האהבה הראשונה והיחידה שלי - זה ארוך מאוד

זה קרה בסוף כיתה ח'...במסיבת הסיום של כל בתי הספר...כולם הלכו לים לטיילת...להסתובב


כל אחד עם החברים שלו ואני עם שלי...לא היה בנאדם יותר ביישן ממני באותה תקופה...אני לא אשכח את היום הזה ה18.6.03 הלכתי עם חבר שלי הוא התחיל עם בנות ואני הייתי איתו עמדתי מהצד והסתכלתי...לא היה לי אומץ להוציא מילה מהפה...כל פעם מתחלפות הבנות ובאות חדשות ואחרות...עד שהגיע אחת שהיתה ההאחת...קראו לה טל באותו רגע לא ממש שמתי לב אליה לא הרגשתי כולם ולא קרה שום דבר משונה...היא ניגשה אליי ואמרה לי גם שלום...והראתה לי ילדה אחת שהייתי צריך להכיר באותו יום...הלכנו על החוף בערך כעשר דקות היו לה עיניים כחולות שלא הפסקתי להסתכל עליהם...אבל לא אמרתי כלום אחרי זה המשכנו על החוף...היה שם איש מוזר שצעק על ילדים שיכור או משו...הרבה ילדים הלכו משם..היא נשארה ואני איתה..בהתחלה פחדתי אבל אחר כך חיבקתי אותה ...ואמרתי אתה לא נוגע בה הוא כנראה לא שמע מה אמרתי או משו והסתובב לצד השני בכלל...חיבקתי אותה מאחורה עם הידיים על הבטן שלי...באותה שנייה הרגשתי שכל העולם נמצא אצלי בכף היד...היא היתה כל כך היפה...הבנאדם הכי מושלם בעולם הרגשתי שחשמל עובר בי ואש בוערת...אבל לא אמרתי כלום אין לי אומץ...המשכנו להסתובב אחרי זה מחובקים...וכל הזמן היא חייכה אליי ואני אליה...הרגשתי שאני רוצה אותה כל כך...אבל לא אמרתי כלום... בסוף אותו היום היא הלכה הביתה ואני גם..לא אמרתי לה כלום ולא דיברנו במשך שבוע...אחרי זה התחלנו לדבר באיסיקיו...רמזתי לה כל מיני דברים ... עד שיום אחד אמרתי את זה...זאת הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי אי פעם...שלא אמרתי לה בפנים...בהתחלה היא חשבה שאני צוחק אבל בסוף האמינה...היא אמרה לי שאני חמוד מקסים מתוק וכל השטויות שאומרים שלא אוהבים מישהו...באותו יום הבנתי מזה להיות עצוב...לא ידעתי מה לעשות וכל הזמן הייתי בדיכאון אחרי כמה זמן היה לה חבר...ששמעתי את זה התחילו לרדת לי דמעות...לא אמרתי לאף אחד מה אני מרגיש...רק היא ידעה...שנאתי את היום הזה שאמרתי...שנאתי את החבר שלה רציתי לריב איתו...אחרי חודשיים היא נפרדה ממנו...ואחרי זמן מה היה לה עוד חבר...בכל התקופה הזאת אני ידעתי שאני אוהב אותה יותר מכל החברים שלה ביחד...זה הרס אותי...לא יכולתי לתאר את ההרגשה של לראות אותה מתנשקת עם מישהו אחר ואיתי לא...נמצאת עם מישהו אחר נותנת לו לאהוב אותה ולי לא... כל כך רציתי לגרום לה אושר רציתי לעשות אותה המלכה והאמנתי שאני יכול...זאת היתה הפעם הראשונה שאמרתי שאני אוהב מישהי...הרגשתי שאני מוכן למות בשבילה את כל העולם לתת לה...אבל כנראה זה לא מספיק...היא היתה עם חבר...אחרי שנה היא נפרדה מהחבר...אני חיכיתי קצת...והחלטתי לנסות לתקן את הטעות...הפעם להגיד בפנים...מה כבר יש להפסיד הרי את הסבל והכאב אני מרגיש על בשרי יום יום...בזמן שהכרתי כבר הפסקתי להיות ביישן...כי באותו יום שהיא חייכה אליי בטיילת...התחיל להיות לי ביטחון עצמי וכבר והפסקתי להיות ביישן דיברתי עם בנות והכל...קראתי לה לשבת לידי על איזה ספסל הסתכלתי לה בעיניים...זה היה בתוך הבצפר...היה חורף...ירד גשם או ברד בחוץ...כולם עם מעילים ואני מסתכל עליה וכל הגוף שלי בוער...רק אני עם גופיה...כל הגוף שלי רועד אבל לא מקור אלא מפחד..מהתרגשות...לא רציתי להיות דחוי שוב...ידידות שלי הזהירו אותי ואמרו לי לא להגיד אבל לא הקשבתי...הרגשתי שאני חייב להוציא את זה...כל פעם שהיא היתה עם אחר ירדו לי דמעות...בהתחלה גמגתי קצת...אבל אחרי זה התחלתי לדבר...בשנה הזאת בקושי דיברנו ובקושי התייחסי אליה ניסתי לשכוח אבל ללא הצלחה...ואז התחלתי לדבר ואמרתי לה "טל...רק רציתי להגיד לך...שאני אוהב אותך...אף פעם לא הפסקתי לאהוב לפי דעתי את הדבר הכי יפה והכי מושלם שיש...אני כל כך רוצה לעשות אותך מאושרת...אני כבר לא יודע מה להגיד לך אני רק מקווה שאת מבינה מה אני מרגיש..את לא צריכה להגיד לי כלום תחשבי על זה...הבאתי לה מכתב קמתי והלכתי בלי שהיא אמרה כלום..." אחרי כמה ימים דיברתי איתה ושאלתי אותה אם היא קראה וחשבה על מה שאמרתי...היא אמרה שכן...אבל היא רוצה שנישאר ידידים (באותה תקופה לא היה לה אף אחד אחר) היא אמרה שהיא מצטערת אבל היא אוהבת אותי בתור ידיד...אני אמרתי שבסדר והלכתי מהמקום...כל הגוף שלי רעד...והתחילו לרדת לי דמעות...ידידות שלי באו וחיבקו אותי אבל הלכתי להיות לבד...אין לי מילים לתאר איך הרגשתי באותו רגע...התחלתי לחפש מה כל כך רע בי שהיא לא רוצה אותי...למה...הרי אני מוכן לתת הכל בשבילה יותר חשוב לי האושר שלה מאשר האושר שלי...ושהדמעות על הלחי יורדת...המחשבות האלה עולות לי בראש...אבל אין תשובות...עכשיו יש לה חבר והם ביחד כבר כמעט שנה...אני כבר מנסה לשכוח אותה...כי כבר הפסקתי להאמין בזה שהיא תרצה...אבל אולי יש לי איזשהי תקווה בלב...כי שאני מסתכל עליה...אני חושב שאולי יום אחד אנחנו נהיה שם ביחד...ואני יהיה זה שגורם לה את האושר...