חיים בלי אהבה

חיים בלי אהבה
פרק -13

" כבר מיציתי הכל כסף ואלכוהול ..... "
אני: הלו
" אז מה אחיך הולך לשבת הרבה זמן על זה שאני נמצא למעלה "
אני: מה ?
" אל תגידי מה ואל תשחקי אותה פגועה שבגללך אני פה למעלה בין מלאכים, ואחיך למטה סובל ואני ידאג שירקב בכלא "

אני: מההההה ? מיזה ?
" זה אני " וניתק.
טוב אז לפי המילים הבנתם שזה אמור להיות פז, לא כלכך הבנתי, לא כלכך זיהיתי.. בכל זאת 3 חודשיים קצת יותר עבר מאז המוות שלו.. תבינו זה נשמע קצת אבל זה הרבה.
לא האמנתי שזה יכול להיות פז, אני לא מטומטמת אבל מה שכן לא הבנתי מי ככה רוצה להסתלבט עליי.
עם רק הייתי יכולה לגלות מי מתקשר אליי ככה מחסום.

הלכתי לעדן לספר לו אני כבר לא מסוגלת להסתיר ממנו כלום כל הזמן הזה הוא רק עשה ועשה ונתן ונתן..
עדן: מממממממממה אני לא מאמין טוב תביאי לי את הפלאפון אני מחר מברר דרך אלי מי התקשר.
אני: עדן ? בבקשה אולי נחסוך את זה מאיתנו.
עדן: לוטן, למה את כזאת טובה למה?
אני: עדן תגיד יש לי שאלה, לא יושב לך לפעמיים שרצחת.. רצחת בחור חף מפשע שלא עשה כלום, ורק התנהג בכבוד ועזב אותי שיחרר אותי כי ביקשת.
עדן: כיי ביקשתי ? כי לא רצית עם היית רוצה הוא לא היה מרפה ממך בחיים!
וואלה יושב לי קצת יושב לי לוטן אבל הכעס עבר ואני לא כולכך זוכר את זה.
אני: טוב. אז בקשר לשיחות נעזוב אותם בשקט?
עדן: אני לא קולט למי יש את המספר שלך חוץ מלאור למממממממי לוטן?
אני: אין לי מושג.
עדן: טוב עם מתקשרים שוב את אומרת לי.
אני: טווב ביי
נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי לחדר להתארגן קצת לספיר.
שמתי חולצת סטרפלס אדומה עם נגיעות של זהב, וגינס משופשף עם כפכף אדום יפה, שמתי שחור בעיינים ופיזרתי שיער.

" יצאתי "
אמא: לאן את יוצאת ככה לבושה?
אני: לספיר אמא.
בדיוק נאור חזר הביתה. איזה יופי.
נאור: שלום שלום גברת לאן את בדיוק הולכת ?
אני: לספיר.
נאור: ככה ? מה קרה התלבשת ככה ?
אני: לא שמתי את הבגדים האלה בכלל תבדוק בפח תראה את הטיקטק של החולצה. טוב?
נאור: בסדר למה לדבר ככה שלילי ?אבל רק ספיר כן לוטן? אפשר לסמוך עלייך.
אני: אפשר נאור.
אמא: מתי את חוזרת ?
אני: מה השעה עכשיו ? 17:00 לא יודעת 19:00 ?
אמא: טוב. תתקשר אליי אני יאסוף אותך.
נאור: אני יאסוף אותה.
אני: ביי.

שיצאתי לספיר ראיתי את אור עם בוקסר שוטף את האוטו D: כזה חתיך פשוט אין תיאור ליופי שלו אייין.
הוא הסתכל עליי חייך והמשיך לשטוף את האוטו.
בדרך ראיתי את אחות של פז נתתי לה נשיקה בלחי ושאלתי איך המשפחה והיא אמרה " מתעקלמת " כואב לי לראות אותה כואב.

" ייאאאאאו יפה שלי כמה זמן לא שמתי ממך אמא איך התגעגעתי כנסי כבר " אמרה ספיר.
אני: גם אני התגעגעתי מאמי מה שלומך ?
ספיר: שלומי בסדר, אני מתה לבוא לבקר את עדן אותך לא יוצא... אני לא יודעת עם לבוא לא לבוא. אני מצטערת מאמי על הכל מההתחלה עד הסוף ומשתתפת בכל צער שבליבך.
אני: תודה ספיר אבל אני לא רוצה כלכך לדבר על מה שהיה הדמעות עומדות לי כל הזמן.
ספיר: ברור ברור מה חדש מה נסגר עם אור ?

סיפרתי לה הכל מההתחלה עם אור הכל.. שתבין שלא תשאל שאלות. וסתם קישקנו והיא בנתיים מדדה בגדים שקנתה.
" יאו ספיר את הורסת מה זה הדבר המעלף הזה? "
ספיר: מאמי חופשי תבקשי מתי בא לך ותיקחי.
אני: חחח ממש אמא שלי לא מסכימה לקחת בגדים מאחרים את יודעת היא אומרת יש לי מספיק.
ספיר: חחחח כן אבל זאת אני וחוץ מזה אני לוקחת ממך כל הזמן.
אני: חח לכי תביני את אמא שלי.
ספיר: לא חשוב אז בשושו חחחח
כמה צחקנו, טוב זה היה מהממם, תבינו אצלי המראה החיצוני מאוד מאוד חשוב.
קודם כל לא עשיתי כל התקופה בכלל מילוי, הציפורנים שלי זוועה פשוט זוועה.
השיער מוזנח לא התסרקתי איזה חודש חחחח ואצלי חשוב להסתרק, שהבניה שלי תהיה יפה, שבגדים יהיו לי בלי סוף חחח מפונקת [:

ספיר שמה שמלה מיני מהממת בצבע תכלת נוצצת יפה כזאת, יש לה אירוע וזה מהממם.
והיא קנתה מלא חצאיות מיני, ושמלות יפות. איך בא לי יאללה
ספיר: מאמי בואי נלך נעשה קנייה קצת אני רואה את הרבה זמן לא עשיתי שופינג ועם לדבר על הבנייה היפה שלך
אני: חחחח אל תזכירי לי אוי בניה על הפנים אני יתקשר היום ליעל אני יקבע אצלה מחר אני יעשה סתם פרנצ' אדום, עם אבנים ונגיעות כאלה בקטנה משהו.
ספיר: סבבה תקבעי לי גם אני יחדש קצת.. נמאס לי מנועה היא לא מגוונת לי.
אני: טוב מאמי.

נשארתי אצל ספיר, העברנו קצת חוויות טובות צחקנו ועפתי הביתה, כמובן שהלכתי חצי דרך חזרתי והתקשרתי לנאור.
" אני בא 5 דק אני שם פשוט הלכתי למקדונלס לקנות קצת גלידות קנדי עדן ביקש "
אני: אוקיי ביי.
" בא לך משהו ? "
אני: אמ.. המבורגר לא יזיק חח תודה.
" טווב לוטן ביי "

נאור לקח אותי הביתה אכלנו גלידה צחקנו אבל בלב תמיד ההרגשה שבדיוק עוד שבוע אחי עומד למשפט והכל תלוי ביידים של המשפחה של פז.
-
עבר לו עוד שבוע ובול יום ראשון, והיום המשפט.......
מהיום הזה עברו עליי כלכך הרבה שאין לתאר החיים שלי השתנו בשנייה.

אימממלהההה...
מה קרה???

אני חייבת להגיד שעדן ונאור טיפל'ה התעדנו..
הם עדין עלוקות ולא נותנים לנשום אבל יחסית,יותר טוב מההתחלה..

המשך דחוף!!

QUOTE אימממלהההה...
מה קרה???

אני חייבת להגיד שעדן ונאור טיפל'ה התעדנו..
הם עדין עלוקות ולא נותנים לנשום אבל יחסית,יותר טוב מההתחלה..

המשך דחוף!!


את צודקת , נאור לא כלכך אבל ... ועדן מאוד !!!! מאוד השתנה..
יראו את זה קצת בהמשך אבל אחר כך זה ישתנה :[

QUOTE QUOTE אימממלהההה...
מה קרה???

אני חייבת להגיד שעדן ונאור טיפל'ה התעדנו..
הם עדין עלוקות ולא נותנים לנשום אבל יחסית,יותר טוב מההתחלה..

המשך דחוף!! 




את צודקת , נאור לא כלכך אבל ... ועדן מאוד !!!! מאוד השתנה..
יראו את זה קצת בהמשך אבל אחר כך זה ישתנה :[


אימלההה..
מז"א השתנה..
תמישכי אני בתח..

QUOTE אימלההה..
מז"א השתנה..
תמישכי אני בתח..

אני לא יכולה להמשיך שיש רק אחת שקוראת..
שעוד שתיים או מקיסמום אחת כי אני יודעת שאין באתר הרבה אנשים ואני ימשיך.
וגם אני שמה לב שמלא אורחים קוראים אני לא מבינה למה לא נרשמים.

לא יודעת אבל נאור מצחיק אותי משום מה..
אהבתי את הפרק..
וסוף סוף שמענו מספיר שדרך אגב יצאה ממש מגעילה שלא באה לבקר
ולא משנה הסיבה
תמשיכיי מהרר..

חיים בלי אהבה
פרק - 14

עבר לו עוד שבוע ובול יום ראשון, והיום המשפט.......
מהיום הזה עברו עליי כלכך הרבה שאין לתאר החיים שלי השתנו בשנייה.

" עדןן מאמי אתה יוצא ? " שאלה אמא.
עדן: כן הינה זהו
" לוטןן , נאווור כמה פעמיים צריך לקרוא לכם ? כבר 8 בבוקר ! "
אני: אמא זהו אני מוכנה.
שמתי ג'ינס משופשף של דיזל , עם נעל בובה חצי עקב, וחולצת קצרה של טומי.
נאור: גם אני מוכן.
נאור שם - ג'ינס של ארמני, עם חולצה קצרה של לקוסט ונעל ספורט של לקוסט.
עדן: גם אני מוכן.
עדן שם - ג'ינס פשוט של דיזל, חולצה קצרה של נייק , ונעל ספורט נייק לבנה.
אבא: אני גם מוכן.
אמא: יאללה יצאנו.

יצאנו לכיוון האוטו ואני הייתי צריכה לנעול את הדלת קראתי לעדן ואמרתי לו שלא משנה מה אני תמיד יאהב אותו ותמיד פה איתו ובשבילו. והוא חיבק אותי ואמר שיהיה בסדר.

הנסיעה הייתה ארוכה... השעה הייתה 09:30 והמשפט ב- 10:00
הגענו ופגשנו את המשפחה של פז.
" אני שמחה שהתאוששת עדן באמת מכל הלב " אמרה יעל לעדן.
[ כמה לב יש לילדה הזאת כמה ]
" תודה יעל "
אמא של פז הסתכלה במבט איך להסביר.. לא כועס ולא של נחש ולא של אחת שבאה להרוס.. במבט עצוב כאילו לפחות אתה פה יצאת מזה, הבן שלי לא פה. אני לא יודעת מה לעשות איך להגיב.. כמה מסכנה האמא הזאת באמת. שרף לי שרף הלב עליה.

-
נכנסו... המשפט התחיל ותאמת אני לא רוצה כלכך לפרט מה קרה במשפט מה נאמר.. אני פשוט יסכם.
ברור שבגלל רצח זה מאסר עולם, 20 שנה.
זה ברור לכולם, אך המשטרה יודעת היטב שגם את עדן פז דקר, גם עדן חטף בדיוק כמו פז... וזה פשוט היה נס שעדן ניצל ואכזבה שפז מת.
זה לא בוודאות רצח שעדן בא ורצח, זאת הייתה הכוונה אבל אף אחד לא המשטרה ולא השופט יודעים שעדן התכוון לרצוח אותו, הם יודעים שמדובר בריב כמו כל ריב בין חברים.
אמא של פז החליטה -
" אני לא מעוניינת שהוא ישב 20 שנה בכלא, אני לא מעוניינת שהמשפחה שלו תסבול כמו שאני סובלת, כי לא משנה בן בכלא בן למעלה זה סבל של אמא, אני לא רוצה שאמא שלו תסבול ולא המשפחה.
אני רוצה שעדן ינדור שזה לא יקרה שוב שיבטיח לכולם שדבר כזה לא יקרה שוב כי זה לא משחק אני רוצה שעדן ישתנה וילך למקום שיעזרו לו לצאת מהעברינות, מפשע ... ולכן אני אומרת שעם עדן לוקח את עצמו בידיים ומשתנה.. אני לא מתכוונת להכניס אותו לכלא אין לי כל ספק בזה "

עדו -
" אני יודע שמגיע לי לשבת בכלא ולזמן ארוך, אני לא מסוגל להסתכל לך בעיינים שהיית כמו אמא בשבילי ואני הרגתי את הבן שלך, עם כל העצב וכל הכאב שום דבר אני לא רוצה, רק את העונש שמגיע לי "

היו דיבורים , החלטות , ספקות ובלאגנים .
יצאנו להפסקה של שעה.
חזרנו וגזר הדין.

השופט החליט " .............. "
כולם המומים, מסתכלים.. ולא יודעים מה להגיד.

[ בטעות כתבתי פעמיים את אותו פרק ]

דיי נו....תכתבי כבר מה קרה!!!!!!
המשךך!!!

אהבתי אהבתי אהבתי !!!
המשך....

יאו אני מתה פשוט על הכתיבה שלך על הסיפור שלך קראתי את כל הפריקים שהחסרתי עכשיו וזה מהממם ומה גזר הדין מה???????????????

תודה לכן על התגובות [:
שמחה שיש בנות שקוראות .....

תמשיייכייי!!!

כותבת פרק [:

חיים בלי אהבה
פרק - 15

[ על זה שעשיתי פרקים קצרים אני מפצה בפרק ארוך ]

השופט החליט " .............. "
כולם המומים, מסתכלים.. ולא יודעים מה להגיד

באתי הביתה... כולי דמעות, יודעת שהכל בגללי וכל הזמן אומרת למה אלוהים רק טעות אחת עשיתי למה אתה משלם לי עלייה ככה ? למה ?
אמא הלכה לחדר כולה בוכה עצובה ולא מוכנה להסתכל לי בעיינים, לא שכל התקופה כזה הסתכלה עשתה לי מין טובה כי אני הבת שלה.
נאור לא יכל לדבר היה בשוק ופשוט הלך לעבודה זה מה שתמיד מרגיע אותו.
אבא בסלון רואה טלויזיה מנסה לעכל את הכאב.
יצאתי מהבית ואפילו מילה אבא לא אמר.
יצאתי לעשות סיבוב בפארק, ראיתי את כל הקטנים נהנים רצים ואני אומרת לעצמי, לוטן איך בא לך לחזור לתקופה ההיא לילדות שום דבר לא יושב לך על הראש.
אני מטיילת ורואה את ספיר יושבת ובוכה בפארק " במקום שלנו " שתמיד נהגנו לבוא לשם וזאת הייתה המטרה שלי לבוא לשם ולעכל הכל.
ספיר: אח שלך זה גבר, הייתי במשפט וכל מילה שלו שיצאה מהפה שלו גרמה לי לדמעה. הוא כזה גבר הוא מבין שטעה אבל הוא מסתיר את הרגשות פשוט אחיך זה גבר לוטן.
אני: כן אה, אשכרה גבר.
ספיר: את לא מבינה איזה רגשות עזים יש לי אליו כמה רצון לחבק אותו ולהגיד לו אני תמיד פה בשבילך תמיד פה איתך, לצידך.
אני: ספיר זה אחי.
ספיר: לוטן אני יושבת פה ונזכרת איך לפני המשפט הוא אומר לי " ספיר אני יודע שמה שקרה זה לא היה סטוץ שלא תחשבי שאני מחשיב אותך לסתם אחת, פשוט לא היה כל כך זמן לדבר על הכל. אני מבקש תשמרי על אחותי על הכבוד שלה כי אני יודע שהיא יודעת לעשות שטויות עם אני ונאור לא בסביבה נאור יותר בעבודה בבקשה תשמרי עלייה "
אני: ככה הוא אמר לך?
ספיר: אה אה במילים האלה, תמיד אמרתי אח שלך עברין לא כי הוא רוצה אח שלך עושה שטויות לא כי הוא רוצה, הוא גדל בחברה כזאת בשכונה כזאת זאת הילדות שמלווה לו את כל החיים.
כמה אני מעריכה אותו כבנאדם באלוהים שעם רק הייתי יכולה הייתי נכנסת לו לחיים ועוזרת לו להשתנות.
אני: מאוחר מידי ספיר, ולא משנה מה אף אחד לא יכול לשנות אותו. את זוכרת את מיטל?
ספיר: איך לא.
אני: מה לא עשתה חצי ממנו לא השתנה בשבילה, הוא לא מעניין אותו כלום הוא זה מי שהוא.
ספיר: אוי לוטן אני כל כך מצטערת לא הייתי רוצה להיות בגוף שלך.

התחלתי לבכות על הכתף של ספיר ולהיזכר במילים של השופט.

-----
" עדן סויסה, תיגש לפה..
אתה הורשת בגין רצח אתה אמור לקבל 20 שנות מאסר עולם.
בשל העירורים ועברך אתה אמור לקבל קצת יותר. מזל בשבילך שהשגת עורך דין טוב והאמא של הנרצח לא רוצה לרעתך. אני גוזר בזאת אחרי ספקות רבות שנה בכלא, ביקורים אחרי חודש "
כולם המומים, מסתכלים.. ולא יודעים מה להגיד,
שנה ? ביקורים אחרי חודש ? איך ? למה ? מה לעשות ? אפילו עכשיו אין זמן להיפרד....
-----

כל כך הרבה שאלות רצו בתוכי, כל כך הרבה כאב, השוטרים כבלו אותו באזיקים, בלי שניפרד בלי כלום הכאב עצום! עדן אח שליי בשר שלי אתה שנה לא תהייה איתי, אולי זה נשמע קצת כי היה אמור לקבל יותר אבל הכאב ששנה אחיך לא יהיה בבית זה דבר עצום, חודש ? אני מסוגלת להפוך עולם.. חודש? אני לא יראה אותו.
כמה מחשבות רצו בתוכי, הדמעות לא פסקו.
ולדעת שהכל הכל בגללי.

חזרתי הביתה מציצה מהדלת מה אמא עושה, שוכבת ובוכה נו למה אני מצפה?

הלכתי לחדר של עדן הוצאתי את החולצה שלו מהארון עם הריח של הבושם, נשכבת על המיטה ובוכה אמאאא כמה אני בוכה, אחי היקר כמה שהתנהגת לפעמיים באכזריות כלפיי האהבה שלי אלייך חזקה אני לא יכולה בלעדייך בבקשה אלוהים תסלח לי למה אתה עושה לי את זה אני רוצה לראות אותו אני כל כך מתגעגעת.

-
הלכתי לחדר שלי עשיתי מקלחת כזאת טובה שמתי סתם טרנינג של פומה ויצאתי החוצה. אוויר אוויר אני חייבת.
הלכתי למין מקלט כזה שעל כל המקלט רשום
" עדן סויסה המלך "
" עדן סויסה כובש המדינה למי יש זכות דיבור "
" עדן אוהב אותך ילדה אוהב אל תבכי "
" עדן סויסה אח שלי היקר אוהב אותך אלי "
" החיים זה לא משחק המשחק זה החיים כל הזכויות שמורות לעדן "
" מיטל נסיכה של עדן את הכוח את התקווה לך אני נותן לך את כל הנשמה "
[ מיטל זאת הייתה חברה של עדן חצי שנה הם כל כך אהבו, יום אחד עדן חזר מסטול גמור מיטל באה כולה נרגשת לספר לו שעברה טסט. איך אני זוכרת את זה בחיים אני לא ישכח.
" שלום שלום ללוטן היפה "
" מיטל מה החיוך ? "
" עברתי טסט יאללה איפה בעלי היפה איפה נספר לו "
" מיטל.. לא כדאי עכשיו עדן בדיוק הלך לישון אולי מחר "
" שום דבר לא מחכה למחר עכשיו לוטן כפרה עלייך תני לעלות אליו "
" מיטל בכל זאת. ללא בבקשה תני לו לנוח הוא גמור מעבודה חוץ מזה מאוחר הוא יכעס שבשעה כזאת את לא בבית "
" לוטן מה את מסתירה ? "
" כלום מיטל באמת מה יש לי להסתיר ? "
" אני מכירה אותך מצויין את במקרה בול עדן שתיים זוזי כבר! "
מיטל עלתה לחדר ואני אחריה להקשיב לכל השיחה ... מיטל נכנס וראתה את עדן מחוסל גמור שוכב זרוק.
עדן: או או מי נזכרה לבוא
מיטל: מה עובר עליך עדן חיים שלי מה יש לך תראה איך אתה נראה
עדן: אני נראה מצויין מה את נכנסת לסרט לא הבנתי.
מיטל: עדן מהר למקלחת
עדן: את מתקלחת איתי יפה שלי?
מיטל: נו מאמי מה לקחת?
עדן: מה לקחתי שתיתי 2 כוסות מיטל! מה את גנובה
מיטל: טוב בוא למקלחת מאמי לא בא לי לריב
עדן: יאללה בואי איתי
עדן משך את מיטל למקלחת.. והוריד בגדים הוא בא הוריד לה את החולצה והיא התעקשה שיפסיק.
אני היחידה שיודעת שעדן באותו יום השתמש לא רק שתה.
מיטל: די מאמי לא עכשיו די
עדן: למה לא יפה שלי כמה זמן לא היינו ביחד ככה בואי
מיטל: תתקלח ואני מחכה לך במיטה יאללה
עדן: לא אני לא מבין מה קרה זהו את לא נמשכת אליי יותר כבר חודש לא היינו ביחד
מיטל: כי עדן אנחנו עסוקים אתה עובד, אני עובדת אי אפשר הכל בלחץ. אבל מאמי עכשיו אני איתך כמה זמן שתצטרך.
עדן: כמה זמן אה ? אבל אתמול ידעת לשבת עם שגיא [ אקס שלה ] ידעת לא להתקשר ולהגיד לי לבוא
מיטל: מאיפה אתה יודע?
עדן: מאיפה אני יודע אני מחזיק את זה כל היום אני ככה זרוק בגללך, כי את בוגדת בי עם הבן זונה הזה שלא מספיק יושב עכשיו בבית חצי גמור כי פירקתי לו את האם אמא עוד את יזונה את יושבת איתו מאחורי הגב שלי את לא מתביישת ישרמוטה?
מיטל: עדן תירגע!!! אמא שלו במצב קשה, ישבתי איתו כי היה עצוב הוא חבר לשעבר אתה בעצמך אמרת, שום דבר אין לי איתו ולא התקשרתי אלייך כי ידעתי איך תגיב דיייייייייייייי!!!!
עדן: עופיייייייייי מפה עליי את לא תשקרי נשרפה נשרפה האהבה שלי אלייך את רואה ? את רואה ?
הוא לקח נייר הדליק את הדף עם המצית וכל הנייר התפורר.
מיטל: עדןן [ מיטל התחילה לבכות ]
עדן: כמו שהדף הזה התפורר את התפוררת, את יודעת שמדליק אותי דברים כאלה ומילא הלכת ישבת אחלה סבבה בכיף שלך אבל לא לספר לי עד מתי יזבל עד מתי? קחי את עצמך מהבית שלי ואל תחזרי לפה בחיים שלך.
מיטל: עדן תירגע תירגע
עדן: יבת זונה אל תרגיעי אווווווווותי מה לא ראיתי שהלכת ונתת לו נשיקה בלחי אה לא ראיתי מי יודע מה הלך בבית אולי נמשכת כי אליי את כבר לא נמשכת.
מיטל: עדן מי אמר לך מאיפה אתה ראית את זה ?
עדן: את עוד לא מודעת לזה שיש לי חברים בכל אזור סעי לי מהעיינים לפני שאני מסיע אותך מהחלון.
מיטל יצאה בוכה ועדן... ידעתי שכואב לו יומיים היה בדיכאון אבל לא התקשר, לא דיבר ולא עניין , מיטל התקשרה שלחה SMSים ניסתה לבוא אבל עדן נישבע שישרוף לה את הבית עם היא תתקרב אליו.
תבינו עדן נדלק משטויות בדיוק כמו פז, לא בירר לא כלום העיקר דקר :\ ]

אני יושבת ופתאום בא לי מישהו מאחורה.
" ילדה מה כתוב פה ? "
" מה ? "
" הוא אוהב אותך אל תבכי.. "
" אוהב אותי, אתה לא מבין אני מרגישה כל כך רע " והתחלתי לבכות.