שבלוליזציה

ככה זה , אחרי שנגמרת עונת השבלולים אני נשאר לספור את השאריות.
השאריות שהשאירו המשאירים מעונת הקיפודים, תמיד אהבו לעשות זאת.
אחרי שסיימתי לספור, חשבתי על משפטים שבהם אוכל לנפנף את כל המעפנות שנטפלו אליי.
אז חפרתי בור, לא פעם חשבתי שאולי אמצא חשופית יפהפיה שאתאהב בה.
כי אני הרי בתור שבלול בודד, נשארתי חסר קונכיה בגלל שדרכה עליי איזה בת זונה.

ראיתי את המבט שלה בעיניים, היא הסתכלה עליי במבט כזה מסכן, כאילו מרחמת עליי.
אם היית מרחמת עליי באמת לא היית דורכת עליי ומסתכלת לאן את הולכת, הבנת!?
איך התעצבנתי עלייה, אמרתי כוסעמק המדינה הזאת, זאת לא מדינה.
סתם 7 מיליון אנשים שמזיעים כמו פילים בקיץ, ועד שבא להם שבלול כמוני הם דורכים עליי.

אז אמרתי שוב כוסעמק והלכתי לרופא, הוא טיפל בי כמו שרק הוא ידע וחזרתי לחיים שלי.
הכל כרגיל, שום דבר לא השתנה, חוץ מהקונכיה שכבר לא הייתה לצידי.
עמידר סירבו לממן לי בית חדש, לכן הייתי הומלס, הייתי מסתובב משבלולית לשבלולה
הלוך ושוב, הן אהבו לקבל אותי כי לא באתי עם מעמסה, וככה אני, טיפלתי בהם כמו שצריך והן נתנו לי בית חם.
הן היו מנצלות אותי, ידעתי את זה, תמיד בבוקר הייתה לי זקפה קשה בהרבה יותר מהלילה.
בגלל זה הן היו משאירות אותי ובבוקר מסתערות עליי כמו שרק שבלולה אמיתית יודעת.
מנשקת אותי בצוואר, איפה שאני לא אוהב, מלקקת את כולי ומשאירה עליי ריר.
אהבתי שהיא מושכת לי במחושים, שתשלוט עליי,אפילו שתשים לי אזיקים על המשוחים.
שתעשה משהו, אבל כמה אפשר ללקק אותי? השארת עליי ריר כמו כלבה מסכנה שלא קילחו שבועיים.

אחרי שבועיים פגשתי שוב ת'בת זונה שדרכה עליי.