טוב אני מצטערת על הסיפור הקודם שלי, NEVER SAY NEVER..
היה לי את הרעיון אבל ממש לא היה לי את המוזה להמשיך מאיפה שעצרתי.
בסיפור החדש אני כבר בפרק 11 ואני לא מפסיקה להנות מהכתיבה ולהמשיך לכתוב..
ככה שאני אשתדל לסיים את הסיפור הזה!
אז הנה אני מפרסמת פה את ההקדמה ואת הפרק הראשון😊
הקדמה
"אז מה הילי, השמועות הן נכונות?" שאלה אותי המנחה בתוכנית. "איזה שמועות?" שאלתי בחיוך, סופרסטאר צריך תמיד לחייך גם אם זה לא מוצא חן בעיניו.
ידעתי על איזה שמועות היא מדברת, אבל הסוכנת אמרה לעשות את עצמי כאילו אני לא יודעת ולהכחיש, תמיד להכחיש. "השמועות שאת וגיא לוי ביחד" היא אמרה בחיוך גדול יותר והסתכלה אליי למתן תשובה.
"יש כאלה שמועות?" שיחקתי אותה, הרי אני שחקנית לא?
"את לא קוראת עיתונים?" שאלה והקהל צחק. מה כלכך מצחיק? החיוך נשאר על הפנים שלי.
"כנראה שאת הכתבה הזאת לא קראתי" והמנחה צחקה. "אז את מאשרת או מכחישה?" שאלה.
"אני אפילו לא יודעת על מה את מדברת, ככה שמכחישה" אמרתי בחיוך מנצח והקהל מחא לי כפיים. קהל שבנוי מילדות בנות 14 שמעריצות את הכוכבים שלהם בלי תקנה.
"טוב אז נתחיל לדבר על הסדרה החדשה שאת משחקת בה, "תקופה הבגרות" ..." אמרה המנחה. "הילי, הילי, תתעוררי" שמעתי את המנחה צועקת לי וראיתי אותה פתאום במעורפל..
הכל נראה לי מטושטש ולאט לאט... התעוררתי.
פרק 1:
"את לא מבינה מה קרה" אמרתי לחברתי הטובה דנה כשראיתי אותה בכניסה לבית הספר.
"מה קרה הפעם, שוב פעם אותו חלום?" אמרה וקראה אותי כמו ספר פתוח.
"תגידי זה כתוב לי במקרה על המצח?" שאלתי והסתכלתי על העדשה במשקפי שמש שלי, בודקת אם זה באמת כתוב לי במצח.
"לא, למה?" שאלה בחיוך.
"אז איך ניחשת?" שאלתי אותה, באמת לא מבינה איך היא מצליחה לקרוא אותי כל הזמן.
"כי כבר קרה לך את זה פעמיים, תיארתי לעצמי שיקרה שוב" אמרה ונשארה עם אותו חיוך.
הגענו ללוקרים שלנו ושתינו פתחנו באותו זמן.
"בקיצור, הפעם הייתי בתוכנית אירוח, והמנחה שאלה אותי על שמועות שאני יוצאת עם גיא לוי" אמרתי לה, חיכיתי לראות איך היא תגיב. "גיא לוי?" חזרה על זה והסתכלה עליי. "כן, ואני הכחשתי" אמרתי.
"אוקיי, את חיה בסרט" היא אמרה לי וחזרה ללוקר שלה. "היי ! דנה .... אני מצטערת " אמרתי לה. " אין לך מה להצטער זה כולה חלום!" אמרה כמעט צעקה והרגשתי עיניים של אנשים מסתכלים עליי. "כן אבל, הוא חבר שלך.. למה אני חולמת עליו בכלל ? "שאלתי. "את לא אחראית על מה שאת חולמת, קורה.." אמרה והרגיעה אותי, לפחות היא לא כועסת.
גיא לוי, הוא כוכב אמיתי. הוא משחק בסדרה "תקופה הבגרות" [הסדרה שהחלום שלי הוא לשחק בה] והוא נראה טוב. הוא בכיתה י"ב בבית ספר שלנו והוא חבר של דנה כבר חצי שנה.
לפתע נשמע הצלצול שקטע את מחשבותיי. "ניפגש בהפסקה " אמרה לי דנה והלכה לכיוון אולם הספורט, יש לה שיעור ריקוד. "ביי" הוספתי גם אני והלכתי לכיוון כיתת השירה שלי.
אם הייתה לי את האפשרות, הייתי בוחרת להיות במשחק, זו האהבה הכי גדולה שלי.
אבל הבעיה היא שמי שאחראית לזה היא אמא של הילדה שאני הכי שונאת בעולם, קרן שלום.
אמא שלה, אורנה שלום , הולכת רק לפי מה שהבת שלה אומרת, ולכן גם אם לא הייתי מנסה, בחיים לא הייתי מתקבלת. השנאה שלנו הדדית.
"בוקר טוב הילה, כנסי מהר אני רוצה להתחיל את השיעור" פגשתי את המורה שלי, דוד כהן באמצע הדרך לכיתה , עניתי לו בוקר טוב חלוש ונכנסתי מהר.
התיישבתי במקום שלי והתחלתי לחמם את הקול עד שהמורה הסתדר.
אני אוהבת לשיר, זה כיף. בעיקר כשיש גם קול יפה.. אבל מדי פעם זה פשוט משעמם ואני מחכה שהשיעור יעבור כבר.
"מה קורה?" לחש לי, טל , הידיד הכי טוב שלי שישב מאחוריי. "בסדר אתה יודע, מה איתך?" שאלתי אותו. "גם.. למה את נראית שפוכה כזאת?" המשיך. "שוב פעם חלום.." אמרתי בעצבנות. "על מה הפעם?" "גיא לוי" הסתכלתי עליו לראות איך הוא יגיב. הוא רק צחק. "את מאוהבת בו" "מה?! לא! הוא חבר של דנה, על מה אתה מדבר?" התחלתי להתעצבן עליו.
"אני צוחק... רציתי לראות איך תגיבי, ונתת לי את התגובה הרצויה" אמר והיה מרוצה מעצמו.
"טל אל תעצבן אותי!" צעקתי עליו כמעט והמורה וכולם שמעו והסתכלו. "הכל בסדר הילה כץ וטל קין? " המורה שאל והסתובבתי אליו מהר תוך כדי שאני מתיישרת. "כן דוד הכל טוב" אמרתי והוא התחיל בשיעור.
"היום אנחנו נתחיל לעבוד על המופע סוף שנה של הבית ספר, המחזמר הגדול שיתקיים בעוד כ3 חודשים, בתאריך ה23.6" פתח בדבריו. "במופע ישולבו כל התלמידים מכל שלושת השכבות י' , יא' , ויב' , שמשתתפים באחד מהשיעורים : ריקוד שירה ומשחק . כמובן שאתם כולכם משתתפים, אם יש מישהו שלא ירצה או לא יוכל או כל דבר נא לגשת אליי בסוף השיעור להודיע לי. כמובן שאתם חייבים לבוא לכל השיעורים , מי שלא יבוא ליותר מ3 שיעורים יוצא מהמחזמר!!!" אמר והזהיר אותנו. לא התלהבתי מהמחזמר כ"כ. מכיוון שהוא לא יהיה שווה בשבילי, כי אני אשיר בו ...
לאחר ההסבר שלו התחלנו לעבוד על שיר, שנקרא 'אל האור' שיר מדהים.
היום עבר לו לאט כהרגלו וב2 הוא סופסוף נגמר. יצאתי מהכיתה לכיוון הלוקרים ושם ראיתי את דנה וגיא , החבר שלה מתנשקים.
הגעתי בשקט מנסה לא להפריע להן ובטעות פתחתי בחוזקה מדיי את הלוקר, לא נעים.
הם נבהלו מזה קצת והסתכלו עליי. "סורי" אמרתי מבויישת. "חח זה בסדר סתומה" אמרה לי דנה וגיא קרץ לי. "מה נשמע הילה?" אמר בחיוך וחיבק את דנה אליו. "בסדר.. דנה את באה או שאת נשארת?" שאלתי אותה, אני לא מתה על הגיא הזה כי עם כמה שהוא נראה טוב, הוא שחצן! "כן אני באה" אמרה והסתובבה עם הפנים לגיא. "מאמי תתקשר אליי כשתסיים אני בבית" חייכה אליו ונתנה לו נשיקה ארוכה. סגרתי את הלוקר והלכנו הביתה.
מה דעתכם ?! (:
yaaaa en al ha sipurim shelah ..)) 😉
mehaka le hemsheh ..)))) 🙄
ve maze hitbasti al ha sipur ha kodem ..))) 😊 😛
אהבתי את ההתחלה ואת הרעיון..
המשך [[:
QUOTE (adva2244 @ 20/08/2009) אהבתי את ההתחלה ואת הרעיון..
המשך [[:
😉
QUOTE (Julietaa @ 20/08/2009) yaaaa en al ha sipurim shelah ..)) 😉
mehaka le hemsheh ..)))) 🙄
ve maze hitbasti al ha sipur ha kodem ..))) 😊 😛
יאווו תודה רבה!
איזה כיף לשמוע חח
סורי על הסיפור הקודם,
מבטיחה לפצות בסיפור הזה..3>
QUOTE (adva2244 @ 20/08/2009) אהבתי את ההתחלה ואת הרעיון..
המשך [[:
תודה[=
QUOTE (lidorushit @ 20/08/2009) QUOTE (adva2244 @ 20/08/2009) אהבתי את ההתחלה ואת הרעיון..
המשך [[:
😉
חח תודה (:
זה נחמד =)
מקווה שאת זה את תמשייכיי
והסיפור הקודם גם היה טוב
תודה חח
אבל לסיפור הקודם לא היה לי מוזה..
פה יש לי בשפע D:
אשתדל לסיים אותו!!
תודה בנות.. כבר מעלה את ההמשך 😊
פרק 2 😊
"אני בבית" אמרתי כשנכנסתי הביתה, ספק סגורה על זה שיש לי בכלל מישהו בבית.
הסתובבתי בבית לבדוק אם באמת יש, וכשראיתי שאין, שמחתי. לפחות אהיה קצת לבד בבית.
נכנסתי ישר להתקלח, אומנם לא כ"כ חם.. אנחנו באמצע האביב, תכף פסח..
אבל היה לי חם באותו רגע, פשוט הייתי חייבת להתקלח.
אחרי רבע שעה בערך יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת ובדיוק בזמן הזה הטלפון החליט לצלצל.
איזה טיימינג..
הלכתי עם המגבת רטובה לכיוון הטלפון ועניתי.
"הלו" "מה קורה י'מאוהבת בגיא לוי?" זיהיתי את קולו של טל.
"זה לא מצחיק" אמרתי לו והתיישבתי על הספה, מנסה לא להרטיב אותה.
"מה יש לך י'כבדה?" שאל אותי וגם אני בעצמי לא הבנתי ממש.
"אני יודע" קטע את חוט המחשבה שלי.
"את מבואסת כי את רוצה לשחק בהצגה ולא לשיר" אמר לי ופשוט הייתי בשוק.
"תגיד מה יש לכולם שהם מצליחים לקרוא את המחשבות שלי?" אמרתי לו ושנינו צחקנו.
"אני פשוט מכיר אותך יותר מדי טוב" אמר ובקול המתנשא שלו.
"יופי באמת" אמרתי וצחקתי. "בקיצור אני צודק נכון? אולי תעשי עם זה משהו?" שאל.
"אתה יודע שאפילו אם אני רק אגש ואשאל אותם, הם יגידו שאין מקום או משהו, הן שונאות אותי" הזכרתי לו את העובדה המאוד ברורה.
שמעתי רעש כזה מוזר.
"מה אתה עושה טלצ'וק?" "סתם פתחתי את העיתון.. אולי יש איזה אודישנים או משהו.." אמר כסתם אמרה.
"אודישנים?! איך לא חשבתי על זה..." אמרתי והרגשתי מנורה ליד הראש שלי.
"באמת איך לא חשבת על זה, טיפשה" אמר לי . "סתום י'סתום" הקנטתי אותו בחזרה.
"טלצ'וק אני אדבר איתך יותר מאוחר אני פשוט עם המגבת" אמרתי מיד ואמרנו ביי וניתקתי.
הרעיון הזה פשוט מעולה! אם אני אלך לאודישן ואתקבל, אני אוכל לשחק באיזה סידרה או הצגה, וגם לשיר בהצגה של בית ספר וככה אני אהנה משני העולמות.
נזכרתי שאני במגבת אז מהר הלכתי להתלבש שמתי סתם חולצה לבנה ומכנס צבעוני עם פסים והלכתי לכיוון המטבח לקחת משהו לאכול ותוך כדי לקחתי את העיתון איפה שמפורסמים כל האודישנים והדברים שיש.
"תורת הרגשות" ראיתי כותרת גדולה במין ריבוע קטן של פרסומת.
"לסדרה חדשה בערוץ 2 מחפשים שחקנים בגילאים 16-18 לתפקידים גדולים. האודישנים הראשוניים יתקיימו ביום ב' 23.3 בשעה 5 וחצי בבנייני העירייה בראשון לציון. נא להגיע עם תמונה פספורט"
הקראתי בקול וכל מילה שהקראתי הוסיפה מבחינתי יותר התלהבות. הסתכלתי על התאריך והיום וכשבדקתי וגיליתי שזה היום קפצתי מרוב התלהבות.
"דנהההההה" צעקתי לה ישר כשהיא ענתה.
"כן היל?" אמרה לי. "באלך לבוא איתי עוד שעה וחצי בערך לאודישן לסדרה?" אמרתי מהר ובהתלהבות.
"מה? איזה אודישן?" היא הייתה בשוק.
"טל החכם נתן לי את הרעיון ללכת לאודישן ולנסות להתקבל! באלך לבוא?" חזרתי על זה יותר ברור.
"לאיזה סדרה בדיוק?" היא שאלה.
"משהו תורת הרגשות, בערוץ 2 . נו בואי דנדי מה יש לך עוד לעשות?" שאלתי בהתחננות.
"את יודעת, הרבה" היא אמרה.
"אבל אני אבוא איתך כי אני יודעת שזה חשוב לך אפילו שאני לא כ"כ מאמינה בזה" הוסיפה וגרמה לי לחיוך ענק. "את מדהימה! אני אוהבת אותך כ"כ!!!" צעקתי לה.
"תהיי אצלי ב5" הוספתי ומהר ניתקתי.
כשסיימתי לאכול התחברתי למסנג'ר . כתבתי באוואי
טלצ'וק ודנדי אין עליכם אתם החיים שלי!(: משהו חדש?
הייתי במחשב עד 4 וחצי בערך שנשמע דפיקה בדלת.
ירדתי מהר לפתוח וזאת הייתה אמא עם שקיות של סופר.
עזרתי לה קצת עם השקיות ותוך כדי סיפרתי לה על האודישן, היא צחקה מזה ואמרה שזה שטותי, כמו כולם.. אבל לא הייתה לה בעיה עם זה.
מיד עליתי למעלה ושמתי עליי חולצה חמודה וסקיני ג'ינס ונעלי DC מגניבות וסיכמתי את הלוק בשרשרת. ב5 בדיוק דנה הייתה אצלי, היא מהמדייקים כשזה קשור לזמנים.
התאפרתי טיפה ויצאנו מהבית. "מוכנה?" שאלה אותי. "לא יודעת, לא הכנתי כלום, קראתי באינטרנט ואמרו שהם מביאים טקסטים ואנחנו צריכים ללמוד תוך כמה דק'" אמרתי את מה שקראתי. "טוב בהצלחה אחותי" אמרה לי בחיוך. "אני בטוחה שקטן עלייך ואת תעברי".
"מי יהיו הבוחנים?" הוסיפה. "אממ עופר גל אחד ואיתי מורד משהו כזה" אמרתי מסתכלת על המשך הרחוב. "אה איתי מורד הוא המפיק של 'תקופה הבגרות'.. גיא אמר לי שבאמת מחפשים עוד שחקנים לסדרה" היא אמרה וישר קפאתי. לשחק בתקופת הבגרות זה החלום שלי.
"את לא רצינית" אמרתי לה. "כן.. רוצים להחליף את גלית אור, היא גרועה" אמרה והסכמתי איתה, מה שכן.. היא השחקנית הראשי.. "יש לך סיכוי" היא אמרה.
"עזבי אני לא רוצה לפתח אשליות" אמרתי, ובאמת התכוונתי לזה.
