פרק א'
איך כל המזל החרא שקיים בעולם התרכז אצלי ..!?
נכנסתי לבסיס מדוכאת ברמות מטורפות , הגעתי למשרד.. מסדר חיבוקים ונישוקים .
לא יודעת איך אני אתפקד עכשיו בבסיס שבוע ארוך שאפילו לא יודעת עד מתי הוא ימשך , חשבתי .. הייתי בטוחה שהוא האהבה של החיים שלי , שבשנייה שנשתחרר אנחנו כבר מתחת לחופה . ועכשיו, כל יום לראות את הפרצוף שלו מול העיניים שלי .. לחפש מפלט , לא רוצה לחזור לגור עם ההורים אבל ברירות ? כבר לא נשארו לי, לא ידעתי מה לעשות עם כמות המרירות שהייתה בתוכי .
_
אז לפני שאני אספר לכם את כל סיפור חיי, אני אתן לכם הקדמה קצרה .
קוראים לי ליאן, בת 20 כבר לא ילדה .
אני ורועי כבר שנה ביחד , הכרתי אותו ביום השני שלי בבסיס, שבאתי חדשה ושוקיסטית מתה
מאותה השניה היה קליק
אני בחורה שנראית טוב ומודעת לכך , אך לא משוויצה .. ומי שישמע מה היה לי לפני רועי.. בערך רבע חבר ושליש קטע ..
התאהבתי בו מהשנייה הראשונה , כל השנה האחרונה בילינו יחדיו , לא הסתדרתי עם ההורים
השכרנו יחידת דיור מקרובי משפחה שלו במושב בצפון , ככה שזה היה זורם לחיילים , אהבתי אותו עד מאוד , תקופה מסויימת שנינו עשינו יומיות ככה שהיינו כל ערב בבית יחד, אחרי בעיות רבות בבסיס החלטנו לעשות שנינו בסיס סגור וחזרנו רק סופ'שים הביתה... ופתאום בלי קשר לעולם הוא החליט לעשות יומיות , ואז לי לא הייתה אופצית הבחירה, הוא חזר כל יום הביתה ואני נשארתי עם הבנות בבסיס..
יום אחד פשוט לא התעוררתי, המפקד שלי השתגע ממני, העלה אותי משפט , והופ ... ריתוק 14 יום.
רועי "התבאס" ניחם ואמר שיהיה בסדר,
הגשתי בקשה למפקד בסיס לקיצור הריתוק ולהפתעתי קיצרו לי ל10 ימים .. לא סיפרתי לו , רציתי לעשות לו הפתעה.. בשניה שנכנסתי לבית שלנו .. הוא ארגן לי חתיכת הפתעה .
הוא וליטל .. המזרן הבסיסי .. במיטה שלנו ..
רק אלוהים יודע איך שהשתגעתי .
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי , הודיתי לאלוקים שיש לי את החברות המושלמות שלי בבסיס ... חזרתי לבסיס .. השעה הייתה רק 5 בערב , הבנות ניחמו אותי (לא שזה עזר אבל בכל זאת)
נשארתי בבסיס, ולא ידעתי מה אני עושה עכשיו ...
= סתם לידע כללי אני בחורה מאוד חלשה מבחינה פיזית , קצת יותר מידי שמש מספיקה לי בשביל להגיע לחולשות מטורפות עד לעילפון =
~ חוזרים לפתיח ~
_
יצאתי מהמשרד לעשן סיגריה , ישבתי בפרגולה וחשבתי ..
פתאום מישהו צץ לידי והתחיל לנהל דו שיח .. ואז הבנתי שזה הוא .
רועי : עדיין כועסת ?
אני : לא, חלילה .. יש על מה ?
רועי : תפסיקיייי לשגעעע אותי עם הציניות שלך שאלתי שאלה ועכשיו תעני
אני : אני משגעת אותך הוד מעלתך ? במחילה מכבודך . עכשיו אם תואיל בטובך לעוף לי מהעיניים ולמות בדרך או משהו כזה , אל תסתכל עלי אל דבר אליי אל תפנה אלי ... כלוםםם נגמר ..
התפוצצתי מפנים קמתי והלכתי .. ידעתי שאם אני ישאר שם עוד שניה אני יפרוץ בבכי וזה ממש לא מה שחסר לי כרגע להראות לו .
נכנסתי למשרד ונעלתי את עצמי בפנים . מתחילות לרדת לי דמעות בלי שליטה , אני כבר לא מסוגלת . הרס אותי שבר אותי ריסק אותי הבן אדם . מה יהיה הסוף איתי ?
"בתוך החושך הגדול אתה האור של היקום, איתך כבר יש לי את הכל ובלעדיך אין לי כלום .. אואואו שלך לנצח .. "
הצלצול המזהה שלו , הוא מתקשר אלי .. אחרי ים של סינונים החליט לשלוח לי הודעה
'נונה שלי , אני אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם
תני לי הזדמנות נוספת , שלך לנצח , קוקי . '
אוי כןןן ברור ... אני עוד שניה באה וקופצת לזרועותיך מרוב אושר מה אני אגיד לך... אידיוט !
אחרי שעתיים שלקח לי להרגע, יצאתי מהמשרד להתאוורר .
פגשתי בה ..
ליטל : " איך ההרגשה להיות נבגדת ? " אמרה בקול מאושר
אני : " מעולה להיות רווקה, ואיך ההרגשה שאף גבר לא שם עלייך לקשר רציני אז את הולכת ופותחת רגליים לכל הבסיס רק כדי שיהיה לך למי להגיד שלום בבוקר ? "
כנראה שהיא כל כך נעלבה . סתם עשתה פרצוף והלכה לה .
עמדתי לי , מול הנוף של הצפון , מעשנת לי סיגריה.. דמעות זולגות להן , לא מסוגלת לשאת יותר .
השמש היכתה בי חזק ..
שוב, שוב הוא בא לי במפתיע, אני כבר לא יכולההה...
רועי : "ליאני שלי, תקשיבי לי שניה אני מתחנן "
הוא סובב אותי בכוח אליו .. העיר לי שאני חיוורת נורא.. הסתחרר לי בין רגע הראש ...
ונפלתי .
איך זה נשמע לכן בנות ? לעצור פה או להמשיך ?
סיפור ראשון שלי יש לציין .. ההמשך הרבה יותר מעניין, רוצה לדעת אם יש טעם ..
😊
איזו זריזות לינורוש . 😊
עוד תגובה שתיים ואני אמשיך !!!
QUOTE (-לינורוש- @ 22/07/2010) אני אהבתי =]
תמשיכיי!!
אחרי שעתיים שלקח לי להרגע, יצאתי מהמשרד להתאוורר .
פגשתי בה ..
ליטל : " איך ההרגשה להיות נבגדת ? " אמרה בקול מאושר
אני : " מעולה להיות רווקה, ואיך ההרגשה שאף גבר לא שם עלייך לקשר רציני אז את הולכת ופותחת רגליים לכל הבסיס רק כדי שיהיה לך למי להגיד שלום בבוקר ? "
כנראה שהיא כל כך נעלבה . סתם עשתה פרצוף והלכה לה .
עמדתי לי , מול הנוף של הצפון , מעשנת לי סיגריה.. דמעות זולגות להן , לא מסוגלת לשאת יותר .
השמש היכתה בי חזק ..
שוב, שוב הוא בא לי במפתיע, אני כבר לא יכולההה...
רועי : "ליאני שלי, תקשיבי לי שניה אני מתחנן "
הוא סובב אותי בכוח אליו .. העיר לי שאני חיוורת נורא.. הסתחרר לי בין רגע הראש ...
ונפלתי .
פרק ב' .. 😊
אני : " מה אני עושה פה ? "
רן : "ליאני התעלפת .. שוב . " אמר
=פוס=
רן הוא החובש של הבסיס .. הוא התחיל איתי הרבה פעמים ואמר שאוהב .. אבל דחיתי אותו בגלל רועי , רציתי אותו בעיוורון מוחלט .. כולם אמרו בליבם "תמימה" כשראו אותי איתו .
-ממשיכים ... :]
בעודי מנסה לקום מסננת לו "תודה" ורק מתה לברוח ..
רן : " ליאן שבי פה אנחנו מוציאים אותך לפינוי "
אני : "איזה פינוי בראש שלך אני בסדר כמו תמיד מתעלפת וחוזרת לעצמי "
רן : "הפעם זה שונה" השיב לי "זה בשבילך תשכבי בשקט וכבר יבוא הרכב של הפינוי"
אני : "מה שונה בדיוק ? רןן .. רןןןןן ... " והוא כבר התרחק, איניני יודעת לאן .
אחרי כמה זמן שהגיש כמו נצח , בא הרכב פינוי .. וכיאה לפינוי צבאי זה לא אמבולנס או משהו .. סתם טרנזיט או משהו , צריך לפנות את עצמך לשם .
באתי לקום .. הרגשתי סחרחורת נוראית .. ישר אחד החובשים שלנו קרא לרן.. רן הגיע הרים אותי על הידיים ולקח אותי לפינוי .. רציתי להודות לו אבל שוב התעלפתי . :\
כשהגעתי לבית החולים התעוררתי והתחלתי לראות במעורפל , כמובן שרק לאחר שספרו לי את כל הסיפור הבנתי מה קרה בדיוק ולא הבנתי איך מהבסיס הגעתי לבית החולים .
בקיצור, כשפתחתי את עיניי ברכב הפינוי ראיתי את רן ... הוא הסביר לי הכל ורץ להביא אלונקה מבית החולים בכדי להוציא אותי מהרכב.
מפה לשם משם לפה , אחרי אין סוף בדיקות, מצאתי את עצמי עדיין במיון , עם כל החברות מסביבי ורן .
הדבר הזה שקרא לעצמו 'בן הזוג' שלי לא טרח אפילו להגיע ..
ישבנו צחקנו למרות שהייתי כל כך חלשה , מחוברת לאיזה מכשיר ולאינפוזיה ..
פתאום נכנסו לחדר רופא ואחות ..
האחות : "חמודים בואו תצאו שניה אנחנו צריכים לדבר עם ליאן .. " ורן יצא ישר החוצה והבנות אחריו ..
אני : "לא זה בסדר שישארו "
הרופא : " אני עומד על כך שרק ההורים והמשפחה ישארו "
אני : " ואני עומדת על כך שישארו איתי , הם המשפחה שלי ! " האחות יצאה הבנות יצאו למרות התעקשותי ..
הרופא : "ליאן אני מצטער ... " פתאום משום מקום רן נכנס לחדר חזרה.. והתחיל לבכות .. לא נעצר .
רן : "ליאני אני אוהב אותך את כל חיי לא אכפת לי שום דבר ואף אחד אני יהיה איתך עד הסוף למרות הכל " התחלתי לבכות לא הבנתי מה קרה ולמה לעזאזל הרופא שותק ורן קיבל את זה כל כך קשה
אני : " מה יששש???"
הרופא : "אני שוב מצטער.. זאת הולכת להיות תקופה נורא קשה, תצטרכי לנוח רוב היום, תצטרכי השגחה קבועה ולשמור על עצמך ולא לעשות שטויות .. "
אני:" טובבב בסדר אבל מה יש לי .. ?"
הרופא : " תראי ליאן .... "
המשך יבוא 😊 מקווה שאהבתן .. =][SIZE=1][COLOR=purple][COLOR=purple][/B][B]
נוו מה יש לה?
תמשיכייי!!!
חחחח מלאכית רק את ולינור קוראות .. אולי לפחות קוראת נוספת תצטרף ואני אפרסם המשך .. בינתיים אני אכתוב אותו 😊 שבת שלווםם 😊
QUOTE (מלאכית122 @ 23/07/2010) נוו מה יש לה?
תמשיכייי!!!
😉
האחות : "חמודים בואו תצאו שניה אנחנו צריכים לדבר עם ליאן .. " ורן יצא ישר החוצה והבנות אחריו ..
אני : "לא זה בסדר שישארו "
הרופא : " אני עומד על כך שרק ההורים והמשפחה ישארו "
אני : " ואני עומדת על כך שישארו איתי , הם המשפחה שלי ! " האחות יצאה הבנות יצאו למרות התעקשותי ..
הרופא : "ליאן אני מצטער ... " פתאום משום מקום רן נכנס לחדר חזרה.. והתחיל לבכות .. לא נעצר .
רן : "ליאני אני אוהב אותך את כל חיי לא אכפת לי שום דבר ואף אחד אני יהיה איתך עד הסוף למרות הכל " התחלתי לבכות לא הבנתי מה קרה ולמה לעזאזל הרופא שותק ורן קיבל את זה כל כך קשה
אני : " מה יששש???"
הרופא : "אני שוב מצטער.. זאת הולכת להיות תקופה נורא קשה, תצטרכי לנוח רוב היום, תצטרכי השגחה קבועה ולשמור על עצמך ולא לעשות שטויות .. "
אני:" טובבב בסדר אבל מה יש לי .. ?"
הרופא : " תראי ליאן .... "
פרק ג' ..
אני: "כן.. ? " עניתי מהוססת
הרופא : " תראי גילינו אצלך התחלה של התפתחות סרטנית בראש, שגובלת בסכנה בריאותית קשה מאוד שאני לא יכול להקציב לך חודשים שבהם תחיי ואולי ימים . אני יודע שזה קשה לשמוע את זה, אבל אני מחוייב בכל האמת כלפייך , ישנם טיפולים ניסיוניים בארה"ב . את יכולה לטוס לשם ולהתחיל בטיפולים . קחי בחשבון שזה עולה המון כסף .." ואני? נכנסתי לשוק ענק.. לא הבנתי מאיפה כל המנחוס הזה נחת עלי ..
רן : " אני אשמח לקבל את כל הפרטים לגבי הטיפולים בארה"ב ולמי פונים .."
אני : " מה אתה מקשקש שטויות , פחות אחת וזהו ! לא מטפלת בעצמי .!, דוקטור אני אשמח לקבל את המכתב שיחרור ולעוף מפה . "
רן כעס עלי אבל הבין את ההתנהגות שלי .
חמוד שלי .. הלך להביא את כל הנירת לסדר את השיחרור שלי , גימלים וכל מיני שטויות ..
איזה בחור מדהים הוא.. איך שנה שלמה לא שמתי לב לזה ? כל כך עיוורת הייתי ? עצוב ..
הוא סידר הכל וניגש אלי..
רן : " יפה שלי תראי , הכל סידרתי פה , עכשיו רק תחכי רבע שעה עד שיביאו לך את כל התרופות שאת צריכה לשתות אני בינתיים ילך מהר הביתה יביא את האוטו ונסע אלי .
אני : " רן אני רוצה לחזור לבסיס.. אין לי מקום אחר לחזור אליו "
רן : " את באה אלי את יודעת שאני גר לבד ולא חסר לי כלום חוץ מהאהבה שלי לידי , ואני לא בא ללחוץ אותך.. רוצה להיות לידך .. גם אם אף פעם לא תאהבי אותי. אני כבר דיברתי עם דורון (א.מרפאה) הוא יסדר לי עכשיו מיוחדת (חופשה על חשבון הצבא למקרים דחופים) ואני יהיה איתך ! וזו לא שאלה לא הצעה, זו עובדה .. ותתמודדי ..😊 " והוציא לי לשון התינוקי הזה
אני : " אין דברים כמוך .." חיבקתי אותו חזק חזק .
רן נסע. בעודי מחכה לו בחדר השקט הזה .. כל הלובן של הקירות המצעים המיטות מזכיר לי בית משוגעים ..
חושבת .. דומעת , לא רוצה להפיל עליו מעמסה . רוצה שהמוות הזה יגיע כמה שיותר מהר ככה שאני יפתר מכל העולם הזה. שיהיה שקט לכולם , ל" הורים " שהם בכלל זבלים אחד אחד, לרועי, שאפילו לבקר לא בא..שאפילו טלפון לא הרים . לאחים שלי שבכלל לא מודעים שאחותם גוססת .
ורן .. הנשמה הטובה הזאת, לא מודע כמה קשה הולך להיות לו עכשיו .
אנחנו יוצאים למסע מכאיב בארץ לא נודעת .
זהו מסע שכולו סימני שאלה , שבו רב הנסתר על הגלוי
שכל נגיעה בו, מפחידה . מבהילה . משתקת .
אנחנו יוצאים לחקור את משאלת המוות
את הרגעים האפלים והבודדים, שבהם עדיף לאדם מותו מחייו .
את תחושת האובדן וחוסר התקווה כשאף יד מושטת לא יכולה לנחם .
אולי זה כל כך מפחיד , כי לכל אחד מאיתנו לפעמים אורב המקום הזה
שבו המוות נראה כפתרון
😊 😊 😊
אופ בנות, תקועה בבסיס עד יום חמישי .. :\ מבטיחה המשך בחמישי שישי , סורי על ההזנחה .. מבטיחה לפצות=] המשך שבועע רגוע
