💌 מכתבי אהבה
למי שאוהב לעודד , דחוף !
👁️
975 צפיות
💬
3 תגובות
אני מחכה לך עכשיו , יושבת בכותנת הלילה שלי , מחכה שתבוא.. היית אמור לבוא לפני שעה ,התקשרת להגיד שתבוא בעוד שעתיים , רק חבל שהתקשרת מתי שכבר הייתי לבושה ומוכנה .
הבטן שלי כואבת כל כך ממחשבות, ככה זה שאת יודעת שאת נמצאת במקום שאין ממנו יציאה , את רוצה להישאר ולא רוצה באותו הזמן .. אתה- חצי גרוש, חצי נשוי חצי אוהב , חצי רחוק . פה לא ממש כל הזמן. כואב לי כ אני יודעת מה אתה יכול לתת יותר נכון כמה אתה לא יכול לתת לי . וזה עומד לי על הלב ועל הראש , לא מצליחה לעבוד כי אני יותר מדי עסוקה במתי תתקשר, מתי אני אזכה שוב לראות אותך , מתי תיהייה אתה זה שיציע לי להפגש , מתי שאני אחזור להיות מלאת ביטחון כפי שהייתי , לא מזמן ממש תקופה קצרה, לפני שהכרנו.
הייתי יוצאת במיטב מלבושיי, מסובבת לגברים את הראש , את הלב והולכת הבייתה לישון ולקום לבד, ולא היה איכפת לי בכלל , פשוט נהנתי מהיחס , מהמחמאות , נהתי לסתובב עם ראש מורם , גאה בכל סטימטר בגופי שלידך כל הזמן מרגיש עירום .
אני מנסה להבין מה עשית לי ומה כל כך עושה לי את זה שאני איתך , אולי העובדה שאתה לא איתי , שאתה אף פעם לא תיהייה שלי , שלא נוכל לצאת אפילו למקומות המוניים כי אולי יראו אותנו האנשים הלא נכונים .
אחח.. אני מחכה לך ונושמת עמוק בכדי לא להתפוצץ מעצבים כדי לא להתפרץ כי אני לא יכולה להשאר רגע בלעדייך ..
אני- האחראית , מחר על הבוקר יש לי ראיון עבודה חשוב שחיכיתי לו , היינו אמורים לצאת לסרט קצר , אבל דחית אותי אמרת נצא מאוחר יותר , נצא לבלות ןאני - הולכת אחריך כמו עיוורת לצאת , לשתות לאבד חושים ולשכב איתך עד הבוקר , לא איכפת לי ממחר , לא מהראיון ולא מכלום, אתה גורם לשכוח הכל.. להיות פשוט בבועה , שאתה גורם לי לחייך , אין מאושרת ממני . ושאתה דוחק אותי בעדינות אין פגועה ומופנמת ממני .
אני מתחילה להמרח סתם וכואב לי לדבר , לכתוב... לפעמים אני מרגישה צורך להתפרק אז אני באה לכאן ותופסת לכם מקום , מזיינת את השכל על בעיות של ילדה קטנה בת עוד לא 20
שיוצאת עם גבר קרוב לגיל 30 שאין לה שום עתיד איתו , שהוא חצי גרוש- חצי נשוי ויש לו ילד.
מה אני מבינה ...
הבטן שלי כואבת כל כך ממחשבות, ככה זה שאת יודעת שאת נמצאת במקום שאין ממנו יציאה , את רוצה להישאר ולא רוצה באותו הזמן .. אתה- חצי גרוש, חצי נשוי חצי אוהב , חצי רחוק . פה לא ממש כל הזמן. כואב לי כ אני יודעת מה אתה יכול לתת יותר נכון כמה אתה לא יכול לתת לי . וזה עומד לי על הלב ועל הראש , לא מצליחה לעבוד כי אני יותר מדי עסוקה במתי תתקשר, מתי אני אזכה שוב לראות אותך , מתי תיהייה אתה זה שיציע לי להפגש , מתי שאני אחזור להיות מלאת ביטחון כפי שהייתי , לא מזמן ממש תקופה קצרה, לפני שהכרנו.
הייתי יוצאת במיטב מלבושיי, מסובבת לגברים את הראש , את הלב והולכת הבייתה לישון ולקום לבד, ולא היה איכפת לי בכלל , פשוט נהנתי מהיחס , מהמחמאות , נהתי לסתובב עם ראש מורם , גאה בכל סטימטר בגופי שלידך כל הזמן מרגיש עירום .
אני מנסה להבין מה עשית לי ומה כל כך עושה לי את זה שאני איתך , אולי העובדה שאתה לא איתי , שאתה אף פעם לא תיהייה שלי , שלא נוכל לצאת אפילו למקומות המוניים כי אולי יראו אותנו האנשים הלא נכונים .
אחח.. אני מחכה לך ונושמת עמוק בכדי לא להתפוצץ מעצבים כדי לא להתפרץ כי אני לא יכולה להשאר רגע בלעדייך ..
אני- האחראית , מחר על הבוקר יש לי ראיון עבודה חשוב שחיכיתי לו , היינו אמורים לצאת לסרט קצר , אבל דחית אותי אמרת נצא מאוחר יותר , נצא לבלות ןאני - הולכת אחריך כמו עיוורת לצאת , לשתות לאבד חושים ולשכב איתך עד הבוקר , לא איכפת לי ממחר , לא מהראיון ולא מכלום, אתה גורם לשכוח הכל.. להיות פשוט בבועה , שאתה גורם לי לחייך , אין מאושרת ממני . ושאתה דוחק אותי בעדינות אין פגועה ומופנמת ממני .
אני מתחילה להמרח סתם וכואב לי לדבר , לכתוב... לפעמים אני מרגישה צורך להתפרק אז אני באה לכאן ותופסת לכם מקום , מזיינת את השכל על בעיות של ילדה קטנה בת עוד לא 20
שיוצאת עם גבר קרוב לגיל 30 שאין לה שום עתיד איתו , שהוא חצי גרוש- חצי נשוי ויש לו ילד.
מה אני מבינה ...





💬 תגובות (3)
נופרוש המאמוש:)
את לא יודעת כמה לילות הייתי יושבת ובוכה.. שואלת את עצמי למה אין לי תכוח להפסיק הכל?! לדעת שזה אסור שזה יפגע בי, שעדיף סוף כואב מכאב בלי סוף.. אבל לא הייתי מסוגלת... כל יום הייתי מרימה את הטלפון ומחייגת אלייך... ומחכה לך עד שתגיע.. עד שתסיים את כל ה"סידורים" שלך ותבוא אליי... ואז שוכבת איתך כאילו אין מחר.. ואומרת לעצצמי שאתה הדבר שהוא הדבר הכי טוב בחיים שלי.. כשבעצם הוא הכי גרוע... ואני יודעת אבל כמו עיוורת ממשיכה...
כמה שהיה כואב לי לשמוע אותו מדבר עם בחורה אחרת.. לדעת שהוא ישן עם אחרת ולא איתי... וכמה הייתי מנסה לצאת עם בנים אחרים.. אבל בתוך תוכי מתפללת שזה אתה תשב שם במקומם.. וחוזרת הביתה ומרימה את הטלפון ומחייגת... ומחכה לך...
מאמי.. אני הצלחתי לצאת מזה.. הגעתי למסקנה שאני רק אפגע ששום דבר טוב לא יצא מהקשר הזה חוץ מדצעות... הרבה דמעות וסבל... את חייבת לקחת את עצמך בידיים ולהתאפס כי אחרת.. זה יהיה מאוחר.. אני גררתי את הסיפור איתי שנה וחצי.. את קולטת? שנה וחצי של העמדת פנים אפילו החברה הכי טובה שלי לא ידעה מהקשר הזה... אבל הצלחתי לצאת מזה... בכל מקרה אם תרצי לדבר... תשאירי מספר איסיקיו...
ספיר.
אני מקווה שילך לך טוב... באמת!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות