התחתנתי עם אידיוט

התחתנתי עם אידיוט

כן , כן, זה באמת קרה לי.
אולי זה נשמע כמו קומדיה רומנטית, או לא כל-כך רומנטית, אבל זו היא עובדה.

הכל התחיל מהאופי המניפולטיבי של אמי היקרה, שידעה בדיוק איך לנצל את המצפון שלי כדי להכריח אותי בעדינות להתחתן עם ירין.
ירין הוא הבן של אחת החברות של אמא שלי.
מה לעשות?! אני בחורה עם אופי חלש, אבל אל תדאגו אני עובדת על זה.
אמא שלי , שכמבון מכירה אותי הכי טוב ידעה זאת וידעה בדיוק איך לנצל את המצב.
כן יש לה בעיות בריאותיות, לפני כשנתיים מצאו אצלה גידול ברטני בשוק הימני קצת מעל הקרסול, למזלינו היא יצאה מזה בשלום לאחר כמה טיפולים וניתוח, אבל הפחד שזה שוב יחזור אף פעם לא עוזב אותי הרי סבא שלי, אביה של אמי ושני האחים שלה נפטרו מסרטן וכולנו יודעים שלעיתים , לצערינו, זה יכול להיות תורשתי.
לא רציתי להדאיג את אמי לכן אמרתי שלפחות אנסה את הקשר ההזוי הזה.
הן הפגישו בינינו במקום הכי.. בואו נגיד מוזר שהיו יכולות לחשוב על זה.
באותו יום שישי הלכתי לעשות קניה קטנה בסופר והן שלחו את ירין שיאסוף אותי משם הביתה.
כן, הופתעתי הוא היה בחור מאוד יפה וגם מחוטב, חצי נחמה חשבתי לעצמי, לפחות אמא לא ניסתה לדחוף לי מישהו מכוער, אבל עצם העובדה שזה הוא שידוך הרתיחה אותי. לא אהבתי אפילו להגות את המילה הזאת..."שידוך"

בהתחלה לא הרגשתי את הכימיה המפורסמת הזאת שכולם מדברים עליה.
בסדר, הוא חתיך, ומה עכשיו?
הוא מבחינתו שמר על קור רוח.
"את לי?" הוא שאל אותי כשחיכיתי מחוץ לסופר והוא עצר את הרכב שלו לידי.
"כן, ירין?" שאלתי גם אני.
"כן" הוא ענה ויצא לעזור לי לשים את השקיות בתא המטען.
ישבתי במושב הקדמי לידו ולא יודעתי מה לעשות, להגיד משהו? לשאול?
הוא בקושי הסתכל לכיוון שלי, כנראה שלא היתי לטעמו, אך זה לא הזיז לי.
" מה את עושה בחיים?" הוא שאל אותי פתאום, אך משום מה הרגשתי שהדיבור שלו היה מאולץ, כאילו הוא לא באמת מתעניין.
"לומדת." עניתי באותה הנימה. הוא לא הגיב.
" ואתה?" שאלתי.
"עובד" ענה.

באותו היום הוא ביקש ממני את המספר לי בלת ברירה נתתי לו אותו.
הוא לא התקשר יומיים ורק אחרי יומיים התקשר והציע להפגש.
נפגשנו בפאב על חוף הים ומצאנו את עצמינו יושבים אחד מול השני ולא מוציאים הגה מהפה.
"זה לא ילך" אמרתי לפתע.
"מה?" הוא הרים את מבטו מהפלאפון שלו.
"זה..מה שהאמהות שלנו מנסות לעשות" הסברתי את עצמי.
"בשביל מה הצעת לי להפגש?" שאלתי אותו.
"כי רציתי." ענה בנימה רגילה.
"נו באמת.." אמרתי בציניות. 3 נערות בערך בנות 16 עברו ליד השולחן שלנו ופזללו לעבר ירין.
גם הוא בחן את שלושתן.
עוד רודף שמלות, חשבתי לעצמי.
"מה את רוצה שאני אגיד?" הוא שאל כשהחזיר את מבטו אלי.
"עזוב. אני אזוז הביתה, היתי אומרת "היה נחמד" אבל אני לא אוהבת לשקר." אמרתי ויצאתי מהפאב.
לא שמעתי מירין כמה ימים, רק ביום חמישי אחד פגשתי אותו בדאנס בר שהינו נוהגים לצאת אליו בסופי שבוע עם החבר'ה.
לקראת השעה 2 בלילה בדיוק כשרציתי ללכת לשירותים נתקלתי בו.
גילגלתי את עיני כשראיתי איך סרק אותי מכף רגל ועד ראש, פשוט המשכתי בדרכי ומאותו הרגע כל הערב ירין עקב אחרי במבטו, למרות שהייתה איתו בחורה אחרת שחיבקה אותו ורקדה איתו.
כבר למחרת בערב הוא התקשר אלי.
"היי" אמר כשעניתי לשיחתו.
"שלום" אמרתי לא מתלהבת.
"מה קורה?" הוא שאל.
"ירין מה אתה רוצה?" החלטתי להיות ישירה ולא ללכת סחור סחור.
"רוצה להפגש?"
"בשביל מה?אם זה יהיה כמו בפעם שעברה אז אני אוותר על התענוג" עניתי בקור רוח.
הוא שתק.
"עוד שעה במירנה?" שאלתי לבסוף, עניין אותי בשביל מה הוא רוצה להפגש איתי, האם הוא ישנה גישה, או אולי יסביר את עצמו.
"אבוא לאסוף אותך" אמר.

ישבנו במרינה באותו המקום אחד מול השניה.
בהתחלה שתקנו עד שירין הפתיע.
"אני מצטער שהיתי כזה כבר פעם שעברה." אמר כשהפעם הביט בעיניי.
"קורה" עניתי.
"אני באמת מתכוון לכך."
"הבנתי." אמרתי והוצאתי מהתיק את קופסת הסיגריות שלי, מדליקה לי אחת.
"את מעשנת?" הוא נראה מופתע, ידעתי שגם הוא עישן, לא שהוא דאג להסתיר את זה.
"מסתבר." עניתי .
הוא גיחך.
"אני מניח שאמא שלי לא יודעת מזה." הוסיף.
"גם אם היא הייתה יודעת אני כבר מספיק מבוגרת בשביל לשאול אותה אם מותר לי לעשן או לא, אתה לא חושב?"
"מסכים איתך." הוא נראה מרוצה מהתשובה שלי.
דיברנו על כל מיני שטויות בערך שעה עד שקיבלתי שיחת טלפון מחברה שקבעתי להפגש איתה והודעתי לירין שאנחנו צריכים לזוז.
הוא שילם את החשבון ויצאנו לכיוון ביתה של שיר.
כשהגענו לחניה ורציתי לצאת מהרכב הוא שוב הפתיע אותי.
"בואי ניתן לזה הזדמנות." אמר לפתע.
"למה?" הקטנתי ראש.
"בואי ננסה את הקשר הזה, אולי בכל זאת יצא מזה משהו." הסביר.
"נדבר" אמרתי ויצאתי מהרכב.


----------------------------------------



המשכנו את הקשר הזה, דיברנו בטלפון פעם ביום.
זה לא היה קשר חמים כמו רוב הזוגות, לא המצאנו אחד לשניה כינויים חמודים, לא נהגנו להתחבק ולהתנשק.
השיחות שלנו היו בעיקר על החיים ומדי פעם גם הינו צוחקים.
האמהות שלנו מבחינתן היו מאושרות עד הגג, כל הזמן ניסו להוציא מאיתנו מידע.
ירין עבד כמאבטח במכללה ובלילות עבד כברמן בפאב בעיר הסמוכה ידעתי שיש לו הרבה "מעריצות" לפי כמות השיחות הנכנסות שהיה מקבל בזמן שהינו ביחד. לעיתים הוא היה מסנן ולעיתים בשיא חוצפתו עונה ומדבר איתן מול הפנים שלי.
בשלב מסויים זה התחיל להרגיז אותי, אם השיחה הייתה נמשכת יותר מ4 דקות הייתי קמה והולכת.
"למה הלכת?" הוא שאל אותי בטלפון באחד הימים כשעשיתי את זה.
"תנחש" עניתי בציניות.
"טוב אני חייב לנתק נדבר" אמר וניתקתי את השיחה.
לא הבנתי אותו, לפעמים הוא היה נחמד פעם אחת הוא אפילו החמיא לי כשישנו באותו הפאב במרינה ופיזרתי לרגע את השיער לי.
זה היה מוזר, לא היתי רגילה לקבל ממנו מחמאות.
"למה את תמיד אוספת את השיער, יפה לך פזור." הוא אמר.
חשבתי שהוא צוחק עלי אבל הוא נראה רציני.
"לא נוח לי עם שיער פזור. השיער שלי היה גלי ויחסית קצר לכן הרוח הייתה מעיפה אותו ישר לתוך העיניים שלי.

יום שישי אחד חבריו של ירין באו לשבת אצלו בגינה ולהפתעתי הרבה ירין הזמין גם אותי.
למען האמת לא כל-כך התלהבתי מהרעיון, אך לבסוף חשבתי שאין לי מה להפסיד ממילא לא תכננתי תוכניות לאותו ערב ולכן נענתי להצעתו.

כשהגעתי ראיתי את ירין ושני חברים שלו יושבים בחוץ ושותים אלכוהול.
ירין עשה לי היכרות קצרה עם הבנים והם התגלו כהרבה יותר נחמדים מירין.
הם באמת התעניינו מה אני עושה בחיים והצחיקו אותי עד דמעות עם הבדיחות שלהם.
לאחר כחצי שעה הגיעו עוד 3 חבר'ה ו2 בחורות וגם אליהם התחברתי במהרה.
מצאתי את עצמי יושבת ומנהלת שיחות נפש עם חבריו של ירין עד השעות הקטנות של הלילה.חלק מהם אפילו חיברו אותי בפייסבוק.
לקראת השעה 3:00 בלילה כולם החלו להתפזר.וגם אני. ירין ליווה אותי לחניה לאחר שנפרדתי מכולם.
"לילה טוב, הפעם באמת היה נחמד." אמרתי בנימה רצינית כשעמדנו ליד הרכב שלי.
הוא חייך כשהביט בי, מבטו קצת השתנה מהמבטים שהיה זורק אלי לפני כן.
עמדנו כמה שניות בשתיקה עד שהוא התקרב ונישק אותי.
אני מודה אהבתי את הנשיקה, זו התקדמות של עוד שלב במערכת היחסים המוזרה שלנו.