אחרי הרבה זמן של שתיקה
מים קפואים.
טיפות המים של הגשמים האחרונים ירדו על הקרקע. כל אחת הייתה שונה מאחותה. חלקן היו גדולות ועבות, חלקן קטנות כל כך שבקושי הרגישו אותן. אחדות מהן זכו להגיע אל הקרקע, השאר התרסקו בבת אחת על עצם אנושית כמו כלב או אדם.
רותם הרגישה אותן נופלות עליה ומקררות אותה. היא עמדה שם והסתכלה על משטח הריקודים שהתמלא במים, מוצף מהגשם שהלך והתגבר והרטיב אותה לגמרי.
עיניה החומות והעצובות עקבו אחרי הרוח שמזיזה את העצים, אחרי זה פיזזו לעבר רחבת הריקודים הריקה שרק לפני כמה ימים הייתה מלאה באנשים שרקדו, בצחוק מתגלגל של הווי, באורות צבעוניים.
כמה עצוב, חשבה לעצמה, שבזמן הכי סוער הרחבה הייתה לבדה, נטושה מכל אדם, הרי כשיש גשם מי יכול לחשוב על ריקודים ברחבה פתוחה, ללא גג. כן, הרחבה הייתה נטושה בזמן הכי כואב, בדיוק כמוה.
רותם עצמה את עיניה, לא שם ליבה למי הגשם הקפואים שהרטיבו אותה לגמרי, ודמיינה מה היה לפני כמה ימים.
בעיני רוחה הרגישה את הרגליים מתופפות על הקרקע, את כמות האנשים שהתכנסה לרחבת הריקודים, את אלא שעמדו בצד עם כוסית שתייה והביטו בחיוכים שמחים על אלא שרקדו. את החום של הריקודים יכלו להרגיש כל אחד.
ואז הושמע השיר השקט. זה שהשקיט את הצחוקים, את האנשים שרקדו כבודים, והותיר רק את המאוהבים לבדם על הרחבה. השיר הזמין את כל הזוגות לרקוד. גם אם הם צעירים או זקנים, בין אם זה אהבה שנגמרת או אהבה חזקה מתמיד. רותם לא הייתה שייכת לקבוצת האנשים הללו, היא עמדה בפינה, נותנת לעצמה להביט על הזוגות הללו, נותנת לעקוב אחרי כל תנועה שלהם בריקוד השקט.
עיניה קלטו את הזוג ההוא. הזוג הכי יפה בחדר.
היא הייתה קטנה ודקיקה, גופה היה מושלם כשל רקדנית, והוא תמיר וחסון, גבר אמיתי. זה היה נראה כאילו יצאו מאיזה סרט הוליוודי בכיכובם, או אולי מתוך אגדה מוכרת.
הצעדים נעשו קלילים וזהירים, כל כך מושלמים בשביל שניהם. הם התאימו אחד את השני בצורה מדהימה, כמו שאף זוג לא ידע לעשות בעבר.
הידיים העדינות שלה היו על כתפיו, מחזיקות בו כאילו עמדה ליפול, שערה התנופף מעט ברוח התנועה, ככל שזזו הוא צנח על גבה בצורה מושלמת. הידיים שלו היו על מותניה, אוחזות בה כאילו אומרות שהן שלו.
אך יותר מכל, היה זה המבט שאמר את הכל. העיניים הקטנות שלה הביטו על העיניים החמות שלו וסירבו לעזוב, הניצוץ האדיר שבקע מתוכן, כאילו שלחו רגש לכל עבר.
רותם חשבה שזה כל מה שצריך. המבט הזה אחד בשנייה, המגע העדין, וההתאמה המושלמת בריקוד, זה כל מה שצריך כדי לשלוח אנרגיה כזו שמשכה את עיניי כל הסובבים.
הריקודים נמשכו. שיר אחרי שיר. הכל נשאר אותו הדבר. מעט מהרוקדים עזבו את רחבת הבמה, אך לא הזוג המושלם.
הם לא הפסיקו לרקוד, ריקוד אחר ריקוד. באותם המבטים החודרים, כאילו אין איש על רחבת הריקודים, כאילו חיים הם בעולם יפה משלהם, בו הם לא צריכים דבר או משהוא. כאילו כל מה שהם צריכים לעשות בשביל להיות מאושרים אחד עם השני זה להמשיך לרקוד, להמשיך להביט אחד על השנייה בצורה שכזו, להמשיך לתופף על הקרקע עם רגליהם.
הכל נשאר ככה, ורותם הרגישה צביטה בלב, צביטה של קנאה עזה מעורבבת בהתרגשות עזה. חשה שמה שהם הרגישו היא הרגישה גם, רק מנקודת מבט מהצד, היא התרגשה בשביל שניהם, אפילו מבלי להכיר אותם. הרגשות שהפגינו סחפו אותה איתם, לעולם שלהם, אך כצופה.
פתאום נפלה עליה עצבות קלה שזוהי אינה תחושת אמיתית בשבילה, שזה התחושות שלהם בלבד, תחושות שהיא לא הכירה עוד.
הקור פתאום הפך פתאום להיות עז, המים שטפטפו עליה גרמו לה להיות קפואה. הרוח שחדרה אל עצמותיה העירה אותה בבת אחת ממחשבות על העבר, והיא פקחה את עיניה והבחינה במציאות האומללה, בוחנת את רחבת הריקודים שהוצפה אף יותר במים קפואים של מי הגשם, ברוח החזקה שהעיפה את כל מה שבדרכה.
הכל השתנה, היא חשבה במרירות, רחבת הריקודים נשארה מיותמת מאדם.
הטיפות המשיכו להתרסק על הקרקע הפעם בצורה חזקה מידי, והרוח אף התחזקה יותר ונשבה בזעם.
ורק היא עמדה שם, מביטה על אותו המקום שבו רקדו הזוג, והרגשתה לא השתנתה. והיא נשארה אותו הדבר.
ופתאום כאילו כמשאלת ליבה, הגשם פסק והשמש יצאה וחיממה אותה היטב, והמים הקפואים שהיו עליה התחממו והתאדו עד שנעלמו כליל, ופתאום אל תוך ליבה העצוב התפשטה הרגשה חמה, הרגשה של תקווה. הרגשה שיום יבוא וגם היא תהיה על רחבת הריקודים הזאת, עם מישהו שכה תחפוץ, עד שמבטם לא יזוז אחת מהשני, ופתאום גם היא תרגיש את הרגש הזה.
התגעגעתי לכולם באמת!
תהנו ותגיבו זה חשוב לי😊
מור'צי 😊
אהבתי :]]]]]]]]]
מהממם .
התגעגעתי
מרגש , סוחף , כ"כ אמיתי .
מממש אהבתי ת'קטע .
koka15: ברוש גם אני אלייך מאמיי
שמחה שאהבתתת!!! 😛
-ליבי-: תודה מאמי על התגובה
שמחה שאהבה😊
מור'צי 😊
מדהים !!
כל כך התגעגעתי לסיפורים שלך !!! 😊
QUOTE (-ליבי- @ 18/03/2009) מרגש , סוחף , כ"כ אמיתי .
מממש אהבתי ת'קטע .
😊
שריני:חיחיח תודה מתוקה על התגובה גם אני
התגעגעתי לתגובות שלך!
לילוווווש: תודה מאמי שמחה שאהבת:]
מור'צי 😊
אין מילים מורי...היית נשארת מוכשרת!!
כל מילה פשוט מעבירה צמרמורת שאין דברים כאלה!
התגעגעתי אלייך ולכתיבה שלך 😊
מוכככששרת אמרתי? :]
סוופרמאמי: מרביקקקקקק איזה כייף לראות תגובה שלך אחרי הרבה זמן
אין היית ונשאר מתוקההה!!!
תודה מאמיי העלת לי חיוך ענקי
לב יווו!!
מור'צי 😊
shos12: תודה מאמי ..שמחה שאהבת😊
מור'צי 😊
