פריקה.

הכל מתמוטט מסביבי,
נשבר לי אני פשוט לא מסוגלת יותר.
ולא,
זאת לא תקופה כמו שכולם אומרים לי,
זה זמן ארוך מידי בשביל שאקרא לו תקופה.
הכל מתמוטט
נהרס
מתפרק
שום דבר פשוט לא מסתדר.
וכן,
הייתה תקופה שיצאתי מהבור העמוק הזה
ששנה ניסיתי לצאת ממנו אבל לא הצלחתי.
וכן,
היו אנשים שבאו משום מקום,
נתנו יד והוציאו אותי מזה.
אבל מסתבר שלא,
זה לא היה הסוף.
אחרי שהם כבר לא צריכים אותי הם פשוט מפילים אותי חזרה לשם,
שוב לאותו בור עמוק שלא ידעתי איך לצאת ממנו מההתחלה.
הם בועטים אותי לשם כאילו שהייתי כלום בשבילם.
ואולי כן,
אולי אני פשוט כלום בשבילם.
ואחר כך כולם אומרים לי 'יהיה טוב' 'הכל יסתדר'
וכן,
גם אני כמו טיפשה אומרת את זה,
אחרי שאיבדתי אמון בכולם אני עוד איכשהו מאמינה.
נו מה ציפיתם..
הרי אני דפוקה לפעמים.
לא לומדת לקח.
אז בסדר,
אני מאמינה,
ושוב נופלת.
והפעם אין מי שיחזיק,
כי כולם כבר מזמן נטשו.
אין מי שיתמוך,
ידאג שלא אפול.
אז שלא יגידו לי שיהיה בסדר,
כי לא יהיה,
פשוט לא.
להגיד שלמדתי לקח?
שלא אבטח יותר באנשים?
שאני לא יאמין יותר לאף אחד?
קשה לי להגיד.
כי כן,
אני טיפשה לפעמים.
ואולי יותר מידי..
אבל למי אכפת?
אני יפול הרי..
יותר נכון נפלתי כבר.
לא החזקתי מעמד יותר מידי.
לא אצעק שוב,
לא אבקש עזרה לעולם.
הרי איך אפשר לסמוך על מישהו,
אחרי שכל פעם מחדש אלה שהכי סמכתי עליהם מפילים אותי חזרה הכי חזק שאפשר?
אז לא,
אל תגידו יהיה טוב,יהיה בסדר.
כי לא יהיה,
פשוט לא.

---------

פריקה,
סתם כי כואב לי יותר מידי ואין ממש למי לספר.
או שאולי יש..
אבל הם כבר ספגו יותר מידי ממני.

כעס.עצב.תסכול.אי ודאות.שנאה.אהבה.חוסר שליטה.בלבול.שיגעון.חרטה.מועקה.כאב.רצון לנקמה.
יותר מידי דברים בשביל הלב שלי,
בשבילי.