" אמא , אז למה איבדתי את חייי ?! "

בתחילת שנה נתבקשנו במסגרת שיעורי תיאטרון להציג משהו . .
לא משנה מה ! מונולוג , דיאלוג , להרים הצגה , תסריט קצר וכ'ו . .
אז אני רוצה לשתף אתכם בקטע שהפכתי אותו למונולוג .
ויצא ממש טוב ויפה . 😊
דרך אגב זה כ"כ ישן שאני לא זוכרת למי להביא את הקרדיט .


הלכתי למסיבה - אמא
דבריה נגנו כל הזמן באוזני
אז לא שתיתי-אמא
והרגשתי מאוד גאה בעצמי
אל תשתי ביתי תמיד אומרת-אמא
חיזרי הבית בשלום.
אז למרות שאחרים הציעו לי-אמא
שתיתי קולה במקום.
אני יודעת שתמיד צדקת-אמא
שעשיתי את הדבר הנכון
עכשיו אני יודעת שהמסיבה נגמרה-אמא
ואני יודעת שהגיע הביתה בשלום.
אני נכנסת למכונית-אמא
בזהירות בדיוק כמו שביקשת,
אך המכונית ממול-אמא
לא מבחינה בי ופוגעת בי חזק.
אני שוכבת כאן מצדי הדרך-אמא
ושומעת את דברי השוטר
הנהג שממול שתה-אמא
ואני היא זאת שצריכה לוותר
אני שוכבת כאן גוססת
אמא הלוואי שתגיעי מהר..
איך זה קרה דווקא לי-אמא
ולא לנהג אחר ?
יש הרבה דם מסביבי-אמא
אני חושבת שרובו שלי
אני שומעת את החובש-אמא
שלא נותר לעשות הרבה בשבילי
לא שתיתי-אמא
אני נשבעת!
אלא היו האחרים-אמא
אלא שהיו במסיבה.
הנהג כנראה גם היה שם-אמא
בדיוק איפה שאני הייתי.
ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי-אמא
ואני!? איפה שהנני.
מדוע אנשים שותים-אמא
זה יכול להרוס את כל החיים
אני מרגישה כאבים חזקים עכשיו-אמא
חדים ודוקרים כמו סכין.
הנהג שפגע בי-אמא
מסתובב סביבי מביט ומהסס,
אני חושבת שזה לא פייר-אמא
הוא שתה ואני פה גוססת.
אל תדאגי לי-אמא
אמרי זאת לאחי, לאבי ולכל משפחתי
גם כשהגיע למעלה-אמא
אני יודעת שתמיד תהיה שם איתי.
מישהו היה צריך להגיד לו-אמא
שלשתות ולנהוג זה לא כדי
אם היו אומרים לו-אמא
הייתי עדיין חיה !
נשמת אפי מתקצרת
עכשיו אני מתחילה לפחד
אל תבכי עליי-אמא
גם ככה קשה להיפרד.
יש לי שאלה אחרונה-אמא
לפני שהעצום את עניי,
אני לא שתיתי ונהגתי-אמא
אז למה איבדתי את חיי ?!