מאמרים בנושא בחירת בן/בת זוג בגיל ההתבגרות

אני לא חושבת שיש מאמרים ספציפיים על זה ...
תחפשי על גיל ההתבגות בכללי אולי תמצאי משהו

מערכות יחסים בין המינים-בגיל ההתבגרות.

בגילאי הילדות חברויות נוצרות בדרך כלל בין בני אותו מין. במהלך שנות ההתבגרות, הקשרים בין בני השווים נעשים אינטימיים יותר, וכמות הזמן שהמתבגרים מבלים בחברת קבוצת השווים הולכת וגדלה. במהלך תקופת ההתבגרות האמצעית רוב הצעירים יותרים קבוצת שווים מעורבות מגדרית. כמו כן בתקופה זו, קשרים דיאדים עם בני הזוג הרומנטיים הופכים ליותר ויותר חשיבות. החל מתקופה זו של ההתבגרות האמצעית, הזמן שאותם מתבגרים מבלים עם חבריהם בני אותו המין הולך ויורד, כאשר באפון מקביל, ישנה עליה בכמות הזמן שהם מבלים עם בני הזוג מהמין השני.
השותף הרומנטי הופך להיות הדמות הדומיננטית ביותר איתה נמצא המתבגר מבחינות מסוימות, כגון: קירבה ותמיכה שיתוף פעולה והדדיות.הקשר של חברים טובים הוא לרוב אמיד יותר מהקשרים הרומנטיים שלהמתבגרים-בעצם הקשרים הרומנטיים בגיל זה הם יותר נחשבים לניסיונותלקשר מאשר קשר רציני ממש, למרות שיש חברויות רומנטיות בקרבמתבגרים אשר נראות בוגרות יותר ואף כקשר לטווח ארוך-נישואין.ניכרת השקעה רבה בקרב גיל זה בין שני סוגי הקשרים- קשר רומנטי וקשר חברי (בין בני אותו מין).הקשר בין המינים מכיל משיכה מינית רבה וזה משקף את עובדת היותו סוג קשר רומנטי, למרות שחלק מן המתבגרים אינם פעילים מינית ( למשל,מתבגרים אשר חיים בחברה בעלת איסורים מיניים, מתבגרים דתיים),בכל זאת קיימת משיכה זו. ישנה חשיבות ביחסי הגומלין על איכות מערכת היחסים הרומנטיים, רק לאחר שמתבגר רוכש אינטראקציה עם בן זוגו הופך ספוק הצרכים המיניים למרכיב מרכזי במערכת היחסים. מעבר להתנסות ביחסי הגומלין, מצאו כי מתבגרים צעירים יותר מדגישים יתר צורך של חברות ומציאת בן זוג רומנטי לעומת המתבגרים המבוגרים שנטייה זו נמוכה. נמצא גם כי המושגים חברות, רומנטיות ומציאת בן לוויה( בעצם אין קרבה ואינטימיות חשובה להם אלא יותר חיזוק לביטחון העצמי של המתבגר הצעיר.) הינם חלק אינטגראלי מהבנתם של המתבגרים (תהליך זה קורה לרוב בקרב מתבגרים צעירים). בבחינת איכות היחסים הרומנטיים של המתבגרים כתלות במינם דווח על הבדלים תלויי מין בנוגע להתנהגויות ותפיסות רומנטיות. בנות, יותר מבנים, דווחו על כך שהן מעריכות טיפול במערכת יחסים. בניגוד לכך, הבנים תפסו את היחסים הרומנטיים יותר כמשחק אהבה והדגישו יותר את תפקוד המין. אם כן ניתן לראות כי יחסים רומנטיים בהתבגרות מכילים מרכיבים הנמצאים גם ביחסים רומנטיים של בוגרים, לדוגמא: מחויבות אינטימיות ומשיכה פיזית. אומנם יחד עם זה ישנם גם מרכיבים של חברות ומציאת בן לוויה בגלל ממצאים אלה ניכר כי מערכת יחסים רומנטית בקרב מתבגרים מציגה זירה המערבת אפיוני חבריים שמאפיינים פחות בגרות ומצדה השני של מערכת היחסים ישנם אפיונים רומנטיים בוגרים מאד. משתנה חשוב נוסף הקשור לאיכות מערכת היחסים הרומנטיים בהתבגרות מגיע ממערכות יחסים משמעותיות אחרות בהן נמצא המתבגר. מחקרים מצביעים שאיכות מערכת היחסים הרומנטית לא רק קשורה לבן הזוג, אלא גם ליחסים שונים שמתקיימים אצל המתבגר- ההורים ובני גילו. יחסי הגומלין של המתבגר עם סביבתו משפיעה על מערכת היחסים הרומנטית שבה הוא נמצא מבחינת הציפיות לנגישות תגובתיות ועמדות וגם ציפיות לגבי העצמי במערכות יחסים בעתיד. (לב רן א').


יחסים מוקדמים עם בני זוג הם מזדמנים, פחות אינטנסיביים וקצרים ואולי אפילו שטחיים

ומגושמים, והם יותר עניין של חוויה מאשר מערכת יחסים.
קשרים אלו מייצגים דפוסים של אינטראקציה דיאדית הנשלטת על ידי עקרונות מתמשכים.
החוויה הרומנטית משחקת תפקיד חשוב בחייו של המתבגר ואף בהתפתחותן של מערכות יחסים רומנטיות מאוחרות יותר.
להלן שני שלבים נפרדים אשר קיימים אצל מתבגרים.
שלב של יחסים רומנטיים בהם האינטראקציות בין בני הזוג מקבלות איכויות של יחסים דיאדים עד לנקודה שבה נוצר הזוג.
מתבגרים שבשלב זה שמים דגש גדול על אינטימיות עם בן הזוג הרומנטי הם חווים רגשות הדדיים עמוקים יותר והפעילות המינית הופכת נרחבת יותר. בשלב זה של המתבגר, תפקידה של קבוצת השווים בבניה ובוויסות מערכת היחסים הרומנטית יורד.
יחסים של מחויבות – בשלב זה היחסים הם ארוכי טווח והם כוללים משיכה פיסית הדדית, רצון לאינטימיות משותפת ומוכנות ויכולת להראות התנהגות של אכפתיות ודאגה.יחסים אלו הם עמוקים ובני הזוג עשויים להרגיש חיבור חזק ביניהם. לעיתים יחסים כאלה של מתבגרים דומים לקשר של נישואין.

נמצא כי מתבגרים אשר תיארו את הקשרים שלהם כקרובים ומספקים נטו להרגיש מקובלים יותר חברתית, במצב זה, היצירה והשימור של הקשר הרומנטי מושפעים רבות מקבוצת השווים ואל תחושת ההשתייכות אליה. כמו כן, קשרים קרובים וממושכים בשלב זה עשויים להכין את המתבגר לקשרים עמוקים מאוחר יותר. לעומת זאת נמצא כי מתבגרים אשר נטו לנהל מערכות יחסים קצרות היו פחות כשירים חברתית. קשרים זמינים וקצרים כאלה מעידים על חוסר אמון הדדי בין בני הזוג והם מאתגרים את תנועתו של המתבגר לעבר קשרים יותר אינטימיים ושל מחויבות בעתיד.(שלייר קרצ'מר מ').
נמצא שישנם מתבגרים המתמקדים בהשגת אינטימיות כשאיפה במערכת יחסים. לעומת זאת, אצל מתבגרים אחרים מערכת יחסים רומנטית היא מטרה לגיבוש הזהות של הפרט, (כאשר מתבגרים מתמודדים עם דילמות בהם צרכי העצמי נמצאים בקונפליקט עם צרכי האחר) מיזוג של שתי מטרות אלו הוא חשוב, זהות זו חייבת להתמזג עם אחרים בתוך קשרים אינטימיים.
הוא חשוב, זהות זו חייבת להתמזג עם אחרים בתוך קשרים אינטימיים.
למתבגרים יש אנשים שונים בחייהם דמויות המספקות התקשרות, קרבה ודאגה. אנשים אלו מדורגים בתוך היררכיה על פי סדר העדיפויות שמייחס להם המתבגר. בן הזוג כאמור הוא חלק מן דמויות אלו, ובהדרגה לעלות בסדר העדיפויות ההיררכי ככל שהקשר הרומנטי מתפתח.
בעוד שהקשרים של המתבגרים עם הוריהם ועם חבריהם הטובים מושפעים מהופעתו של העניין הרומנטי הם גם משמשים כמודלים לקשרים רומנטיים.
חוויות של קשרים ראשוניים ומוקדמים משפיעות על יחסי הגומלין עם הסביבה והציפיות לגבי זמינותם, הגבתם והתייחסותם, כמו כן החוויה הנ''ל משפיעה על הציפיות לגבי העצמי בתוך מערכת היחסים.
במהלך ההתבגרות פעילויות מגוונות עוברות מן ההורים אל בני הגיל וכן שכיחות האינטראקציות עם בני הגיל, בהשוואה להורים עולה. החברים(ובן הזוג), משמשים ראי למתבגר ומקור מידע ללמידה על עצמו.
הם מתלבטים באותן בעיות מבינים את רגשותיו ומספקים תחושת ביטחון ושייכות.החברים ובן הזוג מהווים תפקידים שונים וחדשים, למשל, חברויות הן בסיס חוץ משפחתי של ביטחון הקשור לרכישת מיומנויות חברתיות וכמו כן הן מספקות תחושת ברית מהימנה. חברויות בגיל ההתבגרות מתאפיינות באינטימיות, בהדדיות ובנאמנות. (שלייר קרצ'מר מ') מציעה כי ניסיונות במערכת יחסים עם בני הגיל והשקפות לגבי היחסים עמם, אמורים להשפיע על ההשקפות לגבי מערכות היחסים קרובות באופן כללי ובמיוחד על ציפיות לגבי קבלה הדדיות ועוד מאפיינים קשורי שייכות.

עם תהליך ההתבגרות נצפה למעבר אל מערכות יחסים זוגיות יציבות המספקות דמות התקשרות ומאפשרת הבעת חיבה שיתוף ואינטימיות.
עם תהליך ההתבגרות והמעבר למערכת יחסים בוגרת יותר, בן הזוג הרומנטי הופך להיות יותר ויותר חשוב בהיררכיות הקשרים של המתבגר ובסיפוק צרכיו והוא מבלה בחברתו יותר ויותר.
במקביל חשיבותה של קבוצת השווים והזמן שהמתבגר מבלה איתה יורדים.

במחקר אשר התמקד בזוגות רומנטיים הנמצאים בקשרים ממושכים בלבד,נמצא כי ביטויי חיבה בעלי אופי מיני ולא יחסי מין מלאים במערכות יחסים קבועות היו קשורים באיכויות קשר חיוביות יותר וברמות גבוהות יותר של אינטימיות בקשר הרומנטי בקרב הבנים והבנות.
יחסי המין עשויים לייצג עבור בני הזוג הצעירים רמה של השקעה במערכת היחסים הרומנטית אשר מאפשרת להם לספוג רמות גבוהות יותר של קונפליקטים, ועל ידי כך מתבטא שלב התפתחותי גבוה של תלות הדדית בין בני הזוג ויש מקום לקונפליקטים ועימותים, ללא פירוק הקשר.
לסיכום, התנהגות מינית בתוך מערכת יחסים רומנטית קבועה ומתמשכת אצל המתבגרים דווקא קשורה באיכות של קשר חיובי ובאינטימיות גבוהה יותר, ביכולת של בני הזוג לספוג עימותים וקונפליקטים בתוך הקשר.
גיבוש זהות דורש את היכולת להתחייב לקשר קרוב באופן שמאפשר מיזוג ללא פחד מאובדן האגו-נבדוק האם מתבגרים מבטאים עצמם באופן אמיתי בתוך מערכות יחסים רומנטיות.
תהליך זה מתרחש בהדרגה במהלך תקופת ההתבגרות.
בקרב בני נוער נמצא כי אוטונומיה רומנטית קשורה באופן חיובי לאינטימיות רומנטית ולקרבה.
ככל שהמתבגרים תפסו את הקשר כיותר קרוב ותומך כך הם ירגישו יותר בנוח לקבוע גבולות ולבטא את חילוקי הדעות שלהם בתוך הקשר עם בן הזוג.
אינטימיות עם חברים בני אותו מין קשורה עם אוטונומיה רומנטית מה שמחזק את חשיבות הקשרים הללו למערכת היחסים הרומנטית.מתבגרים אשר יש להם חברויות תומכות יותר כך גם הם עשויים להרגיש יותר בנוח לקחת סיכון ולבטא את חילוקי הדעות שלהם במערכת יחסים רומנטית.
מן הדברים הנ''ל אנו רואים כי יש קשר בין אינטימיות לאוטונומיה והוא הולך ומתגבר ככל שמערכת היחסים ממושכת יותר. כאשר אחד מבני הזוג כל הזמן מתכופף מול בן זוגו מעיד על כך שהוא חסר אוטונומיה והוא אינו מבטא עצמו בקשר, וכאשר נוצר מצב שכזה במערכת יחסים הסיכויים הם לקשר קצר טווח.

חח זה בטוח לקוח מסוציולוגיה

וואי עינב תודה רבה רבה רבה לך !!!
רק אם אפשר בבקשה שתכתבי לי את המקור של המאמר זה יהיה מעולה :]

זה לקוח מהאינטרנט..
מישהו העלה מסמך לאינטרנט והעתקתי משם...