"תמיד ביחד"[סיפור חדש (ישן).....שעלה!].

נשמע טוב , תמשששששששיכי (:

התחלה חמודה 😊

תתקני אותי אם אני טועה, 15 זה כיתה י' לא? 😛

QUOTE (danit1250 @ 15/05/2009) נשמע טוב , תמשששששששיכי (:
תודה

QUOTE (ADIDUSHIT @ 15/05/2009) התחלה חמודה 😊

תתקני אותי אם אני טועה, 15 זה כיתה י' לא? 😛
טנקס,
וזה לא חובה..
לא חשוב מעלה פרק 2 !

"ביחד תמיד" פרק 2-
פרק 2-

הגענו לבית ספר לאחר 20 דק' של הליכה ודיבורים,נכנסנו לכיתה.
אני התיישבתי במקום,שמתי את התיק מאחורה ושמתי את הראש על השולחן. רותם ישבה לידי,זה היה המקום שלה.
אחרי כמה דק' המורה נכנסה והתחילה ללמד את השיעור היסטוריה הרגיל שהיא מלמדת,פשוט משעמם. במשך כל השיעור אני קשקשתי במחברת הורודה שלי,לא הקשבתי לה בכלל והתפללתי שהיא לא תשים לב. ידעתי מה יקרה עם היא תיראה שאני לא מקשיבה,היא תגיד למנהלת ומשם יהיה לי כ"כ הרבה צרות שאני לא ידע מאיפה הם באות אפילו. בהפסקה יצאתי עם שני(ילדה מהכיתה,חברה מאוד טובה שלי,שגם יושבת מאחוריי ומאחורי רותם) החוצה,הסתובבנו במסדרון ולבסוף התיישבנו על אחד השולחנות. אני רותם ושני. בהמשך הצטרפו אלינו עוד כמה בנות מהשכבה ומהכיתה וכמה ידידים שלי,גם אור היה ביניהם.
אור:"בואי נלך קצת רחוק מכולם,אני רוצה לדבר איתך"
אני:"על מה? קרה משהו"? שאלתי,הוא חייך ואמר שהכל בסדר,שהוא רוצה קצת לדבר איתי לבד,אמרתי לרותם שאני משאירה אותה לבד לכמה דק' והלכתי עם אור אל מאחורי הבניין של כיתות י"ב.
אור:"מה קורה איתך תגידי לי..?"
אני:"למה אתה שואל? הכל מצוין"
אור:"זה לא ניראה ככה..שמעתי את המורה שלך להיסטוריה מדברת עם המחנכת שלך.."
אני:"מה?! אתה לא רציני,מה היא אמרה"?
אור:"שהיא רואה שאת עסוקה בעניינים אחרים בשיעור,כמו לקשקש במחברות ואת לא מקשיבה בכלל"
אני:"שיט..היא ראתה? אני לא מאמינה. טוב,אני ידבר איתה כבר,אני מקווה שלא יעיפו אותי מהבית ספר בגלל זה,כבר איימו עליי פעם אחת"
אור:"אל תדאגי,לא יעיפו אותך,אבל את תצטרכי לתת לה את ההבטחה שלך כן להקשיב בשיעור ולהתרכז כמה שיותר,יש לך בגרות יב' 1 השנה מתוקה,תתחילי להתעורר"
אני:"גם לך יש מאמי"
אור:"אבל אני מקשיב,לא כמוך,חולמנית. חוצמזה אני גם ראיתי מה עשית בשיעור,אפילו שאני יושב ממש רחוק ממך"
אני:"אז כנראה שאתה מכיר אותי מעולה" אמרתי בחיוך ופיתאום הבחנתי בליאור,
הילד החדש שהגיע אלינו לפני חודשיים בערך,הוא עבר באזור,הסתכלתי עליו ואז שמתי לב שאור מסתכל עליי ומחייך.
הסתובבתי אליו.
אני:"מה"? שאלתי,לא רציתי שידע שאני מאוהבת בילד שאני אפילו לא מכירה,בקושי דיברתי איתו,
אפילו שזה היה החלום שלי,לדבר איתו קצת,להכיר אותו. הוא מעולם לא התייחס אליי במיוחד.
אור:"רואים,רואים שאת מאוהבת. את מכירה אותו בכלל?"
אני:"לא בדיוק,אף פעם לא דיברנו,אפילו שהוא בכיתה שלי,יש הרבה הזדמנויות"
אור:"אז תתחילי להכיר,למה בנתיים יש מלא בנות שדלוקות עליו בטירוף,בדיוק כמוך"
אני:"אני לא דלוקה עליו,אני פשוט..."
אור:"עליי אל תעבדי,רואים עלייך בעיניים שאת מרגישה אליו משהו,את פשוט מסנוורת מהיופי שלו"
אני:"יש מצב" עניתי בפשטות וחייכתי חיוך קטן,שמחתי שהוא מכיר אותי כ"כ טוב.
מספיק לו להביט לי שנייה קטנה בעיניים והוא כבר יודע הכל,אני כאילו מספרת לו אבל לא במילים,במבטים.
אני:"הוא כל כך יפה..." אמרתי בשקט ואז שמתי לב שבמשך כל הזמן הסתכלתי לאוויר,הוא כבר ממזמן לא היה שם.
הוא פשוט עבר ו..נעלם.
אני:"יאללה,לא נעים לי השארתי את הבנות לבד שם"
אור:"לבד? הם היו עם עוד מלא,לא ניראה לי שרע להם"
אני:"חח טוב" צחקקתי.
אור:"סתם,יאללה בואי אליהם,משעמם פה"
אני:"יאללה" אמרתי וקמתי מהספסל שעליו ישבתי,הוצאתי מהתיק השחור שלי שקית עם דגני קראנץ' ואכלתי.
אני:"רוצה?" שאלתי אותו,הוא לקח קצת והמשכנו ללכת.
הגענו למסדרון ,התיישבתי ליד רותם ושני שדיברו בנתיים עם אלירן,ילד מהשכבה,ממש חמוד,ניראה טוב בנוסף.
ישבנו שם עד ההפסקה ואז נכנסו לחדר מתמטיקה,לא היה לי כוח לשיעור הזה,אבל לא הייתה לי ברירה.
לא רציתי להסתבך יותר מידי עם המורים. במיוחד עם ההורים,הם לא אוהבים את הזלזול שלי
אפילו שהם לא כ"כ מתייחסים לזה.
בהפסקה הבאה הרגשתי קצת בודדה,רותם ושני הלכו לשיעור מיוחד שהיה מחוץ לבית ספר,
אור היה עם חברים שלו,ישבתי בכיתה והאזנתי למוסיקה.
פיתאום הוא נכנס לכיתה,כ"כ יפה,כ"כ חמוד..הוא הסתכל עליי והתקרב,הוצאתי את האוזניות מהאוזניים והסתכלתי עליו.
איזה עיניים יש לו,מדהימות.ירוקות כאלה,חומות,מושלמות.
ליאור:"מה קורה? הכל בסדר איתך?"
אני:"כן,למה שלא יהיה בסדר?"
ליאור:"את ניראת לא טוב,כאילו את לא מרגישה טוב."
אני:"אה..לא,הכל בסדר איתי"
ליאור:"איך קוראים לך ?"
אני:"סיוון"
ליאור:"נעים מאוד,אני ליאור" הוא הושיט את היד שלו וחייך אליי.
אני:"נעים מאוד" אמרתי בשקט וחייכתי אליו בחזרה.
ליאור:"למה את לבד?"
אני:"חברות שלי הלכו לאיזה שיעור שלהם,הוא מחוץ לבית ספר והאמת לא כ"כ בא לי לצאת מהכיתה,נעים פה,חם"
ליאור:"סבבה,את לא רוצה לצאת קצת? בטוח?נשב נדבר,נכיר.לא יוצא לי להכיר את הבנות של הכיתה"
אני:"אוקיי" אמרתי וקמתי מהמקום שלי,הכנסתי את האוזניות לתיק ואת הפלאפון לכיס ויצאתי איתו החוצה.
שמחתי שסופסוף הגיעה ההזדמנות שלה כ"כ חיכיתי. להכיר אותו..

יפההה (:
המשך

תמשיכי נסיכה 😊

QUOTE (רזושששש @ 16/05/2009) יפההה (:
המשך
תודה
בקרוב

QUOTE (danit1250 @ 16/05/2009) תמשיכי נסיכה 😊
טנקס

"ביחד תמיד" פרק 3-

פרק 3-

לפחות 20 דק' ישבתי איתו בחוץ,במסדרון,רק שנינו,החברים שלו לא היו איתו. הרגשתי כ"כ הרבה ביטחון,ידעתי שאף בת אחרת ,יותר יפה ממני לא תבוא ותיקח אותו ממני פתאום.
ליאור:"את יודעת" הוא אמר וזז טיפה באי נוחות "את ממש שונה מכל שאר הבנות בבית ספר שלך...כשאני חושב על זה" הוא אמר וחייך חיוך קטן כזה,כאילו מחכה לתגובה שלי. לא ידעתי מה להגיד,כל המצב הזה כ"כ הפתיע אותי. לרגע,הודיתי לאלוהים שרותם ושני לא נמצאות איתי,אולי עם הם היו כאן עכשיו לא הייתה לי את ההזדמנות הזאת.
אני:"אין לי מה להגיד..וואו.אממ,למה אתה מתכוון? בקטע טוב או רע"?
ליאור:"בקטע טוב,את חמודה כזאת,שקטה,לא מנסה לעשות דברים.יש כאן איזה בת אחת שמציקה לי כל היום,מגיעה אליי הביתה ומסתכלת עליי במבטים מטורפים,אני לא מבין איך אפשר.אני אוהב בנות צנועות,שלא יותר מידי מנסות"
אני:"אז אתה כנראה ממש מיוחד,רוב הבנים אוהבים בנות שעושות דברים כאלו כדי להשיג אותם,כמו לשנות משהו בלבוש שלהם,קצת מחשוף וכאלה"
ליאור:"אבל את לא כזאת..ניראה לי"
אני:"לא,אני לא . אל תדאג בקשר לזה"
ליאור:"יש לך חבר?"
אני:"לא,אין לי. למה אתה שואל?"
ליאור:"סתם..כדי להיות בטוח"
אני:"אוקיי" חייכתי והתעסקתי עם הריצ'רץ' של הסווצ'ר שלי,הייתי כ"כ נבוכה. לא ידעתי מה להגיד,לרגע נעלמו לי המילים.
למזלי,תוך דקה היה צלצול,היה לי שיעור ספרות ולאחר מכן מדעים,לא סבלתי את השיעורים האלה. ובכלל,מי אוהב ללמוד? לא אהבתי שום מקצוע מסוים,אולי,דבר אחד..תקשורת,השיעור הזה היה עם המורה האהובה עליי,
ליאור:"איזה שיעור יש לך עכשיו?"
אני:"ספרות.."
ליאור:"אהה לי יש אזרחות,אני לומד עם כיתות י"א כי אני קצת מתקדם,בבית ספר הקודם שלי כשהייתי כיתה ט' עשיתי בגרות בזה. אני מעולה המקצוע הזה"
אני:"סבבה לך..מה השיעור הבא שיש לך?"
ליאור:"מדעים"
אני:"אז אתה איתי"
ליאור:"בטח הוא ייתן עבודה לעשות ביחד,עם זה באמת יהיה ככה,רוצה לעשות איתי?"
אני:"עם אתה רוצה,בכיף,אני מקווה שרותם לא תכעס,היא החברה הכי טובה שלי ואני בדרך כלל עושה איתה "
ליאור:"אה..טוב,תגידי לי עם את רוצה"
אני:"סבבה..יאללה..נדבר?"
ליאור:"כה,ביי מאמי" הוא אמר,הביא לי נשיקה בלחי והלך. הסתכלתי אחריו,מוקסמת ממנו,כמה מיוחד הוא יכול להיות?נגעתי בלחי שלי רק כדי לבדוק עם באמת קיבלתי נשיקה שם,מהילד הזה.
נכנסתי לכיתה,התיישבתי במקום שלי והוצאתי את כל הדברים,תוך שנייה נכנסה המורה המעצבנת,היא כל היום מדברת ומדברת,בלי להפסיק,אני לא סובלת אותה.
עינת:"טוב ,שבו בבקשה,אני רוצה להתחיל את השיעור. תוציאו את הספרים והמחברות,תוציאו את היצירה של רחל שחילקתי לכם ואני בודקת ש.ב שביקשתי שתכינו לפני שבוע"
' שיט שכחתי! ' אמרתי לעצמי,פתחתי את המחברת,בנתיים בזמן שהיא עברה אחד אחד ובדקה אני השלמתי את השיעורים צ'יק צ'ק. למרות שזה מקצוע שאני מאוד שונאת,הייתי בסך הכל טובה בו.
עינת:"הכנת שיעורים סיוון?.." היא הסתכלה עליי במבט בוחן והסתכלה בדפים שלי,היא סימנה וי במחברת הקטנה שלה והמשיכה הלאה.
' איזה מזל ' חשבתי לעצמי וחייכתי בהקלה.
השיעור עבר יחסית מהר,היא כתבה המון על הלוח כרגיל,חיכיתי לשיעור מדעים,קיוויתי שרותם לא תכעס עם אעשה את העבודה איתו,היא הרי יודעת כמה אני רוצה אותו.
החלטתי שאני חייבת לדבר איתה על זה כמה שיותר מהר,לספר לה על מה שהיה.
כשהסתיים השיעור קמתי ממקומי ויצאתי מהכיתה,רותם ושני בדיוק חזרו ועמדו ליד השער,רותם הביטה בי והלכה לכיווני.
רותם:"איזה שיעור מטומטם. אלוהים ישמור. אין לי כוח לזה,אני פורשת."
אני:"לא,אל תפרשי,חבל. את לא מבינה מה היה..." חייכתי חיוך מאושר והיא כבר הבינה.
רותם:"ליאור?.." היא שאלה ואני הנהנתי. " דיי ! מה היה איתו?ספרי"
אני:"אני יספר לך את הכל בבית,כשנהיה לבד,שאני יוכל להגיד לך את הכל. יש לי שיעור מדעים..תקשיבי,אני צריכה לשאול אותך משהו"
רותם:"מה"?
אני:"הוא הציע שנעשה את העבודה שבטח המורה ייתן לנו,זה לא בטוח אבל..יפריע לך עם אני יעשה איתו?"
רותם:"ברור שלא,אני יעשה עם שני"
אני:"חולה עלייך אחותי!" חיבקתי אותה והיא חייכה. " יאללה שלא נאחר" אמרתי ונכנסנו לכיתה,התיישבתי ליד ליאור ורק קיוויתי שהוא יביא לנו עבודה לעשות ביחד.
בסופו של דבר,הוא לא הביא לעשות ממש עבודה ביחד,אבל הוא הביא לנו לעשות כמה עמ' בחוברת העבודה שלנו.
ליאור:"ביחד נעשה?"
אני:"את זה?"
ליאור:"כן,למה לא? זה גם עבודה.."
אני:"חח אוקיי" חייכתי ופתחתי בעמודים שצריך,הוצאתי עיפרון חודים מהקלמר והתחלתי לפתור,והוא ביחד איתי כמובן.לאחר חצי שעה סיימנו,נשאר עוד רבע שעה עד לסיום של השיעור. הוא הסתכל עליי כזה,לא הבנתי למה אבל הרגשתי טוב עם עצמי,כמה בנות מסוף הכיתה הסתכלו עליי בשנאה. חייכתי לעצמי .
בסוף השיעור קמתי מהכיסא שלי,הרמתי את הכיסא ויצאתי.
ליאור:"איפה את גרה?.." הוא שאל אותי.
אני:"רח' השזיף 12 "
ליאור:"וואלה? אני גר ברחוב הזה"
אני:"מגניב,מה אנחנו שכנים יעני?.."
ליאור:"אין לי מושג."
אני:"איך זה שאף פעם לא נפגשתי איתך כשהלכתי בחזרה הביתה עם רותם?"
ליאור:"לא יודע,ותזכירי לי מי זאת רותם..."
אני:"החברה הכי טובה שלי"
ליאור:"אה..יפה...חפיף,עכשיו את יודעת שאני גר קרוב אלייך ואת כן תיפגשי אותי בסוף היום"
אני:"סבבה"
ליאור:"את הולכת באוטובוס או ברגל?"
אני:"ברגל,רותם באה אליי"
ליאור:"אה טוב..נתראה מחר..."
אני:"ביי" הבאתי לו נשיקה בלחי והלכתי לרותם.
רותם:"את מהירה,תהיי בריאה אחות שלי,אני באה אלייך עכשיו נכון?"
אני:"כן,ברור. אמא מכינה את עצמה לזה כבר..יעני מבחינת האוכל וזה"
רותם:"כן אה,רגילה שאני מתנחלת אצלכם"
אני:"חפיף..היא מתה עלייך.."
רותם:"את מספרת לי הכל כן?"
אני:"ברור..." חייכתי ויצאנו מהשער לכיוון הבית שלי,שהיה במרחק לפחות 15 דק' מהבית ספר.