הלב שייך לך...!

^

^

^
אני כל כך מקווה שזה נכון !!!!!!!!!

אוף איזה פרקים מעלפים !! 😂 😂

תמשיכי בבקשבה אני במתח !!! 😢

פרק - 53 -






משם נסענו אליו,לא הייתי שם מלא זמן..זיכרונות ישנים עלו לראשי.
הנשיקות שלנו,השינה במיטה שלו...
"וואו,בהחלט מלא זמן שלא הייתי כאן"אמרתי
"כן,בפעם האחרונה ראית מחזה לא נעים"אמר
"לא נורא,עבר"אמרתי
"מה עם ליטל?"שאלתי
"ליטל בצרפת"אמר
"אהה"אמרתי
"עם גבר אחר"אמר
"אוקיי"אמרתי

ראינו סרט,ועדי ליווה אותי הביתה.
עוד שבוע חלף,הינו בבית החולים,החזקתי את ידו.עדי התחיל טיפול כימוטרפי..
הוריו שמחו לראות אותי איתו,מחזקת אותו.
לא שכחתי לרגע את לירן,הבנתי שלא נתראה יותר,כל עוד הוא ויתר עליי..
"ירדן??,"שקראה לי סיגל אמא של עדי
"כן"שאלתי
"הוא רוצה שתכנסי אליו"אמרה
"אוקיי"אמרתי ולגמתי מהטיפת נס האחרונה וזרקתי את הכוס,נכנסתי אליו.
הוא שכב במיטה ,חיוור ,בערך בצבע של החלוק של בית החולים.
"היי"אמרתי ועדי חייך
"היי.."אמר ונראה חלש
"רוצה לשתות מים?"שאלתי
"לא,לא בא לי"אמר
"בואי"אמר
התיישבתי על המיטה לידו.
"נו.."שאלתי
"היום אני כאן,לראות שהכל בסדר ואם הכל יהיה בסדר היום אז מחר אני בבית,בהשגחה"אמר
"אין בעיה,אני כאן"אמרתי
הייתי עם כיסוי על הפנים,צריך לשמור על סביבה נקיה ובמיוחד שלא יכנסו חיידקים שבכדי שהכימוטרפיה תצליח
הטיפול הראשון הצליח ,היו עוד שישה טיפולים.
השני היה בדרך להצלחה ומכיוון שהראה סימנים טובים,השתחררנו מבית החולים.ישנתי איתו בכל רגע.
את הבית שלו אני ואמא שלו צחצחנו,עם כלור כדי שלא יהיה חיידקים ומחלות.
לידו היינו מסתובבים עם כיסוי על הפה.
"בוא,תשכב"אמרתי
מהאוטו לבית היו לו סחרחורות,רק מללכת
"הכנתי לך לאכול"אמרתי
"תודה,אבל יותר מאוחר"אמר
"אין בעיה"אמרתי והדלקתי לו את הטלויזיה.
הפלאפון שלי צלצל..על הצג היה רשום גל
"שלום יפה שלי"אמרתי
"שלום,את נשמעת יותר טוב מבשבוע שעבר"אמרה
"כן,אני מרגישה ככה"אמרתי
"אני שמחה,מה שלום עדי?"שאלה
"הוא פה לידי,אני מקווה שיותר טוב"אמרתי וחייכתי לעדי
עדי חייך גם.
"תמסרי לו ד"ש"אמרה
"עדי יש ד"ש מיניב וגל"אמרתי
"תמסרי בחזרה"אמר וחייך,המשיך לצפות בטלויזיה.
"בחזרה"אמרתי
"אז הכל בסדר איתך בובה??"שאלה
"כן כן"אמרתי
"זהו אין לירן??"שאלה
"יש,והמון אבל נקווה שיגמר"אמרתי
"כן,את עסוקה זה טוב"אמרה
"כן"אמרתי
"טוב מאמי תשמרי על עצמך"אמרה
"גם אתם,תתני ליניב הרבה נשיקות בשמי"אמרתי והיא צחקה
"הוא מקבל אל תדאגי"אמרה
"אוקיי,ביי"אמרתי
"ביי"אמרה וניתקתי

צלצלו בפעמון,רצתי לדלת.
פתחתי את הדלת.
עמד שם בחור יפה,עם עיניים כחולות וקוצים שחורים,שרירי לבוש יפה עם ריח טוב.
"שלום"אמר הבחור וחייך
"שלום"חייכתי
"עדי?? בבית?,שאל ואז נזכרתי שאני בבית של עדי.
"אהה כן,כנס,"אמרתי
הוא הסתכל עליי מוזר,כאילו אני מוזרה..
שיהיה..
"אחייי מה איתך?"שאל עדי
"קח שים על הפנים,כל עוד אתה לידו"אמרתי לבחור והוא הניח את המסכה על הפנים.
"הכל בסדר,מה איתך??"שאל אותו הבחור.
"אתה רואה. אני כאן"אמר עדי
"ואני איתך,בכל מה שתצטרך"אמר
"תכיר זאת ירדן,ירדן זה שחר בן דוד שלי"אמר
"נעים מאוד ירדן"קם שחר ולחץ את ידו,הביט בעיניי הייתי בטוחה שאני טובעת בתוכן.
"נעים מאוד,שחר"אמרתי וחייכתי
הבחור נתקע במבטו עליי,טוב תן לחזור למקומי.
"תרצה לשתות משהו?"שאלתי
"אה? כן כן תודה"אמר וסוף סוף שחרר את ידי.
הגשתי להם קולה,תפוזים
"עדי,אני זזה הביתה להתקלח,כמה דקות אני חוזרת"אמרתי
"אין בעיה מאמי,שחר פה,זה בסדר"אמר ושניהם חייכו.
"אוקיי"אמרתי ויצאתי.

מה זה הדבר הזה??? שאלתי את עצמי...

-----------------------------------------

"מאיפה אתה מכיר דברים כאלה?"שאל שחר
"ירדן? זה הדבר!"אמרתי
"באמת הדבר"אמר וחייכתי
"נשמע שנדלקת אחי?"שאלתי
"יכול להיות,היא פנויה?"שאל
"פנויה, "אמרתי
"יפה אה?"שאלתי
"יפה? היא מהממת!"אמר
---------------------------------

יצאתי מהמקלחת, ייבשתי את השיער,
שמתי מכנס בד צמוד סקיני שחור וחולצה דקה אפורה , מעיל.
סומק,עשיתי בננה והרמתי את השיער,בושם.
ויצאתי.

---------------------------

"הלו"עניתי לטלפון
"לירן,זה אבא"אמר לא רציתי לשמוע אותו,בגלל זה התרחקתי
"אני לא רוצה לדבר,למה התקשרת"שאלת
"אנחנו חייבים לדבר,אני יודע שהרסתי לך את החיים,אבל..."הוא בא להמשיך לדבר אך הפסקתי את דבריו.
"בעצם,אתה יודע משהו,זה לא מעניין אותי,כבר אי אפשר להחזיר הכל אחורה"אמרתי
"לא,אפשר לתקן,אם רק תתן לי לדבר"אמר
"לא מעוניין,בבקשה תכבד אותי ואל תתקשר יותר"אמרתי וניתקתי.
התמונה שלה היתה על המסך,כל כך מתגעגע אליה,אוהב אותה,ירדן לעולם לא תצא מראשי.הדרך היחידה היתה להתרחק ממנה...
------------------------


נכנסתי לבית של עדי,עדיין היה שם השחר הזה..
כשנכנסתי הוא הסתכל עליי,חייכתי.
עשיתי כלים "ירדן עזבי,בואי שבי איתנו"אמר עדי
"טוב שניה אני אסיים"אמרתי
"לא צריך,תעזבי בואי"אמר עדי,יותר נכון התעקש
"שניה,כולה כמה כוסות"אמרתי
"איףף שכחתי כמה את עקשנית"אמר וצחקתי
"אני?"שאלתי בפליאה
"כן את!"אמר וצחק
סיימתי לשטוף את הכלים
התיישבתי לידם.
כל הזמן שחר הסתכל,לא ממש עניין אותי אבל הוא נראה מדהים..
ישבנו ראינו סרט מצחיק,שלא הפסקתי לצחוק.
"הכל בסדר?"שאלתי את עדי,הוא ממש היה חיוור
"לא יודע אני חלש"אמר
"אני אתקשר לרופא"אמרתי
"אין צורך,תיכך יעבור לי"אמר
"מה פתאום יעבור,ירדן תתקשרי לרופא"אמר שחר
"כן"אמרתי וחייגתי אליו
דיברתי איתו,הוא ביקש שנביא את עדי.
"מה פתאום,לא צריך,תחכו כמה דקות"אמר עדי.
"שום דבר,בוא נעלה"אמר שחר
"אני אקח את התיק הרפואי,"אמרתי לשחר
"אין בעיה,אני ארים אותו לאוטו"אמר
עדי היה ממש חלש, ולבן.פחדתי עליו
התקשרתי להוריו,אמרתי לו שאנחנו בבית חולים והם גם יבואו.
ישבנו בחדר ההמתנה אני ושחר,בזמן שעדי בחדר עם הרופאים.
הלכתי בחדר כמו משוגעת "ירדן את רוצה שאני אביא לך משהו לשתות??"שאל שחר
"אה? לא לא תודה"אמרתי
"אז בואי,תשבי את לחוצהה"אמר ואחז בידי ומשך אותי לשבת.
"כן"אמרתי
"יהיה בסדר,הוא יצא מזה"אמר ונראה אופטימי
"הלוואי,אני כל כך דואגת לו"אמרתי
שחר הביט בעיניי..
"אתם ידידים טובים"אמר
"כן."אמרתי
"אל תדאגי הוא יעבור את זה"אמר
הרופא יצא,"נו ד"ר"קמתי אליו
"טוב עשיתם שהבאתם אותו,היה חסר לו דם,כרגע הוא עם עירוי"אמר
כל כך כאב לי איך הבנאדם היה ואיך הוא היום..
ההורים שלו הגיעו.
היתה כבר שעה מאוחרת..
"ירדן"קראה לי סיגל
"אהה"עניתי,הייתי מאוד עייפה.
"לכי הביתה מאמי אני נשארת כאן"אמרה וחיבקה אותי
"לא זה בסדר אני אשאר איתך"אמרתי
"למה ירדן,אין צורך באמת,כל החודש הזה היית איתו "אמרה
"באמת ירדן,תנוחי תבואי בבוקר"אמר שחר
הסתכלתי עליו,הוא באמת צדק,וגם סיגל.
"טוב נו"אמרתי
"אני אזוז,הוא גם ככה ישן"אמרתי
נישקתי את סיגל ויצאתי
"ירדן,חכי"קרא לי שחר
"מה?"שאלתי לא הבנתי מה הוא עושה אחריי
"בואי אני אקח אותך"אמר
"לא זה בסדר,יש מוניות"אמרתי התביישתי
"למה מונית? את בדרך שלי"אמר
"בדרך שלך?? איפה אתה גר?"שאלתי
"כמה בתים אחרי עדי"אמר
"מוזר"אמרתי והתקדמנו לאוטו.
"מה מוזר??"שאל
"שפעם ראשונה אני רואה אותך"אמרתי ושחר חייך
"אני כבר חמש שנים גר בתל אביב,ההורים שלי פה ואני באתי להיות עם עדי"אמר
כל הכבוד מצידו.
"יפה"אמרתי
"מה?"שאל
"שאתה פה,עוזר לו"אמרתי
"לא אכפת לי יפה לא יפה,הוא כמו אח שלי"אמר
נכנסנו לאוטו,שחר הסיע אותי עד הבית.
"תודה שחר"אמרתי וחייכתי
"אין בעד מה"אמר וחייך גם.
ירדתי מהאוטו, נכנסתי הביתה,למקלחת עם כל המחלות בבית החולים.
שמתי פיגמה ונרדמתי.



אנשים,שבת שלום תהנו מהגשם...תגובות???????????? 😊 😊

מדהיים תמשיכייי 😊

נהנים מהגשם גם בבאר שבע !!! 😂 😂

איזה פרק אני מקווה שעדי יהיה בסדר !! 😢

אני לא יודעת למה אבל משהו לא נראה לי בשחר ! אין לי מושג למה ! 😯

פרק מהמם תמשיכי ! 😢
😊 😊


חחח אין מה לעשות כרמל
לא אשמתי שלוקח לך שנים לכתוב !!! 😛

איזה יפה!!!!
מהמם , אני כבר רואה איך הולך ליהיות משהו בין שחר לירדן חחח
ואני רואה שצדקתי בקשר לזה שירדן ולירן לא אחים יש!!!!!!!!!!!!!
חחחחח תראי מה הסיפור שלך עושה לי חחחחחח 😁 😁 😛

מחכה להמשך 😛

מ.ל.ק (משהו לא קשור חח)
איזה כיף שיש סוף סוף גשם!!!!!!!!!!!!!!!!

זהו סיימתי חחחחחחח

אההה ושבת שלום

עכשיו באמת סיימתי חחח 😊

מושלם..... ולמה נראה לי שלירן לא באמת אח שלה ח

הייתי אומרת שירדן חמודה, ושהיא מתוקה, ושהיא מושלמת
אבל אני לא 😛
אייי איייי שחר נשמע חמודדדדדדד😊)))))))))))
תקבעי תאריך חתנוה ביני לבינו או איתי ועם לירן
או עם לירן ושחר מה שבא לך
פרק מדהייםם😊)))))
ואיזה גשםם יורד פהההההה😊))))))))))))
ישששש התגעגעתי😊

טוב תקשיבי מהבוקר אני דבוקה למחשב עד עכשיוו!!!!
סיפור מ=ה=מ=ם קצת בא לי לרצוח אותך בגלל מה שעשית ללירן וירדן אבל עבר...
האא וגם בכיתי בגללךך!!!!!
בכל מקרה מהמםם ומחכה להמשךך

QUOTE (-לינורוש- @ 30/10/2009) טוב תקשיבי מהבוקר אני דבוקה למחשב עד עכשיוו!!!!
סיפור מ=ה=מ=ם קצת בא לי לרצוח אותך בגלל מה שעשית ללירן וירדן אבל עבר...
האא וגם בכיתי בגללךך!!!!!
בכל מקרה מהמםם ומחכה להמשךך
שמחה שאהבת מאמי..תיכף מעלה לכן המשךךךך 😊

פרק - 54 -







"ירדן,חכי"קרא לי שחר
"מה?"שאלתי לא הבנתי מה הוא עושה אחריי
"בואי אני אקח אותך"אמר
"לא זה בסדר,יש מוניות"אמרתי התביישתי
"למה מונית? את בדרך שלי"אמר
"בדרך שלך?? איפה אתה גר?"שאלתי
"כמה בתים אחרי עדי"אמר
"מוזר"אמרתי והתקדמנו לאוטו.
"מה מוזר??"שאל
"שפעם ראשונה אני רואה אותך"אמרתי ושחר חייך
"אני כבר חמש שנים גר בתל אביב,ההורים שלי פה ואני באתי להיות עם עדי"אמר
כל הכבוד מצידו.
"יפה"אמרתי
"מה?"שאל
"שאתה פה,עוזר לו"אמרתי
"לא אכפת לי יפה לא יפה,הוא כמו אח שלי"אמר
נכנסנו לאוטו,שחר הסיע אותי עד הבית.
"תודה שחר"אמרתי וחייכתי
"אין בעד מה"אמר וחייך גם.
ירדתי מהאוטו, נכנסתי הביתה,למקלחת עם כל המחלות בבית החולים.
שמתי פיגמה ונרדמתי.
עוד שבועיים חלפו,הטיפולים התקדמו והראו סימנים,שחר ואני נהיינו קרובים,שנינו עוזרים לעדי.
הוא מאוד חמוד,ומקסים,אבל לירן לא יוצא ממני לעולם.מזל שאני עסוקה.
היום עדי השתחרר מבית החולים בטיפול הרביעי,יש לו יומולדת
נשארו עוד שני טיפולים,נקווה שיעבור בשלום.
"ירדן"עניתי לפלאפון שלי
"אהה"אמרתי
"אני בחוץ,את יוצאת?"שאל שחר
"כן,דקה"אמרתי
הסתכלתי פעם אחרונה במראה,ולקחתי את התיק ויצאתי.
נעלתי את הבית,נכנסתי לאוטו.
"היי"אמר שחר וחייך,את החיוך המדהים שלו.
"היי"החזרתי בחיוך דומה.
"אז? מה קודם?"שאל
"אני חושבת מתנה,ואחר כך עוגה"אמרתי
"אחלה רעיון,את כל זה נעשה בקניון"אמר
צחקתי
ושחר גם צחק.
נסענו לקניון.
"ירדן?"קרא לי שחר,תוך כדי שאני בוחנת חנויות
"אהה"הסתובבתי אליו.
"תגידי,מתאים לך שנקנה מתנה משותפת?"שאל
"לא אכפת לי בכלל"אמרתי
שחר חייך "טוב אז אם ככה"אמר
"בואי נחפור בחנויות"הוסיף וצחקתי..הוא השיג אותי בהליכה מהירה..
"חכה "אמרתי ומשכתי אותו בחולצה,הוא עצר היינו ממש דבוקים אחד לשני.הרגשתי את פעימות ליבו,ממש היינו קרובים,התרחקתי.
"הכל בסדר"שאל
"כן,כן."עניתי
"בוא"אחזתי בידו,משכתי אותו כאילו לא קרה כלום.
לא יכולתי לחשוב כרגע על מישהו אחר,אני לא הפסקתי ולא אפסיק לאהוב את לירן.
להיפך,אני כל כך מתגעגעת אליו,הוא ממש חסר לי...
קנינו לעדי,תמונה של שלושתינו מפאזל שרשום "אוהבים אותך המוןןןןןןן" ועד שתי חולצות של נאוטיקה והמון בלונים
"מה דעתך על זאת?"שאל שחר.באמת שהוא מתחשב כל דבר הוא שואל
"נראית טעימה"אמרתי
"איזה טעם??"שאלתי
"נוגט ושוקולד"אמר
"וואי מעולה"אמרתי
"כן גם לי נשמע מעולה"אמר
וצחקתי,
לקחנו את העוגה,הנחנו באוטו,היה כבר ערב.
"בוא נפתיע אותו מעכשיו"אמרתי
"יאללה"אמר
נסענו לעדי,
נכנסתי כאילו כלום
"עדי?"קראתי
"אהה אני פה"אמר עדי,הוא ישב בסלון,ראה טלויזיה אחרי מקלחת.
יצאתי לעזור לשחר ותוך כדי שאני באה מהכיוון אחד והוא מהשני,קיבלנו מכה בראש.
"שתהיי בריאה,"אמר שחר ותפס את הראש שלו
צחקתי "גם לי זה כואב"אמרתי וגם אני תפסתי את הראש שלי,תוך כדי שאני צוחקת
"תראה לי?"שאלתי בדקתי אם יש לו סימן,כמו לילד קטן
לא היה לו כלום.
"יעבור"אמרתי
"חח יעבור,"אמר והתגלגל מצחוק,"עכשיו לי כואב"אמרתי
הוא הסתכל עליי,אין ספק שהבחור הזה יפיוף,עיניו נצצו,וחיוכו מושלם.
אהבתי את הצחוק שלו.
"תראי לי"אמר ונגע בראשי,ואז נתן נשיקה קטנה במצח "עכשיו יהיה בסדר"אמר
"כן?,"שאלתי
"נשיקות שלי תמיד מרפאות"אמר
"אז תודה ד"ר"אמרתי
ושחר חייך,נכנסנו פנימה
שרנו לו היום יום הולדת.
"אתם לא נורמלים"צחק עדי.
"באמת עכשיו אנחנו לא נורמלים"אמר שחר וצחקתי,רק מלחשוב על המכה.
"תודה תודה"אמר
נישקנו אותו בלחי,ביחד.
אכלנו מהעוגה.
"אני יעשה כלים"אמרתי ולקחתי את הצלחות
"עזבי אני יעשה היום,"אמר שחר ולקח את הצלחות מידי.
נשארנו אני ועדי בסלון,ראינו משהו בטלויזיה.
"אז מה,איך שחר?"שאל פתאום
"בסדר"אמררתי
"בסדר? זה הכל,נראה שאתם נהנים ביחד"אמר
"כן,הוא נחמד"אמרתי
"את יודעת שהוא דיבר עלייך"אמר
"כן?"שאלתי
"הוא אומר,שאת יפייפיה,מדהימה,מצחיקה..רק דברים טובים"אמר
נחמד לשמוע..
"וואלה"אמרתי
"אני יודע שקשה לך עוד,בגלל לירן,אבל תמשיכי הלאה הבחור זרק אותך למי את מחכה תראי מה עומד מולך"אמר
"אתה צודק,משהו חוסם אותי,שחר באמת מושך,חתיך,מצחיק ,טוב,אבל קשה לי"אמרתי
"ומה הוא לא עושה לך משהו בלב?"שאל
"לא יודעת,אני רק יודעת שקשה לי להוציא את לירן"אמרתי
"יהיה בסדר,תתרככי יהיה בסדר,"אמר
חייכתי
"אולי פשוט תזרמי,תראי מה יצא"אמר
"נראה כבר"אמרתי ושחר חזר,
האם יכול להיות שאם אני אזרום לירן פשוט יצא לי מהלב?
שחר באמת מדהים,אבל אני מפחדת להפגע,לפגוע...
אמרנו שלום לעדי,ושחר ליווה אותי ברגל הביתה..
"ביי"אמרתי
"ביי"אמר שחר שנתתי לו נשיקה בלחי,אך סיבב את ראשו,ויצא שהתנשקנו בשפתיים..
שחר אחז בראשי,והמשיך מנשק אותי בעדינות,כאילו מפחד עליי..
חשבתי על מה שאמר עדי,לזרום
דווקא אהבתי את הנשיקה,נישקתי אותו גם אני,התנשקנו כאילו אין מחר.




תהנו....תגובותתתתתתת???????? 😊 😊

וואאוו..
המשךךך

אוווווו איזה חמודייים במשךךך 😂

QUOTE (metuka22 @ 31/10/2009) וואאוו.. מדהיםםםם
המשךךך
😉 😨

מהמםם אבל אני לא מוכנה לוותר על ירדן ועל לירן בתור זוג!!!!

QUOTE (metuka22 @ 31/10/2009) וואאוו..
המשךךך
^
^
בהחלט ואווו!!!

פרק מדהים
את לא מבינה אני עם פה פעור, איזה יפה!!!!!

עכשיו רק חסר שלירן יכנס לסיפור עוד פעם וילחם על ירדן מול שחר ואז נראה מי יותר גבר 😉

חחחחחחחחחחחחחחחח

מחכה להמשך 😛

ו.................. שבוע טו-אובבבב 😊