שלום.
יש לי חבר שנה ושלושה חודשים.
יש בנינו אהבה ענקית, כנה וחמה מאוד.. הכרנו במקום העבודה וממבט ראשון ידענו שאני והוא זה לא הולך להיות סתם שני עובדים שעובדים יחד.
המצב היה מסובך בהתחלה כי היה משהו שמנע מאיתנו להתחיל בקשר וגם לאחר ששיתפנו אחד את השניה ברגשות המצב עדיין לא איפשר לנו להיות יחד.
היינו מאוהבים כל כך עוד לפני הנשיקה הראשונה.. היה שם משהו כל כך טהור כל כך משהו שקורה פעם בחיים.
אחרי 3 חודשים, עשינו את כל המאמצים, נלחמנו אחד על השני ובסוף גם הצלחנו.. מאז הנשיקה הזאת.. לא ניפרדנו לרגע.
אנחנו שנה ו3 חודשים ולא ניפרדנו אפילו פעם אחת.
אני אוהבת אותו נורא ויש בינינו קשר נורא בריא, בוגר ותומך... אבל יש משהו אחד שלא עוזב אותי כל כמעט 9 חודשים..
כשאנחנו יוצאים ביחד, מטיילים ברחוב, נוסעים או בכל מקום שתעבור שם בחורה הוא לא יוכל שלא להתסכל.. אני נורא נפגעתי ומיד שיתפתי אותו, סיפרתי לו שזה נורא פוגע ושאני אני רוצה שישים לב למצב.
הוא בהחלט הבחין במה מדובר והתנצל בלי סוף, אבל זה לא כל כך עזר.. זה ממשיך וממשיך.. זה קורה בכל מצב ובכל פעם.. וזה לא מפסיק. כשדיברתי איתו שוב על המצב בכינו שינינו והוא הבטיח לנסות ולשנות את זה..והוא מנסה אבל שוב זה ממשיך וממשיך.. כבר 9 חודשים שאני ניפגעת כל כך ומרגישה שהביטחון העצמי שלי יורד והרצון להתקרב אליו פיזית נעלם.. וזה דברים שכל כך לא התאימו לקשר שלנו, היה לנו את הדבר הכי טהור ומצד שני גם הכי סקסי שיכול להיות..
הוא אמר שאולי זה נובע מחוסר ביטחון שיש לו על עצמו אבל אני לא יודעת עד כמה זה יכול להיות כל כך עוצמתי כי הוא יודע כמה זה פוגע בי וכמה זה כואב לי אז איך אי אפשר לשלוט בזה?.. אני יודכת שאם הייתי פוגעת בו ובמיוחד בצורה הזאת הייתי יכולה תוך שניה לשלוט בעיניים שלי..
אני רק רוצה להבהיר, העיניים בהחלט פה כדי שנוכל להסתכל.. אבל זה בהחלט לא סתם להסתכל, לא סתם הגעתי למצב שאני פה כותבת.. זה שם תמיד.. גם שהיינו בצימר במקום שהכי צריך להיות שלנו גם שם זה היה.. זה שם תמיד לידי.. וזה הדבר שהכי מאכזב, פוגע ומוריד מביטחון...
מה עושים?
דחוף..




