יקרה לי מכולם,
הזכרונות עולים , והעיניים מוצפות בדמעות .. וזאת כבר תקופה שאני לא מצליחה להרים את עצמי מהכאב הנורא הזה.
כל השטויות שלנו , כל ההבטחות שלנו שלעולם לא נעזוב אחת את השנייה שאנחנו החברות הכי טובות, שזה אנחנו מול כל העולם ...ובאמת תמיד זה היה ככה.. אני ואת.
היית בשבילי יותר מכולם .. מילאת את כל התפקידים , את כל החסר.. מילאת את כל הריק בחיי
ולעולם לא הרגשתי שחסר לי משהו או מישהו ..
תמיד הייתי הנסיכה שלך , הנסיכה של הבית ..
בכל שנות חיי אני לא זוכרת שום ריב איתך או ויכוח , הכל היה בדרך הככי נעימה והכי בטוחה .. כי תמיד הקשבת , לא רק שמעת.
כמה חסר לי לקום עם הקול שלך ועם הנשיקה שמלווה אותך במשך כל היום ומזכירה לך שתמיד יש לאן לחזור, שתמיד יש מי שמחכה לך בזרועות פתוחות.
הצחוק המתגלגל שלך , החיבוקים , העיניים המנצנצות בכל תעודה , בכל טקס ..
הריקודים שלנו בבית סתם כי משעמם, כשאני הולכת לשעה ואת כבר מחכה לי בחלון וצועקת "הבית שלי לא שווה כלום בלעדייך.."
כשהיית באה להחזיר אותי מהגן חצי שעה לפני הזמן רק מרוב געגועים,לשבת איתך ולספר לך הכל , לדבר ולדבר מבלי לשים לב לכלום..
השמחת חיים שלך , החיוכים שלך לכולם, האמונה שלך בי ..
השארת לי חור ענק בלב שאני לא יודעת איך להתמודד איתו..
תמיד היית בשבילי הכל , היית כל מה שאפשר לבקש , לעולם לא הרגשתי שמשהו חסר לי
היית גם אמא וגם אבא , הדודים שלעולם לא היו לי , הסבים והסבתות..
והיום , את כלכך חסרה ..בדברים הכי קטנים
חסר לי החיבוק והנשיקה , הליטוף שמרגיע ומודיע לך שיש מי שיגן עליך לא משנה מה יקרה.
חסר לי שתגידי לי עכשיו , כשהדמעות הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי , שכל דמעה שלי היא צביטה ענקית בלב שלך..
חסרה לי הגאווה שלך , חסר לי לקום איתך בבוקר , לישון לידך בלילה..כל החיים ישנתי איתך באותה מיטה , אני לא יודעת מזה לישון בלעדייך.
הטיולים שלנו .. הקניות .. איפה את אמא איפה?..
אז את לא תראי אותי מסיימת תיכון , ואת לא תראי אותי מתגייסת , ואת לא תהיי בחתונה שלי ולא תזכי לראות את הילדים שלי.. אבל את תמיד תמיד תהיי בלב שלי ואת תלווי אותי בכל דרך ותמיד תעמדי לי מול העיינים
ואני תמיד אדמיין מה היית אומרת..
החיים שלי התהפכו מקצה לקצה אמא..
כל מה שהיה לי הכי מוכר והכי טוב וטהור , הפך למציאות שאני לא רוצה לקחת חלק ממנה.
אני תמיד אמשיך , בשבילך .. ואני תמיד אהיה זקופה וחזקה כמוך בכל מצב!!!!
אמא שלי יקרה,
תמיד הערכתי אותך , תמיד ידעתי שאת משהו מיוחד
ידעתי שהקשר שלנו הוא קשר שאין לאף אחד
אמא תני לי כוח , כוח להמשיך לחיות בלעדייך..
החיים שלי הם כבר לא חיים.. אני חיה אבל מתה מבפנים.. להמשיך ככה , אי אפשר..
אז אני מתחננת אמא ... תחזיקי אותי מעל המים
קשה לחיות עם החיסרון הזה , עם הגעגוע..
החיסרון לצלצל אלייך בכל שעה במשך היום , להתייעץ , לפרוק עצבים , לבכות לך..
והיום אין , אין למי להתקשר ואין למי לספר.. זו אני מול העולם , לבד..
הייתה לי ילדות מדהימה לצידך, היו לי חיים נפלאים
חשוב לי שתדעי ותזכרי , שכל מי שאני - זו את!
תודה , תודה שהענקת לי הכל מהכל ולעולם לא נתת לי להרגיש שמשהו חסר למרות שהיה הרבה..
תודה שלפעמים חסכת מעצמך כדי שלי יהיה הכל בראש ובראשנה
תודה על הבית החם שתמיד היה לי , תודה על הערכים שהחדרת בי.
תודה שנתת לי לדעת ערך אמא מהו . כי אני יודעת שהרבה לא מבינים .
לכל מי שקרא,
חשוב לי שתלמדו ערך אמא מהו..
כי יש את הפעולות היומיומיות האלה שאנו כדרכנו לוקחים כמובן מאליו
אבל זה לא.
כי כשאתה מאבד אתה מבין עד כמה הכל כלכך משמעותי ..
אז תעריכו , ותזכרו להביע רגשות בכל עת כדי שלא יגיע היום שתצטערו על כך , כי אין לדעת מה יוליד יום.
אני רואה פה הרבה כתבות על בחור שעזב , על אהבה שנגמרה..
הכל מתגמד .
"את עכשיו בגן עדן ,
רק אהבה נשארה לי בלב..."
