הימים

לנושי שלי


 


הימים חולפים להם... הדקות עוברות להן... ורק אני פה תקועה מרגישה כאילו תקועה בזמן.. יושבת בחדרי על המיטה הורודה.. עם הכריות הורודות ועם כרית הלב עם הפרווה הורודה ששימשה אותנו בכל פעם כשהיינו נכנסים לחדר וכל אחד תופס צד של הכרית שהיא  חצי לב.. מסתכלים אחד על השני ויוצרים בעצם  לב אחד.. מסתכלת מסביב ורואה את כל המתנות שקנית לי.. מסודרות כמו תמיד.. וכ"כ יפות.. כ"כ נוגעות ללב.. ובעוד שאני שומעת ברקע את השיר "מכל האהבות " .. שיר שכאילו כתבו מה שאני באמת מרגישה עלייך.. אני נזכרת בכל הדברים שעברנו יחד בין אם הם טובים ובין אם הם רעים בשנתיים אלו שהיינו יחד... נזכרת ביום שבאת אליי עם קופסא מוזרה קטנה שלא נראית רגילה ועלייה יש פתק ובו רשום- "כשתפתחי את הקופסא את תראי את הדבר שאני הכי אוהב בעולם " ובאותו רגע חשבתי לעצמי איך הוא יכול להכניס דבר שהוא כ"כ אוהב בדבר כ"כ קטן? ואז פתחתי את הקופסא והיה מונח בה מראה קטנה והוא אמר לי להסתכל בה.. שמה שאני רואה בה זה  מה שהוא הכי אוהב בעולם... הייתי רוצה שהוא יסתכל עכשיו במראה ויבין שבעצם הוא הדבר שגם אני הכי אוהבת בכל העולם כולו... אבל למה תמיד הכל חייב להיהרס? למה הוא היה חייב לפגוע בי.. לשקר לי.. להשתנותתת.. למה הוא היה חייב להפוך מהבנאדם הכי מקסים בעולם לילד נגרר ופוזאיסט?!... אני לא מבינה את זה וכנראה שגם בחיים אני לא אבין..אבל בדבר אחד אני בטוחה.. זה לא הילד שהתאהבתי בו לפני שנתיים.. זה לא הילד שהיה איתי עד לפני כמה חודשים כי משהו או מישהו לקחו לי אותו.. וההרגשה ממש כואבת.. אני מרגישה שיש לי חור בלב..אני עברתי איתו כ"כ הרבה דברים וכ"כ הרבה חוויות.. וכל דבר שאני רואה מזכיר לי אותו וכל מקום שאני הולכת אני נזכרת בו כי בשנתיים הספקנו ללכת יחד כבר לכל מקום שאני הולכת ככה סתם.. וכל שיר שאני שומעת אני נזכרת בו כי הספקנו לשמוע מלא שירים יחדו.. גם שרנו האחד לשני... אני מכירה אותך הכי טוב שיש.. כל דבר שאתה אומר אני יכולה לדעת אם זה נכון או לא נכון.. כל דבר שאתה עושה אני יודעת אם אתה באמת רוצה לעשות את זה או לא.. חוץ מדבר אחד שאותו אני לא יודעת בך.. אני לא יודעת אם באמת זה מה שאתה רוצה? לוותר עליי? עלינו? כנראה שאני צריכה להבין לבד שזה מה שאתה רוצה.. אבל בתת מודע שלי אני פשוט לא מבינה מה הייתה הסיבה לזרוק אהבה כזאת אמיתית? אין לך מושג כמה שאני מתגעגעת אליך ורוצה שנחזור אבל ההיגיון אומר לי אחרת.. למרות שאתה תמיד בליבי.. לנצח נצחים...


" ולא ביקשתי לי דבר מלבד ליהיות  שלך מלבד ליהיות איתך "


אהבתי.. אוהבת.. ותמיד אוהב...


לי !