לשחק בלב...

מהממם מהממם מהממם
המשך 😊
ערב טוב

אמאלהההההההה
הרגת אותייייייייי
המשך דחוףףףף !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פרק - 37 -




דנה התקרבה אלינו מהר מידי
ידעתי שאחותי לא פראיירית
"היי ליאורי"אמרה דנה
"סליחה"אמרה והזיזה את אור שהיתה קרובה אליי אבל לא התייחסתי אליה..מנסה לשמור איפוק,כמה דבק בנאדם יכול להיות..
"ואת?? אווו זאת את שאיימת עליי"אמרה אור
דנה צחקה " תקשיבי מותק אחי אולי לא יכול לדבר אבל אני כן,לי נמאס ממך אז תתנדפי!!"אמרה דנה
"רגע!! אחיך??"שאלה אור
"כן חמדתי אחי!!"אמרה דנה
"דנה דיי"אמרתי ואחזתי בה..
"אור אני מציע לך ללכת"אמרתי ואור הביטה עליי נראתה עצבנית והלכה
שיחררתי את דנה "בת כלבה,אני יראה לה מזה "אמרה וצחקתי אין על העצבים של אחותי
"מה אתה צוחק? זה הכל בגלל שאתה כזה דביל לפעמים!! במקום שתהיה עם לירז אתה ממשיך לעשות שטויות!"אמרה בכעס
"מה את רוצה שאני יעשה?? התחננתי אליה והיא לא סולחת לי"אמרתי
"דיי ליאור אין לי כוח לחפות על השטות שלך"אמרה
"דנה..."קראתי לה והיא התקדמה,ראיתי שלירז וגל ועוד כמה אנשים יצאו החוצה..דנה היתה אחריהם
יצאתי גם
"את תקשיבי לי עכשיו"צעקתי
לירז הסתובבה אליי,כולם עצרו
"דיי ליאור"אמרה דנה והזיזה אותי
"אני לא יכול יותר עם זה,תסבירי לדנה שאני באתי וביקשתי את סליחתך ואת לא מוכנה לוותר!!"אמרתי בעצבים
כל מי שהיה שם זז מאיתנו,נשארנו אני גל דנה ולירז...
"דיי עם הנושא הזה..יש דברים שאי אפשר לשכוח ויש מילים שלא נאמרות סתם!!"אמרה לירז
"אבל אני.."אמרתי וניסתי להתקרב אליה אך גל עצר אותי...
"דיי אחי..תן לה זמן"אמר והסתכל עליי
"זה מה שאת רוצה??"שאלתי והיא לא ענתה
"שיהיה לך בהצלחה"אמרתי והלכתי משם..נכנסתי לרכב ונסעתי במהירות

---------------------------------------------------------

דמעות הציפו את עיניי,בכיתי..דנה וגל חיבקו אותי..
"אני לא יכולה עם זה יותר למה הוא פוגע בי ככה???"שאלתי
ניגבתי את הדמעות מעיניי
"מאמי יהיה בסדר אתם שני עקשנים.."אמרה דנה
"ממש עקשנים"אמר
שתקתי,הם צדקו אנחנו עקשנים אבל איך אפשר לסלוח על דבר כזה???? הבנאדם שאמר שאוהב אותי לא סיפר לי שהבחורה הזאת רוצה אותו ורודפת אחריו,הראיון הזה היה כולו חסוי..כנראה שהוא באמת רצה את זה...כאב לי הלב,נשרפתי מבפנים..

"אני רוצה הביתה"אמרתי
"אין בעיה נלך"אמר גל
"לא! תשארו אתם אני רוצה להיות לבד"אמרתי
"בשום אופן לירז אנחנו איתך"אמרה דנה,איזה חברה אמת...
ניקיתי את הדמעות,אמרתי שלום לדניאל,ליאן ומור..
"אני מצטער שככה יצא"אמר ירין
"אין לך על מה אתה לא אשם"אמרתי,ניסיתי לחייך
"יהיה בסדר..אל תדאגי"אמר בחיוך ליטף את כתפי,כאילו מהסס לגעת..
"תודה ירין,נפגש?"שאלתי
"ברור ..אם את צריכה כתף אני פה! אני יודע מזה להפגע..."אמר
"תודה ..ביי"אמרתי והלכתי משם
נכנסתי לאוטו...התיישבתי במושב האחורי, כל כך חיכיתי להגיע הביתה להתכסות בשמיכה להתעטף בכאב שלי...
אחרי חצי שעה של נסיעה הגענו לבית של דנה האוטו של ליאור לא היה שם.דאגתי לו הוא נסע כל כך מהר שלא מתאים לו...הגענו הביתה יצאתי מהאוטו ..רצתי ..פתחתי את הדלת ועליתי לחדרי, התקלחתי שמתי פיג'מה ונכנסתי למיטה..מקווה שליאור כבר הגיע הביתה אחזתי באייפון מהססת עם להתקשר..כיביתי אותו..
על הדלת דפקו..
"פתוח"אמרתי וגל נכנס
"אפשר?"שאל
"כן"אמרתי
הוא נכנס למיטה,התכסנו והוא חיבק אותי..
"אפשר לדבר איתך?"שאל
"ברור "אמרתי
"אני חושב שאת עקשנית.."אמר
הסתכלתי עליו .."כן לירז.."אמר
"אני עקשנית???"שואלת לא מבינה אותו
"כן!!!ליאור ביקש ממך אולי מליון פעם סליחה ואם את שואלת אותי על מה שכתבו בעיתון אני לא חושב שהוא אשם את יודעת איך זה כתבים ואם אני לא טועה את בעצמך אמרת לי שהוא אמר לך שזה מה שהולך להיות והסכמת לזה ..שהתקשורת משנה את מה שהמרואיינים אומרים ובייחוד שיהיה מי שיפריד בינכם,אחרי הכל ליאור גבר ואי אפשר להיות אדישים לאישה יפה שנמשכת אלינו..אבל במקרה הזה ליאור לא היה כזה הוא ניסה לשמור את זה ממך .נכון שזה לא בסדר והוא היה צריך לספר לך,אין ספק! אבל את ראית שהוא בא וניסה וניסה וניסה. ועדיין את עקשנית" אמר ושתק
שתקתי גם "יכול להיות"אמרתי
"שום יכול להיות לירז, עשית טעות..תודי בה"אמר
"לא עשיתי שום טעות גל אני כועסת עליו ואני לא יכולה לסלוח לבנאדם שקורא לי אהובתי ומצד שני מסתיר ממני,מרחיק אותי..איפה האמון? ההבנה? הזוגיות?"שאלתי
"אני רק יודע שהוא אוהב אותך מ-א-ו-ד ושאת אוהבת אותו "אמר והורדתי את הראש
"מאוד מאוד.."אמרתי התחלתי לבכות שוב!! והוא צחק
"דיי יא רשע"אמרתי
"אני לא צוחק עלייך ,אני צוחק כי אני יודע שכל זה היה לשווא ואתם מתים אחד על השני ואתם בסוף תחזרו"אמר ניגבתי את פניי
נישק את ראשי "אני מת עלייך אחותי, את לא יודעת כמה את מיוחדת"אמר
"ועכשיו אני הולך אני עייף"אמר "לא אל תלך.ספר לי מה איתך ועם דנה?"שאלתי
"מעולה,את צדקת דנה מקסימה,כזאת חמה,אוהבת,היא אישה..לא ילדה כמו כל הבנות"אמר
"אני שמחה שזה ככה"אמרתי
"גם אני מאוד ואני אהיה עוד יותר כשאני אדע שאת הבנת והכנסת לעצמך לראש שלא שווה לפספס כזה בנאדם שאוהב אותך וכזאת אהבה בגלל שטויות.."אמר
שתקתי "לילה טוב"אמרתי והתכסתי "האמת כואבת"אמר ויצא

נזכרתי בכל הרגעים היפים שלנו...

=================
"הבטחת שתהיי ילדה טובה"אמר
"מה אני לא?"שאלתי
"לא!"אמר
"תראי מה עשית לי"אמר והצמיד את ידי לחזה שלו...
הדופק היה מהיר
"שאני יתן לך להרגיש מה עשית לי?"שאלתי
"אני...אמממ לילה טוב"אמר רצה להסתובב,תפסתי אותו "אני רוצה להיות איתך"אמרתי
"מה? אבל לירז.."בא להמשיך אך עצרתי אותו "אני רוצה להיות איתך"אמרתי שוב ,הרגשה נכונה שכזאת..
ליאור הסתכל בעיניי,שתק ...ליטפתי את פניו ואז חייכתי ,הוא חייך גם..
הוא הפך אותי,היה מעליי...בלעתי את הרוק,בקושי נושמת..הלב תיכף מתפוצץ הרגשה מטורפת שכזאת
התנשקנו,ליאור החל לנשק צווארי, מכניס את ידו לתוך חולצתי,נוגעת בגופו..החולצה שלי ירדה,הייתי עם חזיה,אותה חזיה התיישבנו על הברכיים,מביטים אחד בשני "את רוצה לעשות לי התקף לב"אמר וחייך
חייכתי,ליאור המשיך לנשק אותי בצוואר,הכתפיים החזיה ירדה גם היא וגם המכנסיים של שנינו,נשכבנו שוב על המיטה,ליאור החל מנשק את בטני,נאנחתי..התחתון שלי ירד גם,נוגע בכל חלק..בגוף....
התחתון שלו לא אחר לרדת גם. הוא חדר לתוכי,התענגתי..גנחתי קלות באוזניו,דמעה ירדה על לחיי,התחבקנו..אי אפשר להתנתק..המשכנו להתנשק בלהט,ממשיך לענג ולהתענג...
גמרנו ביחד,איזה הרגשה מטורפת,שנינו בקושי נושמים...נשכבתי עליו,שומעת את דפיקות ליבו..
הבטתי בעיניו,הוא חייך "אני אוהב אותך"אמר ונשך את השפה התחתונה שלו
"גם אני"אמרתי "ועכשיו עוד יותר"אמר חייכתי....
=======================
דמעה ועוד דמעה,כמה הייתי רוצה אותו פה,במיטתי...נרדמתי עם החשק המטורף להיות בין זרועותיו..


----------------------------------------


כבר הייתי עם פיגמה, דאגתי לאחי כואב לי המצב הזה...מצד אחד אחי מצד אחר החברה הכי טובה שלי..אין ספק שליאור עשה טעות אבל לירז עקשנית...
התקשרתי לגל
"מאמי את לא ישנה?"שאל
"לא מאמי..אני דואגת"אמרתי
המשכתי להסתכל בחלון
"מה קרה נשמה?"שאל
"ליאור עוד לא הגיע..."אמרתי
ואז ראיתי את הרכב שלו מחנה.."הנה הוא בא אני תיכף מתקשרת אלייך"אמרתי
"טוב נשמה"אמר וניתקתי,זרקתי את הטלפון על המיטה ורצתי למטה...
פתחתי את הדלת,היו רוחות חזקות
נפתחה הדלת של הנהג יצא משם מישהו ורץ לדלת שליד הנהג "אפשר עזרה??"זה היה ליאב
"מה קרה??"שאלתי
"בואי נכניס אותו"אמר
"אויי אמא מה קרה לו?"שאלתי הוא היה חבול ורדום
הכנסנו אותו לסלון,מזל שההורים שלי נסעו לחופשה
"מה קרה לו ליאב??"שאלתי,בכיתי
"הוא שתה המון,המון דנה...לפני שאיבד את ההכרה הוא רב מכות עם מישהו.."אמר
"אויי ואבוי,ליאורררר"קראתי לו...הוא היה ישן..
"אל תדאגי הוא לא נפגע ממש החברים של הבחור השני הפרידו בינהם מהר"אמר
"ואתה לא ראית??"שאלתי
"בטח שראיתי,הוא כעס עליו אמר לו משהו על לירז..לא הבנתי על מה רבו בכלל"אמר
"הוא נתן לו בוקס והשני גם וזהו"אמר
"זהו? כל הפרצוף שלו דם"אמרתי הלכתי להביא מגבת ומים וגם אלכוהול
"צריך לנקות את זה,זה מהפה.."אמר
התחלתי לנקות את זה,באמת לא היה נורא
"מחר הוא יקום בהאנג אובר רציני"אמר
"יש לכם אימון מחר?"שאלתי
"לא..מחר יום שישי יש לנו משחק ביום ראשון.."אמר
"מזל.."אמרתי
"באמת מזל שמאיר לא רואה אותו ככה"אמר
"תודה ליאב,ומצטערת שהתפרצתי עלייך ככה"אמרתי והוא מחייך
"לא קרה כלום,שטויות את יודעת שהוא אח שלי"אמר
"אתה חבר טוב"אמרתי הוא נשק לי בראש "אני אתקשר בבוקר לשמוע איך הוא"אמר ויצא
נעלתי את הדלת
"אוייש אחי מה יהיה איתך"אמרתי
והוא במבט מסכן,כזה יפה ..פשוט ישן..הבאתי שמיכה וכיסיתי אותו,כיביתי את האורות
עליתי לחדר
"מה איתו ? למה הוא איחר?"שאל גל לפני שהספקתי לדבר
"הוא רדום,רב מכות עם מישהו.."אמרתי
"מה?? ברצינות??? מי הביא אותו?"שאל
"ליאב הביא אותו,הוא על הפנים גל ..מסכן איך הוא רדום בסלון..נבהלתי בהתחלה הוא היה עם דם על הפנים"אמרתי
"וואי דנה..אני מקווה שמחר לא יכאב לו הראש"אמר
"יכאב יכאב,אני בטוחה"אמרתי
"את רוצה שאני אבוא ??"שאל
"לא מאמי זה בסדר,אני אלך לישון נדבר "אמרתי
"בסדר מאמי ..אני אוהב אותך יקירתי"אמר..חייכתי "גם אני אהבה שלי"אמרתי
נתקנו..פשוט חולה עלייו.
הנחתי את הפלאפון בשידה ונרדמתי..


-------------------------------------------------


פקחתי את עיניי,הכל הסתובב לי..האור סינוור אותי,בקושי זזתי..
"בוקר טוב"אמרה
"מה השעה?"שאלתי
"2 בצהריים"אמרה
"וואו"אמרתי
פקחתי את עיניי,"קח תשתה"אמרה
"תודה דנה"אמרתי,מנסה לקום הבית הסתובב לי"וואו הראששש"אמרתי
בחיים שלי לא שתיתי ככה,מקסימום כוס,שתיים לא יותר
"ככה זה כשלא יודעים לשתות"אמרה התיישבתי...
שתיתי הכל"פיי איזה ריח,אני צריך מקלחת"אמרתי ודנה צחקה
"מה יהיה איתך?"שאלה והתיישבה לידי
"יהיה בסדר"אמרתי ונגעתי בפניי "איי.."אמרתי
"רבת מכות"אמרה
"ברצינות? עם מי?"שאלתי
"לא יודעת,תשאל את ליאב"אמרה
"תעזרי לי לקום?"שאלתי...
"ברור,רק שאתה כבד"אמרה וניסתה לעזור לי,בסוף הצלחתי אחרי שכל הבית סיים לזוז,זזתי אני למקלחת
"אפילו סימן יש לי"אמרתי והבטתי במראה קצת אדום ליד השפה התחתונה...
שטפתי את גופי,מנסה להזכר..
נזכרתי שנסעתי במהירות,שישבתי בפאב והתחלתי לשתות...
תמונות רצו בראשי,הכל אבד לו בגלל שטויות ואני כל כך אוהב אותה..
כמה אפשר לבקש סליחה? כמה עקשנית וכמה נפסיד בגלל זה...
אני מודה שעשיתי טעות,רע לי שהכל נהרס..בחיי שרע לי!
יצאתי מהמקלחת כשמגבת על גופי..התלבשתי בחדרי.
ירדתי למטבח,הייתי רעב..מקווה שלא אקיא..
"אני רעב"אמרתי
"תיכף תאכל ,הכנתי פסטה ברוטב עגבניות ושניצלים"אמרה
נישקתי את ראשה "תודה אחותי"אמרתי
"אין על מה "אמרה בחיוך,כזאת מלאך
"אני רוצה שיהיה לכם רק טוב"אמרה וכיבתה את הגז..
הנחתי סכום בפינת אוכל ודנה הגישה את האוכל
"אני יודע שזה מה שאת רוצה ואני מבין גם את גל,אבל אם לירז רוצה שככה יהיה,אז ככה יהיה"אמרתי והיא היתה בהלם
"אתה רוצה להגיד לי ש..."אמרה והפסקתי אותה
"כן ..זהו דנה אני לא אלחם יותר"אמרתי
"איזה מהר אתה נכנע ליאור"אמרה
"אני לא נכנע,אני אוהב אותה ואת יודעת אבל כשבנאדם לא רוצה אותך בקרבתו ואומר לך שהוא לא התגעגע אלייך אז זה כבר משהו אחר"אמרתי
"שטויות"אמרה והמשיכה לאכול
"שטויות??? היינו הכי קרובים שיש והיא במקום לעשות צעד ולזרום איתי,היא זזה הצידה ואת זה יכול לעשות רק מישהו שלא מרגיש כלום"אמרתי
"ואתה באמת מאמין שלירז לא מרגישה אלייך כלום? אחרי מה שעברתם? כולה לפני כמה ימים רבתם וזהו נגמרה כזאת מהר האהבה??"שאלה,שתקתי "לא יודע"אמרתי
"בכל מקרה אני מתכוון לתת לה זמן,שתחליט אם היא מתגעגעת או שהיא ממשיכה הלאה..אני בכל זאת לא אכריח אותה יותר."אמרתי
דנה ואני שתקנו והמשכנו לאכול
"איפה גל?"שאלתי
"תעזבי אני יעשה כלים"אמרתי ודנה הניחה את הצלחות בכיור
עשיתי כלים והיא לידי "בבית,בערב אנחנו יוצאים"אמרה
"לאן?"שאלתי
"לסרט..."אמרה בחיוך
"יופי אני שמח שאתם בסדר וקיבלת מה שרצית.."אמרתי
"כן גל מקסים..."אמרה
"גם ליאב .."אמרתי
והיא שתקה ,"אני יודעת..אבל הלב בחר בגל ועם זה לא מתווכחים"אמרה
"צודקת"אמרתי "תעשי לי טובה שאף אחד לא ידע מה קרה"אמרתי רק זה חסר לי שמאיר ידע על זה
"אל תדאג אף אחד לא ידע"אמרה
"תודה אחותי"אמרתי


----------------------------------

נכנסנו פשוט לאטרף אני ושיר ,אטרף של נקיונות..לא רוצה לחשוב..
הפעלנו את המערכת...
גל הלך ללובלי ואמא היתה במטבח..
"בנותתת תנמיכו קצת"אמרה אמא וענתה לטלפון של הבית
"הנמכנו"אמרה שיר וצחקנו
אחרי חצי שעה של טירוף ,הברקנו את הבית..
שיר ואני התיישבנו בסלון בקושי זזנו,באמת שנקרענו
אמא הצטרפה אלינו "התעייפתם בנות?"שאלה
"כן"עניתי
"גם אני"אמרה
צחקנו
"אני עולה להתקלח"אמרה שיר
שיר הלכה ונשארנו אני ואמא
"אז אמא אולי תגידי לי איך זה שכל השבוע הייתם בתל אביב"אמרתי והסתכלתי עליה,
היא שתקה "בקרוב תדעו"אמרה
"טוב"אמרתי
"אני עולה לנוח.."אמרה אמא
"בכייף ,גם אני עולה"אמרתי
הכל היה מוכן וערוך לשבת,אפילו השולחן של האוכל...
עליתי לחדרי הכנתי לי בגדים ושיר יצאה מהמקלחת,נכנסתי גם אני
סיימתי להתקלח שמתי טייף וטוניקה חמודה
וישבתי על המיטה
חייגתי לדנה,התגעגעתי אליה
"יפה שלי איך את?"ענתה לי
"בסדר מאמי ואת?"שאלתי
"בסדר"אמרה
"מה עושה?"שאלתי
"במיטה,עכשיו סיימנו לאכול"אמרה
"אהה יופי..סיימנו?? גל אצלך??"שאלתי
"לא, אני וליאור"אמרה ושתקתי
"זה בסדר לירז,אני מבינה אותך אבל מקווה שתביני אותי גם "אמרה
"ברור שאני מבינה אותך ואפילו מודה לך שאת כזאת מדהימה.."אמרתי
"תודה לירז אבל תביני,מאוד קשה לי אתם שניכם יקרים לי"אמרה
"אני מצטערת שהתעסקתי עם אחיך,אני מצטערת שהכנסתי אותך לזה"אמרתי
זלגה לי דמעה,התחלתי לבכות,
"את בוכה?? יא משוגעת אחת"אמרה וצחקה
"מה יש לך ולגל כל הזמן צוחקים עליי שאני בוכה"אמרתי בעודי בוכה
"דיי מאמי את מדהימה,אחי רק זכה שהכיר מישהי כמוך ואני זכיתי באחות"אמרה
"אני אוהבת אותך"אמרתי וניגבתי את הדמעות
"יאללה תרגעי ותאספי את עצמך אליי"אמרה
"מה פתאום דנה,אני לא מוכנה עוד לבוא אלייך"אמרתי
"טוב אז שתהיי מוכנה את מוזמנת בשמחה"אמרה
"תודה אחותי,נתראה בערב ..את באה לעשות פה קידוש?"שאלתי
"לא ...ליאור יהיה לבד ואני לא רוצה להשאיר אותו ביום שישי לבד"אמרה וזה כאב לי
ליאור לבד..
"אלא אם כן תהיי איתו את"אמרה
"אני לא דנה..נתראה כשתרצי לבוא"אמרתי
"ביי"אמרה וצחקה
"ביי"אמרתי וניתקתי


השבוע עבר,ועוד כמה שבועות אחריו...
השתדלתי לא לפגוש את ליאור,למרות שזה בלתי אפשרי,הוא לא דיבר,לא ניגש וכך גם אני..הלב שלי שרף מגעגועים..העסקתי את עצמי בלובלי,הרבה עבודה,מפגשים עם דנה ובילויים עם אחי ואחותי..
ניסיתי להיות חזקה ליד כולם אך הלילות היו קשים..


הייתי באמצע ניקיון החדר,לזרוק דברים שלא צריך,רציתי לתרום ביגוד והנעלה..
פתחתי את המגירה בשידה ליד המיטה
מצאתי שם את השרשרת של מורן...
רציתי לזרוק אותה, אך עצרתי
שמתי אותה בתיק שלי,
סיימתי לסדר את הכל הכנתי כמה שקיות עם בגדים.
"מה את עושה?"שאל גל
"אולי תעזור לי??"שאלתי והוא לקח את השקיות
"לאן זה?"שאל
"לאוטו,זה לתרומה"אמרתי
"בחיי כזאת כמות של בגדים יש לך"אמר
צחקתי "יש לי עוד גל "אמרתי והוא צחק
"חכי גם לי יש כמה"אמר והניח את הדברים בבגאג'
"זריז"אמרתי ונכנסתי לאוטו
גל הגיע אחרי כמה דקות עם שקית
סתם הכל במושב האחורי ונסענו
תרמנו את הכל ..
שמחה לעשות את זה..
"נלך להסתובב?"שאל
"איפה?"שאלתי
"בקניון, אני צריך בגדים אחרי שרוקנתי את הארון"אמר ואני צחקתי
"טוב אבל קודם אני רוצה לתת משהו למישהו"אמרתי
"טוב"אמר והגענו לאיצטדיון
"לליאור??"שאל בפליאה
"לא! למורן"אמרתי
"מה? רגע לירז..."אמר ויצאתי מהאוטו
נכנסתי לכיוון המלתחות,ראיתי את הדלת שכתוב עליה הפועל חיפה ודפקתי עליה..
לא ענו..פתחתי אותה..
הבנים כמובן שרקו..חרמנים..
"את מי מחפשת יפה כמוך??"
"היי זאת לא חברה של ליאור??"
"לא הם נפרדו" הם התלחששו בינהם
לא עניתי להם,"מורן פה?"שאלתי
"כן,אני פה"אמר
והתקרב לדלת,יצא וסגר את הדלת..
"מה את עושה פה?"שאל
"רציתי לתת לך משהו"אמרתי
"יופי שבאת,רציתי לבקש סליחה התנהגתי לא כמו שצריך ואת לא קשורה למה שיש לי עם ליאור.."אמר
"זה בסדר מורן ..קח זה שלך אני חושבת"אמרתי ונתתי לו את הצמיד
"לא לירז,זה שלך..."אמר וניסה להחזיר לי את זה,הזזתי את היד.
"בשום פנים ואופן..אני מודה לך אבל לא"אמרתי בהחלטיות..
מה שהכי לא רציתי שיקרה...קרה!
שחקני מכבי חיפה יצאו מהחדר שלהם,לבושים אחרי אימון..
ליאור היה עם החברים שלו , ניסיתי לא להתייחס
"היי לירזוש "אמר ליאב,כזה מתוק
"היי ליאב מה קורה?"שאלתי
"אחלה"אמר והם התקדמו

"אני זזה,בכל אופן תודה על המתנה"אמרתי בלחש
"אין על מה יפה שלי,את שווה את זה ואפילו יותר.."אמר הרגשתי שהוא קצת צועק
התסכלתי על הבנים,הם עצרו ורק זה היה חסר לי
"דיי מורן בבקשה"אמרתי
"איזה גבר מעפן יוותר עלייך ויצא עם בחורות זולות שלא מגיעות לקרסוליים שלך.."אמר ושוב צעק
"מורן אני מבקשת ממך"אמרתי
ראיתי שליאב וסער תופסים את ליאור ומדברים איתו,ידעתי שזה לא יגמר בטוב..
"למה את משתיקה אותי? שידע שהוא זבל!! "אמר
ליאור כבר לא שתק ורץ אלינו..........................



יאללה תגובות
😊 😊 😊

אמאאאאאאאא
לא לא את מודעת לכך שאת הורסת אותי ממתח !??!?!?!?!?!??!?

QUOTE (לולו_סטייל @ 20/02/2013) אמאאאאאאאא
לא לא את מודעת לכך שאת הורסת אותי ממתח !??!?!?!?!?!??!?
ואפשר להגיד לך שזה מעולה בשבילי. ...חחח

תיכף מעלה פרק!!

מחכה להמשך (:

Wow!!!

QUOTE (hila_t @ 20/02/2013) QUOTE (לולו_סטייל @ 20/02/2013) אמאאאאאאאא
לא לא את מודעת לכך שאת הורסת אותי ממתח !??!?!?!?!?!??!?
ואפשר להגיד לך שזה מעולה בשבילי. ...חחח

תיכף מעלה פרק!!
נוווווווו

אמרת תיכף...ותיכף עבר !!!!!

😊

פרק - 38 -




"טוב אבל קודם אני רוצה לתת משהו למישהו"אמרתי
"טוב"אמר והגענו לאיצטדיון
"לליאור??"שאל בפליאה
"לא! למורן"אמרתי
"מה? רגע לירז..."אמר ויצאתי מהאוטו
נכנסתי לכיוון המלתחות,ראיתי את הדלת שכתוב עליה הפועל חיפה ודפקתי עליה..
לא ענו..פתחתי אותה..
הבנים כמובן שרקו..חרמנים..
"את מי מחפשת יפה כמוך??"
"היי זאת לא חברה של ליאור??"
"לא הם נפרדו" הם התלחששו בינהם
לא עניתי להם,"מורן פה?"שאלתי
"כן,אני פה"אמר
והתקרב לדלת,יצא וסגר את הדלת..
"מה את עושה פה?"שאל
"רציתי לתת לך משהו"אמרתי
"יופי שבאת,רציתי לבקש סליחה התנהגתי לא כמו שצריך ואת לא קשורה למה שיש לי עם ליאור.."אמר
"זה בסדר מורן ..קח זה שלך אני חושבת"אמרתי ונתתי לו את הצמיד
"לא לירז,זה שלך..."אמר וניסה להחזיר לי את זה,הזזתי את היד.
"בשום פנים ואופן..אני מודה לך אבל לא"אמרתי בהחלטיות..
מה שהכי לא רציתי שיקרה...קרה!
שחקני מכבי חיפה יצאו מהחדר שלהם,לבושים אחרי אימון..
ליאור היה עם החברים שלו , ניסיתי לא להתייחס
"היי לירזוש "אמר ליאב,כזה מתוק
"היי ליאב מה קורה?"שאלתי
"אחלה"אמר והם התקדמו

"אני זזה,בכל אופן תודה על המתנה"אמרתי בלחש
"אין על מה יפה שלי,את שווה את זה ואפילו יותר.."אמר הרגשתי שהוא קצת צועק
התסכלתי על הבנים,הם עצרו ורק זה היה חסר לי
"דיי מורן בבקשה"אמרתי
"איזה גבר מעפן יוותר עלייך ויצא עם בחורות זולות שלא מגיעות לקרסוליים שלך.."אמר ושוב צעק
"מורן אני מבקשת ממך"אמרתי
ראיתי שליאב וסער תופסים את ליאור ומדברים איתו,ידעתי שזה לא יגמר בטוב..
"למה את משתיקה אותי? שידע שהוא זבל!! "אמר
ליאור כבר לא שתק ורץ אלינו,"דיי מורן כנס לחדר"אמרתי ופתחתי את הדלת,"שרוןןןן קח אותו"צעקתי
והוא רץ והכניס אותו לחדר
ליאור בדיוק התקרב,כולו עצבני..מנסה להזיז אותי,נשענתי על הדלת,מנסה להרחיק אותו וזה בלתי אפשרי
"זוזי"אמר
"לא ליאור"אמרתי
"זוזי,אני מבקש ממך יפה לירז"אמר
"לא זזה!!"צעקתי גם אני
והמשכתי לדחוף אותו,חברים שלו גם ניסו לעצור אותו
"דיי ליאור תרגע,מה אתה מתייחס"אמר סער
"בן זונה אני יהרוג אותו בסוףףףףףףףףףף"אמר
בחיים לא ראיתי אותו ככה
"דיי תרגע כבר!! לאן אתה רוצה להגיע עם העצבים האלה!"אמרתי
"עד שהוא לא ימות אני לא ארגע,אני שונא אותו"אמר
"זוזי אני לא רוצה לפגוע בך"אמר והביט בעיניי
"לא זזה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ..אני לא זזה!!"אמרתי הוא נשם בכבדות
"תצודדי בזבל הזה...לא מפליא אותי שבאת אליו.."אמר והתכוון ללכת
עקפתי אותו,חבריו כבר התרחקו כשראו אותו הולך לכיוון היציאה
דחפתי אותו "אתה לא תדבר אליי ככה,אין לך זכות בכלל!!"אמרתי
"אהה כן שכחתי..הנסיכה לירז! פוגעת בכולם אבל אסור לפגוע בה!"אמר ואני נפגעתי..כמו סכין בלב..
"למה באת אליו?? למה??? בכוונה נכון,ידעת שאני שונא אותו ואת ואת.."אמר
ועצר את עצמו,הבטתי בעיניו,הוא בלע את הרוק,כאילו היה כבד לו
"אלא אם להיות עם שחקני כדורגל יהפך אצלך לתחביב"אמר , נתתי לו סטירה כל כך חזקה..
"מה??? אני לא מאמינה שאתה אמרת את זה ליאור,תתבייש!!!"אמרתי,דמעות זלגו על פניי,כבר בלי שאני ארצה..
מילותי הרגו אותי..
"תודה לך ממך הכי לא ציפיתי לזה!!..תודה!!"אמרתי והוא שתק
התקדמתי לכיוון היציאה
"לירז לירז.."אמר ומשך בידי,
"תעזוב אותי"אמרתי
"אני מצטער סליחה,לא התכוונתי להגיד לך את זה..אני מצטער,בבקשה אל תבכי "אמר במהירות
לא הסתכלתי עליו אפילו, "בבקשה לירז אני לא יודע למה אמרתי את זה.."אמר
התחנן..
הוא אחז בפניי "זה כל המצב הזה, לירז,אני לא יכול לראות אותך איתו"אמר
צחקתי ובכיתי ביחד "תחיה עם זה"אמרתי
"רק לא איתו.."אמר בלחש..כאב לי הלב
"תקשיב לי טוב!! אני אהיה איתו ועם מי שבא לי!!"אמרתי
מילים שלא התכוונתי לומר,הכל משחקי אגו..
נשארנו שם מביטים אחד בשני..היתה שתיקה..
"רק שתדע שבאתי לפה כדי לתת לו את הצמיד..אתה זוכר את הצמיד??"שאלתי
"כן"אמר , כבר היה רגוע
"יופי.."אמרתי והלכתי

נכנסתי לאוטו ,הנחתי את ראשי על ההגה
בכיתי "רציתי להגיד לך שהם פה."אמר גל
"מה קרה?"שאל
"סיפור ארוך,"אמרתי והתחלתי לספר..חלק מהדברים..
רק זה היה חסר לי שהוא יריב איתו גם...
נרגעתי "מה יהיה איתכם??"שאל לא עניתי לו..נסענו הביתה...
"גל תלך עם דנה אל תתן לזה להשפיע עלייך"אמרתי
"מפריע לי שאת ככה,כבר כמה זמן את ככה ואני לא יכול לראות אותך ככה"אמר
"אני בסדר..פשוט המריבה הזאת,אחרי הרבה זמן"אמרתי
"את חושבת שלא שמים לב עלייך שקשה לך? אני יודע שאת מנסה אבל אולי תוותרי כבר..תחזרו אני בטוח שליאור לא ניסה לפגוע בך"אמר
שתקתי,ידעתי שהכל היה מעצבים..
"לא טוב לך ולא טוב לו המצב הזה.."אמר
"יהיה בסדר,יאללה לך לדנה היא מחכה"אמרתי ונישקתי אותו בלחי
"טוב מאמי,דבר הכי קטן ואת מתקשרת"אמר בחיוך
"ברור"אמרתי
"תן נשיקה לדנה"אמרתי
"אחת? המוןןן"אמר וצחקנו
הוא נסע ואני נכנסתי לבית
שיר נכנסה אחריי "לירזז תראייי"אמרה
היא הוציאה מהשקית תחפושת של מיני מאוס מהממת "מתי פורים?"שאלתי
"יום חמישי"אמרה
"וואי פצצה.."אמרתי
"בכית?"שאלה
"עזבי סיפור ארוך"אמרתי
אחרי שראיתי את התחפושת התחרטתי שאמרתי לגל שייסע..התקשרתי אליו
"גלוששש"קראתי
"מה? התחרטת??"שאל
צחקתי "כן"אמרתי
"טוב,שתי דקות אני מגיע,אספתי את דנה בדיוק"אמר
"אחלה אני בחוץ מחכה"אמרתי וניתקתי
"את באה?"שאלתי את שיר
"טוב נו"אמרה וצחקנו
יצאנו החוצה,גל אסף אותנו
"שלום ליפים וליפות"אמרה שיר
"שלוםם"אמרו

הגענו לקניון,החננו את הרכב..כל הקניון היה מלאאאא בתחפושות
"וואי לירז תקשיבי אנחנו חייבות תחפושות"אמרה דנה
"אגב תחפושות,בטח תהיה מסיבה טובה "אמר גל
"ברור ...למה תתחפש מאמי?"שאלה דנה
"לעכברוש"אמרה שיר וצחקנו
"ככה את אומרת? אין בעיה אחותי!"אמר
מדדנו מלא תחפושות.. "וואו דנה מהמם"אמרתי
דנה מצאה תחפושת של דבורה ממש יפה
גל לקח פופיון גדול כזה וכובע באותו הצבע.
"מה איתך?"שאלה שיר
"וואלה לא יודעת"אמרתי
"כל דבר יפה לך"אמר גל
"אני יודעת..מלאכית..זה יפה"אמרתי ולקחתי למדוד את התחפושת
שמלה לבנה צמודה בחזה טיפה רחבה בחלק התחתון,כנפיים,והילה על הראש..
"תקשיבי אין ספק שזאת את"אמרה שיר
"נכון"אמרה דנה
"יאללה אני משלם..תקחי"אמר גל
"מה פתאום משלם אני משלמת"אמרתי
"אווו עוד פעם הם התחילו"אמרה דנה וצחקנו
"יאללה כנסי לתא"אמרה שיר
החלפתי לבגדים שלי,שמתי את התחפושת בשקית,גל שילם..
הגעתי הביתה..דנה באה איתי וגל נסע ללובלי..
"בנותת בואו לאכול"אמרה אמא
"טוב"אמרנו
אכלנו ארוחת ערב ועלינו לחדר,שיר הלכה לרון..
נשכבנו במיטה,ראינו טלנובלה..
"ראיתי את ליאור היום.."זרקתי לה
"באמת איפה?"שאלה
"באיצטדיון"אמרתי
"הלכת אליו??"שאלה וכולה מחוייכת
"לא דנה,הלכתי לתת למורן את הצמיד..אל תשאלי איזה בלאגן ..מורן זרק לו מילה וכמעט הם רבו,אפילו אני רבתי איתו"אמרתי
"מה??? איזה רשע המורן הזה!! עם מי רבת לא הבנתי??"שאלה
"עם ליאור..הוא זרק לי מילים כאלה לא יפות ודנה נשבעת לך רק נתתי למורן את הצמיד ,לא רציתי שיתעצבן..הייתה לי כוונה טובה"אמרתי
"אני יודעת מאמי אבל כל המילים שנאמרו בטוח יצאו מהעצבים שהיה לו,אני בטוחה גם שהוא קינא לך..את ומורן לא עושה לו טוב,ועוד הוא ראה אותך שם ולא בשבילו..בכלללל"אמרה
"דנה מה אני יעשה עם כל הרגשות האלה?"שאלתי
"דיי תסיימו עם זה כבר!! את ראית שכל הזמן הזה הוא לא התקרב לאור..הוא מת עלייך לירז"אמרה
"אוףף.."אמרתי
"קושקוש,תביני אתם נולדתם אחד לשני לא יעזור לך!!"אמרה
חיבקתי אותה "תחשבי על זה לירז,טוב לך ככה??"שאלה ולא יכולתי עם זה יותר,אני כל כך אוהבת אותו..אנחנו ככה סתם פוגעים אחד בשני...
"לא"אמרתי
"אני מתגעגעת אליו..מאוד!!"אמרתי
דנה צחקה "חחח אני מתה עלייך איך את כועסת,עקשנית ובסוף סולחת..לקח לך זמן אבל מזל שזה עכשיו ואת יכולה עוד לשנות הכל..תביני הכל בידייך!!"אמרה
שתקתי..
הזמן עבר דנה הלכה הביתה,היה לי קשה להרדם,חשבתי על מה שאמרה..
התקשרתי אליה
"מה קרה בובית??"שאלה
"אני לא מצליחה לישון דנה!!"אמרתי
"אז בואי לפה! נישן ביחד כמו פעם.."אמרה
"טוב,תחכי לי בדלת...אם ליאור יהיה לא .."אמרתי ודנה הפסיקה את דבריי
"אני יודעת יאללה שימי פיגמה ובואי.."אמרה
וניתקה

לקחתי את המפתחות של האוטו,בגדים בתיק בושם על הצוואר ויצאתי
"לאן?"שאל אבא
"לישון אצל דנה"אמרתי
"טוב מאמי תהני"אמר ונתן לי נשיקה במצח
"תודההה"אמרתי ויצאתי,הגעתי לבית של דנה..
האוטו של ליאור לא היה בחניה,השעה היתה 10 בלילה..
נכנסתי "איפה הוא?"שאלתי
"עם חברים אני מניחה"אמרה
"אה"אמרתי ונכנסנו לחדר שלה
נשכבתי על המיטה יותר מידי זמן לא הייתי כאן..התגעגעתי...
זכרונות הציפו אותי...מפגשים עם ליאור,אהבה שלא נשכחת..ולעולם לא תשכח"הולכת להביא לנו לשתות"אמרה דנה ..יצאתי מחדרה,עמדתי ליד הדלת של החדר שלו,היססתי ולבסוף פתחתי את הדלת..נכנסתי,גל של ריח עלה באפי,הריח שלו..נדמה שרק עכשיו בישם את עצמו,חולצה היתה מונחת על המיטה,הרמתי אותה..הסנפתי את ריחה,צמרמורת עברה בגופי..מאוד התגעגעתי ..אהבה הציפה אותי,רציתי שיעטוף אותי באהבה..דמעה זלגה על פניי "אוףף איך זה שאנו לא יחד"אמרתי בלחש,הנחתי את החולצה חזרה על המיטה,על השידה הונחה תמונה של שנינו..מתנשקים.. נגעתי בשפתיי ונישקתי את התמונה...רק רע נהיה לי שם..יצאתי מחדרו,ונכנסתי חזרה לחדר של דנה..
הייתי בשקט,קצת עצובה..נשענתי על הארון
"הבאתי לנו שוקו חם"אמרה כולה בחיוך
ואז ראתה אותי "לירז מה יש??"שאלה
בכיתי "אני אוהבת אותו דנה"אמרתי ונפלתי על הריצפה
"בואי"אמרה וחיבקה אותי חזק
"מאמי דיי אל תבכי,יהיה טוב אתם תדברו והכל יהיה בסדר"אמרה
"את לא מבינה מה קרה לי כשראיתי אותו היום,חשבתי שאני חזקה דנה..אבל המילים שלו..הרסו אותי.."אמרתי
"רציתי להגיד לו שירגע..שאני פה בשבילו ולא בשביל מורן.."הוספתי
ניגבתי את דמעותי,,
ואז צחקתי "חחח משוגעת רק את מסוגלת לצחוק ולבכות ביחד"אמרה
"טוב יאללה בואי נראה סרט"אמרה .."וואי טעים השוקו"אמרתי
"כמו שאת אוהבת"אמרה בחיוך,חולה עלייה
"מה נראה?"שאלה
"איך לאבד בחור ב10 ימים??"שאלתי
"לא ישן?"שאלה
"אני אוהבתתת"אמרתי
"טוב יאללה בפעם המליון"אמרה ושמה את הסרט
"יופייי"אמרתי
נשכבנו במיטה,ראינו את הסרט
נגמר הסרט,"עכשיו מה?"שאלתי
"יש לי ראיון בואי נשב בגינה מקדימה נשתה משהו אולי נרדם יותר טוב"אמרה
"טוב ואם ליאור יבוא ויראה אותי כאן?"שאלתי
"יאללה את אז מה שיראה אותך..יותר טוב"אמרה
"טוב"אמרתי..לקחנו שמיכות פליז,דנה הכינה לנו כוסית של וודקה חמוציות ומאנצ'יס..התכסנו בנדנדה..
היה כבר כמעט 12 בלילה,היה קשה לישון..
"לגל יש יומולדת..אני רוצה לעשות לו הפתעה..מה את מציעה?"שאלה
"וואי נכון כפרה עליו..אמממ צימר??"שאלתי
"וזהו?"שאלה
"לא יודעת..דפקי הופעה כמו שאת רק יודעת והוא יתעלף"אמרתי והיא צחקה
"אני אקנה לו גינס וחולצות"אמרה
"גם טוב..אם את צריכה עזרה בצימר אני יעזור לך לחפש"אמרתי
"סבבה מאמי"אמרה
"איזה אויר טוב יאללה.."אמרתי
"נכון"אמרה ,שמענו צעדים
"מי בא??"שאלתי בלחש
זה היה ליאור..הוא נכנס,שמתי את השמיכה על חצי מהפנים שלי ודפדפתי באייפון
"היי ליאורייי"אמרה דנה הלב שלי קפץ מהתרגשות ..הריח שלו הגיע אלינו
"היי"אמר הוא היה רציני,הרמתי את עיניי,הוא לא הסתכל בכלל..
"בוא תצטרף"אמרה
הוא הסתכל "תזמיני את מורן"אמר והכאיב לי..
"מה? אל תהיה כזה"אמרה
"בכייף נזמין את מורן"אמרתי וראיתי שהוא התעצבן
"אז שיהיה לך לילה מהנה"אמר
"גם לך עם אור.."אמרתי והוא היה המום ממני,
דנה כבר לא דיברה,היתה המומה
"יהיה לי..דקה אני מרים לה טלפון שתבוא"אמר
ידעתי שאני מכאיבה לו וכמו שאני מכאיבה ככה הוא מכאיב לי
"בכייףףףף תהנה"אמרתי כבר בעצבים
"הייי היייי...אתם מוכנים להרגע שניכםםםםםםםם??"צעקה דנה
"מה יש לכם שמתם לב לאן זה כבר הגיע?? אתם סתם פוגעים אחד בשני...דיי לא מתאים לכם!! כמו ילדים קטנים..תתבגרו!! ככה לא תקבלו יחס.."אמרה בעצבים וקמה ממקומה
"דנה.."בא לדבר ליאור
"שתוק! ועכשיו תקשיבו לי..תסיימו את זה עכשיו או שתסגרו את זה ולא אכפת לי איך...כנסו לחדר ותדברו!! כואב לי לדעת שאתם מתים אבל מתים אחד על השני ואתם הורסים את עצמכם ס-ת-ם!! לירז כעסת?? יופי! עכשיו דיי נגמר..ליאור כעסת? יופי!! תפסיקו למשוך את זה סתם...אני בחדר,נמאס לי ממכם!!"אמרה והלכה
השאירה את שנינו ככה,המומים!!
"דנה חכי"אמרתי..הסתכלתי עליו,הוא לא זז..לא הביט עליי..שום דבר כנראה מהמילים שלה לא עשו לו כלום!!
עליתי אחריה...
"דנה.."התנשמתי מהריצה
"מה?"שאלה
"סליחה מאמי,זה באמת לא היה במקום"אמרתי
"זה בסדר זה לא רק את זה גם הוא.."אמרה
"הוא התחיל"אמרתי בלחש והיא כעסה "את שוב מתחילה???"שאלה
"לא לא אני לא מתחילה,דיי זה היה ילדותי.."אמרתי והיא צחקה
"השארת אותו המום"אמרתי והצטרפתי לצחוק שלה
"אבל צדקת דנה.."אמרתי אחרי כמה דקות
"דיי מאמי אם הוא חרא ואדיש,תעשי צעד את..זה לא שלא הייתם ביחד..אתם פשוט עקשנים,,,אוחחחח!!"אמרה ו צחקתי
הלכנו לישון

--------------------------

נכנסתי לחדר,ידעתי שדנה צודקת..לא יכולתי לשלוט בעצמי..אני מת עליה...ומתגעגע בטירוף,זרקתי מילים בלי לחשוב וזה לא מתאים לי בכלל..
הרמתי את החולצה שהיתה על המיטה,רציתי לתלות אותה בארון,הריח של לירז נדף ממנה..לא הבנתי איך..זכרונות הציפו אותי..הלב שלי תיכף קרס...החלטתי להשאיר אותה לידי במיטה,לישון עם החולצה ועם ריח מלא בזכרונות של אהבה!!
חיבקתי את החולצה ונרדמתי..

-----------------------------

יום חמישי הגיע..
היה כבר ערב,עשיתי פן חלק חלק..
התאפרתי איילינר שחור עדין,עיפרון לבן,סומק,מלא שימר ונצנצים..מסקרה גלוס ורוד שקוף..מהמם!!
התחפושת של המלאכית..
"וואו אחותי אמא איזה יפה את"אמרה שיר
"תראי אותך מהממת"אמרתי והיא קפצה..
"איזה יפות אחיות שלי"אמר גל וחיבק אותנו..
"איפה רון?"שאלתי
"נאסוף אותו"אמרה שיר
"טוב נצא? יש לאסוף את מאמי שלי"אמר גל וצחקתי,כל כך חמודים שאין לתאר
"כן בואו נאסוף את מאמוש"אמרתי
ונכנסנו לאוטו
"ווואה"צעקה דנה
"מה קרה??"שאלתי
"אמא איזה מהממות"אמרה
"גם את אחותייי"אמרתי
היא התיישבה לידינו מאחור "וואי אמא איזה מהממות אנחנו"אמרה וצחקנו
"חכי נקום ותראי הכל"אמרתי
"גם ככה זה יפה"אמרה
"כל כך מתאים לך דבורה,לעקוץ"אמרתי כשיצאנו מהאוטו..
גל חיבק אותה "כל כך מתאים לה דבורה,ללקט דבש.."אמר גל
"מאמייי"אמרה
הותקפתי בגעגועים לליאור..

--------------------------------------------

נכנסתי למועדון, "אחיי בוא נשב פה"אמר ליאב
"אחלה מקום"אמרתי
"צודקים,יאללה בואו נשתה משהו קטן,אין לנו משחק בשבוע הזה"אמר סער
"חחח וואלק איך אתם נראים"אמר גיא
"חח למה תראה אותך"אמר ליאב
כל אחד היה מחופש למשהו אחר,זרקתי על עצמי מסכה רק לחלק של העיניים בצבע כסף,חולצה מכופתרת בצבע אפור,גינס שחור ..נעל ספורט אפורה..ריססתי על השיער ספריי כסוף..
"הנה אחותך..פשיי מעלפת"אמר גיא..תמיד ידעתי שהוא פלרטטן לא קטן
"אחי אל תדבר ככה"אמר ליאב..דנה נכנסה עם גל ועוד כמה אנשים .
הרמתי את ידי והיא קלטה אותי..ובאה
"אחיי..איזה חתיך יאללה"אמרה בחיוך,חייכתי גם "תודה יפה שלי..את נראת מעולה"אמרתי
"מה לא אומרים שלום??"צעק גיא
"ברור..שלום לכולם"אמרה
"את לבד??"שאלתי..לא רציתי לשאול ישר על לירז..
"לא! לירז שם..ואם תראה אותה..תתעלף"אמרה וחייכה,חייכתי חיוך מאולץ..אחרי הכל אני באמת משתגע מכל המצב הזה..ונמאס לי כבר!
"ליאור..אולי דיי כבר המרדנות הזאת לא תוביל אתכם לשום מקום"אמרה
"את צודקת,אני נשבע לך שנמאס לי דנה.."אמרתי
"אני יודעת..נשמה שלי,תפתרו את זה כבר"אמרה
"אני זזה גל מחפש אותי"אמרה,נשקה לי על הלחי והלכה..
החלטנו כולם לרקוד,אוירת חג שכזאת..

הסתכלתי עליה,כזאת מהממת,רקדה בקלילות..התאהבתי עוד יותר!
היא הלכה לכיוון השירותים,החלטתי לגשת אחריה..
אחרי כמה דקות היא יצאה,נתקלה בי
"אהה.."זרקה
"לירז..וואו"אמרתי
היא הביטה עליי,בעיניי
"מה? קרה משהו?"שאלה
"למה צריך לקרות?"עניתי
"לא"ענתה והתקדמה לרחבה
אחזתי בידה "את יפייפיה"אמרתי
היא הביטה בעיניי,הלב שלי פעם בחוזקה
"דיי ליאור"אמרה בלחש,בקושי שמעתי אותה עם המוזיקה שהיתה שם
"למה די לירז? עד מתי נמשיך ככה??"שאלתי,התקרבתי אליה,היינו צמודים..מהסס עם לחבק,לגעת..למרות שהיית מת..
היא שתקה "אני אוהב אותך"אמרתי..
היא באה לזוז,קירבתי אותה אליי,חיבקתי אותה..הצמדתי אותה לגופי..היא רעדה
"אני לא יכולה יותר..נמאס לי,תן לי ללכת"אמרה
"לא!"אמרתי.........................


תהנו ,חג שמח...ויאללה תגובות!!
😊 😊 😊

מהממם ..יש לך סיפור מדהים!
המשך ומהר 😊

?? המשך??

אני ינסה לעלות לכם פרק מחר.. אם יהיה לי זמן אם לא אז במשך השבוע...סורי!! 😕 😁

???

פרק - 39 -


הסתכלתי עליה,כזאת מהממת,רקדה בקלילות..התאהבתי עוד יותר!
היא הלכה לכיוון השירותים,החלטתי לגשת אחריה..
אחרי כמה דקות היא יצאה,נתקלה בי
"אהה.."זרקה
"לירז..וואו"אמרתי
היא הביטה עליי,בעיניי
"מה? קרה משהו?"שאלה
"למה צריך לקרות?"עניתי
"לא"ענתה והתקדמה לרחבה
אחזתי בידה "את יפייפיה"אמרתי
היא הביטה בעיניי,הלב שלי פעם בחוזקה
"דיי ליאור"אמרה בלחש,בקושי שמעתי אותה עם המוזיקה שהיתה שם
"למה די לירז? עד מתי נמשיך ככה??"שאלתי,התקרבתי אליה,היינו צמודים..מהסס עם לחבק,לגעת..למרות שהיית מת..
היא שתקה "אני אוהב אותך"אמרתי..
היא באה לזוז,קירבתי אותה אליי,חיבקתי אותה..הצמדתי אותה לגופי..היא רעדה
"אני לא יכולה יותר..נמאס לי,תן לי ללכת"אמרה
"לא!"אמרתי
"ליאור,תן לי ללכת"אמרה
"לא! ותעשי עם זה מה שאת רוצה..את נשארת איתי.."אמרתי..כבר לא יכולתי להתמודד עם הרגש הזה..הצורך הזה בה..
"אני לא"אמרה וניסתה לזוז,נלחמה בי
אחזתי בה חזק,התקרבתי לשפתיה..רעדתי..להרגיש את החום שלה..שפתיי בשפתיה..למרות שהיא נלחמת "דיי"אמרה
נישקתי אותה,היא המשיכה להתנגד...שפתיי טיילו בשפתיה...ואז היא נכנעה והצטרפה לנשיקות..לשון בלשון..שיחררתי את גופה כבר לא הייתי צריך להחזיק אותה חזק,עטפתי אותה באהבה,אחזתי בפניה ביד אחת וידי השניה היתה על מותניה,היא הניחה את ידה על עורפי..נהנתי מכל רגע ורגע..
לא התנתקנו הרבה מאוד זמן וגם לא היה אכפת לנו מי יהיה לידנו ומי מסתכל..
זה רק של שנינו הרגע הזה... וכמה ייחלתי לעשות את זה שוב..
אחרי דקות ארוכות..התנתקנו,נשמנו במהירות..
לא עזבתי את גופה,להיפך היא חייכה ואני אחריה.."אני אוהב אותך..התגעגעתי"אמרתי
"גם אני מאמי שלי"אמרה בפרצוף שמח
הבטתי בעינייה "אני מצטער...על הכל,מבטיח לך שאני לא אתן למצב כזה לקרות,את בשבילי הכל"אמרתי כשאני מביט בעינייה,שנצצו..
"גם אני מצטערת שאני כזאת עקשנית..אני אוהבת אותך ליאור..אין לך מושג כמה!"אמרה
ואני? התרגשתי מאוד!!
"אני חייב להגיד לך עוד משהו"אמרתי והיא עצרה אותי "ששש די אל תהרוס את הרגע"אמרה
"זה חשוב לי!! אני מצטער שאמרתי לך את אותם מילים באיצטדיון..אני פשוט נשרף שמישהו מתקרב אלייך ובייחוד מורן הבן זונה הזה"אמרתי היא צחקה "אני יודעת שלא התכוונת "אמרה


-------------------------------------------


הבטתי בעיניו,מתעלפת תיכף בין ידיו "את יודעת,התחפושת הזאת ממש את.."אמר וחייך
לא יכולנו להתנתק מהמגע.."תודה"אמרתי
"אוחחח אני מאושר"אמר ועטף אותי בין ידיו והסתובב "חחח ליאור אני יחטוףףףףף סחרחורת"אמרתי בעודי צוחקת...

הוא עצר וצחקנו.."מת עלייך יפה שלי"אמר
"יאללה בוא נלך לאחותך..היא תשמח"אמרתי ומשכתי אותו אחריי
הוא חיבק אותי מאחורה והלכנו ככה עד לרחבה..
הם רקדו כולם ואז דנה קלטה אותנו "אההההה"צרחה..
"אין עליי אין"אמרה שוב
"כן אנחנו יודעים"אמרנו וצחקנו
"אני שמח שסידרתם את הכל"אמר גל
"סוף סוף"אמרה ליאן
איזה כייף היההההההההההההההההההההההה
ליאב וסער הצטרפו אלינו והשאר הלכו..
בשעה שתיים וחצי הלכנו והם נשארו...
הגענו לחוף הים..הוא נשען על האוטו ואני נשענתי עליו..
"את לא יודעת כמה חיכיתי לרגע הזה לירז...אני באמת אוהב אותך"אמר והפך אותי אליו
הבטנו אחד לשני בעיניים "תרגישי מה קורה לי שאני איתך"אמר והניח את ידיי על גופו..דפיקות הלב היו מהירות.
הנחתי את ראשי על גופו,נהנת מהחיבוק
"את עייפה?"שאל
"לא,פשוט כייף לי ככה..להרגיש אותך"אמרתי..
"אני אוהבת אותך ליאור"אמרתי והיה לי הכי כייף שיכול להיות...

אחרי חצי שעה בערך,הוא לקח אותי הביתה..."נתראה מחר?"שאלתי
"ברור מאמי..אני לא מבזבז אף שניה בלעדייך"אמר
"אז אולי בוא תישן איתי??"שאלתי
הוא היסס "בבקשה?

לאאאאא
המשךךךך