יום מגעיל

אחד הימים הכי גרועים שהיו לי..
שונאת תצבא.שונאת תמסגרת הזאת.שונאת תאנשים שהם חושבים שהם יודעים הכל. שונאת את זה שיש
מי שמחליט עליי. שונאת את זה שיש לי עוד 5 חודש ואני פשוט מיואשת מכל הבחינות. שונאת את זה שאני
עקשנית מטומטמת שנלחמת על עיקרון חסר טעם. שונאת את זה שאני עצבנית הגוף שלי פתאום נחלש ואני
מרגישה כאילו אני גוססת. שונאת את זה שאחרי כזה יום שאני לא מפסיקה לבכות מתקשרים אלי מהמרפאה
ואומרים לי לבוא מחר דחוף לרופא כי הבדיקות דם לא יצאו תקינות. שונאת שאחרי כל מה שאני עוברת שום
דבר לא קרה ולא קיבלתי מה שרציתי. שונאת את זה שאומרים לי שלא תמיד מה רוצים- מקבלים וכל מה שלא
הורג ,מחשל. שונאת שאני רוצה בכלל שיהרוג ולא רוצה שיחשל. שונאת שאני אוהבת כל כך את חבר שלי
ומוציאה עליו את כל הרוע שבי כי הוא לא בדיוק מה שציפיתי והוא לא מושלם אבל הוא החיים שלי.
שונאת את זה שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. שונאת בכלל את המדים המסריחים האלו.
שונאת את הפחד הזה שעוד כמה חודשים אני אזרחית לכל דבר,שוב. שונאת את ההרגשה שיש לי בבטן
שאני מחכה למשהו עצום שבסוף יגיע ויהרוס אותי. שונאת שאני כבר לא מכירה את עצמי. שונאת את
התקופות שפתאום בא לי סתם ככה צומי. שונאת את זה שיש לי כל כך הרבה רגשות שאני מסתירה,
אלוהים יודע ממי. שונאת את זה שאני יכולה להמשיך לכתוב לנצח מה אני שונאת.
שונאת לשונא.




פריקההההההה..יום טוב.