QUOTE (danit1250 @ 09/04/2009) תתתמשששששששששיכככככככככי
😕
QUOTE (-ליאלה- @ 11/04/2009) ?
....
האם יש פה יבווווש ?
יאאאלה המשך .
קראתי עכשיו הכל והסיפור שלך פשוט
מ=ו=ש=ל=ם !!!!!!!!
המשךךךךך
מצטערת על ההזנחה,-פרק עוד כמה דקות.
מהפרק הקודם:
עלינו על הבננה, היינו בדיוק 8 אז זה הספיק לנו בול.
התיישבתי באמצע של אחת מהבננה הכפולה, אני שיא הפחדנית מדברים כאלה.
אבירן התיישב מולי במקום הראשון ומאחוריי לירון.
אוראל התיישב במקום השני מולי, ותום כיסא לפניו.
כפות הרגליים שלי ושל אוראל נגעו האחת בשנייה,
מגע שגרם לי לצמרמורות שעלו מהרגליים אל הלב והרעידו לי אותו כל כך... מיליון בסולם ריכטר!
תום הביט על הרגליים שלי ושל אוראל והאדים כולו, ולא ניראה לי שזה היה מהשמש, אלא מהעצבים?!
שוב הגשם
פרק 7
הבננות היו עבורי פשוט סיוט מתמשך.
זה היה כל כך מפחיד... העיניים שלי רוב הזמן היו סגורות, חיבקתי את אבירן בלי הפסקה ותפסתי אותו... ניראה לי שיש לו סימנים בגוף מזה שלא הפסקתי לצבוט לו את הזרועות,
"הדר זה כואב!" הוא צעק עליי מבעד לצחוק שלו שנבע מההנאה האינסופית מהבננות(הנאה שלגמרי לא הבנתי)
"אני חייבת לתפוס בך אבירן, סורי!!" התנצלתי והנחתי את ראשי על הכתפיים שלו.
"את לא תופסת! את צובטת!!" הוא המשיך לצחוק עליי.
ירדנו מהבננות וכולם חוץ ממני המשיכו לעשות כל מיני דברים, אופנועי ים, סירות פידלים, אבובים וכאלה...
הבננות התישו אותי לגמרי ולא יכולתי עוד... גם פחדתי, וגם התעייפתי.
הסתובבתי בטיילת לבדי וטיילתי בין הבסטות.
תוך שאני לא מפסיקה לחשוב, ולהרהר.
המצב עם תום היה בלתי נסבל.
המבטים שלו היו יורקי שינאה וכעס שהבהילו אותי.
הרגשתי שבכל רגע הוא עלול להתפרץ עליי, אנחנו כבר 3 חודשים ביחד, 3 חודשים מדהימים ... באמת מדהימים.
ופתאום אנחנו נפרדים?
וזה כל כך עירער והרעיד את האדמה תחתיי. הרגשתי פתאום לא בטוחה, לא מוגנת.
הרגשתי חשופה.
מצד שני הייתה הסיבה לפרידה שלנו, שלא הפסיקה לצמרר ולהרעיד אותי...ולהקסים אותי טוטאלית בכל פעם מחדש.
אוראל.
הבן אדם פשוט משגע אותי מכל בחינה אפשרית.
חיוך הקסום שלו שלעולם בחיי לא ראיתי אחד כזה. עיניים שנסגרות-נעצמות מעט בזמן שהוא צוחק צחוק מתגלגל.
גוף מטריף...עגיל על הפיטמה, שזה דבר שממיס וממית אותי סופית!
לא הבנתי מה קורה לי איתו?
עד אתמול שנאתי אותו שינאת מוות, עד שיכולתי בכל שנייה לקחת מקל ולהרביץ לו.
יכולתי לקלל אותו. הוא לא הזיז לי כלום.
ופתאום הוא מתנהג בצורה כל כך מגרה ומושכת...
מה קורה כאן?!
יותר מאוחר עשינו קניות, חרשנו את כל הקניון... קניתי אלפי בגדים.
חזרתי למלון עם מלא שקיות.
אני ותום המשכנו לא לדבר, ולאוראל לא התייחסתי כדי לרצות את תום.
הבנות כולן הלכו לאכול בחדר אוכל ואני ישר עליתי להתקלח. הייתי חייבת אחרי היום המגעיל הזה.
התקלחתי והתלבשתי, לבשתי מחוך שחר ומכנסיים קצרים צהוב-בננה, סידרתי את השיער החלק שלי עם בננה ויצאתי מהחדר במטרה ללכת ללובי ולשבת שם עם כולם.
הגעתי כמה מטרים לפני הלובי ושמעתי צעקות, התקדמתי במהירות וקלטתי את תום ואוראל אחד מול השני.
"אני כבר קלטתי שאתה מנסה לעלות עליה, אינעל רבאק תוריד פרופיל גבר, אתה איתנו בדיוק שבוע אם לא פחות" תום צעק על אוראל שעמד מולו ואגרופיהם קמוצים כאילו הם מתכוננים להתאגרפות אכזרית.
"אני לא מנסה לעלות עליה, אתה מוזמן להיות איתה מתי שאתה רוצה, היא חברה שלך!" אוראל התגונן גם הוא מרים את הקול.
"כוס אמק ערס אל תשחק אותה ראיתי ת'עיניים שאתה דופק עליה" תום התחיל להתחמם ולהתעצבן, את אוראל לא הכרתי, אבל לתום בקטעים האלו- אין אלוקים!!
תום דחף קצת את אוראל, אוראל פתאום התחיל להתעצבן והעיניים שלו נפתחו בחוזקה.
כולנו קמנו אליהם וניסינו להרגיע, הבנתי שמוקד הריב הוא אני.
"די כבר!! מה אתם רבים פה?!" צעקתי עליהם נכנסת ביניהם.
"הדר עופי מפה" אוראל כעס עליי, רוצה שאני אזוז מביניהם כדי שהם יוכלו לריב מכות.
"למה ניראה לך? כדי שתריבו?!" שאלתי גם אני והתחלתי להרים את הקול.
"הדר הוא צודק, זוזי מכאן!!" תום התחיל להתחמם.
"די כבר תפסיקו, אל תריבו!!!" צעקתי והם לקחו כמה צעדים הצידה והיו האחד מול השני, מתרחקים ממני ושוב יכולים לריב בחופשיות.
"תקשיב לי אני לא מנסה להתחיל עם חברה שלך, אבל אל תיגע בי בחיים שלך, כוס אמק!!" אוראל צעק ונתן לתום אגרוף חזק באף שכמעט והפיל את תום ארצה.
תום התייצב והתחיל לריב מכות עם אוראל, שניהם התקוטטו כמו שני חזירים בתוך דיר.
כולנו עמדנו והסתכלנו עליהם.
"די!! דניאל, אבירן!! תעשו משהו!!" התחלתי לבכות.
"כן!!! אוראל תירגע, תפסיק!!" לירון גם צעקה.
"תום מספיק!! אוראל חאלס!! תירגעו!!" גם אופיר ניסתה לעצור את המכות.
"די תפסיקו בבקשה," התחלתי לגמרי לבכות,
לאוראל כבר יצא קצת דם מהאף, ולתום מהפה.
דניאל ואבירן התחילו להתערב, ודניאל תפס את תום, ואבירן את אוראל.
אבל השניים לא היו מוכנים להפסיק עד שהגיעה האבטחה של המלון והפרידה אותם סופית.
- - - -
כשחזרתי מהשירותים כדי לשטוף את הפנים ולסדר אותם אחרי שבכיתי מעט מההתקוטטות הגסה של תום ואוראל,
קלטתי שהחבורה התחלקה לשני מחנות.
לירון, ואבירן שטיפלו באוראל, וישבו בצד אחד של הכורסאות בלובי.
דניאל אופיר ומורן שטיפלו בתום שישבו בצד בשני של הכורסאות בלובי.
לא ידעתי איפה אני אמורה להכנס??
עם תום- שהוא סוג של החבר שלי...ואני אמורה להיות איתו ולטפל בו.
או עם אוראל- שהוא היריב של תום, אבל אני ותום נפרדנו ולכן אני אמורה להיות עם אוראל???...
הרגליים שלי משום מה לקחו אותי ל..תום.
לא חשבתי על כלום.
לא ידעתי מה לקח אותי לשם, ניסיתי לשכנע את עצמי שזה היה ה''לב''.... ה''אהבה'', שכבר קלטתי שלא כ"כ קיימת.
כשהתקדמתי אליהם ותום קלט אותי עם עיניו, הוא פתאום התפרץ עליי:
"תעופי מפה, אל תתקרבי אליי י'שרמוטה" הוא צעק וקילל אותי... דמעות עלו תוך שניות אל עיניי. כשפוגעים בי, אני פשוט לא שולטת בדמעות שלי.
"שרמוטה אחותך!!!!!" החזרתי לו בצעקה ופשוט הלכתי משם ויצאתי החוצה אל הבריכה של המלון.
הייתה כבר חושך, בערך 9 בערב.
נשכבתי על אחת ממיטות השיזוף שבחוף ופשוט בכיתי... בלי הפסקה.
לא הבנתי מה קורה לי תוך כמה ימים,
איך החיים שלי מסתבכים ככה? למה?
מאז שאוראל הגיע לכאן הוא הרעיד ועירער כל דבר יציב שהיה בחיי, או שחשבתי שהיה יציב...
הייתי כל כך עצבנית על תום ועל ההתנהגות הילדותית שלו, ועל איך שהוא התייחס אליי וקילל אותי כבסה'כ באתי לעזור לו ולהיות איתו מקודם.
נורא כעסתי עליו, התחשק לי להחזיר לו על ההתנהגות שלו מקודם...לא ידעתי איך.
תוך חצי שעה נרגעתי...ועוד נותרתי שכובה שם, נהנית מהבריזה הנעימה שהעיפה את השיער שלי ושיחקה איתו.
"אני מצטער" פתאום שמעתי את הקול הזה מעליי.
הסתכלתי עליו. כל כך יפה אפילו עם הפצע הטרי מתחת לאף, לפעמים זה הפחיד אותי. הוא היה מדהים.
הוא היה בלי חולצה וקלטתי כמה שריטות על החזה שלו.
"על מה?" שאלתי ושוב כמה דמעות זלגו מעיניי. הן פשוט יוצאות מבלי שאני ארגיש בכך!
"על זה שאני פשוט בא והורס לך הכול" הוא אמר מתיישב לידי על המיטת שיזוף.
ישבתי מולו והוא ניגב את הדמעות מהלחי שלי...
היד שלו הייתה כל כך חמימה והיא חיממה את פניי הקרות מהרוח.
"זה בסדר, זה ממילא היה צריך לקרות" אמרתי ללא ספק, את האמת.
"אתה בסדר?" שאלתי משנה נושא, מצביעה על הפצע באף.
"בטח, זה יעבור תוך כמה ימים" הוא אמר אוחז באצבע שלי שהצביעה על הפצע ומלטף אותה.
חייכתי, הרוח העיפה את השיער שלו וזה היה נראה כל כך יפה.
הבטתי על העגיל בפיטמה שלו... היו לו כמה שריטות לידו, ליד החזה...פאק זה היה כל כך סקסי.
אחרי כמה שניות של שקט הוא פתאום אמר,
"את אוהבת אותו?" הוא שאל, הרמתי את עיניי אליו. הפנים שלנו היו מאוד רחוקות. היינו רחוקים אחד מהשני.
אני ישבתי על המיטת שיזוף מצד אחד, והוא מהצד השני.
לא ידעתי מה לומר לו, בעצמי לא ידעתי את התשובה...
פתאום מהצד קלטתי את תום עובר מולינו מרחוק. עלה לי בראש רעיון גאוני לנקמה קטנה בתום.
הוא נעצר והביט בנו לכמה רגעים.
"אוראל אוראל!" לחשתי אליו והוא קלט גם הוא את תום.
"תתקרב אליי, תתקרב אל הפנים שלי כאילו שאנחנו מתנשקים" לחשתי אליו.
הוא החל להתקרב אליי, היה לו חיוך ערמומי על הפנים.
הוא התקרב והטה מעט את פניו כאילו שאנחנו מתנשקים צרפתית.
הפנים שלנו היו מאוד מאוד קרובות.
השפתיים שלנו כמעט נגעו האחת בשנייה. רק מחט הייתה מצליחה להכנס ביניהם.
הבטתי בעיניו והוא גם הביט בעיניי, שכחתי לגמרי מהקנאה שרציתי לגרום לתום.
פתאום רק אוראל היה לי בראש.
הבטתי בו והוא בי, היינו קרובים כל כך... צמרמורות עלו וירדו במורד גופי.
פרפרים מטורפים.
הבטן רעדה וכאבה מרוב התרגשות
נותרנו ככה מספר שניות ספורות.
קלטתי שתום כבר הלך משם, ואנחנו עוד נותרנו קרובים.
אוראל העביר מבטו בין עיניי לבין שפתיי...שוב ושוב...המבט שלו בשפתיי היה מלא תאווה וגירה אותי פשוט לבוא ולצרפת אותו,אני די קרובה לזה...
"ניראה לי...ש..שמספיק...לא?" אמרתי מגמגמת כולי רועדת ומפחדת שלא אוכל לשלוט בעצמי בכזו קירבה לידו.
הוא פשוט העיר בי כל תא ותא.
"לא" הוא פתאום אמר בחריצות,
תוך שנייה תפס את הראש שלי והדביק את השפתיים שלנו ונישק אותי נשיקה לוהטת...הנשיקה הכי לוהטת שהייתה לי בעולם.
- - --
תודה על התגובות יפות שלי....
😊 מתה עליכן!!!!!!
מוריאל3>
ווואי איזה מתנה יפה ליום הולדת 😁
מהמם תמשיכי .
הורס אותי האוראל הזהההההההההה
אממא מווווווושששששששלם!!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי