געגוע .

והנה שוב הגיע לו עוד בוקר , השעון מעורר בפלאפון מצלצל
אחרי שישבנו לנו ערים עד אור הבוקר הגיעה השעה 4 והחלטנו ללכת לישון כי אתה צריך
לקום ב- 8 . נותן לי נשיקה שמעבירה בי צמרמורת עזה , מסתכל עליי ואומר " אני אוהב אותך כל כך "
אתה עוטף אותי בחום ושוקע בשינה , וכך גם אני .
אתה נוגע בי קלות מעיר אותי " בוקר טוב יפה שלי " ונותן לי נשיקה מתוקה על המצח .
אין בי רצון כלל לקום , מנסה לשכנע אותך להישאר עוד כמה דקות ,
קשה לי להתנתק מהחמימות לצד גופך , מהחיבוק בנעים שנתן לי הרגשה כה בטוחה
מושכת אותך לכיווני לא נותנת לך לקום , כי אני לא רוצה שתלך , כי את מי אחבק בלילה ?
מי יאמר לי בחיוך ביישני שאני כל כך אוהבת שהוא אוהב אותי ?
אבל אין ברירה , אתה צריך לקום להתארגן ..
כבר עלית לקומה למעלה , אני עוד מהמיטה שומעת את המים זורמים , ופוסעת אט אט
במדרגות למעלה , אני רואה את הזקן שעד כה עיטר את פנייך נופל לו לאיטו אל תוך הכיור
ונפתאום נעלם ומתגלות מולי פנים כה מתוקות והבטתי בך בהנאה רבה בעודך ממשיך להתגלח .
המדים המגוהצים מונחים על הכיסא , התיק העמוס לקראת X ימים בבסיס מוכן . .
וככל שהדקות עוברות אני בעצם מתחילה לעכל שאתה שוב חוזר לבסיס , ששוב לא אראה אותך
מי יודע כמה זמן , כי זה בעצם לא תלוי בך .
אני נכנסת לשטוף את הפנים , מסתכלת בראי ורואה אותך מאחור מחייך , ומגיע לעטוף אותי בחיבוק
חזק ומנשק את פניי בלי סוף . חיוך ענק נמחר על פניי באותם רגעים , השכיח לי בעצם את העובדה שתכף
כל זה יגמר אתה תעלה לאוטובוס ואני אשאר פה בגעגועים אלייך .
התחלת להתלבש , שמת את המדים , סגרת את הרוכסן במכנס , סגרת כפתור אחר כפתור בחולצה
הכומתה מונחת לה במקומה , מתגאה בתג המונח בצידך הסמלי " דוכיפת "
כמובן שגם אני גאה בך אהוב שלי על מה שאתה עושה ותורם מעצמך הוספתי . חייכת אליי .
התיישבת על הכיסא , והתחלת לנעול את הנעליים האדומות קודם את הימנית ואז את השנייה , שרק קודם ציחצחת אותן בקפידה . אני מסתכלת עלייך במבט של ילדה קטנה , מחייכת לעצמי חיוך רחב אך ביישני
וקופצת עלייך בחיבוק , הגיע תורי לעטוף אותך בחום , כמו שאתה נותן לי להרגיש ולא מחסיר ממני לרגע .
על השולחן כבר ראיתי אדים העולים מתוך כוס הנס שהכנת לי , ולך ולצידה פרסת חתיכת עוגה .
נישקתי אותך כל כך שמחתי שלמרות כל הלחץ בזמן להתארגן מצאת זמן לפנק אותי עוד קצת כמו תמיד .
התחלנו לצאת לעבר התחנה , לקחנו את האוטובוס עד לתחנה המרכזית , שבה יתפצלו דרכנו אתה תיסע לבסיס ואני אסע הביתה אחרי לילה מדהים לצידך .
החזקת לי את היד , לא עזבת ולו לרגע , מדי פעם הרגשתי טפיחות קלות עם אצבעותייך על כף היד
וחייכתי אלייך . ואז עלה לך חיוך שעשה לי טוב .
התיק הגדול הזה על הגב שלך , המבטים של האנשים עלינו בעודנו עוברים .
איך אישה לפתע צצה לנו משום מקום ואמרה : אתם מאוהבים , רואים את זה .
התסכלנו אחד על השנייה , וחייכנו . מאוהבים אין ספק מילמלת .
ואז הגיע הרגע , היית חייב לרוץ לאוטובוס אין לך זמן אתה חייב למהר בכדי לא לאחר ,
אני צריכה לפנות לרציף לעירי , בכדי שלא אפספס את האוטובוס שתכף יוצא .
חיבקת אותי חזק הרגשתי לא רצית לעזוב , גם אני לא . נישקת אותי , במצח , על האף ,
על הלחי ואז נשיקה מתוקה על השפתיים .
"אני כבר מתגעגע" אמרת .
אני אוהב אותך מאוד , הוספת .
חייכתי והשבתי , אני אתגעגע אלייך בטירוף , אוהבת כ"כ .
והנה עלית על האוטובוס אני מביטה עלייך צועד במבט עצוב ומתגעגע , רוצה לזעוק אלייך
שלא תעלה , שתסתובב ותחזור לזרועותיי כמו אמש .
אבל ידעתי שזה בלתי אפשרי , הסתכלת עליי מבעד לחלון האוטובוס ושלחת לי נשיקה ,
חייכתי אלייך . אבל בעצם הרגשתי דקירה בלב על כך שאני פה נשארת , להתגעגע אלייך , לחכות
לך , מי יודע כמה ימים תהיה שם .
לרצות שוב להיות קרובה אלייך , שוב לראות את המבט בעיניים , המגע שלך החמים ,
הנשיקות הקטנות , החיבוקים הגדולים .
ועכשיו עבר ו להם כבר שבועיים וחצי מהרגע שהלכת , אני מתגעגעת אלייך לכל ס"מ בגופך ,
נותרו עוד כמה ימים ספורים עד שיגיע יום שישי שתחזור .
לצד הכאב והגעגוע - אני איכשהו גאה בעצמי , שהצלחתי למרות הכל ואיך שכמעט נשברתי
ידעת להגיד את המילה הנכונה , לא נתת לי לוותר , חיזקת תמכת , אמרת שהכל יהיה בסדר .
שלחת הודעה מתוקה ל הבוקר או ככה סתם במהלך היום , דיברת איתי כשיכולת .
רק תשמור על עצמך למעני . אני מתגעגעת אלייך , רוצה אותך שוב פה איתי , אבל אני אתאפק
אחכה בסבלנות וכשתגיע אקפוץ עלייך כמו ילדה קטנה שמחבקת את אמא .
אני אוהבת אותך ללא ספק.