האהבה היא נדר- שהופר...

את המכתב הזה אני צריכה לרשום ובאותו הזמן לשכוח ממך, מכל מה שהיית בשבילי אנשים משתנים אבל לא בקיצוניות כזאת כשאתה נמצא אם אדם כל כך הרבה זמן ומכיר כל סנטימטר בגוף שלו, באופי זה קצת מוזר שהוא כבר לא אותו האיש אני מנסה לשכוח ואני לא רוצה להגיד את הדיי הזה עכשיו אולי אני יוכל לראות אותך עם אחרת אם אני ידע שאתה מאושר אני לא יודעת למה אני עדיין רוחשת כלפיך כבוד הרי אתה.. פשש אתה בכלל לא אתה.. יש כל כך הרבה שאלות לשאול אותך? נשארנו ידידים אבל מה שווה הידידות הזאת אם כל פעם אנחנו חוזרים למיטה... עוד שבועיים אני מתגייסת ואני מייחלת לכך אני כבר מצפה לשכוח אותך... ולהכיר מישהו אחר כמו שאז אמרת "שיהיה יותר טוב ממך כי אתה מניאק... ושאני לא מגיעה לך".. למה אני עדיין ממשיכה להילחם, שנתיים אני רושמת את הסיפור הנפלא הכואב, גם בימים שהאושר הזה השתופף בשמים וגם בימים שהטלטל מתחת לאדמה, שכחתי אותך כמה פעמים אולי כשהבנתי שיש כמוני עוד אלף... שעכשיו בוכות על ההוא שעזב אתה יודע מה אני לא מבינה אני רושמת את המכתב לעצמי כי הרי הוא לא יגיע אליך אף פעם... ואני עדיין מחפשת בך את האיש שהתאהבתי בו... הראשון שלי... ההתאהבות הראשונה וכשאני משחזרת את הכל, את כל השנים שאנחנו מכירים חמש שנים... אף פעם לא האמנתי שאני יהיה איתך אנחנו כבר שלוש שנים ביחד ולפני שהכל התחיל היית ילד רגיל בשבילי.. שלפעמים היה מביא את המצלמה של המחשב ומצלם אותי.. או לוקחת ממך שיחות טלפון, או שקל בחיים לא חשבתי שאני התאהב בך.. הרגשתי דברים בזמן שלא היינו ביחד לפני שהכל התחיל אבל תמיד הרגש הזה בא והלך... והיום זה רק נשאר בי הרגש הזה... איש לא מאמין בך ואני רוצה להרגיש את אותו דבר ש... אתה סתם ילד, אגואיסט, מגעיל ואף שוויצר... זה מה ש"החברים" שלך אומרים עליך כשבאת השבוע אחרי שחזרת מהחברים שלך ב2 בלילה אני חושבת שרק אז הבנתי שאני מתכחשת לאדם המזוויע שנמצא בתוכך, הייתי חולה כל השבוע עם חום באותו היום קבענו לצאת כשהתקשרת בחמש בערב.. ב11 אמרת שלא נראה לך שנצא ב12 אמרת שאתה הולך לעשות סיבוב עם חברים.. וב2 התקשרת נפגשנו כמה דקות והאמת היא שקצת נרתעת מלהתקרב אמרת שתדבק והלכת... והמחשבה היחידה שעלתה לי באותה שניה שאני כבר לא יכולה להיות כזאת איתך לבקש שתישאר , אני יודעת שמתי שהיית זקוק לי תמיד הייתי שם לידך... שהתקשרת ואמרת שאתה חולה ישר רצתי לבית שלך כשהיית במצב לא טוב אחרי פרידה כשבאת כמעט בוכה עם פרחים ומתנות... לבית ספר... ויום לפני לבית שלי בשלוש בלילה אז ידעתי להתיחס אליך, לשמוע, להבין, אבל אתה... אתה כל כך אדיש אליי ואל מי שהיינו ביחד... חשבתי שלא ניפרד לעולם אחרי הנסיעה לאילת... ההבטחות, אבל כנראה שאנחנו לא נישאר לנצח כי לא נחזור שוב... נדרת נדר אף פעם לא לחזור אליי...