עברתי יבשות,חציתי גם ימים ובכל מקום כמו תפילה את שמך נשאתי..

כשהשמש שוקעת והלילה השקט מצייר על דף חיינו בצבע כהה..הלב מחפש תשובות בגזעי עץ חלולים  השתולים בלבינו
ודמעות קטנות של שקט מנגנות על פצעי הנפש..ישבתי לבדי מהרהר על דרכי מסע חיי..
בין שביל אבנים לדרכי עפר ראיתי באופק  מעבר להרים  ניצוץ קטן  המסמן  לי לגשת..
בצעדים  זהירים החלתי לנוע לעבר הניצוץ...הדרך היתה מצויירת בלבבות שבורים ושלדי אהבה  מונחים על אם הדרך..
החשש מתגבר למציאות המונחת בין פסיעות רגלי העייפות..אך הלב דוחף להמשיך..
כעבור ימים אחדים כשבלילות מניח את ראשי לנוח  על סלעים  אפורים
הגעתי אל האור..מצאתי מלאך עם ניצוץ בעיניים עצובות ולב סדוק..
עייף מהמסע ביקשתי לנוח..המלאך פרס את ידיו והקיף את גופי המותש בחום ואהבה אלוהית..
ליבי חדל מלפעום..עניי נעצמות..נשימתי נעתקה אט אט...............
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי איתך מורן בתוך חלום מציאותי..
את מחבקת בעודי מסיר את שאריות הלילה מעיניי.
אני אוהב את אוהבת..נשימה שלי נשימה שלך..כשאת עצובה אני כואב
כשאת מחייכת אני זוהר..
אמרו שהחיים מתחילים כל פעם כשהאהבה מחליטה על כך..כנראה שתורנו הגיע,
עכשיו תורנו להיות מאושרים,לבכות ולצחוק יחד,לכאוב,לשמוח,לדאוג,לפנק,לקבל ולתת..
כי איתך הכל אפשר..את אחת מכולם..ואין עוד כמוך בכל העולם..אני נשמע תמים אבל מתובל בהמון ניסיון ומבושל מחום האכזבות,אני מוכן לצאת למסע האחרון,כשאני נושא אותך על גבי..
אז תכיני תרמיל וקחי אויר כי אנחנו יוצאים לדרך.


אסי.
28.3.2005