הלב שייך לך...!

פרק - 56 -





התיישבתי על הספסל וכך גם שחר.
"אני רוצה שנדבר"אמרתי
"על??"שאל
"אני רוצה שתבין ש..."אמרתי ושחר הפסיק אותי
"ירדן,לא מעניין אותי מה היה לפניי,אני בטוח שהיה לך חבר.."אמר
"לא שחר,זה ממש לא ככה "אמרתי
"אז?"שאל
"היינו ביחד שנה,ופתאום הבנאדם השתנה,נפרד ממני,הייתי בהרגשה לא טובה עד כדי כך שהפלתי ,"הפסקתי את דבריי,שחר נראה בהלם אך הייתי חייבת להמשיך לקחתי נשימה אחת והמשכתי
"הוא נסע,עזב אפילו לא נתן לי לדעת למה,אחרי שנה מדהימה שלנו,אני פה כי רציתי להתרחק ממנו,מהחיים שם ,מהעבודה,מהכלל"אמרתי דמעה דלגה על פניי.
שחר נראה כאילו לא מבין כלום,
היה שקט,"אני מבינה אותך,באמת..אני פשוט לא רוצה לשקר לך,שתדע מי אני ולאן נכנסת"אמרתי
שחר עדיין שתק ראשו היה מופנה לרצפה.
קמתי והתחלתי ללכת,ידעתי שככה הוא וכל הבאים אחריו יגיבו...
"ירדן"שחר אחז בידי,הסתובבתי.
"לאן את הולכת?"שאל
"מה? הבנתי שזה לא מתאים"אמרתי
"מה? לפי מה הבנת?"שאל
"השתיקה שלך"אמרתי
"רק רציתי לעקל את מה שאמרת"אמר וחצי חיוך עלה על פניו
"לעקל? מה זה אומר?"שאלתי
"אני מבין אותך,וטוב עשית שסיפרת לי את מה שקרה ואת זה שיש לך רגשות אליו עדיין,אני עדיין רוצה לנסות"אמר חייכתי,לא האמנתי למה ששמעתי.
"באמת"שאלתי,הופתעתי,כל אחד אחר היה ממשיך הלאה,לא חסרות בנות.
"בטח,את מדהימה,חמה,אוהבת,יפה ואני רוצה לקבל ממך את כל זה,לאט לאט את תרצי אותי באותה המידה."אמר
צחקתי ושחר צחק גם "את יפייפיה שאת צוחקת"אמר
חיבקתי אותו,יותר נכון התחבקנו.
הרגשתי טוב,מוגנת. שחר ללא ספק בנאדם טוב.

השבועות חלפו,היום זה הטיפול האחרון של עדי,
הרופאים מייחלים לטוב.וגם אנחנו.
שיערו כבר נשר,הוא רזה.

"בוקר טוב אהובה שלי"אמר שחר כשנכנסתי למכונית.נתתי לו נשיקה רכה על השפתיים
"בוקר טוב מאמוש"אמרתי
"איך ישנת?"שאל מחייך
"במחשבות"אמרתי
"כן גם אני,מקווה לטוב"אמר
"גם אני"אמרתי
"יהיה בסדר"אמרנו ביחד.

נסענו לכוון בית החולים,מחלקה אונקולוגית.
עלינו לחדרו של עדי.
הוריו היו שם,ועדי שכב במיטה.
הוא כבר היה אחריי טיפול,מקווים שזה יהיה הטיפול האחרון להיום ובכלל..
שמתי מסכה על פניי וכך גם שחר,
"ירדן,שחר"קרא בהתלהבות עדי
"כן,אנחנו פה,אל תזוז תשכב,תנוח"אמר
"כן,אני נח"אמר וחייך,אהבתי לראות אותו ככה.
אחרי כמה דקות הוא נרדם,כנראה מהטיפול.
יצאנו לקפיטריה כולנו "מה איתו?"שאל שחר
"הרופא אמר שאי אפשר לדעת,הוא מראה סימנים טובים אבל הכל יכול להיות,זה במקום רגיש שיכול לגרום לעוד דברים להתפרץ"אמרה
"יהיה בסדר"אמרתי וליטפתי את גבה.
"תודה לכם,ירדן,שחר שאתם פה איתו כל הזמן"אמרה
"אין על מה,את יודעת שעדי הוא חלק מחיי,עברנו ביחד המון"אמרתי
"אני יודעת,וגם את מה שעשה לך אני יודעת,ואת בכל זאת כאן"אמרה
"הוא יקר לי"אמרתי דמעה זלגה על פניה,מייחלת לשלומו.
שחר חיבק את שתינו.
עלינו לחדר,הרופא היה שם.
"טוב אז ככה,עדי איך אתה מרגיש?"שאל הרופא
"מעולה,שמח,כולם פה איתי מה יותר טוב?"שאל עדי
"האמת ששום דבר לא יותר טוב מזה"אמר הרופא
"אני יכול אפילו ללכת..."אמר עדי
"לא עדי,תנוח אל תקום"אמרתי והתיישבתי לידו.
"ירדני מה את דואגת אני בסדר,הכל בזכותכם"אמר
"כן אבל בכל זאת תנוח"אמר שחר
"תקשיב עדי,תנוח עוד יום פה,מחר נראה מה איתך,אם תמשיך ככה תשוחרר הביתה"אמר הרופא
"אני חולק על דעתך,וחושב שאני בריא כמו שור אני מוכן עוד היום להשתחרר"אמר עדי
"לא מה פתאום,אתה עדיין חלש,אין לך כוחות כמו שאתה חושב"אמר הרופא
"עדי בבקשה תקשיב לרופא"אמרו הוריו.
"אוף טוב נו,אני בסך הכל רוצה לבלות איתכם,"אמר
"יהיו עוד ימים"אמר שחר
"את זה אתה אומר"אמר עדי והשתיק את כולנו.
הייתי המומה מתגובתו,
הרופא יצא מהחדר
יצאתי אחריו,עם סיגל.
"ד"ר,תגיד לי בבקשה את האמת,מה מצבו?,"שאלה
"לא כל כך טוב,המערכת שלו,על סף קריסה"אמר הרופא
"אבל..הוא אומר..מרגיש"אמרתי כולי מגמגמת
"עדי,במצב לא טוב,הוא עכשיו ככה מהטשטוש"אמר
"אל תדאגו נודיע לכם כל כמה דקות מה איתו"אמר
"אוקיי"אמרתי
הרופא המשיך ללכת,ושתינו פרצנו בבכי כמו ילדות קטנות.
"הילד שלי,לא יכול ללכת לי ככה"אמרה סיגל ואבא של עדי חיבק אותה,נראה מיואש עם דמעות בעיניים.
ישבתי בחדר המתנה ושחר נשאר עם עדי בחדר,
התקשרתי לספר לגל וליניב על מצבו של עדי.
הם ביקשו שאודיע להם בכל רגע מה איתו.
השעה היתה ארבע לפנות בוקר,
נכנסתי לחדרו של עדי,כשכל אחד מהם מסתובב בחוסר מעש ויכולת.
"היי"אמר עדי,כנראה היה לו קשה להרדם
התקרבתי אליו
"היי,איך אתה?"שאלתי,התאפקתי לא לבכות.
"בסדר,ואת?"שאל
היה חושך בחדרו,רק מנורה קטנה שבקושי אפשר לראות משהו איתה.
"דואגת לך"אמרתי
"אני בסדר,אל תדאגי לי..את ושחר זוג מדהים,ממש מתאימים"אמר
"כן?"שאלתי
"כן,אני מאחל לכם עוד שנים טובות,"אמר
"תודה עדי"אמרתי
"למרות מה שעוללתי לך ירדן,את תמיד תשארי אהובתי הראשונה,"אמר
"אתה לא יודע כמה יקר אתה לליבי,עדי"אמרתי
"אני יודע,את בנאדם מיוחד,אל תשתני בשביל אף אחד,למרות שנועדת ללירן,והוא ויתר עלייך,יש לידך אוצר שישמור עלייך"אמר
"ואתה מה?"שאלתי
"המלאך שלך"אמר
"אני אוהבת אותך עדידוש,אל תגיד דברים כאלה"אמרתי
"אני חלש ירדן,"אמר לפתע,הדלקתי את האור.
ונבהלתי,עדי היה חיוור כל כך ,ממש לבן,שפתיו לבנות,כחולות, עיניו חצי פתוחות אך נפוחות
קראתי מהר לרופאים
הם הגיעו במהרה,הוציאו אותי מחדרו
התחלתי לבכות שחר רץ אליי
"מה קרה?"שאל
"הוא,התחיל לדבר שטויות לא ראיתי כלום,הדלקתי את האור הוא לבן,בקושי נושם "אמרתי ,שחר חיבק אותי כל כך חזק
שמעתי שסיגל ואבא שלו גם בכו.
אחרי כמה שעות הרופא יצא.
"נו?"שאל אביו
"עדי,לא החזיק מעמד הוא נפטר,"אמר הרופא
"מהה"צעקה סיגל
"לא,עדי שלי לאאאאאאא"קראה ונפלה על הרצפה.
בכיתי גם אני,רעדתי,שחר גם בכה.לא ראיתי כלום בעיניים. 😕



תגובות??? 😉

איזה פרק עצוב 😊
אני לא מאמינה שהוא מת 😢

פרק מדהים 😊

מה עם לירן? מה עם יובל? מה עם אבא של ירדן? איפה הם? 😊

מחכה להמשך 😊

מהמם

פרק עצוב אבל בכול זאת מקסים.....

QUOTE (חתולונת16 @ 02/11/2009) פרק עצוב אבל בכול זאת מקסים.....
😢

מדהייים בובית תמשיכי 😊

QUOTE (smallgirl @ 02/11/2009) מדהייים בובית תמשיכי 😊
😉

תודה בננות מחר אני יוסיף לכן פרק!
לילה טובבבב 😨

QUOTE (hila_t @ 02/11/2009) תודה בננות מחר אני יוסיף לכן פרק!
לילה טובבבב 😨
המחר של אתמול זה היוםם 😉
פרק😊

פרק - 57 -







"ואתה מה?"שאלתי
"המלאך שלך"אמר
"אני אוהבת אותך עדידוש,אל תגיד דברים כאלה"אמרתי
"אני חלש ירדן,"אמר לפתע,הדלקתי את האור.
ונבהלתי,עדי היה חיוור כל כך ,ממש לבן,שפתיו לבנות,כחולות, עיניו חצי פתוחות אך נפוחות
קראתי מהר לרופאים
הם הגיעו במהרה,הוציאו אותי מחדרו
התחלתי לבכות שחר רץ אליי
"מה קרה?"שאל
"הוא,התחיל לדבר שטויות לא ראיתי כלום,הדלקתי את האור הוא לבן,בקושי נושם "אמרתי ,שחר חיבק אותי כל כך חזק
שמעתי שסיגל ואבא שלו גם בכו.
אחרי כמה שעות הרופא יצא.
"נו?"שאל אביו
"עדי,לא החזיק מעמד הוא נפטר,"אמר הרופא
"מהה"צעקה סיגל
"לא,עדי שלי לאאאאאאא"קראה ונפלה על הרצפה.
בכיתי גם אני,רעדתי,שחר גם בכה.לא ראיתי כלום בעיניים.

הודעתי לגל וליניב את שקרה.
איבדתי חבר יקר,ואוהב.
למחרת קברו אותו,זה היה עצוב מאוד,
עדי ולי היו שיחות מדהימות ביחד.
שלא ישכחו לעולם..

עברנו את השבעה,בביתם של הוריו,היה קשה,מאוד.
אחותו נשארה איתם ואני הלכתי לביתי.
הם הודו לי כל כך על שהייתי איתו,למרות שעשיתי את זה בגלל שהבנאדם היה חשוב לי כל כך,
חבל שככה נפרדה דרכנו, שחר היה שבור אחרי הכל הם בני דודים וחברי ילדות.
הייתי איתו בכל רגע.

התארגנתי, ללכת לשחר. להפתיע אותו.
שמתי טייץ שחור,טוניקה עם שרוולים ארוכים בצבע אפור,מגף נמוך אפור. אספתי את השיער,דפקו בדלת.
הלכתי לפתוח,עמד מולי אדם כבן 50 שיערו טיפה אפור,גבוה עם חליפה מחוייטת.
נראה רציני,
"שלום"אמרתי בחיוך
"ירדן?"שאל
"כן.?,"שאלתי לא הבנתי איך מכיר אותי.
"אפשר להכנס?,"שאל.בהתחלה קצת היססתי,אולי פחדתי אך הוא נראה נחמד
"כן"אמרתי והאדון נכנס.
"תרצה לשתות משהו?"שאלתי
"לא תודה"אמר באדיבות
התיישבתי מולו.
"את לבד?"שאל
"כן,מה זה קשור עכשיו?"שאלתי
"זאת אומרת, אמא שלך בחיים?"שאל
"לא,היא התאבדה כשהייתי קטנה"אמרתי
"אני מצטער"אמר והוריד את ראשו
"זה בסדר"אמרתי
"ואיך התמודדת עם זה"שאל
"למה כל השאלות האלה?"שאלתי
"כי,אני אמממ...א..אני.."הוא התחיל לגמגם
"אתה?? זה נראה לי מוזר מי אתה אדוני?"שאלתי כבר התעצבנתי
"אל תתעצבני,בבקשה שבי,אני יסביר לך רק תני לי כמה שניות"אמר
חזרתי למקומי.
"כן?"אמרתי וחיכיתי להסבר.
"אני יודע עלייך הכל,אמא שלך התאבדה בגלל שאביך עזב אותה ואת נשארת עם אירית אחותה וגדלת עם יניב"אמר והייתי בהלם איך הוא יודע עליי הכל.
"מי אתה ??"שאלתי
"תקשיבי,זה לא העניין,העניין שבאתי לראות איך את ומה איתך"אמר
"אותי זה לא מעניין,מי אתה? אתה נכנס לביתי,שואל על חיי,אימי אתה לא חושב שזאת זכותי??"שאלתי
"איך גדלת.."אמר
"מי אתה??"שאלתי בעצבים
האדון,הסתכל עליי במבט עדין,עיניו נראו כאילו כל שניה בוכות.
"אבא שלך"אמר
הלב שלי פעם במהירות,נשמתי בכבידות,בקושי נשמתי.
"אתה מה?"שאלתי שוב,לא האמנתי
"א...אבא שלך ירדן"אמר
"אין מצב,אבא שלי מת! עזב לחו"ל"אמרתי ניסיתי לחפש סיבות
"לא ירדן,אני חי..באתי להסביר לך את הכל שלא הכל כמו שסיפרו לך!"אמר
"לא נכון,אתה משקר אמא שלי ואחותה לא שיקרו לי! ומי אתה חושב שאתה? בא אחריי 16 שנה חושב שאני יקבל אותך??"צעקתי עליו,בכיתי. הכל התערבב לי.
מצד אחד רציתי למצוא אותו,מצד אחר הוא מצא אותי לפניי זה.
"בבקשה,את נסערת תנסי להבין,מה יש לי להגיע אחריי 16 שנה חוץ מזה שהתגעגעתי אלייך ירדן?"שאל
"התגעגעת?? איך יש געגועים רק אחרי 16 שנים??"שאלתי
"תנסי להבין,איימו על חיי,על חייך מתתי מגעגועים..הייתי חייב להמשיך הלאה"אמר
"איימו? מי!"שאלתי




תהנו,ואני מקווה שיתבהר לכם ה-כ-ל.. 😁 תגובות???????

ייייייייייייייששששששששש !!!!

ידעתי שהם לא אחים ידעתי !!!

אבל עכשיו לירן עזב אותה הוא עדיין לא יודע אוי ואבוי!!!!

והיא עם שחר !!!

ועדי מת ווו כל כך הרבה דברים @!!!!

פרקים מדהימים !!!!!!!!!!!!! 😊 😮 🙄 😕 😊 😊 😊

וזה מסכם הכל חחחח !!

תמשיכי !!!! 😊

קצר...... אבל עדיין מדהיים! המשךךךך 😁

QUOTE (smallgirl @ 03/11/2009) קצר...... אבל עדיין מדהיים! המשךךךך 😁
😉 😮

3 המממיייים (מ' בהרבה)
מדהים 😛
מהממם😁
ומושלם😊
תמשייכייי 😁

QUOTE (חתולונת16 @ 03/11/2009) QUOTE (smallgirl @ 03/11/2009) קצר...... אבל עדיין מדהיים! המשךךךך 😁
😉 😮
:]