ורק תחזיק לי את היד. תוביל אותי למקום אחר, שאף אחד לא מכיר.
ונשב לנו שם שנינו, לבד, רק אני ואתה, בלי לפחד מאיש.
נשכח מהחששות, מהרגשות, מכולם. ונתרכז רק בעצמו, אחד בשנייה.
לא נדאג לאף אחד, לא נאהב אף אחד, לא נחשוב על אף אחד, רק על שנינו.
וברגע שיימאס לנו מכולם, נדע עמוק בפנים שתמיד יש לנו לאן לברוח.
זה יהיה המקום שלנו. המפלט של שנינו מהחיים.
הרוח תנשוב שם בלי להפסיק ותעלה את הרגשות בשנייה אחת. גם אם לא נרצה.
הלב לא יפסיק לפעום, וכל פעימה רק תתגבר על הקודמת.
ונוכל לחיות שם רק שנינו, ביחד, את החיים שלנו.
גם אם לא נוכל לחיות, נחייה כמו גדולים.
ותיקח אותי ביחד איתך לחלומות הכי יפים שהאדם יכול לחלום.
תחזיק לי את היד חזק. אל תרפה. אל תעזוב אפילו לשנייה.
המגע של ידך בשלי, גורם לתחושות הכי יפות. לפרפרים הכי תמימים.
תיקח אותי איתך, לאן שרק תרצה. אני אבוא איתך תמיד. לכל מקום שבעולם.
תשלב את אצבעותיך בשלי, ותגיד שזה הולך להיות ככה כל הזמן.
תצעק שתמיד תחזיק לי את היד. שתמיד תהיה שם. תצעק חזק.
תבטיח לי שאף פעם לא תעזוב. שהמגע לא ייגמר.
אם אתה רוצה ללכת, אני רוצה לבוא איתך. בידיים שלובות.
ואם אתה רוצה למות, אני רוצה למות איתך. בידיים נוגעות.
