ואו... מעלף אחד הפרקים והסוף מותח חיחי
מזכיר לי את עצמי עם האנמיה וההתעלפויות.
מדהם מדהים (:
ווווווווואי תמשייכיי !!
את חיייייייבת להמשיך ת=מ=ש=י=כ=י !!
ומה רצית ששלחת לי הודעה מאמי בצ'אט ? לא הייתי פה יפיופה(:
QUOTE (danit1250 @ 17/06/2009) ווווווווואי תמשייכיי !!
את חיייייייבת להמשיך ת=מ=ש=י=כ=י !!
ומה רצית ששלחת לי הודעה מאמי בצ'אט ? לא הייתי פה יפיופה(:
אהה סתםם הסתדרתי..חחח מחר על הבוקר המשך
סוריייי אני מתה מעייפותתתתתת
לילה טוב 😊 😁
פררקקקקקקקקקקקקקקקקקק
"מה יש לה?"שאלתי
"מוזרה"אמר דניאל
"שיטטט שכחתי "אמרה אגם ותפסה את הראש שלה
"מה קרה אגם???"שאל גיא
"ליה...הרופא קרא לה לבוא מהר למרפאה אולי זה קשר בזה..."אמרה אגם
"מה את נורמלית!!!"צעקתי
"למה לא אמרת לנו..שלא קרה לה משהו.."אמרתי ודיי דאגתי לה
"אני יוצא לחפש אותה"אמרתי...
"חכה אני בא"אמר דניאל
לפתע הטלפון צלצלללל טררררררר
זה היה אבא..מבית החולים....
"הלו"עניתי
"טל ..מהר לבית החולים..."אמר אבא ונשמע נסער
"מה קרה???"שאלתי
"ליה...היא עברה ת-א-ו-נ-ה...."אמר אבא
השתתקתי לא ידעתי מה לעשות
"טל מה קרה???"צעק דניאל וניער אותי
"זאת ליה..."אמרתי
מגמגם "היא עברה תתתאונה"אמרתי
"מה???????"אמר דניאל
"אני לא מאמין"אמר דניאל
"בואא ניצא מהר"אמרתי ונסעתי הכי מהר שיכולתי לבית החוליםםם
הגענו למחלקה...
"היי טללל"אמרה לי ענבל..
אוחחח לא רוצה לראות אותה עכשיוו
"איפה אבא שלי"אמרתי
"זהו רק איפה אבא.."אמרה וחייכה חיוף שטני
"ענבלללל אין לי זמן בשבילךךך תצאי לי מהחיים כבר...איפה אבא שלי"!!! צעקתי עליה כבר לא יכולתי לסבול אותהה
"הוא בחדר 221"אמרה והיתה המומה ממני
"בוא"קראתי לדניאל שגם היה המום מהתגובה שלי
"אני נכנס..תמתין כאן כמה דקות"אמרתי
"לא אני בא איתך"אמר דניאל
"דניאל אני רופא..אתה לא יכול להכנס"אמרתי
"תודיע לי..הכי מהר מה איתה"אמר דניאל
"בסדר"אמרתי ולבשתי חלוק ועטפתי את הפנים שלי...ושמתי כובע..
"מה מצבה?"שאלתי את אבא שהיה לידה
היא היתה עם עיניים עצומותת
היו לה שריטות על הפרצוף כנראה מההדף של התאונה או משהו כזה..
"טל תשמע..זה התפקיד האמיתי שלך להתמודד עם החיים גם כשמדובר במישהו אהוב במיוחד"אמר אבא
"אבא זאת ל-י-ה"אמרתי
"כןןן אני יודע ליה"אמר אבא
"לא אבא ליה זה אני היא החיים שלי"אמרתי וזלגה לי דמעה
"אני יודע כמה אתה אוהב את הבחורה הזאתת.."אמר אבא
"היא שווה את זה תאמין לי"אמרתי והסתכלתי עליה..
כל כך עצוב לראות אותה ככה...
שוכבת לא זזה...רדומה...
"אתה תגיד לי מה איתה??"אמרתי כבר לא יכול ללכת סחור סחור
"כן רק תרגע!!!"אמר אבא
"רגוע..דבר"אמרתי
"אז ככה ליה לא עברה תאונה רצינית היא התעלפה באמצע הדרך..ונכנסה בעמוד"אמר אבא
"אוקיי אז למה היא ככה בעצםםם??"אמרתי
"היא אמורה להיות עירה..."אמרתי לא מבין
"התקשרתי לרופא שלה...ד"ר יעקבי..הוא צריך להגיע"אמר אבא
"נוווו.."אמרתי
"ליה סובלת מאנמיה קשה...אפילו קשה מאוד...."אמר אבא
הייתי בשוק של החייםם
"כל הכדוריות הטובות שבגוף כמעט לא קיימות היא חייבת המון דם..ושיקום וטיפול של המון זמן"אמר
"זאת אומרת שיקח זמן עד שהיא תחזור ללכת ..כי יש לה סחרחורות.."אמרתי,
"כןן בדיוק.."אמר אבא
"אוחחח איזה טיפש זה הכל בגללייי..אחרי הכל היא לא עשתה מה שהרופא אמר לה..בגלל מה שגרמתי לה"אמרתי
הסתובבתי בחדר כמו מפגר
"דיי טל..דברים קורים אתה לא אשם"אמר אבא
"לא יודע אבא לא יודע....מה יהיה איתה..?"שאלתי
"הכל תלוי בגוף שלה..היא חייבת להלחם בזה!!"אמר אבא
"אוקיי"אמרתי
"טוב אני יוצא יש לי איזה מטופל לבדוק ואני צריך לדבר עם ד"ר יעקבי לגבי המשך טיפול ולגבי התוצאות של הבדיקה"אמר
"טוב"אמרתי
אבא עמד לצאתת..."אבא"קראתי לו והוא הסתובבב
"כן טל?"אמר אבא
"יש לי בקשה.."אמרתי
"כן דבר"אמר אבא
"אני רוצה להיות אחראי עליה...הרופא המטפל שלה.."אמרתי
"אממ טל זה אחריות ..מאוד קשה.."אמר אבא
"אבלללל..."אמרתי ואבא הפסיק את דברייי
"אבל אני סומך עליךך ויודע שאתה רק תעזור לה.."אמר וחייך
"תודה אבא"אמרתי וחיבקתי אותו
אבא יצא מהחדר
ניגשתי אליה..תפסתי את היד שלה
"ליה.."קראתי לה
ליה היתה עם העיניים עצומות לא מגיבה
חיוורת..לבנה כמו סיד..
אבל עדיין ליה היפה מכולן
הלב שלי לא הפסיק לפעום
כל כך כאב לי שהיא ככה..כאן
בלי כוחות
אם הייתי יכול היית מתחלף איתך
רק שלא תהיי ככה!!!
"אני כל כך אוהב אותך ליה שלי!!"אמרתי
הנחתי את היד שלה על המיטה
ויצאתי להודיע לדניאל מה איתה...
"דניאל.."קראתי לו והוא התקרב הוא דיבר בפלאפון
"דיברתי עם ההורים שלי הם בדרך.."אמר
"יופי.."אמרתי
"טל..אבא שלך אמר לי מה איתה.."אמר
"עצוב לי לראות אותה ככה..דניאל"אמרתי
"אני יודע..אתה אוהב אותה מאוד אה??"אמר
"כן.."אמרתי
"בוא תכנס תראה אותה"אמרתי ונכנסנו לחדר
"ליההה"דניאל צעק והתחיל לבכות כשראשו על הבטן שלה...
"מה קרה לה???"צעקה ליאורה
"טללל תגיד לי מה יש לה"הוסיפה ומשכה בבגדיי
"ליאורה"אמרתי וחיבקתי אותה...ירדו לי דמעות
התחלתי לספר להורים שלה את מה שיש ואת כל ההשלכות ואת מהלך הטיפולים
"איך היא הגיעה למצב כזה..איך?"אמר דניאל
"הכל יהיה בסדר..אבא אמא..אנחנו נעזור לה..להחלים"אמר דניאל שניסה לעודד אותם
ואני?! כל הזמן חשבתי על איך החיים שלי שוכבים פה במיטה הריקה הזאת!!!
"טל?טל?"קראו
חזרתי מהמחשבות שלי וראיתי את עדן אגם וגיא
"טל...ליה"אמרה אגם והתחילה לבכות
"לא אגם אל תבכי"אמר גיא וחיבק אותה
"לא רוצה...אני רוצה שתתעורר"אמרה אגם
לא יכולתי לשאת כל כך הרבה...כאב
הספיק לי מה שעברתי איתה כל התקופה הזאת ב-ל-ע-ד-יה!!
נשברתי יצאתי החוצה,,,
הבטתי על החלון
"אל תשבר עכשיו.."שמעתי את קולו של דניאל
הוא שם את ידו על הכתף שלי..
"אני בסדר.."אמרתי
"אני מצטער טל..מצטער שלא ראיתי אותך כמו תמיד..הרי אנחנו חברים ואני תביןאותי לקחתי את זה קשה..זאת אחותי"אמר דניא
"דניאל זה בסדר אחי..זאת אחותך.."אמרתי
חייכתי "לא היה כלוםםם"אמרתי וניסתי להעלות בפניו חיוך
דניאל חייך
"אתה בנאדם טוב טל..."אמר דניאל
"זה לא אני ..ליה הפכה אותי לכזה.."אמרתי
"תודה .."אמר דניאל
"על מה??"אמרתי מנסה להבין
"אבא שלך סיפר לי שלקחת אחריות על הטיפול שלה"אמר וחייך
"אין על מה.."אמרתי וחזרתי להסתכל על החלון..מהחלון ראו את הים
אותו מקום שהתנשקנו..שאהבנו..אותו מקום שהיא נפגעה ממני
כל כך הרבה פעמים...
אחרי כמה דקות חזרתי לחדר של אבא
הוא ישב עם ד"ר יעקבי..
"נו מה היה?"שאלתי
"הבדיקות לא מראות דברים טובים.."אמר אבא במבט מודאג
הסתכלתי על התשובות..לא הצלחתי לבלוע את הרוק..
הדמעות עמדו לפרוץ..נשמתי..
"זה טיפול ארוך..טל.."אמר אבא
"מתי נעיר אותה..?"שאלתי
"מחר בבוקר.."אמר אבא
"הכי טוב."אמרתי
"עוד דבר..היום הרופא התקשר אליה שתבוא מהר למרפאה.."אמר אבא
"אני יודע..אגם אמרה לי"אמרתי
"הוא רצה לאשפז אותה..זאת אומרת שאין קשר לתאונה ליה היתה מתאשפזת.."אמר אבא
"היא רק שברה את היד..והיא הרגישה חלשה כי כמעט כל המערכות בגוף שלה קרסו"אמרתי
"אחרי הכל אם היא לא היתה היום פה היא היתה הולכת לנו.........." אמר
תגובות????
O:
איזה מתח אמאל'ה , המשך(:
😮 😮 😮 😮 😮 😮
איזה פרק מותח אבל מושלם.. מתה על הכתיבה שלך... 😊 😊
דיייייייי זה לא פייר
מדהייייייייייייים
המשךךךךךךךך
אמא איזה פפרקים מ ע ל פ י ם ! ! !
😊
תתמשיכייי ...
מתיייי יש המשך????????????
QUOTE (מלאכית122 @ 18/06/2009) מתיייי יש המשך????????????
עוד מעט..אני חזרתי רק עכשיו אני מהבוקר בעבודה..בעעע
QUOTE (חתולונת16 @ 18/06/2009) 😮 😮 😮 😮 😮 😮
איזה פרק מותח אבל מושלם.. מתה על הכתיבה שלך... 😊 😊
תודה תודה מאמי
פרקקקקקקקקקקק
"נו מה היה?"שאלתי
"הבדיקות לא מראות דברים טובים.."אמר אבא במבט מודאג
הסתכלתי על התשובות..לא הצלחתי לבלוע את הרוק..
הדמעות עמדו לפרוץ..נשמתי..
"זה טיפול ארוך..טל.."אמר אבא
"מתי נעיר אותה..?"שאלתי
"מחר בבוקר.."אמר אבא
"הכי טוב."אמרתי
"עוד דבר..היום הרופא התקשר אליה שתבוא מהר למרפאה.."אמר אבא
"אני יודע..אגם אמרה לי"אמרתי
"הוא רצה לאשפז אותה..זאת אומרת שאין קשר לתאונה ליה היתה מתאשפזת.."אמר אבא
"היא רק שברה את היד..והיא הרגישה חלשה כי כמעט כל המערכות בגוף שלה קרסו"אמרתי
"אחרי הכל אם היא לא היתה היום פה היא היתה הולכת לנו..."אמר אבא
והייתי המום.....
בלי ליה לא הייתי חי!!!
יצאתי מהחדר של אבא מחשבות התרוצצו בראשי "ליה לא היתה חיה"
"טל..?"הקול עצר את המחשבותי
"מה את רוצה?"אמרתי זאת היתה ענבל
"לדבר טל.לא תתחמק ממני כל הזמן"אמרה
"ענבל את כנראה לא מבינה עברית אז באיזה שפה את רוצה שאני יגיד לך שאין לנו על מה לדבר???"אמרתי
ענבל התרגזה
"עכשיו אתה תקשיב לי!!"אמרה
"הילד שלך אצלי בבטן ואם אתה רוצה לראות אותו תצטרך להתחתן איתי" אמרה
"שמעת???"אמרה שוב
"אני רוצה בדיקת אבהות..."אמרתי
ענבל השתתקה
"אבל..אבלללל זה הילד שלך אין סיבה שתעשה"אמרה בגימגום
"יש ועוד איך.."אמרתיי
"בעצם אנחנו בבית חולים אני רופא זה יכול להיות משהו כמו שתי דקות עד שיגיעו תוצאות"אמרתי מחייך
ידעתי שהיא משקרת לא הייתי איתה בכלללל אני יודע...אני מרגיש
"לא עכשיו טל..יש לי עבודה אני ממהרת"אמרה ונעלמה מהררר
הלכתי לחדר של ליה...
"טל?"קראה לי אגם
"כן?"שאלתי
כבר לא היה לי כוח לאף אחד
"איך אתה מרגיש?"שאלה
"יהיה בסדר.."אמרתי
"אוחח כל הזמן יהיה בסדר אני בסדר...פעם אחת תגיד מה באמת אתה מרגיש"אמרה בעצבים
"רע לי אני שבור אני בקושי הולך אני מתחרפן מלראות אותה ככה!!!"אמרתי פתאום
והיא היתה המומה..
"אתה רואאה כשמוציאים הכל החוצה זה אחרת ותאמין לי שאני מבינה אותך.."אמרה
ישבנו ליד המיטה של ליה
"דקה אחת אני חוזר.."אמרתי והלכתי לקרוא לאחות שתחליף לה עירוי
"סליחה"אמרתי לאחת האחיות בעמדה..
"כן ד"ר כהן?שאלה האחות
"תחליפי בבקשה את העירוי בחדר 221.."אמרתי
"בסדר ד"ר"אמרה האחות והלכה להביא ציוד
ראיתי את דניאל ועדן יושבים מחוץ לחדר
"איפה ההורים שלך?"שאלתי את דניאל
"שחררתי אותם הביתה ..אני נשאר פה,אמר דניאל
"אוקי..צריך לתת לליה דם.."אמרתי
"תנסה אותי.."אמר דניאל
"בסדר..לליה יש סוג דם טוב שכמעט לכולם יש זה יהיה קל..אני אבדוק אותך"אמרתי
"אין בעיה"אמר דניאל
"כבר לקחתי את סוג הדם שלי לבדיקה.."אמרתי
"מה??לא.טל זה בסדר עשית כבר יותר מידי"אמר דניאל
"יותר מידי??? החיים שלי שם בסכנת חיים ואני עשיתי יותר מידי?? כמה שצריך אני אתן לה!!"אמרתי
דניאל חייך ושתק
"אני בחדר"אמרתי ונכנסתי
לא היה אף אחד שם
כל כך עצוב לראות אותה ככה..
היום היא אמרה לי "תחייך עומד להיות לך ילד".........
חיים שלי ..
אני אוהב אותך את כל חיי
"חחח יותר מידי"אמרתי בשקט
"בשביל האהבה שלי זה מעט"אמרתי שוב
שמתי את ראשי על יד הבטן שלה...
"טל..!!! תציל אותי טל..!!!"
"אני פה אל תדאגי הכל יעבור"
"איך יעבור ..יש לך ילד טלל שברת אותי ..ואני כל כך אהבתי אותךך אהבתייייי"
"לאא אני אוהב אותך תחכי.."
"אני רוצה למות..לא רוצה לחיות יותר"
"ליהההההה חכייייי".........
התעוררתי ...הסתכלתי על ליה הלב שלי פעם כל כך מהר..
הסיוט הזה..הרג אותי
הסתכלתי עליה היא עדיין היתה רדומה...
"אוו טל טוב שהתעוררת"אמר אבא כשנכנס
"קרה משהו אבא??"אמרתי כבר דאגתי לא רוצה לשמוע עוד בשורות רעות
"רציתי להגיד לך שהדם שלך מתאים.."אמר אבא
חייכתי כל כך שימח אותי לדעת שאני מתאים..
"אבל דניאל רצה לתרום לה דם"אמרתי וקצת התבאסתי
"דניאל לא כאן הוא הלך ואנחנו צריכים את זה דחוף"אמר אבא
"בסדר אני אלך לחדר אחיות שיקחו את כל הדם שצריך"אמרתי מחייך
"טוב אני כאן עד שיבואו ההורים שלה"אמר
הלכתי במהירות לחדר אחיות
"תקחי כמה דם שצריך"אמרתי לאחות
"אין בעיה ד"ר"אמרה האחות
שכבתי על המיטה והיא התחילה למלא שקיות..
היתה לי טיפה סחרחורת..
"קח תשתה.."אמרה האחות כשסיימה
"תודה"שתיתי את מיץ התפוזים
הרגשתי יותר טוב
"לא לא אל תקום כמה דקות תמתין"אמרה
"בסדר..."אמרתי
"תתני את זה לפרופסור כהן הוא מחכה בחדר 221"אמרתי
"אין בעיה ד"ר"אמרה האחות ויצאה
עצמתי את עיניי מתפלל בתקווה שהכל יעבור בשלום...
פקחתי אותם שירן אחותי עמדה לידי..
"היי טל"אמרה ונישקה אותי
"היי מאמי מה את עושה פה???"שאלתי
"אבא סיפר לנו מה קרה לליה ובאתי עם אמא"אמרה
אחרי שניה אמא נכנסה
"טל שלי .."אמרה וקמתי לחבק אותה
"אמא..."אמרתי
"אתה מלאך מלאךךך "אמרה
ונישקה אותי בלחי
"מה שלומה ??"שאלה
"שמים לה עכשיו את הדם..יהיה בסדר..אני מאמין"אמרתי אופטימי
"כןןן יהיה בסדר..דיברתי עם ההורים שלה הם ירדו לשתות משהו בקפיטריה"אמרה
"כן יופי הם ממש על הפנים"אמרתי
"בואי נלך אליה.."אמרתי
נכנסנו לחדר שלה
כבר חיברו לה את הדם..
"וואו היא ממש חיוורת"אמרה אמא
"כןןן אמאלה"אמרה שירן
"תיכף יחזור לה הצבע"אמרתי
אמא תפסה לי את היד..כל כך חזק
"אתה כשהיא תקום תגיד לה הכל..אל תוותר טל..שתקת מספיק שיחקו בך יותר מידי...
שניכם מסכנים שלי..במקום להיות ביחד אתם ככה"אמרה אמא וזלגה לה דמעה
"אני אוהב אותך אמא"אמרתי וחיבקתי אותה
הרי אין כמו אמא!!!
אמא נסעה הביתה אחרי כמה שעות וגם ההורים של ליה נסעו שוב נשארתי לידה..
מביט עליה על היפה שלי...
"ליה אני אוהב אותך בבקשה תתעוררי..ליה"אמרתי
היא לא הקשיבה לי..
נפתחה הדלת..
"ד"ר כהן אבא שלך צריך אותך"אמרה האחות
"בסדר אני בא.."אמרתי
התקדמתי לכוון הדלת..
"ט...ל..."
לא האמנתי למה ששמעתי..הסתובבתי .........
תהנו...תגובות??? 🙄
אתר האהבה הישראלי