לא הבנתי את החלק האחרון..
תמשיכיי!!!
QUOTE לא הבנתי את החלק האחרון..
תמשיכיי!!!
מה לא הבנת מאמי?
את זה:
אני יושבת ופתאום בא לי מישהו מאחורה.
" ילדה מה כתוב פה ? "
" מה ? "
" הוא אוהב אותך אל תבכי.. "
" אוהב אותי, אתה לא מבין אני מרגישה כל כך רע " והתחלתי לבכות.
אני כאילו התחלתי לספר שהיא הלכה למקלט שאח שלה תמיד היה והיה רשום " עדן.. ועדן וועדן "
ופתאום היה רשום משפט על מיטל, אז סיפרתי מי זאת מיטל ובכוונה הדגשתי את זה.
ואז המשכתי...
שהיא ישבה שם ובכה.. ופתאום מישהו בא ,
חח הבנת פחות או יותר ? :]
את הקטע הבנתי חח
לא הבנתי מי זה.. 😯
QUOTE את הקטע הבנתי חח
לא הבנתי מי זה..
חחח זה הקטע תגלי אותו בפרק הבא 😉
חיים בלי אהבה
פרק - 16
אני יושבת ופתאום בא לי מישהו מאחורה.
" ילדה מה כתוב פה ? "
" מה ? "
" הוא אוהב אותך אל תבכי.. "
" אוהב אותי, אתה לא מבין אני מרגישה כל כך רע " והתחלתי לבכות.
זה היה אלי חבר טוב טוב של עדן. שהיה גם במשפט.
אלי: וואלה לוטן היום כאב לי רצח על אחיך חבר ילדות ככה סובל בגלל שטויות.
אני: בגללי..
אלי: זה לא בגללך את האמת זה בגלל שעשית שטות כן אבל אחיך במקום להתאפק לברר, לדבר תוקף וזה התוצאה שמביאה לתקיפות הזאת.
אני: אשכרה אה..
אלי: טוב אז אל תבכי כי תאמיני לי שעדן יושב ורק אומר לאלוהים תחזיק את לוטן שלא תבכה. כמו שאני מכיר את אחיך הוא חזק והוא יעבור את זה.
אני: בעזרת ה'
אלי: יאללה מאמי קומי לכי הביתה ובלי שטויות.
אני: אווקי, ביי.
והלכתי.
-
" אייי מה את סתומה "
" מה עובר עלייך ? אייייייי היד שלי "
בדרך הביתה אני נתקלעת במישהו וכל היד שלי התעקמה.
" מה היד שלך מה את גנובה הפלת לי הכל עכשיו "
" באמת סליחה "
הוא החזיק שקיות עם קורנפלקס, מעדנים.. יענו חזר מהסופר.
אני מסתכלת עליו ואני רואה - עיינים חומות כחולות, שחום, גבוהה, יש לו מלא שריטות על הפנים, היה לו גלח, והוא שם מכנס קצר של אדידס, וחולצת פולו פשוטה כאילו חזר מהים והסופר.
" טוב טוב תעזבי אני יקח לבד "
" תתחיל להירגע עם הדיבור שלך תגיד תודה שאני עוזרת לך בכלל "
" מה קשר מה את לא נורמלית שימי לב לאן את הולכת ילדה הראש לפעמיים עם המחשבות יכול לגרום להרבה בעיות, עצה שלי אל תחשבי הרבה קחי הכל בקלות "
" טוב "
והלכתי.
באתי הביתה נשכבתי על המיטה ואומרת מספיק עם כל הרע...
עברו שבועיים סוערים, עוד שבוע ...
ככה שלוש שבועות ועוד שבוע בול אני יכולה לראות את עדן.
בערב יום חמישי החלטתי שבא לי מסיבה, לא יודעת למה הייתי לי מין תחושה שבא לי את המסיבה הזאת, הייתה מסיבה באומן אני בת 17 ישלי תעודת זהות לספיר יש קשרים ולי בא מסיבה.
התקשרתי לספיר שאלתי עם בא לה והיא ישר קפצה ואמרה שתתקשר לידיד שלה להכניס אותנו.
" אמא "
" כן לוטן אני בטלפון משהו דחוף ?"
" אני רוצה ללכת לספיר היום, לישון אצלה "
" למה ? שהיא תבוא לפה"
" אמא בבקשה נו חד פעמי מחר בסביבות 15:00 אני יבוא "
" לא יודעת לוטן... דברי עם נאור "
" מה נאור אמא ?"
" נראה לי נאור הולך היום לאומן.. עם החברים שלו אחרי העבודה, אז לא אבל מחר נראה לי יסכים, אני לא יודעת לוטן עם אבא ונאור אין להם בעיה גם לי לא "
" טוב אמא טוב " איך התעצבנתי, נאור ? אומן ?
-
" אבא "
" אה מאמי ? "
" אפשר ללכת לספיר להישאר אצלה היום ? "
" אין שום בעיה "
" תודה . "
הלכתי לנאור דפקתי בדלת ושאלתי עם הולך למסיבה.
" למה את שואלת? "
" סתם רציתי ללכת לספיר היום ואאמא סיפרה לי "
" אה לא אני לא הולך את יכולה ללכת לספיר "
" תודה. "
הכל הסתדר לי.
התקלחתי, עשיתי קוקו , שמתי ג'ינס גזרה גבוהה קצר, עם גופיה מוזהבת יפה, וכפכף, וכמובן ששמתי בגדים לאומן בשקית, את השקית השארתי בחוץ יצאתי החוצה ולקחתי אותה.. בכוונה התלבשתי פשוט שלא יגידו כלום.
ספיר: יאווו לוטן אני לא מאמינה ללכת איתך למסיבה באומן זה ליגה.
אני: טוב תקשיבי ספיר חייב להגיד לאמא שלך שעם אמא שלי מתקשרת אנחנו ישנות, והפלאפון נגמר הסוללה.
ספיר: אין בעיה אמא שלי תעודכן עכשיו, תארגני את הפאן בנתיים.
עשיתי לספיר פאן קרשים! מדהים לה מדהים.
ספיר: בואנה את עם השיער שלך, לא מחליק לא פאן, רק מסתרקת והוא שחור חלק יפה ארוך אממממא לוטן.
אני: חחחח מאמי זה כל אחד איך שנולד.
ספיר: כן אה טוב אני רצה להתלבש ואת גם כי השעה כבר 21:00 וצריך להיות שם ב- 23:00.
אני: אוקיי.
ספיר: תגידי את לא פוחדת אחרי כל מה שקרה.
אני: לא יודעת ספיר לא בא לי לחשוב על זה רק להשתחרר.
טוב אז ככה, פיזרתי את השיער, שמתי שחור בעיינים, שפתון ורוד יפה, סומק בצבע אדמה, פיזרתי את השיער ועשיתי בננה גבוהה, שמתי עגילים זהב עיגולים גדולים כאלה לא חישוק!, שמתי שימלה ששמתי לבר מצווה של בנדוד שלי פעם אחת בחיים, אדומה מיני מיני סטרפלס ובסטרפלס כולה פרחים לכיוון הלמטה של השמלה מעלפת, עם עקב גבוהה בצבע שחור משהו מדהים, שמתי לקח על הבנייה שלי לק אדום גם ככה בחושך לא שמים לב לכלום, צמיד זהב שנאור קנה לי לבת מצווה, והייתי מוכנה [: בחיים שלי לא הייתי נראת ככה אפילו לא באירוע.
ספיר: יאו את הורסת לוטן היום אני מזה כלבה עם לא לפחות חצי משם מנסים להתחיל איתך סבבה ?
אני: חחח חולה, ספיר את נראת סוף.
ספיר: לא את
ספיר שמה - חצאית מיני גזרה גבוהה בצבע שחור עם גופיה לבנה מקושטת יפה כזאת, עם עקב גבוהה כמו שלי קנינו אותו דבר אז.. רק היא בצבע לבן, עשתה קוקו גבוהה והתאפרה יפה.
" אמא יצאנו " אמרה ספיר.
" תבלו מאמי ולוטן את תמיד יכולה להיות חופשיה איתי את יודעת את זה "
" תודה יפה באמת תודה. "
תפסנו מונית, הגענו ונכנסו בלי בעיה.
פשוט הכמות של הבנות היפות שהיו שם לא היה אפשר לספור.
שנכנסו בכניסה היו ערסים שישבו, ספיר לא הורידה תעיינים מהם, והם שרקו לנו.
נכנסתי ופשוט לא חשבתי פעמיים התחלתי לרקוד, אני אוהבת לרקוד.
ספיר הביאה קצת וודקה שתיתי מלא, לפחות 15 כוסות יאו אני לא רגילה לזה.. והקטע שאני זוכרת הכל מאותו ערב.
" אחח מה שאת עושה לי ימדהימה אחת " זרק לי איזה אחד, ויסתכל לי על הרגליים.
המשכתי לרקוד, התקרבתי אליו מסתכלת עליו ונזכרת בו.
אני מסתכלת עליו ואני רואה - עיינים חומות כחולות, שחום, גבוהה, יש לו מלא שריטות על הפנים, היה לו גלח, והוא שם מכנס קצר של אדידס, וחולצת פולו פשוטה כאילו חזר מהים והסופר.
איזה חתיייייייך , הוא היה לבוש פיצוץ, חולצה של לקוסט לבנה, ג'ינס פשוט ויפה ונעל אלגנט, אךך כמה יופי.
ספיר רקדה לה עם שני בחורים נהנתה מהחיים.
" יאוו נזכרתי מי את יהרוסת בצהריים לא היית נראת ככה מדהימה "
" אני מסתירה את היופי שלי " אמרתי.
" לא חראם כמה יופי "
התקרבתי אליו.. מסתכלת לו על השפתיים הוא תופס אותי בפנים והשעון שלו נתפס עליי שעון מוזהב ענק, מתקרבת.. לשפתיים ובום..... עושה סיבוב וממשיכה לרקוד.
אני יודעת שהוא נטרף מזה.
" רוצה לרקוד " קול מוכר...
" אור ? "
"לוטן ? מה את עושה פההההה " הוא משך אותי ביד.
" איי איי אור אתה מכאיב לי "
" יאו לא זיהיתי אותך מה את עושה פה ? "
" אור תעזוב אותי אני פה בדיוק כמוך עושה מה שאתה עושה "
אור: אני מזיין סבבה זה מה שאת עושה ?
אני: איככ ימגעיל איך אתה מדבר
אור: בואי בואי הולכים מפה
אני: תלך אתה אני נשארת פה.
אור: לאאא את באה איתי או שאני מתקשר לנאור.
אני: תתקשר מותק ביי.
והלכתי לרקוד, אור התעצבן עליי לא הוריד את העיינים ממני.
הייתה לי סחרחורת הלכתי לשירותים, וספיר נהנתה לה איי שם עזבה אותי חח, הלכתי לשירותים שוטפת את הפנים, כל האיפור נמרח.
בווום.
אור נכנס טרק את הדלת נעל אותה עם המטאטא שם. בא אליי תפס לי את היד
אור: מה את עושה פה מה את סתומה? תראי איך את נראת את מגעילה אותי
אני: אז תתרחק
אור: לוטן מה עובר עלייך
אני: אור מה עובר עלייייי מה ? תן לי לצאת.
הוא תופס אותי ולא משחרר והוא מכאיב לי.
אור: את לא הולכת מפה גברת ועם את הולכת זה רק הביתה, יחתיכת מגעילה תראי אותך כמה שתית?
אני: אתה מכאיב לי!!!!!11 דייייייייייייייייייייייי אני יצעק תעזוב אותי
אור: לא עוזב יסתומה אחת כל הזמן את עושה בעיות לאחים שלך
אני: אה אני ? איזה בעיות ? שהכרתי אותך זאת הבעיה והטעות הכי גדולה!!! והינה שילמתי עלייה מרוצה ?
פה כבר צעקתי.
אור: מה קשר מה ותסתמי את הפה שלך אל תצעקי עלי
אני: אל תסתים אותי!
אור: מי את בכלל אני יעשה מה בא לי
אני: לך תזדייייין טוב ?
אור: בואנה לוטן אל תעלי לי את העצבים תראי אותך בשנייה התהפכת על עצמך אהההההההה ?
אני: אור שתחרר שתחרר אור!!!!1
אור: לא משתחרר מה תעשייי אה לא משתחרר
הוא התקרב אליי והצמיד את הראש שלו לשלי, ודחף אותי לכיוון הכיור.
אני: אור דייייי לךך ממניי נוו אור דיי
אור: לא באלי את דיברת מלכולך אה ?
תוך כדאי הוא נצמד אליי.
אני: אור די כואב לי הראש כבר די אור
אור: פתאום כואב לך הראש אה ? אני רוצה אותך לוטן אני רוצה אותך עכשיו
אני: אור...
אור: אני רוצה אותך.
הוא לא הפסיק להסתכל לי בעיינים, ועל השפתיים.
אני: אני רוצה אותך גם אני אוהבת אותך אור אני כל כך אוהבת אותך
אור: איי לוטן מה שאת גורמת ליי לעשות
התחלתי לבכות.. הלב כאב לי פתאום שהוא היה כלכך קרוב נזכרתי באהבה שלי אליו האהבה הראשונה כמה רציתי אותו באותו רגע.
אני: דיי אור תן לי ללכת.
אור: טוב
הוא שיחרר אותי והסתובב עם הראש לקיר, התקדמתי לדלת ולא יכלתי, הסתובבתי אליו משכתי אותו אליי והתנשקנו. פשוט התנשקנו.
זה בחיים לא קרה לי, התחלנו להתנשק בלהט, נשיקה רטובה יאוו כאילו אני לא יכולה לתאר את זה.
הלשון שלו הייתה בכל הצוואר שלי, בפה שלי, בפנים שלי.
הוא תפס לי את השיער והתחיל לנשק אותי בצוואר.
הוא הרים אותי אני ישבתי על יד הכיור והוא עמד, התנשקנו והוא נישק אותי עם כל הפה לא היה לי אוויר וגם באותו רגע לא רציתי לנשום.. הורדתי לו את החולצה, והסתכלתי לו בעיינים עמוק עמוק הוא היה כזה יפה.
" לוטן .... " הוא אמר ונתן לי עוד נשיקה בפה ועוד אחת והכניס את הלשון שלוו עמוק עמוק.
הוא עצר הסתכל עליי ואמר " אני אוהב אותך כל כך ואני רוצה אותך כמו שבחיים לא רציתי אף אחת "
הופנטתי ממנו, הגוף שלי רעד, הלב שלי דפק.כולי נושפת ונושמת, לא חשבתי כלום באותו רגע, הסטלה עברה לי הכל.
הלב השתגע... לאט לאט השמלה התחילה לרדת מהחזה שלייי והוא התחיל לנשק אותי מהצוואר למטה...
פרק יפה (=
מה שאני לא מבינה למה היא חוזרת על אותן טעויות שהיא מודעת לזה שאח שלה יגלה ויהרוג אותה ועוד הם מנסים לסמוך עליה והיא מוכיחה אחרת יאו זה משגע אותי אבל סיפור באמת יפה והכי כואב לדעת שזה על החיים שלה חוץ מזה פרק מדהים
תמשיכי מהר!!
QUOTE פרק יפה (=
מה שאני לא מבינה למה היא חוזרת על אותן טעויות שהיא מודעת לזה שאח שלה יגלה ויהרוג אותה ועוד הם מנסים לסמוך עליה והיא מוכיחה אחרת יאו זה משגע אותי אבל סיפור באמת יפה והכי כואב לדעת שזה על החיים שלה חוץ מזה פרק מדהים
תמשיכי מהר!!
תודה [:
ואת האמת אין לי מה להגיד לך את צודקת בכל מילה.
למה היא חזרה על הטעויות האלה רק אלוהים יודע.
מקווה שאני יחזור מהעבודה מוקדם ויספיק להוסיף עוד פרק.
אני לא אוהבת את לוווטןן מממש לא
היא כ"כ השתנתה והיא מגעילה אותי
אור גם לא יצא כאן בסדר כי הוא יודע שהיא בסטלה
תמשיכי!!
QUOTE אני לא אוהבת את לוווטןן מממש לא
היא כ"כ השתנתה והיא מגעילה אותי
אור גם לא יצא כאן בסדר כי הוא יודע שהיא בסטלה
תמשיכי!!
כל מילה בסלע : )
חיים בלי אהבה
פרק - 17
פרק קצרצר כי אני ממש ממהרת [:
הוא עצר הסתכל עליי ואמר " אני אוהב אותך כל כך ואני רוצה אותך כמו שבחיים לא רציתי אף אחת "
הופנטתי ממנו, הגוף שלי רעד, הלב שלי דפק.כולי נושפת ונושמת, לא חשבתי כלום באותו רגע, הסטלה עברה לי הכל.
הלב השתגע... לאט לאט השמלה התחילה לרדת מהחזה שלייי והוא התחיל לנשק אותי מהצוואר למטה...
" תעצור אור אני לא יכולה תעצור "
אור: מה ?
" אני לא מסוגלת.... כמה שאני אוהבת אותך אני לא מסוגלת לעשות את זה איתך, בטח שלא עכשיו בטח שלא פה ובטח שלא בגיל והמצב עכשיו "
אור: אוקיי
" אתה כועס ? "
אור: ממש לא אני מכבד.
" זה לא היה נראה ככה "
אור: לוטן שתינו, רבנו יצאנו.
הוא תפס אותי לכיוון האוטו והתחיל ליסוע, לא נתן לי להגיד כלום לספיר... כלום לעשות כי אמר שגם ככה לא נראה שמעניין אותה מה אני עושה.
כל הנסיעה שתקנו.. ובסוף הוא עצר באיזה אגם, חנה בצד, הוריד את החולצה והמכנסיים ונכנס לאגם.
" מה אתה עושה ? " אמרתי תוך כדאי שיצאתי מהאוטו.
אור: מתרענן מכל מה שהיה ומוריד את הסטלה האגם הזה עושה לי רק טוב בואי.
" לא אור "
אור: בואי נו לוטן מבטיח לך בלי שטויות.
" איך אני יכנס ? "
אור: אני מסתובב תורידי מה שאת רוצה או תיכנסי ככה ובמים אני לא יראה כלום.
" לא ממש לא "
אור: בחירה שלך.
ושחה רחוק.
פחדתי היה מפחיד.. הורדתי את השמלה נשארתי עם תחתון וחזיה ונכנסתי למים.
אני לא יודעת מה עבר עליי באותה תקופה יכול להיות מהמשבר אבל מבחינתי הכל היה טבעי הכל היה טוב.
נכנסתי והתחלתי לשחות הוא בא אליי מאחורה וחיבק אותי.
" שומעת אני מצטער אני באמת מצטער התנהגתי כמו מפגר ולא שלטתי בסחף ברגשות אלייך "
אני: זה לא אומר כלום
אור: זה אומר אצלי המון.
אני: אור ?
אור: אה ?
אני: אני חושבת שכדי שנזוז תיקח אותי לספיר.
אור: לאלא את נשארת פה עד הבוקר
אני: לא אור.
אור: כן לוטן כן אני רוצה שנישאר פה עד הבוקר תני לי להנות ממך להיות איתך.
אני: אני אוהבת אותך
הסתובבתי אליו ונתתי לו נשיקה בלחי, ותוך כדי מחבקת אותו.
אור: אני מת עלייך יפה שלי מת את הכוח שלי
איזה חיוך עלה לי... שחינו, התחבקנו , התנשקנו ואחר כך נכנסנו לאוטו קפואים.. מזל שהיה לו שמיחה.
ישנו מאחורה באוטו התחבקנו מתחת לשמיחה ודיברנו ככה כל הלילה.
אור: את יודעת אני לא מאמין שזה קורה לי
אני: אתה ? אני לא מאמינה בחיים לא הייתי מסוגלת לצאת לקניון לבד. חחחחחח בלי אישור ועכשיו אני פה איתך לא מפחדת מכלום. יש לי חששות לא פחדים.
אור: אני כל כך לא רוצה להרוס לך את השם אבל אני לא מסוגל לעזוב אותך
אני: מה מיוחד בי מה? ילדה מסכנה שכל החיים סגורה בתוך עצמה.
אור: שבנאדם סגור ולא פתוח, תמיד מסקרן את האדם השני מה מתחולל בו. מבינה? הסתקרנתי מה נמצא בתוך ילדה כזאת שקטה ויפה.
אני: איזה משורר נהיית.
אור: זה רק איתך אל תתלהבי.
אני: אני אוהבת אותך כ"כ הלוואי שבחיים זה לא ייגמר
אור: אני עוד חושב אני בחלום חח
אני: איי אוור תחבק אותי חזק אל תעזוב אותי.
התחבקנו כל כך חזק עד שנרדמנו ..........
ליייקקק ליייקק ושובבב ליייקקק!!!! תמשיייייכייי!
חיים בלי אהבה
הסוף
זהו הסוף של הסיפור, אני לא יכולה להמשיך אותו יותר מכל מיני סיבות. יש לפחות עוד 20 פרקים או לא יודעת, אבל החלטתי להפסיק.
אני רוצה לכתוב את הסוף שתדעו לפחות איך הכל היה ונסגר ומה קרה.. בקצרה.
אני מצטערת שאני לא ממשיכה אבל לפחות כותבת מה קרה עד עכשיו עד 2010 עד 25.07.2010 :]
אז ככה -
ספיר - ספיר התדרדרה לכל מיני שטויות בכלל לא התעניינה בלוטן ושלוטן הועילה בטובתה להתקשר ולבוא לספיר, ספיר התחמקה מלוטן ספיר הייתה החברה היחידה הכי טובה של לוטןן לאט לאט לוטן הבינה שמשהו מסריח פה היא עקבה יום אחד אחרי ספיר וגילתה שספיר נפגשת עם איזה בחור נרקומן מהשכונה והבינה שכבר אין טעם לדבר איתה, הן מדברות לפעמיים שלום שלום מספרות חוויות בקטנה לא יותר מזה. לוטן מתה עלייה בתור חברה ששימשה לה להכל ועדין פה בשבילה אבל זהו לא חברות כמו פעם.
זוכרים את דניאלה אקסית של אור ? :]
אז ברוך ה', היא עברה את הסרטן היא נלחמת כל הזמן בשביל החיים שלה, כמובן שפאקצה נשארת פאקצה חחחח אבל הכי חשוב היא בריאה.
נאור - אין מה לספר לא השתנה בכלל לא בטיפה אפילווו הבן אדם חי בשלו לא מענין כלום מסביבו כבר בן 20 ומשהו ולא רוצה אפילו חברה.
עדן - השתחרר מהכלא וחי אותו דבר, אבל העניק יחס של מלך למלכה ללוטן פשוט התנהג כאילו היא מלכה, פעם בשבוע שהיה לו חופש מהעבודה הוא לקח אותה למסעדות, לקניות וקנה לה בגדים מהכסף שהרויח בעבודה, אני אומרת לכן הלוואי לכל אחת אח כזה[: כמה נשמה יש בו כמה כוח כמה אהבה להעניק אבל הכל הוא מסתיר.
משפט חשוב שאמר ללוטן.
" לוטן, כל מכשול שלך אני רוצה לעבור בו
כל טעות שלך אני רוצה לשלם עליה
כל בכי שלך אני רוצה לנגב
כל חיבוק להעניק אני רוצה לתת
את הנסיכה שלי את האחות שלי גם עם אני יגסוס ולא ישאר לי כלום בחיים אני ילחם רק למענך
כל בעיה שלך שיושבת לך בלב אני רוצה להיות החבר ששומע ומייעץ לך
כל מה שיחסר לך אני רוצה לתת לך
אני רוצה לחפר את כל השנים שעשיתי לך רע... אני אוהב אותך
ותמיד כיבדת אותי מהיום אני מכבד אותך " הוא אמר לה את זה יומיים אחרי שהתשחרר.
יומיים אחרי ששמע כל... כל מה שקרה.
לוטן - נשארה יפה כהרגלה, השמינה טיפה אבל לא רואים את זה, לוטן התחרטה כלכך על המסיבה ועל חוסר הכבוד לאור... כי שילמה על זה ביוקר!!!
לוטן אמרה שעם עדן לא היה אח שלה הייתה מתחתנת איתו כי זה גבר שראוי לאישה מאושרת.
חודש שלא דיברה עם אור יצאה עם ספיר אור היה מסטול וישב עם כולם בפיצה, קרא לה לוטן באה הוא התחיל לנשק אותה ליד כולם ולהגיד כמה חסרה וכמה נהיה מסריח בגללה.
" תתרחק ממני אתה מגעיל אותי "
" אה כן ? את כבר לא אוהבת אותי ? "
" אור ברור שכן אבל זה לא הזמן או המקום לדבר על זה אתה מודע לזה יותר ממני "
" אה כן ? אבל ששכבנו באומן בשירותים לא הגעלתי אותך "
" מהההה יחתיכת מגעיל תעוףףף ממני תעוףףףףףףףף "
" בואי לפה ואל דברי איתי ככה "
" אור חצי מהגוף שליי בקושי נגע בגוף שלך איך אתה מדבר ככה איייייך ? "
" לוטן את מבינה שעשית אותי משוגע כלום לא בא לי לא עובד, לא רואה בעיינים כלום חוץ ממך "
" עם היייתי כלכך חשובה לך היית מתאמץ היית מדבר עם עדן היית עושה עם זה משהו "
" וואלה למה ? כדי שאחיך הזבל יהרוג אותי כמו שהרג לי את פז "
" איכס אתה אפילו לא שווה חצי מהמילים שלי, עדן תקשיב טוב לא משנה שהוא רצח וזה כן לא טוב אבל לא משנה , אתה היית מת להגיע לחצי מהרמה והכבוד שיש לאחי טוב? "
" כבוווווווד ? הצחקת לי תחיים לוטן בחיאת ראבאק איפה כבוד איפה? לרצוח גבר בגלל בחורה זה כבוד? וגבר שלא עשה כלום לכיי תזדייני בקיצור "
לוטן הלכה בעצבים, עדן שמע את זה.. מה בדיוק חשבת שיקרה מה ?
אור - אהב את לוטן כל כך חזק היה אובססיבי לגביהה !!!!111
עדןן שמע מה קרה בא לאור.
" אה אחי ? "
" אה עדן ? "
" שתית קצת יותר מידי ולא שמת לב אי איי אור לא שמת לב אחי "
" למה לא שמתי לב ? "
" למילים שיצאו מהפה שלך מהשפתיים שנגעו בשפתיים של אחותי "
" וואלה איזה מילים בדיוק ? "
" אה ימניאק אני עוד רגוע אתה לא רוצה לנסות אותי שאני יעלה תעצבים , אתה בא יורד על הברקים מנשק לה את הרגלים ולא מתקרב אלייה בחייייייייים שמעת אותי יבן של זונה " עדן תפס את אור באוזניים וגרר אותו.
" אחחחח תעזוב אותי וואלה עדן אני הייתי גמור אני מכבד את לוטן לא יודע מה עבר עליי תעזוב אחי תעזוב "
" לעזוב ? אחרי שאני יטפל בך אני יעזוב "
עדן גרר את אור הביתה אור ירד נישק את הרגליים של לוטן, כן תופתעו ככה זה היה ! וביקש סליחה ואמר שאוהב אותה, עדן יצא איתו החוצה הרביץ לו ואור התחיל להתקיף הוא החזיר לו עדן ניסה להימנע מדקירה כי ידע שבסופו של דבר יהרוג אותו עדן תפס ריצה ואור לקח את האוטו ונסע אחריו.
שאור נסע קרתה לו תאונה, היום אור יושב במקום של חולי נפש הוא לא זוכר כלום, לא את לוטן ולא אף אחד אחר מסביבו.
אז ככה לפי מה שהבנתם,
עדן - במוסד לעבריינים כבר כמה שנים שנים, הוא סלח ללוטן על הכל.
לוטן - נשבעה לעצמה שעדן יצא מהמוסד הוא ימצא לה בחור הראוי לה, היא התחילה ללמוד להיות עורכת דין.. והיא די מצליחה. אבל יודעת בתוך תוכה שאת האהבה הראשונה אור היא בחיים לא שכחה!
אור - את החיים שלו לא זוכר.
ספיר - חייה בשלה... מאושרת מהחיים.
נאור - לא מדבר עם לוטן עד עעכשיו הוא אפילו לא מעיז להיתקל בה, מרוב שעדן זה אח כל כך חשוב לו הוא לא יכל לסלוח ללוטן. והם לא מדברים אחים שלא מדברים!!
אמא של לוטן ואבא של לוטן - ממשיכים כרגיל בחיים, האמא הרוסה וכבר נגעלת מהבת שלה שבראשה המחשבה שהיא לא בתולה.
~ סוף ~
אהבתי נורא את הסיפור הזהה אני מאוד מתחברת לכתיבה שלך.
אבל את לוטן אני לא סובלת היא כאילו דמות מושלמת.|
ועם היא ככה במציאות ילדה גרועה
אחלה סיפור חבל סיימת ככה
