הנקמה
את תהיי יפה, רק אם תרזי..אחח כמה פעמים שמעתי את זה
כולם חושבים שבחרתי בזה, אף אחד לא מבין עד כמה זה קשה להיות שמנה.
הדבר היחידי שמצליח לנחם אותי ולתסכל אותי בו זמנית זה האוכל.
הנאה רגעית מביאה אותי למצב נפשי ירוד, כל פעם שאני זוללת ההערכה העצמית שלי יורדת, וכל חיי סובבים סביב המשקל.
עצובים הם חיי האדם אשר כל עולמו סובב סביב המראה החיצוני, אך אלה הם חיי.
כל גרם וגרם אשר נוסף לגופי רק מרחיק אותי מהחלום, מלהיות רזה.
אני יודעת שאני צריכה להודות לאלוהים שאני חיה בכלל, יש אנשים אשר כל חייהם נאבקים במחלות ממאירות, אך גם אני נאבקת עם מחלה שאינה עוזבת אותי-ההשמנה!
כל חיי, 16 שנים סה"כ, האשמתי את כל הסובבים אותי
אך היה ברור לי שהאשמה בי. הגעתי למצב בו אני חיה בשביל לאכול, ולא אוכלת בשביל לחיות. הייתי מתעוררת במחשבה מה אני יאכל היום.
בעצם, הייתי אוכלת ארוחה אחת ביום.. מהבוקר עד הערב ללא הפסקה!
יום אחד הגעתי למצב בו נמאס לי, נמאס לי להסתגר בבית ולקנא בכל חברותיי הרזות. תמיד הייתי בטוחה שהמראה החיצוני זה מה שמרחיק אנשים ממני, כמה שצדקתי.. אבל לצערי האופי שלי גם הרס, מרוב תסכול הנשמה שלי נהייתה רקובה.
הסיפור שלי מתחיל ביום שבו החלטתי שהגיע הזמן לשינוי!
אני יוכיח לכולם ובמיוחד לעצמי שאני כן שווה משהו, והחלטתי להתחיל בדיאטה. זוהי לא הייתה דיאטת רעב, ההפך. והתזונה הנכונה היא הגורם למה ששינה את חיי ב180 מעלות.
לאחר התמדה, והרבה כוח רצון הצלחתי להשיל מחצית ממשקלי.
המחמאות לא הפסיקו ונהניתי מכל רגע, למרות ששוב החוסר ביטחון שלי הדהד והייתי בטוחה שכולם אומרים לי זאת מפאת נימוס.
הרי כולם ראו אותי לפני שרזיתי, אז בטוח כולם חושבים שאני נראית טוב יחסית למצב הקודם.
אין ספק שהביטחון העצמי שלי עלה, בכל מקום אליו הייתי הולכת היו אומרים לי שאני יפיפייה. הדבר גרם לי להאמין שכנראה אני באמת נראית טוב כמו שאומרים, אחרת אנשים זרים לא היו אומרים לי את זה.
אך אולי זה הרעיל עוד יותר את נשמתי..
אם בעבר הביטחון העצמי שלי היה בריצפה אז עכשיו הוא בשמיים, והביטחון המופרז הזה גרם לי לנקום בכל מי שפגע בי אי פעם, במיוחד באותו אחד שדחה אותי ושבר את ליבי לרסיסים.
חשבתי שכשאני אהיה רזה ויפה אני אהיה מאושרת, אך במקום להנות מכל רגע בחיי החדשים תכננתי איך להרוס את כל מי שפגע בי כאשר הייתי שמנה.
תגיבי לי, הערות והארות יתקבלו בברכה 😊
שאני ידע אם להמשיך או לא..
