אהבת נפש

אהובי...


מי היה מאמין שאני אקרא לך כך שוב?


הכרנו לפני 9 שנים בהיותי ילדה תמימה בת 12 ומרגע שמבטינו נפגשו ניצוץ האבה נדלק ועד היום הוא לא כבה. מי היה מאמין שהקשר שלנו יחרט לעד בליבנו ולעולם לא נדע אהבה אחרת. אכן כך זה היה, הכרנו אנשים אחרים, יצאנו עם אחרים וניסינו להמשיך לחוד, אך כל הדרכים הובילו אותנו לזרועות זה של זו. הפרידה האחרונה שלנו הייתה לפני כמעט חצי שנה ולא ראיתי אותך במשך כל התקופה היה נדמה ששכחתי אותך... אבל כל פעם ששימך נשמע ברקע ליבי החסיר פעימה, אהוב שלי, נשמתי.


עברנו המון דברים בדרך, אנחנו כבר מזמן לא ילדים. בחרת בדרך רעה וכעט אתה בבית סוהר, כמובן נזכרת בי, טילפנת ולא יכלתי להתעלם מהפרפרים שבבטן מהתחושה הזאת שאין לתאר אותה במילים. קולי רעד מעט, לא מצאתי מילים נכונות, התבלבלי מההתרגשות, התקבץ שוב ליבי... אהובי שלי. ביקשת שאני אבוא לביקור והתלבטתי המון, למה? אולי כי פחדתי לחזור אל העבר אולי כי הדברים השתנו ואני מעט מאוכזבת מדרכך, מדרך הפשע... אבל באתי בסוף!


נשמתי לראות אותך שוב זה הדבר הכי מרגש בעולם, להביט שוב בעינייך, אותן עיניים שכבשו אותי לעד, אבל הזכוכית, הזכוכית הארורה הפרידה בינינו... הרעדת את רגלייך, קולך היה שקט ודמעה חצופה לא התאפקה וזלגה על פניך, ביקשתי שלא תבכה, אבל היה מאוחר מדי... דמעותיך יקרות בשבילי נשמתי... כל דמעה עימה כאב ולי כואב בדיוק כמוך. הרצון לגעת זה בזו, לחבק בחום ולא להרפות לעולם השתלט על שנינו ורק מבעד לזכוכית ידינו נגעו זו בזו. מבעד לזכוכית ליבי פעם שוב כמו פעם בקצב של ליבך, מבעד לזכוכית זעקה האהבה. לא נתנו לי להשאר זמן רב, רק כמה דקות כי איני בת משפחה, הם לא יודעים שהקשר שלנו חזק מקשר דם. ביקשת שלא אלך, אבל הייתי חייבת. כשטרקו את הדלת מאחורי, נפתח ברז דמעותיי, אהובי שלי לא הספקתי לומר לך שאתה עוד האחד בשבילי, שאף אחד לא מילא את מקומך בליבי, לא יודעת איך שכחתי לומר לך... אני כ"כ אוהבת אותך, כבר לא תמימה כבר לא ילדה, אבל אוהבת באותה העוצמה, אפילו יותר...


ליבי נשבר מבעד לזכוכית, אתה שהיית אהבתי הראשונה, הנשיקה הראשונה, הנגיעה הראשונה, הכאב הראשון, הדמעה הראשונה מכאב האהבה הזלתי עליך, אתה כל העולם שלי, עצור עכשיו, בין סורגים יושב בדד, מכנים אותך לעבריין מתייחסים אליך כמו לנרקומן... אבל אתה לא!!! בגלל טעות אחת הרסת את חייך, אבל בשבילי אתה עדיין אותו ילד תמים שבו התאהבתי, אותו גבר שהעניק לי הנאה שלא חויתי שוב עם אף אחד.


אהובי, רק שתדע שלעולם לא אפנה לך את גבי ויחד יד ביד נספור ימים וחודשים עד לביקור... עד לחופשה... עד השחרור! אני איתך בכל דבר, כי אין לי אושר בלעדייך.


 אני אחכה לך גם אם צריך לעד, אלך איתך צד, צד. עד שנגיע לאותו היום שבו נממש את שבועתנו... להקים יחד קן לנו ולילדנו.


שמור על עצמך אהוב ליבי,


ממני