כי להיות קרבי זה...

אין לך תור מיוחד בסופרמרקט, לא תקבל הנחה ברכישת מכונית למשל.
כל הסיפורים על בנות הנמסות למראה כומתה אדומה יתגלו כשקריים, אם מישהי כבר תסכים לצאת איתך, היא קרוב לוודאי תזרוק אותך אחרי שבסרט הראשון אליו תלכו יחדיו, אתה תירדם כבר בפירסומות, ( כי מה לעשות, יום חמישי הוא לילה לבן, ועובדים על המסדר... ) ואם בכל זאת היא החליטה לתת לך צ`אנס נוסף, גם הוא ייאבד בגלל שבת בלת"ם, "סתם" כי איזה "אחמד" רוצה לצאת לת"א עם חגורה ( שלמרבה הצער היא לא חגורת כסף ).
אתה תתפוצץ מקנאה כשתשמע ג`ובניקים באוטובוס מתארים אפטר מטורף שחוו, כשאצלך בלקסיקון אפטר מתקשר לחצי שעה בקניון נחמיה ( במקרה הטוב , במקרה הרע - שווארמת ששון ובניו באיזה צומת ) עם מאזין ו2 שומרים על הטיולית.
כשכבר תיהיה בבית, ותצא עם החבר`ה ביום שישי, אף אחד לא יבין למה אתה שומע ב02:00 בלילה חדשות באוטו ( כי מה לעשות, לא כולם מבינים שאתה אמנם בבית, אבל חבר`ה מהיחידה בפנים, וצריך לדעת שהכל בסדר ולא קרה כלום ).
כשאני חושב על זה, הצ`ופר האמיתי שתקבל יהיה בדמות מילואים מפתים ( כי מה יותר טוב מאשר לברוח לרמאללה או ג`נין באמצע הסימסטר או יותר טוב.. תקופת המבחנים )

אבל מה ....

כשבגיל 30 תיתקע עם פנצ`ר ברכב באמצע שום-מקום, בחוץ יורד גשם זלעפות, אתה תרד להחליף גלגל כמו פנתר, כי מה זה כבר גשם?הרי המפק"צ כבר אמר: "נרטבים רק פעם אחת".
כשהבוס יעלה לך את הסעיף בעבודה, אתה לא תחזור למשרד " מדוכא ועצבני" ותיבב לכולם שאתה רוצה להתפטר. כי למדת כבר פעם, מה זה לחרוק שיניים ולהמשיך הלאה.
כשתסתובב באמסטרדם עם בחורה, צ`ימידן ומזוודה ענקית ( שלה כמובן ) בחיפושים אחר מלון טוב, זול ופנוי, אתה גם תמצא אותו, כי אתה כבר יודע, שלכל מסלול יש גם סוף.
כי כשתשב כמה שנים אח"כ באיזה פאב, עם חבורת אנשים ( שבמבט ראשון לא נראה שיש איזה שהוא קשר ביניהם ) ותריצו צחוקים וזיכרונות שיהיו חקוקים בך יותר מכל חוויה אחרת שתעבור בחייך, אני מבטיח לך ( מניסיון ) שהג`ובניקים מסביבך יקנאו בך.
להיות קרבי ולוחם זה לחזור הביתה למיטה שלך ולהעריך אותה הרבה יותר מסתם ג`וב.
זה לראות את אמא שלך ואשכרה לחייך כי זה הדבר הכי יפה בעולם..
זה לתת ביס בשניצל של אמא ולהגיד כמה טוב להיות בבית.
זה להיות עם החברים בבסיס ולהריץ דחקות מטורפות אחרי 17 שעות ללא שינה ויותר ופשוט זה מה שעשה לך את היום הדאחקה בשלשות.
זה לקבל את הקרמבו המסריח הזה בתור צ`ופר ולחלק אותו ל5 חברים וכולכם שמחים כאילו קיבלתם מליון דולר.
זה לחכות לרכבת או לאוטובוס אחרי אפטר של יום אחד ואז באה לך האישה המבוגרת ואומרת לך תודה רבה.

כי להיות לוחם זה קודם כל להיות בנאדם.

עוד פחות מחודשיים
מתחיל אחד החלקים הכי קריטיים בחיים שלי
אני מתגייס,ולא סתם מתגייס
מתגייס לקרבי
אני מורעל ברמות שלא נראו הרבה זמן
כולם מפחדים עליי
כולם רואים אותי עושה מעשי גבורה שיעלו לי ביוקר
וכולם צודקים,כי ככה האופי שלי,אני מוכן לקפוץ על רימון למען חברים שלי אני מוכן לקבל סכין בלב,אני מוכן לקבל כדור אקדח בלב,וחברים שלי יודעים כמה זה נכון ומי שמכיר אותי יודע כמה זה נכון.
אני הולך לצנחנים ומשם לגיבוש יחטיות במטרה לגיע לסיירת צנחנים\מגלאן\גדסר צנחנים\צנחנים עורב
אני הולך לשם בראש מורם עם רצון אדיר להתגייס לשם
אני מחכה מאוד לזה ועם זה לא מחכה ומפחד מזה
תקופה ארוכה שקשה לי להסתגל לכך שסיימתי בצפר ועוד פחות מחודשיים אני מתגייס
זאת הולכת להיות חוויה מטורפת וקשה מאוד,מסיפורים של ההורים שלי שדוד שלי שהיה בסיירת צנחנים וכמה שהוא בנאדם חזק הוא פשוט בכה מהטירונות שככ קשה,ושהוא חווה טראומות שהקשה בהם הייתה לאבד את כל היחידה שלו שרק הוא ועוד אחד נשארו חיים מהיחידה במלחמה,אז יש פחדים ועם זאת יש ככ הרבה מוטיבציה כבר להתגייס ולתת ת'ראבקקקק ות'טירוף בעניים ות'רצח בענייים ולהרגיש כבוד שאתה הולך ברחוב עם כומתה של קרבי ועם נשק ומסתכל לאנשים והם יודעים לתת את הכבוד.
הרגשתי שאני צריך לחלוק איתכם את זה שתדעו.
שיהיה לכולם המשך יום נעים.