אני יודעת שזה ארוך אבל בבקשה תיקראו זה חשוב לי מאוד
אני כבר לא יודעת מה לעשות, לא יודעת כלום...
הכרתי מישהו ויצאנו בערך חודש, לאחר החודש הזה דיברתי איתו ואמרתי לו
שאני לא חושבת שאנחנו מתאימים כדי לפתח את זה למשהו רציני יותר,
יש לי כמה סיבות לזה,
קודם כל הוא התנהג הרבה פעמים כמו ילד קטן
היה כועס על שטויות,
הייתי מרגישה לפעמים שהוא עושה לי טובה בכלל,
לא היינו מדברים הרבה בטלפון, ואם כן זה היה ממש לכמה דק' כדי לשאול מה קורה,
ולקבוע להיפגש.
אלו בעיקרון הדברים.
הוא לא הבין בהתחלה, ניסה לשכנע אותי, כעס אולי,
אחרי כמה זמן שלא היינו בקשר דיברנו והוא שאל מה קרה שהחלטתי פתאום לדבר איתו,
אחרי שנעלמתי ככה, נתן לי הרגשה לא טובה בכלל - שאני רעה ויצאתי לא בסדר,
הוא אף בא אליי לבית בלי להודיע כמה ימים אחרי שאמרתי לו שאני מעדיפה שנהיה ידידים,
כלומר הוא התקשר לפני כן כמה פעמים אבל לא עניתי כי כעסתי על כל התגובה המגעילה שלו
במקום לנסות להבין אותי, הרגשתי שהוא כל הזמן שופט אותי ולא מנסה להבין אותי מהנקודה שלי.
דיברנו קצת, שאלתי אותו למה הוא בא והוא אמר כזה בטון ילדותי וחייך כי התגעגעתי ורציתי לדבר איתך.
נראה לי אז שהוא משחק משחקים כל הזמן מצד אחד אומר שהוא מתגעגע, ומצד שני הרגשתי
שהוא תוקף אותי ולא מבין אותי בכל מיני סיטואציות. למרות שדיברתי איתו באותה תקופה על זה.
אמרתי לו שאני מעדיפה שהוא ילך כי ראיתי שזה סתם שהוא לא רציני בכלל, והרגשתי אי-נוחות.
ועכשיו, לא היינו בקשר בכלל למשך חודשיים, רציתי זמן עם עצמי, שקט, נחת,
גם לא התגברתי לגמרי על האקס שפגע בי המון בצורה מגעילה ביותר, למרות
שהוא משחק אותה צדיק תמים שלא מבין מה יש לי.
שלחתי לו הודעה, והוא היה מאוד מגעיל בתגובה שלו, זילזול, הרגשה של
ידיי חובה, שלא באמת הוא רוצה לדבר איתי - והבנתי את זה, מן הסתם... הרי פגעתי בו.
אבל ביקשתי סליחה, רשמתי לו באמת מכתב שהסברתי בו הכל למרות כל הקושי והוא
יודע שדברים כאלו קשים לי, לנסות להיפתח קצת ולפתוח מעט את הרגשות,
בכל זאת - התגובה שלו הייתה כ"כ מזלזלת.
התקשרתי אליו לפני כשבועיים הוא לא ענה,
התקשרתי עוד פעם-פעמיים יום למחרת - גם לא הייתה תשובה,
וגם לא ל-SMS. אמרתי לעצמי שאני לא ארדוף אחריו, הוא לא שווה את זה עם המשחק
המטופש שלו.
פתאום יומיים למחרת, הוא שולח לי במייל שאין לו שיחות ומה רציתי,
ואח"כ במסנג'ר שהוא התקלח בדיוק...
כל הזמן מתחמק ממני מגיב בחוסר אמפתיה לחלוטין!
הוא הציע לי פתאום ללכת איתו ועם חבר שלו לסנטר בת"א, ועוד שולח לי במייל...
וגם זה סתם לא שבאמת הוא רוצה אין לו טיפת רגישות
לא יכול להתקשר?? מילא אין שיחות, אבל אפשרי
להתקשר מהבית לכמה דק'...
ראיתי בכל מקרה את המייל שלו רק בלילה, לא הייתי כל היום בבית,
והוא עוד אח"כ שואל למה לא באתי, כאילו שבאמת אכפת לו בכלל.
שלחתי לו אתמול למייל שנמאס לי מהמשחקים האלו,
ושהוא נותן לי תחושה שהוא סתם מתחמק ממני, שלא באמת אכפת לו ממני בכלל,
ושאין לו רצון ממשי להפגש ולהיות בקשר כלשהו.
כל פעם הוא מתחמק, בקושי מדבר איתי, אפילו במסנג'ר,
וכשהוא מדבר פתאום הוא הולך לחבר, דודה שלו, עסוק במשחק מחשב ושלל תירוצים
מטופשים.
הרגשתי היא שהוא עוקץ אותי, מנסה אולי לעשות לי דווקא,
וכאשר אני מעירה לו על כך, הוא לא מבין מה אני רוצה בכלל ממנו.
היום הוא רושם לי:
"קודם כל, את ביקשת להיפגש לפני שבוע אולי קצת יותר. ולא הייתי יכול.
דבר שני קבענו ללכת לים ביום שלישי.
את לא חזרת אלי.
אחרכך שלחתי לך מייל אם את רוצה להיפגש בפעם אחרת.
דבר שני, יש לי עוד עיסוקים בחיים חוץ מלהיות על המחשב ולשבת בבית.
בנוסף לזה אני חושב שאמרתי לך שאני לא נמצא הרבה במסנג'ר, אני לרוב גוגל טוק/ג'מייל..."
עדיף לי כנראה לא להיות איתו בקשר,
לא להיפגש איתו, ואולי אף למחוק ולחסום אותו במסנג'ר.
הוא לא מבין בכלל שאני בחרא של תקופה שאני לא עושה דווקא, או סתם כי מתחשק לי,
אין לי כמעט עם מי לצאת, ה"חברות" רובן בצבא, ואלו שלא אז עם החבר
או סתם לא בא להן להיפגש, לא אכפת להן משום-דבר למרות שאני הייתי עושה
הכל בשבילן – בעבר, עכשיו כבר לא כי הבנתי שהן לא חברות בכלל.
בעבודה, אני סתם מרגישה בזבוז לחלוטין, נמאס לי מכל השטויות האלה.
והמנהלת מגעילה, כל הזמן באה אליי בטענות מטופשות.
אני כבר מרגישה שאני משתגעת, שאין לי שום דבר גם ככה
אז בשביל מה כל הסבל הזה לא רק בענייני ה"אהבה", בכללי
פשוט הכל זוועה ולא מסתדר.
אף אחד לא מבין אותי, גם לא מנסים בכלל,
כשאני יוצאת אני בד"כ שותה, לפחות זה עושה לי קצת טוב
למרות שאני יודעת שזאת בריחה, אבל כבר לא ממש משנה לי,
לפחות אני שמחה לזמן-מה.
כולם חושבים שהכל בסדר, כשבעצם כלום לא בסדר – ההפך הוא הנכון.
😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢
נמאס לי כבר מכל הבנים התינוקות האלו!!!
מתי יגיע אחד רציני לקשר ארוך ולא סתם...




