בר...צודקת...
מבטיחה להתמיד !
ותודה על התגובות !!
פרק שלישי :
היא תמיד דאגה לי..
תמיד הייתה באה אליי מיד אחרי ששמעה שקרה משהו...
אני מאוהב בה כבר שנתיים והיא לא קולטת את זה...
"אתה לא נורמלי...תאמין לי..." היא אמרה בקול הדאגני שלה.
אהבתי מאוד את הקול הזה..הקול שדואג..
"בחיים לא תשתה יותר ! שמעת ??"
לא שמעתי..לא הקשתי...נעצרתי והסתכלתי עלייה.
זהו..אני אגיד לה היום מה אני מרגיש ומי אני באמת !
"למה נעצרת?" שאלה לא מבינה
"אני צריך להגיד לך משהו...אני..."
"תגיד לי כשנגיע הביתה ! היום אתה ישן אצלי " נכנסה בדבריי וחייכתי מאושר...אני אלך לישון אצלה.
כל הדרך הביתה רק חשבתי וחשבתי וטליה חפרה לי במוח על אלכוהול וכמה שזה מסוכן..וכמה שזה לא מתאים לי לשתות כ''כ הרבה.
הלכנו יד ביד. המגע של העור שלה..בעור שלי..גרם לי לצמרמורת קלה.
היד שלה הייתה כ''כ חמה..כ''כ רכה..אני יכול עוד להתמכר למגע שלה.
"טליה ! אני לא יכול יותר ! "
"שששששש !! למה אתה צועק ??? כולם ישנים !!! " התרגזה
"סליחה...טליה...אני חייב להגיד לך משהו..."
"קודם בוא נכין לך קפה שחור חזק..תשתה...תחזור לעצמך ואז תגיד לי מה בליבך..טוב?"
היא חייכה . החיוך שלה היה חיוך של מלאך.
בזמן שהיא הכינה לי קפה שחור בהיתי בקיר וחשבתי לעצמי:
' טליה ילדה יפה..חכמה..ששונאת שקרים..אם היא תדחה אותי ולא תדבר איתי יותר בחיים..אני ארצה למות..כבר עכשיו אני רוצה למות. הרי היא שונאת שקרים ! ושיקרתי בהתחלה רק בגלל שרציתי להתקרב אלייה..כי היא לא נותנת לאף אחד להתקרב אלייה!
כי היא בנתה חומה מסביבה. אני הידיד הראשון שלה..והיחידי...נראה לי...מצד אחד אסור לי להרוס את זה..אבל מצד שני אני כ''כ רוצה אותה..אולי..אני פשוט צריך...'
"תומר ? אתה בסדר?" הקול שלה החזיר אותי לקרקע. ניתק אותי מהמחשבות ומהפחדים שלי.
"מה ? אה...כן..?"
"קח" היא הושיטה לי את הקפה.
התחלתי לשתות "פפפפפ...נראה לך שאשתה את זה ?! " ירקתי את הקפה.
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" היא נפלה על הריצפה.
"מה מצחיק ?!?" שאלתי חצי עצבני.
"חחחחחחחחחחחח היית צריך לראות את הפרצוף שלך ! "
"זה מצחיק אותך...אה ?? "
"חחחחחחחח כן ! "
"אני אראה לך מה זה !" אמרתי לה והתחלתי לדגדג אותה.
"חחחחחחחחחחחחחחחח שוב ?!? " שאלה כשאין לה אוויר
"כן ! " אמרתי והיא צחקה וצחקה...
"ת..תומר...דיי ! חחח אנחנו סתם נפריע עכשיו להורים שלי ולאחים ! "
"צודקת...יאללה בואי נעלה לחדר..."
'לנשק אותה או לא ? היא תתנגד או לא? היא תשנא אותי...? '
"שוב אתה צולל למחשבות שלך תומר..." היא קראה אותי כמו ספר פתוח...
--------------------------------------------
תומר היה ממש מוזר...כל הזמן נכנס למחשבות לא מובנות.
לפעמים הייתי רוצה שיהיו לי את הכוחות האלה של לקרוא מחשבות של אנשים.
אבל לפעמים אולי טוב לא לדעת מה חושבים האחרים.
תומר התיישב על המיטה שלי.
"איך אתה מרגיש ? " ניסיתי להסתכל עליו..לא יכולתי...
"למה את כבר לא מסתכלת עליי כמו פעם..?" ירה שאלה שלא רציתי שישאל.
"למה ?" ניסיתי לחייך ולהסתכל עליו.
הוא הרים את פניי עם היד העדינה שלו ומבטנו התנגשו...
הוא התחיל ללטף את פניי והתקרב אליי יותר...
שוב אנחנו במצב הזה כמו שהיה היום בצהריים...חשבתי לעצמי...
לפעמים אני חושבת שהוא לא הומו...שזו המצאה שלו כדי להתקרב אליי...
אבל תומר לא יכול לעשות לי דבר כזה ! הוא לא יכול לשקר לי ! הוא נשבע לי...
"אני....אני...." נעצר.
"אני...אוהב..." פתאום נשמע הצילצול של הפלאפון שלו.
"סעעעעעמק ! לא עונה ! " התעצבן.
"ממה אתה מתעצבן ?" שאלתי לא מבינה.
"הפלאפון הזה...ממש לא בזמן ! "
"מי זה ?" שאלתי
"שירי..."
"יווו ! לא אמרתי לה שהגענו הביתה ! אשלח לה הודעה "
באתי לקחת את הפלאפון שלי אבל תומר עצר אותי "אני אשלח לה"
הוא שלח לה הודעה..קיבל ממנה הודעה ונשכב על המיטה.
"אני עייף..." אמר בלי חשק
"מה רצית להגיד לי ?? "
"לא משהו מיוחד...באמת שזה יכול לחכות למחר" אמר וסימן לי לבוא לישון.
ישנו ביחד באותה המיטה. סמכתי עליו. שהוא לא יעשה לי שום דבר כי הוא הומו..וכי הוא ידיד טוב שלי ואין לו שום אינטרס לגעת בי או להשכיב אותי. הוא לא כמו כולם..
אחרי שנייה הוא נרדם. הוא שתה הרבה.
לא הצלחתי להרדם כל הלילה..בסביבות 6 בבוקר קמתי מהמיטה ותומר ישן עדיין.
פתאום שמעתי צליל. לא הבנתי מה זה עד שהבנתי שהוא קיבל הודעה.
'ממי הוא מקבל הודעה בשעה כזאת ?' חשבתי לעצמי.
הלכתי לבדוק ממי הוא קיבל הודעה..זה סיקרן אותי מאוד..אולי זה החבר שלו ?
לקחתי את הפלא וראיתי ששירי שלחה לו הודעה "נווו !! אמרת לה ?? "
אמר מה? למי ?
עניתי חזרה : "אמרתי מה? למי?"
שירי : "לטליה ! שאתה אוהב אותה כאילו הלו ?! "
חייכתי..ברור שהוא אוהב אותי..כי הוא ידיד טוב שלי והוא אוהב אותי בתור ידידה..ולא יותר מזה.
כתבתי לה חזרה : "אני אוהב את החבר שלי ! את טליה אני מחבב "
תיקנתי את שירי וצחקתי.
אחרי דקה שירי שלחה הודעה..ששינת לי את החיים...את ההסתכלות שלי על תומר...את הידידות שלי ושל תומר...ואת הרגשות שלי כלפיו...
התחלתי לשנוא אותו...
אוויי לאאא!!!!!:/
פרק מהמהמםםםם..
מחלכה להמשך, ומהרררר!!!
😊
ואו מדהים מדהים... אחלה של התחלה מחכה להמשכון..
סיפור ממש יפה :]]
תמשיכי :}
אני מקווה שאת לא כועסת שאמרתי לך את זה מאמי ..
הממשך ..
QUOTE (חתולונת16 @ 14/05/2009) ואו מדהים מדהים... אחלה של התחלה מחכה להמשכון..
...
תודה רבה על התגובות !
בר - לא ניפגעתי חח
תהנווו
פרק 4 :
אחרי דקה שירי שלחה הודעה..ששינת לי את החיים...את ההסתכלות שלי על תומר...את הידידות שלי ושל תומר...ואת הרגשות שלי כלפיו...
התחלתי לשנוא אותו...
"בוקר טוב טליה" שמעתי את תומר אומר לי אחרי שהתעורר.
"בוקר..." עניתי מבלי להסתובב לכיוון שלו.
"וואיי נרדמתי אצלך..." אמר.
"כן..."
"קרה משהו?" שאל לא מבין.
"לא." הייתי יבשה. המשכתי לשחק במחשב.
"אוקיי..אז את יכולה להסתובב ולתת לי חיבוק?" שאל.
תומר ואני..היינו כמו אחים. עכשיו הכל התפרק..הכל התנפץ לרסיסים.
"בשביל מה..?" עניתי.
"מה קורה איתך טליה?? אני מרגיש שקרה משהו! "
"מה רצית לספר לי אתמול?"
תומר שתק. חשב . ולבסוף אמר "כלום"
"אתה בטוח?" שאלתי כשאני עוד משחקת במחשב.
"את מוכנה להסתובב אליי? בבקשה.." התחנן.
הסתובבתי. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים. לא רציתי שהוא יהיה בבית.
הוא שיקר לי.
"מה רצית לספר לי אתמול?" שאלתי שוב בתקווה שהפעם ייתן לי תשובה.
"כלום..." אמר.
"בטוח?" שאלתי.
"כן..."
"שקרן..." אמרתי.
הסתובבתי בחזרה למחשב. המשכתי לשחק.
"למה שקרן?"
"כי שיקרת לי מהיום הראשון."
הוא התקרב וסובב את הכיסא שלי לכיוון שלו.
"על מה את מדברת?" שיחק את עצמו לא מבין.
התחלתי לבכות.
"טליה..בבקשה אל תבכי..." התחנן.
"חשבתי שאני יכולה לסמוך עלייך..."
"טליה...תראי..."
"לא !!!!! לא רוצה ממך כלום תומר ! אני רוצה שתצא לי מהבית ! ואני לא רוצה לראות אותך יותר לעולם ! " אמרתי בכעס.
"טליה...רק תקשיבי..."
"אתה חתיכת שקרן ! הכל היה שקר...אין לך חבר...אתה סטרייט...וידעת שאין לך סיכוי להיות ידיד שלי...כי ידעת שאני פגועה...אבל פגעת בי הרבה יותר ממה שהאקס פגע בי ! סמכתי עלייך..."
"אבל טליה...בבקשה תני לי להסביר..."
"להסביר מה ?!?!!?" התעצבנתי
"בבקשה תלך.." ביקשתי כשאני עוד בוכה.
----------------------------------------------------------------
פגעתי בה.
אני כ''כ שונא את עצמי עכשיו.
אם רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה.
יצאתי מהבית שלה..
היא לא רצתה לדבר ולא רצתה להקשיב לי.
אני לא מאשים אותה. אני מבין אותה.
כל הדרך רק חשבתי עליה.
פתאום צילצל הטלפון.
"הלו?"
"תומר..יא זבל..אני כועסת עלייך ! " אמרה שירי
"מה אני אעשה..למה שלחת הודעה בכלל ?!?!?" כעסתי
"כי חשבתי שאתה ער ! "
"אחרי שהייתי שיכור מת ?!?!" שאלתי לא מבין. לא מבין את הראש שלה.
ניתקתי. לא רציתי לדבר עם אף אחד.
למחרת בבוקר באתי לבית הספר.
ראיתי את טליה יושבת בכיתה.
הלב שלי דפק חזק. באתי לדבר איתה. ככל שהתקרבתי יותר. ככה הלב שלי דפק יותר מהר וחזק.
"אל תתקרב אליי" אמרה פתאום.
"אבל אני יושבת לידך..." אמרתי לה.
"בוקר טוב תלמידים" אמרה המחנכת שלנו , אורית.
"אורית ! יש לי בעייה ! " אמרה אחת מהתלמידות.
"גם לי ! " אמר אחד התלמידים.
"נתחיל מהעברת מקומות" אמרה אורית.
"תומר? תקום בבקשה..ותעבור לשבת ליד..ליד נעמה"
קמתי. הבנתי שטליה ביקשה שהמורה תעביר אותי.
הבנתי שהייתי אידיוט.
הבנתי שפגעתי בה.
הבנתי שאני אוהב אותה.
הבנתי שאני צריך לעבוד קשה בשביל להשיג את טליה..
יצאנו להפסקה ופתאום שירי רצה וצעקה "תומר ! תומר ! תבוא מהר !"
"מה קרה??" נלחצתי
"טליה !! " היא התחילה לבכות
"מה איתה !?!!?" שאלתי לא מבין.
"היא...היא..."התחילה לבכות.
"היא נפגעה בתאונת דרכים...אמבולנס בא לקחת אותה ! "
לא האמנתי שזה מה שקורה.
"היא בסדר?" שאלתי
"מחוסרת הכרה.." אמרה ובכתה.
התחלתי לרוץ לכניסה של בית הספר.
"נא להתרחק בבקשה.." אמר גבר שלקח את טליה לאמבולנס
"אני חבר שלה..אני יכול לבוא איתך ??" ביקשתי
"כן. כל השאר להכנס לבית ספר ! "
כל הדרך שמעתי את הדיבורים בין אנשי הצוות.
היא לא מתעוררת.
אבל עדיין נושמת.
היא נפגעה בראש.
היא הייתה מחוברת למכשירים שונים.
לא יכולתי לעשות דבר..לא יכולתי לשנות כלום..
יכולתי רק להתפלל שהיא תתעורר..
מה? לא הבנתי כלכך..
איפה היא הייתה שהיא עברה תאונת דרכים?
היא לא הייתה בכיתה??
מדהים מאמי..
המשךך..אבל לא אחרי שנה כן?! 😉
