תבין שאני אוהבת אותך

עמית... אני יודעת שאתה כועס עליי אבל מסיבות לא מוצדקות.. אני אוהבת אותך!


אני ואתה היינו פעם חברים, זה היה לפני 4 חודשים, אהבתי אותך יותר מכל! חשבתי שנבלה עוד הרבה זמן יחד, הראית לי שאתה אוהב אותי ואמרת לי את זה כל הזמן ואני הייתי מאושרת. אך זו הייתה תקופה קצרה, רק 3 שבועות... נפרדת ממני בגלל כל מיני בעיות אישיות שהיו לך כך לפחות טענת.. אמרת לי שאנחנו עוד נחזור כשהבעיות שלך יגמרו ואני האמנתי לך. אחרי שבוע היה לי יום הולדת, אתה היית בגדנ"א מטעם הבית ספר שלך, ואני יצאתי לבלות קצת עם ליאור, חבר שלך שהוא גם ידיד שלי. כשחזרת מהגד"א יום אחר כך, אתה שמעת שיצאנו והתעצבנת, ישר חשבת שהיה משהו אבל אתה לא מבין שלא היה כלום, לא נתת לי אפילו להסביר לך מה קרה.. אני ואתה רבנו! לא דיברת איתי לפחות חודש. שבועיים אחרי שאני ואתה נפרדנו הייתה מסיבת יום הולדת למתן, אחד מהשכונה שלנו, כמובן נפגשנו במסיבה ואתה התעלמת ממני כל הזמן, לא הבנת שזה כואב?? לא יכולתי, הסתכלתי עליך רוקד עם בנות אחרות וזה כאב לי... במשך המסיבה אתה השתכרת וראיתי אותך מנשק את אחת הבנות, לא היה דבר יותר כואב מזה, התעצבנתי, רציתי לבכות מיאוש, כל כך אהבתי אותך, אהבתי עד כאב, שוב נישקת אותה, והסתכלת עליי, באותו הרגע מרוב הכעס נישקתי את חבר שלך שהיה גם הוא שיכור, אתה ראית את זה והתעצבנת! אחרי המסיבה קיללת רבנו שוב, קיללת אותי וקראת לי שרמוטה ונימפומנית, זה היה הדבר הכי כואב בעולם! אמרת לי שאתה מצטער על התקופה שבילינו ביחד וזה חפר עוד יותר עמוק בפצע שבליבי. צעקנו אחד על השני בקול רם כל כך שיצר מתח נוראי באוויר. אחרי שבועיים יום אחד אתה באת אליי והצטערת על כל הקללות וביקשת להתחיל דף חדש כידידים. הכל היה יפה בהתחלה, היינו ידידים רגילים, רק שאצלי עדיין בערה אש כשראיתי אותך, אהבתי אותך יותר מכל, לא שכחתי ממך ולו לרגע, אך שתקתי כדי לא להרוס את הידידות, הדבר היחידי שעוד הצלחנו להציל. אך יום אחד אתה הזמנת אותי לבוא אליך, באתי אליך ובאותו יום נישקת אותי, הרגשתי אבודה, לא יכולתי להתנגד לך ולסרב לך, התגעגעתי כל כך לחיבוקיך ולנשיקותיך שלא יכולתי לעצור, בכיתי! שאלת אותי למה אני בוכה ואמרתי לך שככה אני לא יצליח לעולם לשכוח ממך, ושאני עדיין אוהבת אותך, אתה אמרת לי שאני ישכח ממך כדי שאני לא יסבול אבל אתה לא מבין שככה אני לא יכולה? אתה רצית שנהייה בקשר, סתם קשר, בלי מחוייבות ואני לא רוצה! כי אני אוהבת אותך, אני לא כמוך, אני לא שכחתי כל מה שהיה בינינו! כמה פעמים אחרי זה שוב נישקת אותי, עברו ימים ושוב נישקת אותי ולא יכולתי לסרב, התפתיתי אליך כל כך, וסבלתי, כי אתה לא אוהב אותי, עד שיום אחד אמרתי לך לעזוב אותי ושלא תנשק אותי יותר כי זה כואב, כי אצלי עדיין הכל חי וקיים ואילו אצלך הכל כבר התייבש, מת! אתה כעסת פתאום שבישקתי ממך להפסיק, התחלת לעשות פוזות, לא דיברת איתי פתאום, שוב רבנו. הכל חוזר על עצמו, זה כואב, אבל אין לי מה לעשות! אני לא מסוגלת לשכוח ממך, אתה בדם שלי, אתה זורם אצלי, אתה חי איתי, חי בנשמתי! לא דיברנו שוב איזה חודש או יותר. ליאור הידיד שלי אהב אותי פעם אך לא הייתי איתו כי רציתי אותך, אחרי שנפרדנו הוא בא אליי אבל לא רציתי אותו כי רציתי אותך, ועכשיו, הוא שאל אותי אם אני רוצה איתו קשר, כמו פעם, עוד לפניך, ואני הסכמתי, חשבתי שאולי כך אני אותך אשכח! אחרי כמה ימים ראיתי שזה לא הולך וזה פשוט לא זה, אמרתי לו שאני לא רוצה יותר, הוא נפגע, כך נראה לי. אחרי כמה ימים באו אליי כל מיני ילדים ואמרו לי שליאור סיפר בשכונה ששכבנו, כל כך כעסתי עליו ועל ההמצאות שלו, רבתי איתו ועכשיו אני והוא לא מדברים ואני לא מתכוונת לסלוח לו לעולם! חשבתי שהוא שונה, הוא האחרון בעולם שחשבתי שיעשה לי את זה אבל גם בגן עדן יש נחשים. יום אחד היינו כל השכונה למטה ואני עליתי הביתה בשעה 02:00, אתם עוד נשארתם למטה, זה היה ביום שישי בערב, שלחת לי פתאום הולדעה לפלאפון: "חבל שעלית, רציתי לדבר איתך". אני כל כך התלהבתי ואמרתי לך לבוא מתחת לבניין שלי, ירדתי למטה, שאלתי אותך למה אתה לא מדבר איתי ואתה אמרת שהתחלתי בזמן האחרון לתפוס פוזה, כששאלתי אותך מה רצית להגיד לי אתה לא ענית! השתתקת! אמרת שזה כבר לא משנה, לחצתי עליך להגיד לי אבל אתה אמרת "זה לא משנה, לא מתאים, יש לך עכשיו את ליאור" ברגע שאמרת את זה חשתי רע, קמתי והלכתי, אתה שאלת אותי לאן אני הולכת ואני עניתי "הביתה, כי אם זה מ שבאת להגיד לי אני לא רוצה לשמוע" עליתי הביתה, לא רציתי לשמוע בכלל על ליאור. יום למחרת כבר דיברנו רגיל, כאילו כלום לא קרה, השלמנו! אבל אני עדיין אוהבת אותך אני לא יכולה יותר! אבל אתה חושב שיש לי משהו עם ליאור ולא מבין שזה לא נכון, האם אי פעם עוד נחזור להיות ביחד? האם אי פעם תאהב אותי שוב? אני חשה כאב עצום שמשתלט עליי, אני חושבת עליך יום יום, לא מסוגלת לשכוח, אתה תקוע לי בראש, אני רוצה אותך! רק אותך! האם תהייה שוב שלי?