אהבה מרחוק

יש לי חבר כבר חודשיים, שהכרתי לפני 4 חודשים.
אני בת 15 והוא בן 16. נפגשנו דרך חברים ומהרגע הראשון התחברנו.
אבל, הוא גר ביישוב ואני בעיר, ובשביל להפגש צריך להחליף 2 אוטובוסים לפחות.
עד עכשיו זה לא הייתה בעיה, דיברנו הרבה דרך המסנג'ר והתאהבתי בו.
אחרי כמה זמן הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ואני הייתי הכי מאושרת בעולם D:
נפגשנו והיה הכי כיף בעולם ולא ראיתי שום בעיה.
החלטנו להפגש פעם בשבוע וזה היה נהדר , אבל בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש שפעם בשבוע זה לא מספיק לי, ואני רוצה לראות אותו יותר. דיברנו על זה וניסינו להפגש יותר מפעם בשבוע, אבל המרחק משפיע וקשה להפגש (במיוחד בשבילו, הוא גר ביישוב והאוטובוסים לא בדיוק באים בזמן...אם בכלל...)
עוד בעיה זה שאנחנו נפגשים פעם שבוע (ליום שלם בערך), אבל בשאר הזמן, אנחנו מדברים רק 10 דקות ביום. אני מתגעגעת לשיחות שהיו לנו פעם, וזה לא שאין על מה לדבר, זה נראה כאילו הפגישה השבועית שלנו מספיקה לו לשבוע שלם, בעוד אני רוצה יותר, אני רוצה גם להפגש איתו וגם שיהיו לנו שיחות ארוכות כל יום, וזה מרגיש לי לא פייר, כי למה לי להסתפק רק ביום אחד של אהבה, לא עדיף לי להיות עם מישו שגר קרוב אליי? ולא שחסר לי מחזרים, אבל במצב עכשיו אני מרגישה בכלא, מצד אחד לא יכולה להיות עם בנים אחרים, אבל מצד שני יש לי אותו רק פעם בשבוע?! אני לא רוצה ממש לדבר איתו על זה כי כבר יש לי הרגשה שאני מנדנדת לו, ושאלתי חברות שלי, הן אמרו שזכיתי בבחור מקסים וחתיך שאוהב אותי ואני סתם מקטרת. אולי אני באמת מבקשת יותר מידי?

בבקשה, רק קצת עזרה...