Half way to HEAVEN

מקסיםםםםם

"למעשה אני עדיין שלךךך" העיר אותי צלצול הטלפון
"הלו" עניתי ישנה
"קומי יאבלה כבר 11 וחצי" צעקה לי באוזן
"קמתי קמתי" אמרתי והתחלתי להתארגן לא ידעתי אם אני כל כך רוצה ללכת אבל לא כל כך הייתה לי ברירה...


את מה שהיה בערב הזה אני בחיים לא אשכח....

"בואי כבר" גררה אותי ליאן אל הכניסה של המועדון
"טוב רגע למה להיות בהמה?" אמרתי ונכנסתי
המועדון היה מפוצץ באמת ברמות שתוך שעה אני עפה משם מתחושת מחנק "מה זה אין מצב שאני נשארת פה יותר מידי תראי כמה אנשים" צעקתי לליאן באוזן
"אל דאגי" היא אמרה וכמובן שהתחלנו ללכת לעבר הבר להתחיל לשתות..

אחרי איזה 5 שוטים קמנו לעבר הרחבה, מתחילות לרקוד כמו שרק אנחנו יודעת...
"שיט!" צעקתי לליאן
"מה קרה?"
"תראי מי פה" אמרתי והצבעתי עליו, כן הוא היה שם...
"טוב יאללה בואי בואי הולכים" אמרתי לה והפעם אני היא זאת שגוררת אותה
"טליה מה עובר עליך, מותר לך לצאת את יודעת"
"לא בא לי אבל לראות אותם" אמרתי והסתובבתי
"מאוחר מידי.." סיננה לעברי ליאן הסתובבתי וראיתי את חן עומד מולי
"יפה שלייייי" צעק, כן הוא היה מסטול, מאוד!
"מה אתה מפגר? כמה שתית?" אמרתי כשהרחתי את כמות האלכוהול מהפה שלו
"כמה שיותר, רק שתחזרייי" אמר
"תפסיק כבר למה נראה לך שזה יעזור??" אמרתי בעצבים "בוא אני אקח אותך הביתה" אמרתי
"לא רוצה" אמר "אני רוצה להישאר פה, איתך!! התגעגעתי!!"
"מספיק כבר חן דיברנו על זה, אל תעשה את זה קשה מידי!!"
"אני אוהב אותך" אמר כשהוא אוחז בפניי בשתי ידיו ומתקרב אלי, רציתי לסרב אבל לא יכלתי, לא יכלתי לזוז ממקומי, ממש כאילו הודבקתי לרצפה ובדיוק כשהוא עוד שנייה נישק אותי "בואי" משכה אותי ליאן "הולכים מפה" אמרה והלכנו משם והוא נשאר שם עומד, לבד..
"אוףףףףףףףףףףף" צעקתי
"מה עובר עליך?"
"לא יודעת ליאן אני רציתי לנשק אותו, התגעגעתי אליו, לא יודעת"
"די כבר את פזיזה טליה"
"מה שתגידי" סיננתי והתחלנו להתקדם לעבר המונית..
הדרך הביתה עברה בשקט בלי יותר מידי דיבורים, עשינו עצירה אחת, בין הבית שלי לבית שלה..באמצע כזה "ביי מאמי" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית

"טליההה" שמעתי צעקה.. הסתובבתי וראיתי את גל חברה שלי "שמעת מה קרה?" אמרה בהתנשפות
"מה?!" צעקה ליאן שהספיקה לרוץ לעברי
"הייתה תאונה בכניסה לשכונה" אמרה בפנים מוטרדות
"מה איך את יודעתת?"
"ראיתי, עכשיו פינו את הנהג לבית חולים"
"מי זה? הוא בסדר?"
"לא יודעת אם הוא בסדר" אמרה והשפילה את ראשה "זה..זה חן" אמרה
"מהההההה?!!" צעקתי 'לא יכול להיות, לא לא, זה לא יכול להיות שזה הוא'
"בבקשה, בבקשה תגידי לי שאת עובדת עלי" התחננתי אליה
"לא מאמי" אמרה
"מה?" אמרתי בהלם, הסתכלתי על ליאן והתחלתי לבכות...
"איזה בית חולים הוא?" שאלה ליאן
"לא יודעת, בטח הכי קרוב, אסף הרופא" אמרה
"בואו מהר" אמרה ליאן, הזמנו מונית ועלינו עליה כמה שיותר מהר...


השארתי אתכן קצת במתח =]
אני טסה מחר לשבוע אז לא יהיה לכן המשך אבל שאני אחזור אני מבטיחה שיהיה אחד ארוך =] =]

ואייי..אימלההה..
ארוך?!
אם לא ארוך חבל 😨

אהבתי אהבתי תמשיכי!!

QUOTE (ייללדדדההה @ 29/07/2010) ואייי..אימלההה..
ארוך?!
אם לא ארוך חבל 😨
ועכשיו לחכות שבוע אם לא יותר😢

כותבת המשך =]

"הייתה תאונה בכניסה לשכונה" אמרה בפנים מוטרדות
"מה איך את יודעתת?"
"ראיתי, עכשיו פינו את הנהג לבית חולים"
"מי זה? הוא בסדר?"
"לא יודעת אם הוא בסדר" אמרה והשפילה את ראשה "זה..זה חן" אמרה
"מהההההה?!!" צעקתי 'לא יכול להיות, לא לא, זה לא יכול להיות שזה הוא'
"בבקשה, בבקשה תגידי לי שאת עובדת עלי" התחננתי אליה
"לא מאמי" אמרה
"מה?" אמרתי בהלם, הסתכלתי על ליאן והתחלתי לבכות...
"איזה בית חולים הוא?" שאלה ליאן
"לא יודעת, בטח הכי קרוב אסף הרופא" אמרה
"בואו מהר" אמרה ליאן, הזמנו מונית ועלינו עליה כמה שיותר מהר...


"לאסף הרופא" אמרה ליאן שעלינו למונית " וכמה שיותר מהר" הוסיפה
הנסיעה הזאת הרגישה לי כמו נסיעה של שעתיים, נסיעה בלי סוף רק רציתי
להגיע כבר לראות מה איתו לקוות שזה סתם שמועה והכל בסדר 'אני כזאת מטומטמת'
חשבתי לעצמי 'ידעתי שיקרה לו משהו אם אני יעזוב אותו, למה עשיתי את זה למה?!'
"נוו בואי כבר" העירה אותי ליאן מהמחשבות
הרמתי את ראשי וראיתי שהגענו יצאתי מהמונית בשנייה והתחלתי לרוץ,
לא יודעת לאן, פשוט להגיע אליו וכמה שיותר מהר...
"לאן את רצה יש לך מושג איפה הוא?" צעקה ליאן
"בטח בטיפול נמרץ או במיון נו בואי כבר" אמרתי והתחלנו לרוץ
"חן מאיר נמצא במחלקה הזאת?" שאלנו את הפקידה בקבלה
"מי את?" שאלה
"חברה שלו"
"כן חדר 307"
"תודה" אמרתי ורצתי משם מחפשת אחר החדר הזה
"הנה הנה בואי" אמרה ליאן.
התקרבנו לחדר וראיתי שם את ההורים שלו יושבים מחוץ לחדר בוכים, הדלת של החדר שלו הייתה סגורה, פחדתי להיכנס, לא רציתי לדעת, פשוט לא רציתי לדעת
התקרבתי לאמו ובלי מילים פשוט נתתי לה חיבוק לא יכלתי לדבר והאמנתי שבטח גם היא לא "תיכנסי אליו" אמרה "הוא ישמח לראות אותך" אמרה
הסתובבתי לכיוון הדלת לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי לאט לאט לחדר, הלב שלי היה על מאתיים אם לא יותר הרמתי את עיניי וראיתי אותו שוכב שם מחובר למלא מכשירים עם תחבושת סביב ראש וגבס ברגל אחת, התקרבתי אליו, מלטפת את הפנים שלו בעדינות "מטומטמת" אמרתי לעצמי ולא יכלתי להפסיק לבכות.
התיישבתי לידו מסתכלת עליו, כל כך כאב לי לראות אותו ככה, סובל, והכל בגללי, הכל באשמתי!
תפסתי את ראשי בידיי מנסה להירגע אך ללא הצלחה "למה עשית לי את זה?" שמעתי אותו מדבר הרמתי את ראשי והוא הסתכל עליי "למה עשית לי את זה?!" שאל שוב עם דמעות בעיניים "רק בגללך אני נהיה מפגר, רק בגללך! את יודעת שאני לא יכול בלעדייך, שאני מטומטם בלעדייך"
"דיי מאמי" אמרתי בבכי ללא שליטה "אני מצטערת, אני כל כך מצטערת"
"זה לא עוזר שאת מצטערת" הוסיף "תראי לאן הגעתי בגללך" אמר ולקח נשימה עמוקה, כאילו קשה לו לדבר "די מלאך, אל תדבר, אני יודעת שאני מפגרת, אני מטומטמת אני יודעת" אמרתי והוא קטע אותי "תמשיכי הלאה" אמר
"מה?" אמרתי לא מבינה "אני לא רוצה להמשיך הלאה אני רוצה אותך!"
"אל תשקרי לעצמך"
"מאמי אני רוצה רק אותך!!" אמרתי בוכה
"לא את לא" אמר ולחץ על הכפתור שקורא לאחות ואחרי שנייה האחות נכנסה
"תקחי אותה מפה" הוא אמר לה
"מה?!" אמרתי בהלם
"לכי מכאן" אמר וסיבב את ראשו
"שמעת אותו" אמרה האחות ולקחה אותי מחוץ לחדר
לא יכלתי לשלוט בבכי שלי יותר "מה מאמי שלי מה קרה?" קפצה עלי ליאן
"הוא אמר לי להמשיך הלאה והעיף אותי מהחדר" עניתי בבכי "אני מטומטמת" אמרתי והתיישבתי על הרצפה, מחבקת את רגליי ודוחפת את ראשי בינהם,
"אני כזאת מפגרת" אמרתי בשקט, לא מצליחה להפסיק לבכות 'בשביל מה בשביל מה עשיתי את כל זה' חשבתי לעצמי 'איך נתתי לזה לקרות איך?!!' שאלתי את עצמי מחפשת תשובות בתוך עצמי, מנסה לחשוב מה לעשות, איך אני אמשיך ככה האלה
"בואי" אמרה ליאן ומשכה אותי מהרצפה "לאן?" שאלתי, מנגבת את הדמעות "בואי נלך לקנות לשתות משהו" אמרה והתחלנו ללכת לכיוון הקניון שיש שם
"ליאן אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, בא לי למות"
"די יפה שלי, זאת לא אשמתך, הוא מטומטם שהא שתה ונהג מה לעשות"
"זה לא שייך ליאן, הוא לא רוצה לראות אותי, תמשיכי הלאה הוא אומר לי" אמרתי אובדת עצות
"תני לו זמן" אמרה "הוא לא יוותר עליך כל כך מהר" אמרה ברוגע
"ואם כבר אין לו זמן?" אמרתי, מוכנה לגרוע ביותר
"תפסיקי כבר לדבר ככה" אמרה "דיברתי עם אמא שלו ועם הרופאים הם אומרים שהוא במצב יציב"
"אווףף" אמרתי "מה השעה?"
"6 וחצי" אמרה
"וואי ואיי בטח אמא שלי בהיסטריה" אמרתי והוצאתי את הפלאפון מהכיס "5 שיחות שלא נענו והודעה" אמרתי והסתכלתי על הרשימת שיחות
אמא
אמא
אמא
אמא
תומר
'מה הקשר עכשיו' חשבתי לעצמי בעצבים פתחתי את ההודעה שהייתה מתומר
'נסיכה, אני מתגעגע אליך, לא עוברת דקה שאני לא חושב עליך, תחזרי אלי אני משתגע'
"תזמון יותר גרוע מזה אין!" אמרתי בעצבים והקראתי לליאן את ההודעה

"לא יודעת כבר מה להגיד לך" אמרה ואני חייגתי לאמא שלי
"איפה אתת!!" ענתה בצעקה והתחלתי להסביר לה את כל מה שעברתי הלילה
"טוב תשמרי על עצמך" אמרה וניתקה
הגענו לקניון קנינו נס קפה לכל אחת וחזרנו למחלקה של חן
נכנסתי לחדר בשקט ושמעתי אותו מדבר 'כנראה בטלפון' חשבתי לעצמי , נעמדתי בצד והקשבתי לשיחה
"לא מאמי אני בסדר גמור.....כן קצת תחבושות לא סיפור.....טוב.....מה?......כן היא הייתה פה אמרתי לה שתמשיך הלאה והוצאתי אותה מהחדר.....אני בסדר עם זה עכשיו היא יכולה ללכת לתומר שלה....חח כן ואני אליך...טוב מתי את באה?.....טוב יאללה ביי, אוהב אותך" אמר וניתק,
הייתי בהלם לא יכלתי לעקל את מה ששמעתי,
אני כמו מטומטמת מתמרמרת על מה שעשיתי והוא כל הזמן הזה היה עם מישהי אחרת??

"תגיד לי אתה לא מתבייש?!!" אמרתי ויצאתי מהמחבוא
"מה?!" אמר והסתכל עלי בהלם
"אתה נותן לי להרגיש כמו חרא שכביכול עזבתי אותך ,מאשים אותי בטמטום שלך ובסופו של דבר יש לך מישהי אחרת???"
"לאא זהה לאא.." אמר וקטעתי אותו
"אתה חתיכת בן זונה זה מה שאתה כמה זמן אתה כבר איתה הא?!!" שאלתי בצעקות
"היא רודפת אחרי כבר הרבה זמן אז שנפרדת ממני פינית לי זמן למישהי שנותנת!!"
"אני פשוט לא מאמינה" אמרתי בבכי ויצאתי משם
"את יודעת כשפוגעים בי אני פוגע פי אלף!" סינן לעברי ויצאתי מהחדר מושכת את ליאן
"בואי הביתה"
"מה קרה??" שאלה
וסיפרתי לה את כל מה שהיה בחדר "אני לא מאמינה עליו" אמרה
"את לא מאמינה? בעיניים עצומות סמכתי עליו, הבן אדם האחרון שחשבתי שיעשה דבר כזה" אמרתי והמשפט שהוא אמר לי פשוט לא יוצא מראשי 'את יודעת כשפוגעים בי אני פוגע פי אלף' וזה נכון, הוא תמיד היה בן אדם שלא שותק על דברים שפוגעים בו, אבל לי?! שאלתי את עצמי מחכה לתשובה, שכנראה לא תגיע...
"תביאי רגע את הפלאפון שלך" אמרה לי ליאן
"למה ?"
"בלי שאלות" אמרה "פשוט תביאי"
"קחי" אמרתי לה והושטתי לה אותו, עלינו על מונית וחזרנו הביתה
היא החזירה לי את הטלפון ואחרי כמה שניות קיבלתי הודעה פתחתי אותה
'התקבלה הודעה חדשה מאת- תומר'
"מה עכשיו?" שאלתי את עצמי
'ידעתי שתחזרי אלי, אני אוהב אותך, חכי לי אני בא אליך עוד שנייה'
"מה?" שאלתי את עצמי, לא מבינה מה קורה
"מזל טוב" אמרה ליאן "חזרת לתומר" אמרה בחיוך
"מה עשית??" שאלתי בעצבים ונכנסתי להודעות יוצאות לראות מה היא כבר עשתה
'גם אני מתגעגעת אליך, ואוהבת יותר מתמיד, אז קיבלת עוד צ'אנס'
"מה את סתומה?" שאלתי את ליאן בעצבים
"צאי, הגענו" אמרה ויצאנו מהמונית
"תעני לי"
"את חזקה טליה, חן לא ידרוך לך על הכבוד, הוא פוגע בך, אז את תפגעי בו עוד יותר שתראי לו שהמשכת הלאה" אמרה "יאללה ביי מאמי" אמרה והלכה לביתה
וכמו תמיד אני מקשיבה לה 'אולי היא צודקת' אמרתי והתקדמתי לביתי
"יפה שליייייייי" צעק תומר שראה אותי מגיעה התקרב אלי וחיבק אותי
"יאללה בוא נעלה אני מתה להתקלח" אמרתי ונכנסנו אלי הביתה
"אפשר להיכנס איתך?" שאל בפרצוף מחויך
"לא נראה לי" עניתי ונזכרתי במה שחן אמר לי ' פינית לי זמן למישהי שנותנת'
"הכל בסדר?" שאל תומר שראה שאני שוקעת במחשבות
"כן כן" אמרתי ונכנסתי להתקלח שוטפת מעליי את היום הנורא הזה, לוקחת את הזמן, עד כדי כך שכבר שכחתי שתומר מחכה לי בחוץ "מאמי טבעת?" צעק
"חחח לא אני יוצאת" אמרתי ואחרי כמה שניות יצאתי..
לבושה בפיג'מה סקסית, גופייה אדומה צמודה שמבליטה כל חלק טוב בגוף שלי ובוקסר צמוד גם הוא שיותר נוטה לגודל של תחתון
"בכוונה את עושה לי?" שאל אותי תומר שנכנסתי לחדר
"האמת?!" שאלתי "שכן"
"בואי אלי יפה שלי" אמר ונשכב על המיטה עם בוקסר בלבד, מחכה לי בזרועות פתוחות, נכנסתי למיטה והתכרבלנו אחד בשני, לא מפסיקים להתנשק בתשוקה, נשכבתי מעליו מלטפת את גופו, והוא נוגע בי מלטף כל חלק בגוף שלי, טיילתי עם ידיי על גופו ובאיזשהו שלב פשוט הכנסתי את ידיי לתוך התחתונים שלו, נוגעת לא נוגעת, משגעת אותו והוא בשלו מלטף את גבי מתחת לחולצה והופך אותנו, עכשיו הוא מעליי, מלטף לי את הבטן ועולה למעלה, מתחיל ללטף לי את החזה ומוריד לי את החולצה, מלקק את גופי באיטיות ובחושניות, הוא נעצר לרגע והסתכל עליי
"את בטוחה?!" שאל אותי....


עכשיו אין מצב שיש לכן מה להגיד על האורך =]
תהנו!!!!

תמשיכיי!!!

לא לא לא לא לא לא לא! אני רוצה יותר ארוך!חח..סתם מותק..
ממש יפהה וארווךך!!!
חבל שהם ככה הולכים לברירת מחדל 😊

תהנו!!

"בואי אלי יפה שלי" אמר ונשכב על המיטה עם בוקסר בלבד, מחכה לי בזרועות פתוחות, נכנסתי למיטה והתכרבלנו אחד בשני, לא מפסיקים להתנשק בתשוקה, נשכבתי מעליו מלטפת את גופו, והוא נוגע בי מלטף כל חלק בגוף שלי, טיילתי עם ידיי על גופו ובאיזשהו שלב פשוט הכנסתי את ידיי לתוך התחתונים שלו, נוגעת לא נוגעת, משגעת אותו והוא בשלו מלטף את גבי מתחת לחולצה והופך אותנו, עכשיו הוא מעליי, מלטף לי את הבטן ועולה למעלה, מתחיל ללטף לי את החזה ומוריד לי את החולצה, מלקק את גופי באיטיות ובחושניות, הוא נעצר לרגע והסתכל עליי
"את בטוחה?!" שאל אותי....

לא ידעתי אם זה בסדר ונכון; כי זה כאילו שאני עושה את זה רק בגלל מה שחן אמר, למרות שכן רציתי אני לא משקרת אני נהנית מזה, אז בעצם..למה לא?!

"כן מאמי שלי" אמרתי והמשכנו בשלנו.....
"אני אוהב אותך" אמר לאחר שסיימנו ונשכב לידי, ואני?! לא יכלתי לענות לו על זה, לא יכלתי להגיד 'גם אני' זה הרי שקר מוחלט, אני בטח לא רוצה להשלות אותו..
"מה יש?" שאל כשראה שאני חושבת יותר מידי
"סתם לא יודעת"
"מה את מתחרטת?"
"לא, לא קשור לזה" אמרתי "מחשבות מטרידות אותי"
"שתפי אותי, אני בטח יוכל לעזור לך..."
"לא לא נראה לי"
"נו נסי אותי, מה יש לך להפסיד?" אמר ולקחתי נשימה עמוקה מתחילה לספר לו הכל..כמעט..
"הכל מתבלגן לי בראש, בהתחלה הייתי עם חן והייתי הכי מאושרת בעולם, אחרי זה אתה הופעת וערערת אותי, אני וחן עשינו הפסקה ואז פגשתי כל אחד מכם בנפרד מה שעוד יותר בלבל אותי, אחרי זה חן עשה תאונה ואז גיליתי שהוא היה בכלל עם מישהי אחרת 'עם מישהי שנותנת' ועכשיו אני איתך וטוב לי איתך שלא תחשוב שלא אבל פשוט כל זה קרה בשבוע בערך ופשוט קשה לי עם כל זה, אני ממש לא רגילה לדברים כאלה" אמרתי נאנחת מחכה שאולי באמת תומר יתן לי את התשובה איך להמשיך הלאה...
"וואו" אמר "מתי חן עשה תאונה?"
"היום בלילה" אמרתי "הוא שתה ונהג, אידיוט" סיננתי
"והוא בסדר?"
"כן תאמין לי שהוא יותר מידי בסדר" אמרתי בציניות
"מאמי" אמר והסתובב אלי "את איתי כי רצית? או כי רצית פשוט להראות לו שזה לא מפריע לך?"

'מאיפה הוא הביא את השאלה הזאת עכשיו?' חשבתי לעצמי 'אין לי מושג מה לענות לו, באמת, אני לא רוצה לשקר אבל לספר לו את האמת, זה יפגע בו, באמת שטוב לי איתו, באמת שיש לי עדיין משהו אליו, אבל...' "מאמי?" קטע את מחשבותיי
"תראה אני לא אשקר לך, יש לי עדיין משהו אלייך, תמיד היה, אני לא אומרת שאם לא הייתי מגלה שחן עם מישהי אחרת הייתי רצה אליך...אבל..."
"אבל את איתי רק כי רצית להראות לו" קטע אותי, שוב, והסתובב לצד השני
"תומר, תסתכל עלי" אמרתי והוא עשה כך "אחרי כל מה שעשית לי גם אם אני אגיד לך שאני איתך רק להראות לו זה יגיע לך, אבל אני לא בחורה כזאת, זה פשוט ש..." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה "ההודעה שקיבלת כביכול ממני, ליאן שלחה לך אותה, אני לא ידעתי שזה מה שהיא עושה ואחרי שהיא כבר עשתה את זה, חשבתי על זה וכן, עלה לי חיוך על הפנים כי כן חשבתי שעכשיו לתת לנו עוד סיכוי זה נכון ולא רק בגלל מה שקרה עם חן..." פשוט סיפרתי את האמת, בתקווה שהוא יבין
"טוב" אמר
"זה מה שיש לך להגיד לי? שעה אני מדברת וזה מה שאתה אומר לי טוב?"
"כנראה שזה מגיע לי"
"מה?"
"לא יודע, אני באמת לא התייחסתי אליך יפה אז"
"אתה יכול להסביר לי למה עשית את זה? אני כל כך אהבתי אותך והדבר היחידי שראית בי זה משחק!"

'חשבתי שאני הרבה יותר חזקה אחרי כל מה שהיה...אחח לאן שהחיים מובילים אותנו' חשבתי לעצמי
"מה לעשות, יש שלב בחיים שלא מחפשים משהו רציני, ואת הכרת אותי יותר טוב מכל אחד אחר, את יודעת שאני חיפשתי רק סטוצים ולא היה לי שום דבר אחר בראש, וזה פשוט יצא ככה" אמר
"ואיך אני אדע שעכשיו זה לא ככה גם?!"
"כי לא סתם רדפתי אחריך, עם הזמן שנעלמת לי מהחיים הבנתי כמה את חסרה לי, לא הפסקתי לחשוב עליך אפילו לא לשנייה, פשוט הבנתי שאני אוהב אותך ושאני אעשה הכל רק כדי שתחזרי אלי" אמר בחיוך והחל להתקרב אלי "ועכשיו את שלי, ואת לא תלכי כל כך מהר" אמר ונתן לי נשיקה על השפתיים "יאללה לישון!!!" אמר, חיבק אותי ונרדמנו...

איזה מאמי תמור😊
תמשיכי!!

כותבת המשך =]

'חשבתי שאני הרבה יותר חזקה אחרי כל מה שהיה...אחח לאן שהחיים מובילים אותנו' חשבתי לעצמי
"מה לעשות, יש שלב בחיים שלא מחפשים משהו רציני, ואת הכרת אותי יותר טוב מכל אחד אחר, את יודעת שאני חיפשתי רק סטוצים ולא היה לי שום דבר אחר בראש, וזה פשוט יצא ככה" אמר
"ואיך אני אדע שעכשיו זה לא ככה גם?!"
"כי לא סתם רדפתי אחריך, עם הזמן שנעלמת לי מהחיים הבנתי כמה את חסרה לי, לא הפסקתי לחשוב עליך אפילו לא לשנייה, פשוט הבנתי שאני אוהב אותך ושאני אעשה הכל רק כדי שתחזרי אלי" אמר בחיוך והחל להתקרב אלי "ועכשיו את שלי, ואת לא תלכי כל כך מהר" אמר ונתן לי נשיקה על השפתיים "יאללה לישון!!!" אמר, חיבק אותי ונרדמנו...


קמתי בבוקר..זאת אומרת ב6 בערב ותומר כבר לא היה לידי, הסתכלתי על השידה וראיתי שהוא השאיר לי פתק 'נסיכה הייתי חייב ללכת לעבודה, אוהב אותך וכבר מתגעגע' חייכתי לעצמי ונשארתי עוד קצת במיטה, מחבקת את השמיכה, חושבת על השבוע שעברתי ופשוט החלטתי שאני מפסיקה לרחם על עצמי ומתחילה לחייך ולשמוח, להפסיק למצוא את הרע בכל דבר ופשוט לנצל כל דבר עד כמה שאפשר ...

אחרי שהייה דיי ארוכה במיטה קמתי בקופצניות מהמיטה למקלחת; ציחצחתי שיניים, פיפי ויצאתי לכיוון החדר, לקחתי את הטלפון וחייגתי לליאן.
"היי בובההה" ענתה לי בחיוך
"היי מאמי מה קורה?"
"בסדרר מה איתךך זאת השאלה החשובה" אמרה בהתלהבות
"אני מעולה!!"
"אני שמחהה!! שומעת בא לך לבוא איתי לקניון יש לי את הבת מצווה של אחותי ועד לא מצאתי בגדים"
"יואוו נכון שחכתי מזה לגמרי, מתי זה?"
"יום שני מאמי"
"טוב יאללה בואי ישלך אוטו?"
"כן"
"טוב אני 10 דקות מוכנה"
"טוב מאמי ביי" אמרה וניתקנו
התחלתי להתארגן במהירות לקחתי כסף ויצאתי, היא כבר חיכתה בחוץ נסענו לקניון והתחלנו להסתובב בכל מיני חנויות עד שהיא מצאה שמלה מדהימה; שמלה שחורה מיני צמודה עם כתפיות עבות וגב פתוח "יש לי עגילים ושרשרת פנינים שתתאים לך בול!!" אמרתי לה
"מעוללה!!" אמרה וחייכה "לך יש שמלה?" שאלה
"חחח לא, בואי נחפש גם לי" אמרתי והתחלנו לחפש גם לי
"מה עם זאת?" קראה לי ליאן ובידה היא החזיקה שמלה מיני מג'ינס מהממת עם תפרים שחורים ממש יפה "ואוו היא מהממת" אמרתי וחטפתי אותה מידה ורצתי למדוד, יצאתי מהתא מדידה והיא עמדה שם עם איזה בחור, לא כל כך התייחסתי תמיד מתחילים איתה, היא מהממת!
"נו איך?" שאלתי והפרעתי לה באמצע השיחה עם הבחור החביב
"מדהימה" אמרה "אין מצב שאת לא לוקחת אותה" הוסיפה והמשיכה עם השיחה שלה..
הסתכלתי על המחיר '700 שקל' "מה אין מצב!" חשבתי בקול רם
"מה קרה" שאלה ליאן
"לא כלום" עניתי וחזרתי לתא מדידה הורדתי את השמלה וחזרתי לבגדים שלי "יאללה בואי" אמרתי לה כשהפרעתי לה שוב בשיחה
"מה בואי לכי לשלם" אמרה
"לא לא בא לי אותה" אמרתי
"את רצינית איתי?" שאלה "היא מהממת"
"כן היא באמת ישבה עליך ממש יפה" הוסיף הבחור
"חח תודה" הסמקתי קלות "אבל אני אוותר הפעם"
"טוב שנייה אני באה" אמרה ליאן ואני המשכתי להסתובב בחנות מסתכלת על כל מיני בגדים..

אז כן אני לא יכולה להרשות לעצמי שמלה ב700 שקל, נכון אני עובדת אבל 700 שקל זה קצת יתקע אותי בלי כסף לכמה זמן, כסף מההורים אני לא לוקחת, כן המצב שלנו לא מזהיר לפני שנה הייתה לנו נפילה כלכלית קשה מאוד, גרנו בוילה במיקום הכי טוב של העיר לאבא שלי היה עסק פרטי שבו גם אמא שלי עבדה ופשוט העניינים הסתכבו ופשטנו רגל, ומאז אנחנו בהתאוששות מהמצב הזה, עברנו לדירה שמתאימה בול למספר האנשים שאנחנו חדר להורים וחדר לי, כן זה לא הרבה, וזה בטח לא כמו פעם שהיה לי גם חדר ארונות ואמבטיה פרטית משלי, אבל לפחות אנחנו חיים ומאושרים וזה מה שהכי חשוב, כסף בא וכסף הולך...
"טליה" קראה לי לי ליאן "יאללה בואי" אמרה
"נו מי זההה" שאלתי בהתעניינות
"עומר" אמרה
"שזה?"
"סתם הוא נכנס לחנות והתחיל לדבר איתי, נראה חמוד לא?!"
"כן מאוד" אמרתי "החלפתם מספרים?"
"ברור"אמרה "את יכולה להסביר לי למה לא לקחת את השמלה?"
"ליאן ראית את המחיר שלה? אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות שמלה במחיר כזה"
"מה את סטומה" אמרה בכעס "למה לא אמרת לי אני הייתי מוסיפה לך כסף"
"ליאן מספיק" אמרתי כבר קצת עצבנית אני לא מוכנה שכל פעם היא תשלם עלי, אני אסתדר בחיים גם בלי השמלה הזאת "טוב יאללה בואי הביתה" אמרתי
"מה התעצבנת?"
"סתם ליאן, אני יכולה להסתדר לבד אני לא צריכה שתקני לי, אני מאוד מעריכה את זה, אבל אני לא מסוגלת לקחת ממך כל הזמן כסף"
"מה לוקחת כסף מה יש לך זה מתנה ממני ליום הולדת"
"היום הולדת שלי עוד חצי שנה"
"בסדר, קדם מתנה" אמרה וצחקקה
"לא מאמי, תודה!" אמרתי וקטע את שיחתנו צלצול הטלפון שלי

"הלו" עניתי
"טלטלונה שלייייייי" צעק תומר
"חח הי מאמי מה קורה"
"בסדר איפה אתת"
"בקניון עם ליאן"
"יופי" ענה בקול רוגז
"מה זה הנימה הזאת" שאלתי
"למה לא הזמנתן אותי?" ענה בשאלה..
"חח השארת פתק שאתה בעבודה"
"אז מה מהה" אמר "בואו נצא היום" אמר
"שנייה" אמרתי "ליאן רוצה לצאת היום? תבואי עם עומר?" שאלתי אותה בחיוך
"כן בכיף" ענתה וחייגה לעומר
"כן מאמי נצא"
"טוב יפה שלי הכל בסדר?" שאל
"כן למה"
"את נשמעת קצת עצבנית"
"כן לא משנה אני אספר לך יותר מאוחר" אמרתי
"טוב מלאך אני אסיים את העבודה אתקלח ואבוא אליך"
"טוב קושקוש ביי" אמרתי ונזכרתי בחן כל הזמן הוא היה קורא לי ככה 'מעניין מה איתו' חשבתי לעצמי
"קיצור דיברתי עם עומר נלך לשבת איפשהו ארבעתנו" אמרה
"סבבה מאמי"אמרתי ועלינו לאוטו ונסענו לכיוון הבית שלי.......

תמשייכי!!!!

עוד כמה תגובות ואמשיך =]