותם)

אנג'ל כל כך אהבה את המתנה. היא בעצמה מלאך, גם בשם וגם באופי.

הוא גם היה דומה לה, בשער הבקבוקים הזהובים, בעיני התכלת היפות, הנוגות, בפנים
המלאכיות. "תודה." היא חיבקה את אחותה התאומה, לין, שנתנה לה את המתנה. "אני שמחה
שאת אוהבת את זה." חייכה אחותה. "שעות התלבטתי אם לבחור בפיה עם החד קרן, או במלאך.
והחלטתי שאת המלאך הכי תאהבי."

"וצדקת." חייכה אליה אנג'ל, ונשקה אותה בלחייה.

לין ואנג'ל תמיד הסתדרו. הן אהבו זו את זו אהבת נפש, והיו ממש כמו חברות טובות,
בניגוד לאחיות שרבו כל הזמן, הן בכלל לא רבו.

הן היו דומות באופי, ואהבו את אותם הדברים, שזה היה ממש מדהים.

אבל ביופי החיצוני היו שונות. ללין היה שער חום, חלק וארוך, עד היריכיים. עיניה היו
ירוקות, עמוקות, והיה לה חיוך מקסים, כמו לאחותה.

שתיהן היו יפהפיות, וגאווה להוריהן. עברו מאז 5 שנים. עד גיל 15 אנג'ל זוכרת את
הרגע הזה, שבו קיבלה את המלאך, ששינה את חייה.

אילו לא היה, היא לא הייתה בחיים, אך בעצם אם הוא לא היה, לא היה עולה בראשה הרעיון
של ההתאבדות...

כל כך הרבה דברים קרו... הכל קרה בגלל המשבר.............



_



הבית היה שקט משקט. האבא היה עם האמא בבית החולים.

סימנים מוזרים, הופיעו בגופה של אמא. ביום שישי האחרון, באספה של המשפחה, הקבועה,
שבה כל אחד עושה מופע, אמא לא עשתה הצגה עם הבובות, כרגיל... היא ישבה על הספה.
עייפה, מותשת, ובאותה שבת שכבה כל היום במיטה. כולם היו מודאגים.

היום, ביום ראשון, לקח האבא את האמא לבית החולים. לין ואנג'ל נשארו בבית.

לין גלשה באינטרנט, ואנג'ל הייתה עם המלאך שלה. המלאך הקטן שלה, שלו סיפרה את כל
סודותיה. "אתה מבין מלאך," היא אמרה לו, "חשבתי לרגע שהכל מושלם... המשפחה הייתה
מאוחדת, הייתי תלמידה טובה, עם מלא חברות, יפיתי בזמן האחרון, תומאס התחיל להעיף בי
מבטים עם עיניו הכחולות... אבל עכשיו, אני פוחדת על אמא. אם היא תמות?"

"אל תסחפי." אמר לה המלאך. היא לא שמעה את קולו בבירור, הוא דיבר אליה דרך לבה, היא
שמעה את מילותיו בתוך ראשה. "היא הלכה לבדיקות. אם תאמיני באלוהים, שהוא יעשה טוב,
הכל יהיה בסדר."

"איך אתה כל כך בטוח?"

"אני הרי שליח של אלוהים." הוא ציין את העובדה שהוא מציין כבר 5 שנים, מאז שהוא
שלה, והיא שלו. היא קיבלה את המלאך הזה משמיים.

נכון שהוא נוצר בבית חרושת, כמו כולם, אבל אנג'ל מאמינה שיש מלאך, אמיתית בשמיים,
שמתקשר דרך המלאך הזה.

נשמע צלצול הטלפון, אבל לין כבר ענתה. לאחר כמה דקות לין נכנסה לחדרה של אנג'ל,
ופניה היו מודאגות.

"מה קרה?" שאלה אנג'ל.

"אבא ואמא..." התחילה לין להגיד. "הם..."



המשך יבוא