כל חיי נהרסו, נגמרו...
פרק 1
איך ברגע אחד... הכל נגמר
הריבים, הכעסים, המילים הפוגעות, המבטים, הליטופים...
זה לא נתפס
זה פשוט נ ג מ ר
--
קוראים לי נוי, בת 17, מבת ים, בלונדה, עיינים שחורות, רזה יחסית, ונראת סבבה 😊
רווקה, לא מאושרת.
יש לי מלא חברות וחברים, זה חזק אצלי, הכל נראה כל כך טוב מבחוץ...
מקנאים בי,
באושר שלי, במה שיש לי.
מסתכלים עליי ואומרים - וואו
בזמן שהוואו הזה זה ריקנות שלמה, שמלאה בצביעות.
הכל טוב שאני בחוץ, ושאני בפנים, מסתגרת עולמי נחשך, הסבל והכאב שכבוים בי לרגע, נדלקים למשך זמן...
תהיתי לחשוב למה דווקא אני מכל האנשים בעולם,
איש חכם אמר לי
' זה הגורל ' .
--
" נוי קומי, את מאחרת לעבודה מאמי.. " שיגעה אותי אמא.
" אני קמה אל תחפרי לייייייייייייי " התעצבנתי וכיסיתי את עצמי.
אמא שתקה.. כבר רגילה לצעקות שלי
" אני הולכת לעבודה, יום נעים.. " וטרקה את הדלת.
קמתי אחרי חצי שעה, השעה 8 וחצי ואיחרתי, הייתי צריכה להיות בעבודה ב8!
העברתי פן, איילנר, סקיני, ספורט נייק, וחולצה של העבודה.
" עפתי........ " צעקתי, למי שעוד בבית, לא שעניין אותי.
" נוי כבר אמרתי לך מספיק עם האיחורים האלה, שוב אני מוותר אבל אני מזכיר לך את מעלה לי את הפיוז ואני מסוגל לפטר אותך " אמר יוסי המנהל שלי.
" תפטר. אתה יודע שכל החיים שלי זה העבודה, אבל תפטר . " אמרתי והורדתי את ראשי.
" נוי את עובדת מעולה, ואני אוהב אותך אני לא רוצה לפטר אותך, אל תגרמי לי , תבואי בזמן! " אמר יוסי והלך.
--------------
אז ככה, אני עובדת בארומה מלצרית, פרשתי מהלימודים בגיל 16.
חיה עם אמא ועוד 2, אחות ואח
אחותי מור בת 15 , ואחי מורן בן 21. הם לא מעניינים אותי , אין דיבור בנינו כל אחד בפינתו.
בקשר לאבא שלי ? לא יודעת מה זה אבא בכלל חחחחח
סיימתי לעבוד מוקדם היום, 8 הייתי בבית, התקלחתי אכלתי והשתעממתי עד 12 והחלטתי להתקשר לאחת החברות בספונטני לצאת. אני ילדה שלא סופגת שעמום 😊
" קרולין מה עניינים ? "
" טוב בובה, מה אצלך מה שלומך ? "
" פיקס.. "
" מה רק חזרת ? "
" חזרתי ב8 , זורם לצאת ? "
" וואלה זורם לאן ? "
" אנא ערף, בואי נצא ואז נחליט לאן.... "
" טוב חיים יאללה חצי שעה כולנו אצלך. "
" ביי " אמרתי ועפתי להתארגן.
שמתי איילינר, טיץ' מעור צמוד צמוד גבוה, וסטרפלס לבן עם עקב שחור יפה כזה, עשיתי פן, צמיד פה, עגיל שם, ונראתי סוף (:
שמתי מזרחית ככה על פוול ווליום, לאדרנלין, ולקחתי סיגריה.. עד שכולם יבואו.
" פתוח " שמעתי דפיקות בדלת.
זה היה אחי.
" מה אתה רוצה ?" שאלתי ועמדתי ליד הדלת.
" תכבי תסיגריה קודם כל, תנמיכי את החרא הזה, ומה זה הלבוש הזה לאן את הולכת ? "
עיקמתי פרצוף...
" מורן תן גז... " וטרקתי תדלת.
טוב, באמת חצי שעה, כולם אצלי כל החבר'ה יצאנו ככה לעיר, שתינו, עישנו והתחרפנו חחחחח
" מתרחקת ממך כמו מאש אתה כבר לא גורם להתרגש...... " צלצל לי הפלאפון, הלכתי לצד..
" הל.......ו " אמרתי כולי בסטלה.
" איפה את נוי? " קול נשי מוכר..
" מי זאת ? "
" אמא שלך! מה זה מי זאת ? "
" אה......... אמאלה, כן מה את רוצה ? "
" איפה את ? "
" מה אכפת לך ? "
" אכפת לי אני אמא שלך... "
" אני.... אני.... בעייר "
" נוי מתי את חוזרת השעה 2 "
" מתי שיבוא לי , יאללה ביי " וכיביתי את הפלאפון.
( בהמשך תבינו למה אני באמת כזאת.... לא בחרתי את החיים האלה, הוא שם למעלה לא חייך אליי... )
" מה קרה נויווווווש ?" שאל אותי גיל מסטול מת.
" כל טובווווווש גילוש " היינו בסטלה מפגרת.
ישבנו כל החבר'ה מסטולים עד 3, ואז כולם התחילו לפרוש... נשארנו, אני הילה חברה, דיקלה ואלי אחד שלא הכרתי.
" טוב נראה לי נחתוך " אמרה דיקלה
" כן אני חושבת, מחר בצפר ואני גמורה " הוסיפה הילה
נקרעתי עליהם, והדלקתי עוד סיגריה.
" מה מצחיק ? " שאל אלי.
" בצפר....... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח " ונקרעתי.
" עזוב היא בסטלה חריפה " אמרה הילה.. " צריך לקחת אותה הביתה "
" תחתכו אני יקח אותה " אמר אלי.
" ביי יפות " אמרתי, ונשארתי עם אלי.
ראיתי אותו מתעסק הרבה בפלאפון ולא הבנתי מה נסגר.. הסתכלתי עליו וראיתי בחור חתיייייייך
גלח, מותגים, גופיה של לקוסט, ג'ינס של טומי, גורמט וקעקוע על כל היד של נחש ונעל נייק לבנה.. אמאאאאאאאאאא
" ממממה יש לך עם הפלאפון . ?" התעצבנתי.
" חברה שלי חופרת........ "
" אה אה.. "
" מה אה אה " הסתובב עליי... עם המבט הזה
" חחחחחח שכחתי מה זה חבר וחברה חחחחחחח זה עוד קיים בכלל , הזוגיות הזאת ? "
" איזה חולה את נוי, מעניין אם זה הסטלה או בטבעי אצלך.. " אמר וסיבב תראש לפלאפון.
" זה רק אני או שגם לך חם אש?," הוספתי והסתכלתי עליו..
" חם אש.. " אמר והוריד חולצה.
הוא הסתכל עליי, ואני עליו..... זה היה חזק עם סטלה.
התנשקנו בלהט, הוא הושיב אותי עליו, ולא הפסיק לגעת. עד שהידיים שלו התחילו לזרום לי בגוף ובחזה.
עלו לי הפלאשבקים......... ירדה לי הסטלה, ותפסתי מרחק של החיים.
איך ? להמשיך ?
התחלה יפה מאמי..
תמשיכייי!
