פרח שלי

טוב למי שמכיר אז השיר הזה נכתב בהשראת השיר "יש פרחים של נתן יונתן, הוא הולך "אל תקטוף נערי, יש פרחים שבני חלוף, יש פחים שעד אינסוף, נשארים במגינה...":



פרח יפה, פרח עדין, שברירי,

את הפרח הזה איש לא יקטוף נערי,

פרח מוגן, שמור, זקוק לאהבה,

אחרת ינבול וימות, מה גדולה האכזבה.

פרח מוגן היא הייתה כשפגש אותה לראשונה,

מה מפליא הוא השינוי שחל באחרונה.

רצה אותה לקטוף, רק להושיט את ידו,

רצה אותה לאהוב ולשמח בכל מאודו,

אך היא הייתה מוגנת, שמורה,

לא הייתה לו גישה לאותה הנערה.

היא מבעד כלובה הביטה בו שוב,

בעייניה מבט כל כך כאוב,

רוצה היא להושיט אליו את ידיה,

להיות בזרועותיו לעד ולעצום את עייניה.

מבטיהם נפגשו, דרך הסורגים,

נקשר הקשר בין שני לבבות מאוהבים.

שרויים היו בחלום, שבויים במציאות משלהם,

לא חשבו דעתו של איש חוץ מהם.

ניסו לפרוץ את הכלוב, לשבור את המוסכמות,

ניסו באלף ואחד דרכים למצוא פתרונות.

(21:44:58) dafna: הכלוב המגן, הקשיח, העיקש,

נכנע לבסוף מנגד למבט נואש.

הפרח נעקר משורשיו,

נע לתוך ידיו,

זכה לנשיקה אחת ענוגה,

רק עוד לטיםה אחת, רק עוד נגיעה,

בתוך זרועותיו הפרח החל למות,

אך למרות הכל הם לא חשבו שהייתה זו טעות.

רק עוד לטיפה, רק עוד חיבוק,

ומפיו לאט לאט נפלט פיהוק,

למרות שלא הייתה היא חלום, אלא מציאות,

היא נבלה ונשכחה, רק בגלל הבריאות.

ואז הוא הבין, איפה הוא טעה,

על מה דילג, את שלא ראה,

הוא הבין לפתע, קיבל בשתיקה,

הפרח כה שברירי לא יכול לספוג אף לא מכה.

ברגע שנקטף הפרח משורשיו, דקותיו הן ספורות,

הוא לא זוכה לימים, אף לא לשעות.

ואז הוא ידע, והתחיל להפנים,

שהפרח שלו יהיה תמיד איתו, אך רק בלב, עמוק בפנים.