אני דלוקה (טוב נו..) מאוהבת במישו לומד שכבה אחת מעליי (י"ב) יותר משנה וחצי!
לפני בערך 3 חודשים רמזתי לו שאני רוצה אותו ואח"כ התחרטתי..אבל זה היה כבר מאוחר מדי והוא שאל אותי אם אני אוהבת אותו אז אמרתי לו שכן אבל כבר ירדתי מהקטע (ה' יודע למה) הוא שאל אותי למה וזה והתחיל להגיד לי שאם הייתי מספרת לו לפני כן או מזמינה אותו לצאת יכול היה לקרות ביני לבינו משו אז חבל... יומיים הוא חפר לי שיכל להיות ביננו סיכוי ופתאום יום אחרי זה הוא אומר לי את ממש נחמדה והכל אבל לא נראלי שביני לבינך יקרה משו....
נכון לקחתי את זה קשה נכנסתי לדיכאון אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת לשכוח אותו ולהמשיך הלאה...
מה לא ניסיתי ?! ניסיתי הכלללל הבן אדם פשוט לא יוצא לי מהראש...אני מתלהבת כשאני רואה אותו וזה מתסכל כי הוא הבהיר לי שאין סיכוי ביני לבינו...אבל אין לי מושג למה אני מתעקשת עליו...
אני כבר מיואשת לא יודעת מה לעשות..זה הגיע למצב שאני בוכה כל לילה בגללו..... נמאס לי כבר באמת..
למי יש רעיון איך אני אוכל להפטר מהמחשבות עליוו??
תוודה לכל מי שיעזור ! 3>




